דברי תורה קצרים לפרשת ניצבים וילך

ממתק לשבת פרשת נצבים וילך תשע"ז 2017 ספינת דייגים נקלעה לסערה בלב ים. כל יושביה טבעו, מלבד שני גברים שהצליחו לשחות לאי קטן, שני הניצולים שהיו חברים טובים, עמדו חסרי אונים על האי והבינו שהדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא להתפלל. עם זאת, כדי לגלות של מי התפילה חזקה יותר, הסכימו השניים לחלק את השטח של האי לשניים, ולהישאר בצדדים מנוגדים. הדבר הראשון שהם התפללו עבורו היה מזון, למחרת בבוקר, האיש הראשון מצא עץ פרי בצד שלו והוא אכל מכל פירותיו הטובים. לעומת זאת, בצידו השני של האי, האדמה נותרה שוממה. משראה האיש הראשון שתפילתו התקבלה החל להתפלל למחסה, בגדים ומזון נוסף, ואכן כבמטה קסם, כל משאלותיו התגשמו. עם זאת, האיש השני עדיין נותר מחוסר כל. בסופו של דבר, התפלל האיש הראשון…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת כי תבוא – חי אלול

בשבת הקרובה ח״י אלול יחול יום הולדתם של שני המאורות הגדולים. רבי ישראל הבעל שם טוב שייסד את תורת החסידות ורבי שניאור זלמן בעל התניא שייסד את חסידות חב״ד, שניהם לימדו אותנו המון על מהותה של אהבת ישראל אמיתית לכל יהודי ועל חיבור עם ישראל לאביהם שבשמיים. ממתק לשבת פרשת כי תבא תשע"ז 2017 היו פעם שלושה סוחרים שנכנסו לשותפות, יצאו ביחד ליריד לקנות סחורות, כשהגיעו השאירו את הכסף אצל בעל המלון שהיה נאמן על שלושתם ומכיוון שעדיין לא מספיק הכירו סיכמו עם בעל הבית שייתן להם את הכסף רק אם יבואו שלושתם ביחד, בינתיים יצאו למסע קניות ובכל מקום השאירו את הסחורות במטרה לאסוף הכל בפעם אחת, כשסיימו חזרו למלון ואמרו לצעיר שביניהם "לך אתה ותאסוף את הסחורות", הלך הצעיר לבעל…

להמשך קריאה

קללות בפרשת כי תבוא לפני ראש השנה מדוע?

בס"ד למה קוראים את הקללות בפרשת כי תבוא לפני ראש השנה די בקריאה הרעיון לקרוא את הקללות קודם ראש-השנה הוא כדי שאם חס-ושלום נגזרו מן השמים גזירות רעות על ישראל, ייצאו ידי חובה בקריאת הקללות בלבד, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו". רבי שלמה מרדומסק

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת כי תצא – יצר הרע – זוגיות

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ז 2017 יום אחד נכנס אוּרִי לביתו כשהוא בועט בריצפה,‏ צועק, עצבני ומאוד לא-שקט. אביו ניסה להבין מה קרה, "‏אני מתפוצץ!" – צעק אורי.‏ "שמוליק הזה מה-זה מעצבן!!‏ הוא השפיל אותי מול כל החברים שלי‏ ואני לא מוכן לקבל את זה!‏ הלוואי שהוא יהיה חולה מאוד ושלא יבוא יותר לבית הספר. אבא של אוּרִי,‏ איש פשוט אך מלא חכמת חיים,‏ הקשיב בשלווה לבנו, כשאורי סיים קם האב במתינות מכסאו, ניגש לפינת הגינה, ו‏הביא משם שק מלא פחם. הוא הניח את השק לפני בנו, הוציא מהארון חולצה לבנה על קולב, תלה אותה על חבל הכביסה, ולאחר מכן פנה לבנו בהצעה: "‏אתה רואה את החולצה הלבנה התלויה שם?" – שאל האב,‏ "דמיין לעצמך שזהו שמוליק,‏ ותתחיל לזרוק עליו את…

להמשך קריאה

מתקפת מנע ביצר הרע – רבי מנחם מנדל מקוצק

מתקפת מנע מי שפותח במתקפה זוכה ליתרונות רבים, שמגדילים את סיכוייו לנצח. לעומת זאת, מי שממתין למתקפה ורק אז נערך להתגונן מולה, נמצא בעמדת נחיתות. במלחמת היצר צריכים ליזום את המתקפה ולא להמתין למתקפה מצד יצר הרע, ככתוב - "כי תצא למלחמה על אויביך". רבי מנחם-מנדל מקוצק-

להמשך קריאה

עצה של הבעל שם טוב לנצח את יצר הרע – פרשת כי תצא

ניצחון מובטח על יצר הרע התורה אומרת "כי תצא למלחמה על אויביך" מפרש הבעל שם טוב "כי תצא" - בלשון יחיד, כל יחיד אין לו אוייב גדול מיצרו הרע. אם תצא למלחמה נגדו, מובטח אתה כי "נתנו ה' אלוקיך בידיך" התורה מבטיחה לך שתנצח ולא עוד אלא "ושבית שביו", תשעבד גם את כוחות יצר הרע לעבודת ה'.

להמשך קריאה

דיברי תורה קצרים לפרשת שופטים לאור החסידות – "כי האדם עץ השדה"

ב"ה ממתק לשבת פרשת שופטים תשע״ז 2017 בזמנו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב היה יהודי עשיר מאוד שהיה מוכר גם כקמצן גדול, אנשים זלזלו בו ומאוד לא אהבו אותו, לאחר פטירתו חשבו כולם שבקושי ימצאו מניין ללוויה אבל לפתע הרבי לוי יצחק הודיע שהוא יוצא ללוויה ומי רואה את הרבי יוצא ואינו יוצא? יצאו כל אנשי העיר ללוות את העשיר בדרכו האחרונה וכולם ניסו להבין מה ראה הרבי לתת לעשיר הקמצן כבוד כה גדול? עם סיום הלוויה התיישב הרבי בבית המדרש ואמר אני יודע שכולכם מתפלאים על הכבוד שחלקתי לנפטר, אספר לכם, יהודי זה הגיע אלי 3 פעמים לדין תורה ובכולם זכה ולכן נתתי לו את הכבוד הגדול. מקרה ראשון היה כאשר העשיר שלנו הלך ברחוב וראה יהודי בוכה שאיבד סכום כסף גדול…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת ראה – על מצוות הצדקה ועוד

ב"ה ממתק לפרשת ראה תשע"ז 2017 יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש, שאל אותו הרבי מה אתה נוהג לאכול כל יום? התפאר העשיר "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם, אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח ומים במשורה" אמר לו המגיד "זה לא בסדר עליך לאכול בשר טוב ולשתות מי דבש כדרך העשירים" תמהו התלמידים, מה רע במנהג של העשיר שלא להתפנק מדי בתענוגות העולם? הסביר להם הרבי "אם העשיר יאכל בשר וישתה מי דבש ייתן לעני לפחות פת במלח אך אם הוא יאכל פת במלח ייתן לעני לאכול אבנים..." בפרשתנו פרשת ראה אנו רואים איך משה נותן לעם ישראל כלים לביטול האנוכיות המושרשת כל כך בלבו של האדם, הוא מתחיל עם המצווה של מעשר שני אותו נוהגים לתת בשנה הראשונה והשניה…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת עקב – היו מוכנים לשבת

ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ז 2017 לפני כ15 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי..." את המילים הללו ביקש ראש עיריית ניו יורק לשעבר, אד קוץ', לחקוק על מצבת קברו ולהוסיף גם את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". גם דניאל פרל וגם אד קוץ' לא היו אנשים דתיים ובכל זאת אלו המשפטים שהם בחרו להשאיר, מאיפה זה מגיע להם? * בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפנייה של משה רבנו לעם ישראל "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה..." מה מבקשים מכם בסך הכל רק יראת השם, שואלת הגמרא האם יראה היא דבר שניתן להגיע אליו כל כך בקלות, שמשה אומר לנו…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת ואתחנן וט"ו באב

ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ז 2017 כשהסתיימה השואה התברר שהרבה ילדים יהודים שהצליחו לשרוד נשארו יתומים.  ההורים שלהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז, והילדים הקטנים נשארו לבד. הרבה מנזרים נוצריים, אספו את הילדים, שמרו עליהם וגידלו אותם. הרב הראשי לישראל הרב הרצוג הסתובב באירופה במשך חודשים רבים ועבר ממנזר למנזר, אסף את היתומים הרכים והקים בעבורם בית יתומים יהודי כדי שיגדלו כיהודים. באחד הימים, הגיע הרב הרצוג אל בית היתומים גדול ומוכר באירופה וניגש לנזירה הראשית, הודה על הצלת היתומים היהודיים וביקש לקבל אותם בחזרה לעם היהודי, הנזירה הסכימה אך שאלה את השאלה המתבקשת, איך תדע מי כאן מתוך מאות הילדים שבמנזר, יהודי? הרי עברו חודשים רבים מאז ראו את הוריהם שנלקחו לתאי הגזים. הרב הרצוג אמר לה אני אדע, הוא ביקש…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת דברים שבת חזון – לאור החסידות

  ‎ממתק לשבת פרשת דברים – שבת חזון תשע״ז 2017 ‎היה פעם איש עשיר שעלה על גג בניין גבוה והדלת נטרקה, הוא מנסה לצאת ולא מצליח, נעמד בקצה הגג והתחיל לצעוק אבל אף אחד למטה לא שומע אותו, בלית ברירה הוציא שטר של מאה דולר וזרק, עבר אחד האנשים אסף את השטר והמשיך בדרכו, זרק עוד שטר ושוב אחד העוברים לקח והלך וכך זרק עוד שטר ועוד שטר ואנשים לקוחים והולכים, כשנגמרו כל השטרות לקח אבן וזרק, האבן פגעה במישהו, ההוא הרים את ראשו והתחיל לצעוק "מה זה למה אתה זורק אבנים?"... כשטוב לנו זה נראה טבעי אך כשרע לנו אנחנו מיד צועקים... ‎רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר שבשבת חזון מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי וכביכול "אומרים לו אם רק…

להמשך קריאה

בין "עמו אנכי" ל"השכינה שרוי'" | פנינה יומית לפרשת נצבים

נאמר בפרשתנו ניצבים "ושב ה' אלקיך את שבותך" (ל, ג). ומפרש רש"י "הי' לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן, כביכול שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם". ולכאורה תמוה, הרי בפרשת שמות כבר פירש רש"י שמה שהקב"ה התגלה למשה "מתוך הסנה" (ג, ב) הוא "משום 'עמו אנכי בצרה'". ואם כן, מדוע כתב רש"י ש"רבותינו למדו מכאן" – "שהשכינה שרוי' עם ישראל בצרת גלותם" – הרי דבר זה ידוע כבר מפ' שמות! ויתירה מזו: "עמו אנכי בצרה" הוא הרי פסוק מפורש (תהלים צא, טו) – ואם כן, למה צריך ללמוד תוכן זה מדיוק הכתוב כאן, כאשר יש לזה פסוק מפורש?! ויש לומר הביאור בזה: הפסוק "עמו אנכי בצרה" מלמדנו שמצד גודל החיבה של הקב"ה לישראל, הרי כאשר ישראל נמצאים בצרה רח"ל ומתייסרים…

להמשך קריאה

הפטרת פרשת כי תבוא באור החסידות | הגוים חרוב יחרבו – מדוע?

בהפטרת פרשתנו כי תבוא מתאר הנביא את גאולת ישראל ש"בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה", וגם אומות העולם יימשכו לישראל – "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך", ונוסף לזה הם יעבדו וישרתו את בני ישראל – "ובנו בני נכר חומותייך ומלכים ישרתונך". וממשיך: "הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, והגויים חרוב יחרבו". ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי אין מדובר כאן שלא שמרו על שבע מצוות שלהם, אלא רק שלא שירתו את ישראל, ומדוע מגיע על כך עונש כה חמור? והביאור בזה קשור במטרת ותכלית בריאת העולם. שהרי אמרו חז"ל (הובא ברש"י לבראשית א, א) שבתיבת "בראשית" נרמז שהעולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית", ונמצא שישראל הם מטרת בריאת העולם, ושאר הבריאה, ובכללה אומות העולם, כל תכלית בריאתם והיותם עלי אדמות היא…

להמשך קריאה

חסד וברית – להראוי דווקא? | פרשת עקב | פנינה יומית

בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא יהיו זוכים וכי בעבור זה לא יקיים ה' את השבועה", ועל דרך זה יש להקשות בנוגע ל"ברית" ו"חסד", שהרי "חסד" מורה על השפעה לכל, גם לאלו שאינם ראויים, ואם כן, איך מתנה הכתוב את שמירת ה"חסד" בשמירת המשפטים. וכן בנוגע ל"ברית" יש להקשות, איך שייך להתנות שמירת "ברית" במשהו, הרי כל עיקר "כריתת ברית" הוא שלעולם תישמר הברית ושום סיבה בעולם אינו יכול לבטלה? ויש לומר הביאור בזה: כאשר נותנים לאדם מתנת חינם, שהאדם לא עמל להיות ראוי לקבלו, הרי זה נקרא "נהמא דכסופא" - "לחם…

להמשך קריאה

להשוות "ראש" ו"עקב" בקיום המצוות |פרשת עקב | פנינה יומית

בתחילת פרשתנו עקב נאמר "והיה עקב תשמעון" (ריש פרשתנו), ודרשו על כך רז"ל (תנחומא כאן) שבתיבת "עקב" מרומז שישראל שומעים ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ב"משליכין אותן תחת עקביהן" אין הכוונה לאלו שאינו מקיימים המצוות הקלות ח"ו, אלא באלו שמסכימים לקיום המצות הקלות, רק ש"משליכים" את זמן קיומן ללאחר זמן עד לאחר ה"עקב". טוענים הם שעבודת השי"ת חייבת להיעשות בסדר מסודר, ועל כן בתחילת העבודה יש לדאוג ולהבטיח קיומן של "מצוות חמורות" שהם ראשית ו"ראש" בעלייתו הרוחנית של האדם, ורק לאחר שעומד איתן במצוות אלו, יכול להשתדל גם בקיום מצוות שאינן חמורות ביותר אך סמוכות ל"ראש", ובוודאי שבשלב זה אינו חושב עדיין על מצוות "קלות" ועד למצוות שנחשבות ל"עקב"…

להמשך קריאה

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! | פרשת עקב | פנינה יומית

בפרשתנו עקב  כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" מוסב על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף מעבודתו במשך היום והולך לנוח, הנה כאשר…

להמשך קריאה

לעבוד את הקב"ה כהודאה | פרשת ראה |פנינה יומית

לבטל את הדם או להתעלות למעלה? בפרשתנו ראה כתוב "רק חזק לבלתי אכול הדם" (יב, כג). ומפרש רש"י "שהיו שטופין בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק. דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצוות, אם הדם שהוא קל להשמר ממנו כו' הוצרך לחזקך באזהרתו, קל וחומר לשאר מצות". ויש לבאר שני פירושים אלו בעבודת האדם לקונו: "יהודה" הוא מלשון "הפעם אודה את ה'" (ויצא כט, לה), וזה מורה על אדם שעבודתו את ה' היא בבחינת הודאה, שאין לו הבנה או רגש בקיומו את המצוות, אלא "מודה" ומבטל שכלו ותענוגיו האישיים לשם קיום רצון ה'. ונמצא, שאדם כזה יש לו תענוגים שאינם קדושים ועליו לבטל תענוגים אלו, ולעבוד את ה'. וזהו…

להמשך קריאה

מה יעשה אדם שלא ימסרו חובותיו לבית דין של מעלה? פרשת ראה

בפרשתנו ראה נאמר "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו גו'" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת החובות בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע לחובות האדם כלפי הבורא: "החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילווה" (אבות פ"ג, מט"ז). והיינו, שהקב"ה נותן לאדם בני חיי ומזוני רוויחי, אך השפעה זו בתורת הלוואה היא, שהקב"ה "מלווה" לאדם את ההשפעה על מנת שישיב את אשר לווה, כאשר יקיים עם ההשפעה מלמעלה המצוות שמחוייב לקיימם. ועל פי זה, שנת השמיטה היא מצב שבו הקב"ה "משמט" חוב זה, וגם אם האדם לא "פרע" חובותיו הרוחניים משפיע לו הקב"ה את הנצרך לו. והנה, "המוסר שטרותיו לבית דין", שנותן לידי בית דין את שטרי הלוואותיו ואומר להם "אתם גבו לי חובי", אין…

להמשך קריאה

כוחם ועוצם ידם פרשת עקב

מוזרים הם בני-האדם: יראת שמים, שהיא בידיהם, הם עומדים ומתפללים עליה ומבקשים אותה מאת הקב"ה, ולעומת זאת פרנסה, שכל-כולה בידי שמים, אנשים מדמים בנפשם שהיא באה על- ידי כוחם ועוצם ידם. רבי חנוך מאלכסנדר

להמשך קריאה
איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

איך ידעו שהקול יהי' "קיים לעולם"? | פרשת ואתחנן פנינה יומית

בפרשתנו ואתחנן נאמר בנוגע לקול של מתן תורה "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ומפרש רש"י "ולא יסף – מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם". והנה, בפשטות כוונת הכתוב אינה שבני ישראל האמינו שזהו קול שיהי' קיים לעולם, אלא שראו והרגישו בקול זה שהוא קול כזה ש"קיים לעולם". ולכאורה אינו מובן, הרי הן אמת שעברו ריבוי שנים לאחרי מתן תורה, ועדיין הקול הוא בתקפו – אבל עדיין אין זה מוכיח שגם לאחרי זמן לא יפסק הקול, ובוודאי שברגע דמתן תורה לא יכלו לדעת מה יהי' מצב הקול לאחרי כן, ואם כן, כיצד קראו לקול זה בזמן מתן תורה "קול גדול ולא יסף"? אלא, שפירוש קול ש"לא פסק" אינו רק שהקול אינו נפסק, ונמשך לאחרי…

להמשך קריאה
"כי הם חיינו ואורך ימינו" | פרשת ואתחנן פנינה יומית
JERUSALEM, ISRAEL - OCT 08, 2014: An jewish man is reading in the torah near the wailing wall in Jerusalem

"כי הם חיינו ואורך ימינו" | פרשת ואתחנן פנינה יומית

בפרשתנו ואתחנן נאמר "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (ד, ט). ובמסכת אבות למדו מכתוב זה ש"כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (אבות פ"ג מ"ח). ולכאורה תמוה, וכי שכחת דבר אחד מדברי תורה חמורה כל כך עד שיתחייב בנפשו?! ויש לומר הביאור בזה: הטעם ששכחת דברי תורה הוא ענין של איסור, כדברי הגמ' (מנחות צט, רע"ב) "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו", הוא מפני שדברי תורה "הם חיינו ואורך ימינו", והרי הם לאדם דוגמת מקום חיות הדגים לדגים (ברכות סא, ב). ולכן, כאשר האדם שוכח ומסלק דבר אחד ממשנתו הרי הוא מסלק "חייו" מעצמו, ולכן…

להמשך קריאה

אל יאמין אדם בעצמו – פרשת ואתחנן

"פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" דברים ד,טז לאחר ארבעים שנה במדבר, אחרי כל הניסים וקבלת התורה, עדיין היה משה רבנו צריך להזהיר את ישראל על עבודה זרה, שלא לעבוד אלילים. ויש בזה לימוד גדול, שאדם מישראל, גם אחרי שהגיע למרום המעלות והמדרגות, אל יאמין בעצמו, אלא יוסיף לעבוד על עצמו ולהתחזק יותר ויותר בעבודת-ה'. -עיטורי תורה  

להמשך קריאה

"אין תוכו כברו" פרשת ואתחנן

"השמרו לכם... פסל תמונת כל" פרשת ואתחנן היו זהירים והישמרו ביותר מפני "תמונת כל" ממי שיש לו הרבה פרצופים ולא פרצוף מיוחד והתנהגות אחידה, אלא בביתו הוא נוהג אחרת מאשר בציבור ואין תוכו כברו. דברי הלוי

להמשך קריאה

ווידאו 6 דקות – האזינו

https://www.youtube.com/watch?v=q9PfaNNU4iU&feature=share האזינו- 2 סוגי אנשים -לגימת חסידות 2 הרב שרגא זלמנוב פרשת האזינו באווירת חגי תשרי. מה ההבדל בין להאזין ולשמוע? מה ההבדל בין הנבואות של משה רבינו ושל שאר הנביאים (מרים, אהרון..)? רוחני וגשמי. שנת הקהל על כל זה ועוד בשיעור הקצר הזה. 6 דקות וידיאו על פרשת האזינו בראי החסידות עם הרב שרגא זלמנוב. בלגימת חסידות 2

להמשך קריאה
האזינו – סולם יעקב
Ladders showing the pathway to the top

האזינו – סולם יעקב

ממתק לשבת פרשת האזינו תשע"ו קבוצה של סטודנטים היו פעם בשיחה אישית ביחידות עם הרבי מליובאויטש, לאחר היחידות הם שאלו את הרבי: "רבי, האם אנחנו יהודים טובים?" הם כנראה ציפו לשמוע מהרבי את היחס לאנשים שעדיין לא מקפידים על חיים של תורה ומצוות ביום יום". *** הרבי ענה להם: "בוודאי אתם מכירים את הסיפור של סולם יעקב אבינו. יש סולם שמלאכים יורדים מלמעלה למטה ומלאכים שעולים מלמטה למעלה. כל יהודי נמצא על סולם. אם ישנו יהודי שעומד על הסולם בשלב גבוה מאד אבל הוא לא מתקדם, הוא במצב פחות טוב ממי שנמצא בשלב הראשון אבל מתקדם לשלב השני ושואף להמשיך ולהתקדם. ואז סיים הרבי ואמר להם את השאלה הזו כל יהודי צריך לשאול את עצמו כל יום "האם אני יהודי טוב? האם…

להמשך קריאה

טור לפרשת האזינו

טור לפרשת האזינו- מה הקשר בין פרשת השבוע לבייל גיטס ביל גייטס לא נותן צדקה (הוא רק עושה חסד) להלן מקבץ חדשות ברוח הימים הנוראים: קנצלר גרמניה הביע חרטה עמוקה על השואה הנוראה; נשיא ארה"ב ברק אובמה התפלל בכותל; המיליארדר ביל גייטס תרם מיליארד דולר לצדקה. האם המושגים הללו מוכרים לכם? כן, לא טעיתם. שלושת התחומים הללו מאפיינים את ימי הסליחות ומופיעים בתפילת הימים הנוראים: "ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". אולם, האם לעם ישראל זכות בלעדית על מושגים אלו – תשובה, תפילה וצדקה? התשובה חיובית. אומנם מושגים אלו קיימים בכל השפות, אולם בעברית המשמעות שלהם שונה לגמרי. לדוגמה, הבה ונשווה בין האנגלית והעברית: תשובה – Repentance, תפילה – Prayer, צדקה – Charity. התרגום מגלה מושגים דומים, אך לא זהים. התרגום המדויק…

להמשך קריאה

ממתק לשבת- הקהל

ב"ה ממתק לשבת שובה פרשת וילך תשע"ו בראש השנה ישבנו על הספות בבית חב"ד והתפתח דיון מעניין, "איך זה שעם כל הישראלים שאנו פוגשים בטיול אנחנו מרגישים משפחה ומאד נחמד לנו לשבת איתם ביחד? וגם, מה מושך את כל המטיילים לבוא לשמוע קידוש ולהתחבר יותר לרוחניות?" היו שטענו בתוקף שזה רק בגלל שאנחנו בטיול והכל נחמד ונעים ואנחנו לא באמת "עצמנו", אבל מיד כשחוזרים לארץ מתגלה המצב הטבעי שלנו, והיו שאמרו בדיוק ההיפך, שבארץ אנחנו מושפעים מהפוליטיקה, מהלחצים, ומעומס העבודה, אבל דווקא בטיול מתגלה ה"אני האמיתי" שלנו, החיבור בינינו כעם אחד, וגם החיבור עם הנשמה שלנו, בסופו של הדיון כולם השתכנעו שאכן כאן בטיול זה באמת אנחנו, והלוואי שנצליח גם בארץ להישאר עם ההרגשה הזו, אמרתי להם, שלא מפתיע שהם בחרו במסקנה…

להמשך קריאה