קטגוריה: ספר דברים

ממתק לשבת פרשת האזינו תשע"ו קבוצה של סטודנטים היו פעם בשיחה אישית ביחידות עם הרבי מליובאויטש, לאחר היחידות הם שאלו את הרבי: "רבי, האם אנחנו יהודים טובים?" הם כנראה ציפו לשמוע מהרבי את היחס לאנשים שעדיין

טור לפרשת האזינו- מה הקשר בין פרשת השבוע לבייל גיטס ביל גייטס לא נותן צדקה (הוא רק עושה חסד) להלן מקבץ חדשות ברוח הימים הנוראים: קנצלר גרמניה הביע חרטה עמוקה על השואה הנוראה; נשיא ארה"ב ברק אובמה

ב"ה ממתק לשבת שובה פרשת וילך תשע"ו בראש השנה ישבנו על הספות בבית חב"ד והתפתח דיון מעניין, "איך זה שעם כל הישראלים שאנו פוגשים בטיול אנחנו מרגישים משפחה ומאד נחמד לנו לשבת איתם ביחד? וגם, מה

חיזוק דת האמת – מגוף מצות הקהל בפרשתנו וילך כתוב "הקהל את העם גו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה"א ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (לא, יב). והנה, בנוגע למצות הקהל כתב הרמב"ם:

טור לפרשת  וילך פרשת השבוע ושבוע הספר היהודי חידה: מהי המצוה היקרה ביותר בתורה? רמז: זה עולה יותר מאתרוג מהודר, ואפילו יקר יותר מתפילין. תשובה: מצוות כתיבת ספר תורה. בפרשת וילך נאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה

ב"ה ממתק לשבת פרשת נצבים תשע"ה בכפר קטן ליד העיר מז'יבוז' היה חי רועה צאן צעיר, שנה אחת בימים שלפני יום הכיפורים התעורר בו הניצוץ היהודי והוא החליט ללכת להתפלל ביום כיפור, הוא הגיע לבית הכנסת

ההכנה לכריתת ברית של ראש השנה בתחילת פרשתנו ניצבים כתוב "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם גו' עד שואב מימיך. לעברך בברית ה' אלקיך גו'". ובספר לקוטי תורה (ריש פרשתנו) מביא כ"ק אדמו"ר הזקן

להכרית הקשר בין העין והלב בפרשתו ניצבים כתוב "ומל ה' אלקיך את לבבך (ל, ו). ולכאורה תמוה, הרי "מילה" היא בדרך כלל על "ערלה", וכן הוא גבי הלב, כמו שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (עקב י,

"לחטוב" את ה"רבות מחשבות בלב איש" בפרשתנו  ניצבים כתוב "אתם נצבים גו' מחוטב עציך עד שואב מימך". ופירש רש"י "מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה כו' ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים". והנה, ידוע פתגם רבינו

פרשת השבוע נפתחת בפסוק: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם..לגו', מחוטב עציך עד שואב מימיך." (דברים כט', ט-י). פירש האדמו"ר הזקן: "חוטב עציך" – עציך מלשון 'עצה'. כלומר- יש לחטוב, לעקור את העצות הרעות.. 'רבות

טור לפרשת נצבים-וילך, לקראת ראש השנה כותרת: איך עושים שנה טובה? בימים אלו מאחלים הכול זה לזה 'שנה טובה ומתוקה'. גלויות ברכה עוברות מיד ליד, ולחלקם אף מצורפת צנצנת דבש קטנטנה, לקראת התחלת השנה החדשה. זה

טור לפרשת נצבים-כותרת: זה לא בשמים יצא לי לשוחח עם אדם שחנותו פתוחה בשבת, ודיברתי על ליבו על חשיבות שמירת השבת. בתגובה, אמר את המשפט הבא: "גם אני הייתי רוצה לסגור את החנות בשבת, אבל זה

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תבוא תשע"ה ישבתי פעם במשרדו של מפקד תחנת המשטרה ברחוב הקאוסן בבנגקוק כדי לנסות לעזור לבחור ישראלי שנעקץ על ידי חנות תכשיטים בבנגקוק, מכרו לו תכשיטים מאוד זולים במחיר של אלפי

"הרג" התאוות "וכליון" הנפש לחצרות ה' בסיום התוכחה שבפרשתנו  כי תבוא נאמר "והשיבך ה' מצרים באניות גו' והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה". ובפירוש "ואין קונה" כתב רש"י "כי יגזרו עליך הרג וכליון". ויש לבאר

"תפארתם" של בעלי תשובה בפרשתנו כי תבוא כתוב "את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה" (כו, יז-יח), ומפרש רש"י ש"האמרת והאמירך" – "הוא לשון הפרשה והבדלה, הבדלתו לך

על מי נאמר "להתפאר"? בהפטרת פרשתנו כי תבוא אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם

הברכה  ב"והתמכרתם שם לאויביך" בסיום התוכחה שבפרשתנו נאמר "והשיבך ה' מצרים גו' והתמכרתם שם לאויביך גו'". ויש לפרש תוכן הפנימי שבכתוב זה שהוא ברכה: הכוונה שבתוכחה היא שע"י זה יבואו ישראל למעלת התשובה, כמ"ש "והיה כי

כל ישראל צדיקים הם  בהפטרת פרשתנו כי תבוא  אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם

איך אפשר לתלות "דיוקנו של מלך"? בפרשתנו כי תצא כתוב "וכי יהי' באיש חטא משפט מות והומת, ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ גו' כי קללת אלקים תלוי (כא, כב-כג). ומפרש רש"י "קללת

השכר לקירוב יהודים: קירוב עוד יהודים! בתחילת פרשתנו כי תבוא מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו: עם ישראל נקרא "כרם ה'" (ישעיה ה, ז). ובאילני הכרם ישנם שרשים ענפים ופירות.

טור לפרשת כי תבוא כותרת: חנוך לנער על פי דרכו מהרגע שנכנסו לחדר האחות, לא הפסיקה דיני לצרוח בהיסטוריה. אמא ליטפה אותה ביד אוהבת וניסתה להרגיע, אך ללא הועיל. אמא ריחמה על דיני כל כך, עד שבסוף

בכל שבת קוראים בתורה בתפילת שחרית את פרשת השבוע שחלף, ובמנחה מתחילים לקרוא בפרשת השבוע הנכנס. אתמול בשחרית קראנו את פרשת "כי תצא" ובמנחה התחלנו לקרוא בפרשת "כי תבוא". משמות הפרשות ניתן לראות כי שבת זו

פרשת "כי תבוא" "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים.

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע״ה רב חבדניק צעיר נסע פעם מקנדה לניו יורק נסיעת לילה אחרי חתונה, אחרי כמה שעות נהיגה הרגיש שהוא מאוד עייף וחייב לעצור לנוח, ירד מהכביש המהיר והחל לחפש מלון,

פועל על הזולת? אל תתגאה! בפרשתנו כי תצא כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו". וכתוב בשל"ה הקדוש (סוף פרשתנו) "מצאתי כתוב: רמז גג הוא גבוה. ורומז שיעשה האדם גבול

"מעקה" ל"שמינית שבשמינית"? בפרשתנו כי תצא כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (כב, ח). ומובא בספרי "בית לרבות היכל". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: מובא בשל"ה הקדוש (סוף פרשתנו): "ועשית מעקה לגגך ‑ מצאתי

מה צריך אדם לעשות בהתחלת חיי נישואין? בפרשתו: "כי-תצא"כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו" (כב, ח). ויש לבאר כתוב זה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "ביתו זו אשתו" (משנה

להקים את הנופל בדרך בפרשתנו כי תצא כתוב "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו" (כב, ד), ומפרש בספרי "נופלים בדרך – ולא ברפת. מכאן אמרו מצאו ברפת אין חייב בה,

להציל את ה"שבוי"  בתחילת פרשתנו "כי תצא" כתוב "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו". ויש לבאר כתוב זה בעבודת האדם לקונו: כי תצא למלחמה על אויביך – "אויביך" לשון רבים, מורה

"הקם תקים עמו" התורה אומרת (דברים כד,ד): "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים והתעלמת מהם הקם תקים עמו". יש לפרש זאת כך: אסור לך להתעלם מהצרכים הגשמיים של בני-ישראל – מחמורם ושורם. עליך לשים

טור לפרשת כי תצא כותרת: האם הכול אינטרסים? כאשר אדם הולך לעולמו, שואלים כולם ממה הוא נפטר – האם הוא סבל ממחלה קשה או שקפצה עליו הזקנה? התורה מלמדת כי השאלה האמיתית נמצאת במישור הרוחני: למה

יוצאים למלחמה פרשתנו מתחילה בפסוק: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו".(דברים לה, ב). תוכן הדבר ברוחניות  – הוא: "אויביך" הם הגוף והנפש הבהמית – כפי שמפרש אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה –