פרשת השבוע וילך : כישלון ידוע מראש
רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת אוסף משה את עם ישראל ונשבע להם שהם… לא יחזיקו מעמד. המדינה היהודית תתפרק לכם בין הידיים תוך זמן קצר. כך מבטיח להם משה. אתם תסבלו ותגורשו מהארץ מדוכאים ומושפלים. משה מודיע לעם היהודי שהם יקלקלו את הכל וחלום העצמאות המדינית ייגמר בגירוש עם ישראל מארצו. משה לא חוזה את זה כאפשרות . לא מציג זאת כאפשרות. הוא מבטיח בידיעה ברורה שזה מה שהולך לקרות.
לא,כט כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים–כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ
משה גם דורש מהעם לתעד את התחזית האיומה הזו ולשנן אותה לדורי דורות. וכאילו להוסיף על מחזה האבסורד מכנה משה את ההבטחה האפוקליפטית ״דברי שירה״. כאילו מילים שנעימות לאוזן. וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד–בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כל זה קורה ביום האחרון לחייו של משה. המתנה הגדולה והירושה שהוא משאיר זה שיר זוועות על השואה הצפויה לעם.
כדי להבין את משה צריך להפנים שכישלון הוא חלק בלתי נפרד ממימוש חלום. כל יזם במדינת הסטארט אפים יספר לכם שלפחות חמש פעמים הוא היה בשאול תחתיות בטוח בליבו חלומו נגוז לעד. משה דאג שכאשר העם יהיה בדיכאון ויימכר לחיי עבדות והשפלה שתמיד יזכור שהנפילה היא חלק מהתוכנית הגדולה. שזה היה צפוי מראש. ההתרסקות אינה מצביעה על מות החלום. או על זה שהחזון היה דפוק מלכתחילה. ובאמת כך היה. במצבים הכי קשים של העם היהודי, ההבטחה של משה הפכה לשיר ערש. קרש הצלה. הידיעה ש ״הנפילה הייתה ידועה מראש״ נתנה תקווה שהתוכנית הגדולה תקרה. רק תיקח יותר זמן.
וגם לילדים, ולעצמינו, צריך תמיד להזכיר. ללמוד ממשה רבינו. כשלונות זה חלק מהחיים. גם כשאתם הכי למטה זכרו שהכל חלק מהמסע מעלה. ממשיכים לפי התוכנית ?
שבת שלום ??
ממתק לשבת פרשת וילך שבת שובה תשע"ט 2018
אל רבי אלימלך מליז'נסק הגיע פעם חסיד וביקש לראות איך הרבי עושה כפרות בערב יום הכיפורים, אמר לו הרבי אם אתה באמת רוצה ללמוד איך עושים כפרות סע לכפר הסמוך, לך לביתו של בעל האכסניה ושם תוכל לראות.
החסיד עשה כדברי רבו, ונסע לאותו כפר לביתו של האכסנאי, כשהגיע ראה חדר גדול עם כמה שולחנות ומיטות שעליהם מסובים השיכורים של הסביבה, בעל האכסניה שנראה אדם פשוט עומד במרכז החדר ומשרת את כל המסובים,
שכב החסיד על אחת המיטות בפינה ועשה את עצמו ישן, באמצע הלילה כשאחרון השיכורים יצא, נעל האכסנאי את הדלת ואמר לאשתו "הגיע הזמן לעשות כפרות, תביאי את הפנקסים, החסיד נדרך והציץ לראות מה קורה, הוא רואה את האשה מביאה לבעלה שני פנקסים גדולים, הוא פותח את הפנקס הראשון ומתחיל לקרוא פירוט של כל מיני עבירות שנכשל בהם בשנה האחרונה, בה' בתשרי לא קיבלתי כראוי את האורחים שהגיעו, ביג בחשוון התפללתי בלי כוונה, בחודש כסלו דיברתי לשון הרע וכך הוא עבור על כל העבירות הרשומות מכל השנה כולה, הוא גומר לקרוא ופורץ בבכי, אחרי כמה דקות הוא לוקח את הפנקס השני ומתחיל לקרוא בו, בפנקס הזה היו רשומים כל הדאגות והצרות שהיו לו במשך השנה,
בז' תשרי הבן שלי חלה, בכ"ח תשרי זה היה היום שלא הגיעו כמעט אנשים ולא היה לי כסף לקנות לחם וכך הוא מונה את כל הצרות שהיו לו במשך השנה ושוב פורץ בבכי, אחרי כמה דקות הוא מפסיק את הבכי, מרים את עיניו למעלה ואומר "ריבונו של עולם כפי שראית אני לא מתכחש לכך שיש לי חוב גדול אליך עם כל העבירות שעשיתי במשך השנה אבל תסכים איתי שחלק גדול שילמתי לך כבר עם כל הייסורים שעברתי השנה, האמת היא שקשה לי לחשב האם הייסורים היו יותר או העבירות היו יותר, האם אני חייב לך או אתה חייב לי, בוא נעשה עסק ריבונו של עולם, אני סולח לך על הכל ואתה סולח לי ונפתח את השנה החדשה עם דף חדש ונקי "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי".
שבת זו שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת "שבת תשובה" המושג תשובה ביהדות הוא לא רק חרטה על דברים הלא טובים שעשיתי אלא חזרה למקום הטבעי של הנשמה, המקום הטבעי של יהודי הוא לקיים את רצון ה' אלא שהיצר לפעמים משטה בנו וגורם לנו לעבור עבירות ובכך להפריד כביכול את היהודי מהבורא, התשובה משיבה אותו למקום הטבעי שלו ולכן התשובה מגיעה דווקא מהמקום הכי פנימי של האדם כי שם קיים הקשר הנצחי שבין היהודי לבורא, כשיהודי שב בתשובה הוא מגלה שבעצם הוא תמיד היה מחובר ורצה בקשר עם הקב"ה ורק שיצרו הוא שתקפו ועכשיו חזר למקומו הטבעי.
יהי רצון שבימי התשובה האלו נזכה לשוב למקום הנכון שלנו מתוך שמחה ויתקבלו כל תפילותינו ברצון עד לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא תיכף ומיד ממש.
שבת שלום ומבורך!
השבת פרשת וילך
(שעה של התעלות ותכליתה)
ההוויה הכללית מתחלקת לשלושה מישורים: מקום, זמן ואדם, או במינוח המופיע בספרים – עולם(מקום), שנה (זמן), נפש (אדם). כל דבר נמדד על-פי ההגדרות הללו – המקום שנמצאים בו, הזמן שבו עומדים, והאדם הקשור בהם.
כשיהודים מתכנסים בבתי-הכנסת בעשרת ימי תשובה נוצר שילוב מיוחד בכל שלושת המישורים הללו. עצם התכנסותם של עשרה יהודים יחד מביאה לידי השראת השכינה ביניהם. אמנם הקב"ה נמצא בכל מקום, אבל המצב הרגיל הוא שהקדושה אינה גלויה, ואילו כשמתאספים עשרה מישראל יחדיו – האלוקות גלויה, שכן אז הנשמה היהודית מתעוררת.
מבחינת הזמן – אלה עשרת ימי תשובה, שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב". הקב"ה קרוב בימים אלה לכל יהודי, יהיה מי שיהיה, מעורר את ליבו ומקבלו באהבה בשובו אל ה'.
כמו-כן ההימצאות בבית-הכנסת ובבית-מדרש מוסיפה בהתעוררות הנפש אל הקב"ה. אמנם הקב"ה נמצא בכל מקום, אבל כשיהודי נמצא בבית-הכנסת ובבית-המדרש הוא חש הרגשת התעוררות גדולה יותר.
על-כן, התכנסות של יהודים בימים האלה בבתי-הכנסת ובבתי-המדרש יוצרת שעת-רצון ושעת-כושר להתעורר בכל ענייני תורה ומצוותיה. אולם התכלית אינה להסתפק בהתעוררות שנוצרת בשעת-רצון עילאית, אלא להביא את ההתעוררות הזאת לחיי היום-יום, לזמנים רגילים, בכל יום מימות השנה, ולכל מקום שבו יהודי נמצא.
הימים המיוחדים, עשרת ימי תשובה, מציידים אותנו בכוח ותוקף מיוחדים, כדי שנוכל כל ימות השנה לחוש את הקרבה אל ה'. ומכיוון שהקב"ה הוא השליט האחד והיחיד על העולם כולו, הרי כשיהודי עושה "רצונך כרצונו", הוא גורם שהקב"ה "יעשה רצונו כרצונך", וייתן לכל יהודי את כל הדרוש לו, הן ברוחניות והן בגשמיות.
את הזיקה בין ההתעלות הגדולה ביותר לבין חיי היום-יום הרגילים אנחנו מוצאים גם ביום-הכיפורים. זה הזמן הקדוש ביותר בכל השנה ('שנה') שאז הנשמה בהתעוררות רבה יותר מבשאר הימים ('נפש'), ורוב היום שרויים בבית-הכנסת, במקום קדוש ('עולם'). על-אחת-כמה-וכמה בזמן בית-המקדש, כשהכוהן הגדול עבד את עבודתו בקודש-הקודשים.
והנה אנו רואים שהכוהן הגדול היה מתפלל לה' תפילה קצרה לפרנסת כל עם-ישראל. בשעה הנעלית ביותר ביקש שתהיה פרנסה בכבוד ושאר צרכים גשמיים, כמפורט בתפילתו. כי זו התכלית של ההתעלות – להביא את הדברים לחיי היום-יום, ולחיות בכל ימות השנה מתוך קשר לקב"ה, שאותו שואבים בימי הרצון המיוחדים.
(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 644)
שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה
למחזר או לחדש?
בכותרות השבוע התפרסם אודות 'חגיגות מיחזור' בכפר סבא, בהן אנשים מביאים את חפציהם הישנים הזוכים לעדנה. רעיון השואב השראה ממצוות "בל תשחית". למרבה הפלא, דווקא את בגדי-הלבן החדשים ששימשו את הכהן הגדול לצורך עבודתו בקודש הקודשים ביום הכיפורים, לא היה ניתן למחזר לשימוש נוסף, והיה עליו לגונזם כתום יום העבודה.
הרמב"ם כותב כי כוחה של התשובה הוא סוד ההתחדשות. האדם מסוגל להתנער ולשנות את מעשיו ולהפוך לאדם חדש ממש, עד שלא ניתן להכיר בו את האדם הקודם.
זו הסיבה לכך שמידי יום כיפור, יום התשובה השנתי, היה הכהן הגדול, נציגו של כל עם ישראל, לובש בגדים חדשים בבואו אל הקודש פנימה, כאות לתשובה, טהרה, והתחדשות גמורה. שכשנבוא ליום הכיפורים כמו חדשים, נזכה בוודאי שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
ממתק לשבת פרשת וילך שבת תשובה תש״פ 2019
אל רבי אלימלך מליז'נסק הגיע פעם חסיד וביקש לראות איך הרבי עושה כפרות בערב יום הכיפורים, אמר לו הרבי אם אתה באמת רוצה ללמוד איך עושים כפרות סע לכפר הסמוך, לך לביתו של בעל האכסניה ושם תוכל לראות.
החסיד עשה כדברי רבו, ונסע לאותו כפר לביתו של האכסנאי, כשהגיע ראה חדר גדול עם כמה שולחנות ומיטות שעליהם מסובים השיכורים של הסביבה, בעל האכסניה שנראה אדם פשוט עומד במרכז החדר ומשרת את כל המסובים, שכב החסיד על אחת המיטות בפינה ועשה את עצמו ישן, באמצע הלילה כשאחרון השיכורים יצא, נעל האכסנאי את הדלת ואמר לאשתו "הגיע הזמן לעשות כפרות, תביאי את הפנקסים, החסיד נדרך והציץ לראות מה קורה, הוא רואה את האשה מביאה לבעלה שני פנקסים גדולים, הוא פותח את הפנקס הראשון ומתחיל לקרוא פירוט של כל מיני עבירות שנכשל בהם בשנה האחרונה, בה' בתשרי לא קיבלתי כראוי את האורחים שהגיעו, ביג בחשוון התפללתי בלי כוונה, בחודש כסלו דיברתי לשון הרע וכך הוא עבור על כל העבירות הרשומות מכל השנה כולה, הוא גומר לקרוא ופורץ בבכי, אחרי כמה דקות הוא לוקח את הפנקס השני ומתחיל לקרוא בו, בפנקס הזה היו רשומים כל הדאגות והצרות שהיו לו במשך השנה,
בז' תשרי הבן שלי חלה, בכ"ח תשרי זה היה היום שלא הגיעו כמעט אנשים ולא היה לי כסף לקנות לחם וכך הוא מונה את כל הצרות שהיו לו במשך השנה ושוב פורץ בבכי, אחרי כמה דקות הוא מפסיק את הבכי, מרים את עיניו למעלה ואומר "ריבונו של עולם כפי שראית אני לא מתכחש לכך שיש לי חוב גדול אליך עם כל העבירות שעשיתי במשך השנה אבל תסכים איתי שחלק גדול שילמתי לך כבר עם כל הייסורים שעברתי השנה, האמת היא שקשה לי לחשב האם הייסורים היו יותר או העבירות היו יותר, האם אני חייב לך או אתה חייב לי, בוא נעשה עסק ריבונו של עולם, אני סולח לך על הכל ואתה סולח לי ונפתח את השנה החדשה עם דף חדש ונקי "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי".
שבת זו שבין ר"ה ליום הכיפורים נקראת "שבת תשובה" המושג תשובה ביהדות הוא לא רק חרטה על דברים הלא טובים שעשיתי אלא חזרה למקום הטבעי של הנשמה, המקום הטבעי של יהודי הוא לקיים את רצון ה' אלא שהיצר לפעמים משטה בנו וגורם לנו לעבור עבירות ובכך להפריד כביכול את היהודי מהבורא, התשובה משיבה אותו למקום הטבעי שלו ולכן התשובה מגיעה דווקא מהמקום הכי פנימי של האדם כי שם קיים הקשר הנצחי שבין היהודי לבורא, כשיהודי שב בתשובה הוא מגלה שבעצם הוא תמיד היה מחובר ורצה בקשר עם הקב"ה ורק שיצרו הוא שתקפו ועכשיו חזר למקומו הטבעי.
יהי רצון שבימי התשובה האלו נזכה לשוב למקום הנכון שלנו מתוך שמחה ויתקבלו כל תפילותינו ברצון עד לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא תיכף ומיד ממש.
שבת שלום ומבורך
