סיכום ראה: מסע רוחני של בחירה – עם תובנות לחיים

סיכום והגות על פרשת השבוע, מנקודת מבט חב"דית – עם דברי תורה קצרים

פרשתנו, פרשת ראה, נפתחת במילים עוצמתיות וחדורות כוונה עמוקה: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים יא, כו). משה רבנו, ימים ספורים לפני פטירתו, מציב בפני בני ישראל את הבחירה האולטימטיבית: ללכת בדרכי ה', לזכות לברכה, או לסור מדרכיו, ולעמוד בפני קללה. זוהי לא רק הכרזה תיאורטית, אלא הכנה מעשית לקראת הכניסה לארץ ישראל, שם יתקיים מעמד דרמטי בהר גריזים והר עיבל.

---

סקירה קצרה של האירועים המרכזיים בפרשת ראה

פרשת ראה היא שער הכניסה לארץ, והיא מכינה את העם היהודי למציאות חדשה שבה ה' נוכח בחיי היום-יום שלהם. משה רבנו מפרט שורה של חוקים ומצוות שיבטיחו שהקשר עם ה' יישאר איתן בארצם החדשה.

• ברכה וקללה על ההרים: עם הכניסה לארץ, בני ישראל מצווים לעלות להר גריזים והר עיבל. שם, הכהנים והלווים יכריזו בקול גדול על הברכות שיבואו על שומרי המצוות, ועל הקללות שיבואו על אלו שיבחרו לחטוא. זהו מעמד בעל משמעות אדירה, שמטרתו לצרוב בתודעת העם את הקשר הבלתי נפרד בין מעשה לתוצאה.
• המקום אשר יבחר ה': התורה מצווה להרוס את כל אתרי עבודת האלילים בארץ, ובמקביל קובעת כלל חדש ומהפכני: מעתה ואילך, הקרבת הקורבנות מותרת רק במקום אחד – "המקום אשר יבחר ה'". זהו מסר של איחוד ומרכוז, שמטרתו לרכז את כל עם ישראל סביב מרכז רוחני אחד, בית המקדש.
• איסור עבודה זרה: משה מזהיר מפני עבודת אלילים ומפרט את חומרת האיסור. הוא מפרט את הדינים הנוגעים לנביאי שקר, למסיתים, ול"עיר הנידחת" – עיר שלמה שנכשלה בעבודה זרה. כל אלו מדגישים את החשיבות העליונה של האמונה באל אחד.
• דיני כשרות: הפרשה מפרטת את הסימנים המבדילים בין חיות, בהמות ועופות טמאים לטהורים, ומחדדת את האיסורים על אכילת דם.
• מצוות התלויות בארץ ודיני עבד: נמסרות מצוות חברתיות וכלכליות חשובות, כמו מצוות מעשר שני, שמיטת חובות, מתן צדקה לעניים, ושחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבודה.
• שלוש הרגלים: הפרשה מסכמת את דיני חגי הפסח, שבועות וסוכות, ומצווה על כל עם ישראל לעלות לבית המקדש שלוש פעמים בשנה, "לראות ולהיראות" בפני ה'.

---

סיכום מקוצר וציורי של פרשת ראה

נלך יחד אל הרי יהודה. דמיינו את עצמכם עומדים שם, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל. משמאלכם מתנשא הר ירוק, עטור בצמחייה עשירה ופורחת – זהו הר גריזים, הר הברכה. מימינכם, ניצב הר חשוף, אפור ומקריח – זהו הר עיבל, הר הקללה. אתם לא עומדים כאן לבד, כל עם ישראל עומד לצדכם, מחכה. הכהנים והלווים עומדים בעמק שבין שני ההרים ומכריזים בקול רם: מי שיקיים את מצוות ה', יתברך בכל טוב, ופניהם מופנות להר הפורח. ומי שלא ישמור על המצוות, יבואו עליו צרות, ופניהם מופנות להר החשוף. הרעיון הוא פשוט: אין חיים במרכז, כל אדם נמצא כל רגע על הקו הדק שבין הברכה והקללה. שני ההרים נראים זהים במראם החיצוני, הם מקבלים את אותו גשם, את אותה שמש, אבל בחירה אחת – אם לקיים את רוקחות התורה או לא – היא שתקבע אם נהיה פורחים או נהיה חשופים.

פרשתנו, ראה, היא קריאה אישית לכל אחד מאיתנו. היא מזמינה אותנו לבחון את המבט שלנו על החיים. כמה פעמים אנחנו מסתכלים על החיים שלנו ושוכחים שהכול מתחיל ומסתיים בבחירה האישית שלנו? כל מצווה שאנחנו מקיימים, כל מעשה חסד שאנחנו עושים, כל מחשבה טובה שעולה לנו בראש – כל אלה הופכים אותנו להר גריזים קטן, פורח ופורה.

הפרשה מלמדת אותנו שלא להישאר במקום של "שמע". היא דורשת מאיתנו לעבור לדרגת "ראה". לא רק לשמוע על הדרך הנכונה, אלא ממש לראות אותה בעיניים, להרגיש אותה בלב. היא קוראת לנו להסתכל פנימה, אל הנשמה שלנו, ולזהות את ה"אני" המואר שקיים בכל אחד. אותו "אני" הוא זה שמקבל מה' את הכוח לבחור, את הכוח לחיות חיים של ברכה.

אחרי שהפרשה נותנת לנו את העיקרון הגדול הזה, היא נותנת לנו כלים מעשיים כדי ליישם אותו: היא מפרטת את מצוות הכשרות, מצוות צדקה, מעשרות, ואפילו את שלושת הרגלים, שמטרתם לחבר אותנו למרכז רוחני אחד, ירושלים. כל אלו הם הכלים שלנו להפוך את חיי היום-יום למסע אל תוך הברכה.

---

סיכום מפורט עם תובנות חסידיות

א. ראה אנכי נותן – הבחירה האישית של האדם הפרשה נפתחת במילה "ראה", בלשון יחיד. משה רבנו פונה לכל אחד ואחד מבני ישראל כאילו הוא עומד לבדו. האלשיך הקדוש (רבי משה אלשיך) מבאר זאת במילים נפלאות: אין אדם יכול לחשוב שמעשיו אינם משנים, כי הרי "מלאכתו נעשית על ידי רבים". התורה מלמדת אותנו שכל התורה כולה ניתנה לכל אחד ואחד מישראל, ואין איש "נקי" מחובת קיומה. כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, וכל בחירה שלו יוצרת השפעה עצומה. זוהי קריאה אישית, נוגעת ומרגשת, שמלמדת אותנו שאין משימה קטנה, ואין מעשה זניח.

---

ב. לפניכם היום – עבודת הרבים והבחירה היומיומית למרות שהפתיחה היא בלשון יחיד "ראה", ההמשך הוא בלשון רבים "לפניכם". האדמו"ר מאיזביצה, "מי השילוח", מסביר ש"אנוכי נותן" מדגיש שהכול מה'. אדם נוטה לזכור את ה' בזמן צרה, אך כשטוב לו הוא שוכח את מקור השפע וטועה לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז). הפרשה מלמדת אותנו שיש לראות את הברכה לא פחות משיש לראות את הקללה, ולהכיר שגם ובעיקר כשהכול טוב, זהו נס והשגחה פרטית. הרב אברהם סבע, בעל "צרור המור", מוסיף שמעבר מיחיד לרבים בפסוק בא ללמד אותנו שכל ישראל, למרות שהם רבים, הם כמו יחיד. אנחנו רקמה אנושית אחת, ושורש נשמותינו נחצב מאל אחד. זוהי תובנה עמוקה המלמדת אותנו על חשיבות האחדות בעם ישראל.

המילה "היום" מוסיפה מימד של בחירה רעננה וחדשה בכל רגע. כפי שמסביר ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור): "יש בכל יום בחירה חדשה". לא משנה מה עשינו אתמול, היום אנחנו יכולים להתחיל מחדש, לבחור בטוב, ולהפוך את החיים שלנו לסיפור חדש. זהו מסר של תקווה ואופטימיות אינסופית, המדגיש את כוחה של תשובה ובחירה בכל רום ורגע.

---

ג. ברכה וקללה – על שני ההרים בפסוקים הבאים מדובר על מעמד הר גריזים והר עיבל. שני הרים אלה נמצאים זה לצד זה, מקבלים אותו אור שמש ואותו גשם. ובכל זאת, אחד פורח וירוק ואחד שומם וקירח. הרב שמשון רפאל הירש מבאר שהברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות חיצוניות, אלא ב"כושרנו הפנימי לקבל את זו או את זו". המעשה הוא הקובע: עצם קיום המצווה היא הברכה, ולא רק התוצאה שלה. כך גם הקללה – עצם הסתלקות מהתורה היא-היא הקללה, וכפי שמבאר רש"י על הפסוק "וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצווה" (דברים יא, כח) "כל העובד עבודה זרה, הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל". בספרות החסידות מוסבר כי התורה הקדושה פותחת במילה "ראה", כדי להמחיש שאנו צריכים לראות את האור הפנימי גם ב"קללה". התוכן הפנימי והתכלית של הקללה הוא לאפשר בחירה חופשית, שהאדם יבחר בטוב ויבוא על שכרו. זהו עיקרון יסודי בחסידות, לפיו גם הרע הוא חלק מהטוב העליון, שהרי הוא קיים רק על מנת שיהיה אפשר לבחור בטוב.

---

ד. המצוות והשפע לאחר הפתיחה המרשימה, הפרשה עוברת לפירוט המצוות. כפי שביקשת, נתבונן בכמה מצוות מיוחדות דרך העיניים של החסידות.

• הענקת צדקה: על הפסוק "כי יהיה בך אביון" (דברים טו, ז), מפרש רש"י ש"עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת". זה מלמד אותנו שצדקה מתחילה בבית, בקהילה הקרובה. ממקורות חב"ד אנו למדים ש"מצוות צדקה מכפרת על חטאיו של אדם, ככתוב 'וחטאך בצדקה פרוק' (דניאל ד, כד)". מי שאינו נותן צדקה, חטאיו נשארים עמו, "והיה בך חטא". הצדקה היא לא רק נתינה חיצונית, אלא עבודת נפש, שבה אדם משתחרר מהאגו ומקבל על עצמו את עול הגאולה.
• הענקת שכר לעבד עברי: התורה מצווה להעניק לעבד עברי בשחרורו "מן הצאן, הגורן והיקב" (דברים טו, יד). רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש, מבאר שהדברים הללו מרמזים לשלושת הדברים שבהם ה' קיים את מצוות ההענקה לעם ישראל ביציאת מצרים: הצאן – קרבן פסח, הגורן – המצה, והיקב – ארבע כוסות היין. כלומר, כפי שה' נהג בנו, כך עלינו לנהוג עם אחרים.
• שלוש הרגלים: הפרשה מפרטת את חגי ישראל, ומדגישה את העלייה לבית המקדש. "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר" (דברים טז, טז). התורה מדגישה את הממד הויזואלי – לראות ולהיראות. זוהי לא רק חובה, אלא חוויה רוחנית עליונה שבה הנשמה נטענת בכוח מה' על ידי מראה עיניים.

---

סיכום וגילויים חסידיים

ראה: האור של היום הזה

פרשת ראה נקראת בדרך כלל לפני ראש חודש אלול, ובכך היא מהווה הכנה מיוחדת לימי הרחמים והרצון. כפי שביאר הרבי מליובאוויטש בשיחותיו, יש קשר עמוק בין תוכן הפרשה לזמן זה: פרשת ראה פותחת במילים המציינות המשכה מלמעלה למטה ("ראה אנכי נותן") ואילו חודש אלול הוא זמן של התעוררות מלמטה למעלה ("אני לדודי ודודי לי").

החיבור המדהים הזה מלמד אותנו יסוד חשוב: דווקא עבודת האדם, ההתקרבות שלו לה' מתוך בחירה חופשית, היא זו שמעוררת את האור האלוקי ומושכת אותו מלמעלה למטה. הרבי מסביר שהבחירה החופשית של האדם, כפי שהיא מוצגת בפרשה, היא היא הברכה העיקרית. כשאנחנו בוחרים בטוב, עצם הבחירה הזו מייצרת ברכה עליונה.

בחודש אלול, ה' נמצא "בשדה", קרוב לכל אחד ואחד מאיתנו. הוא לא מחכה שנבוא אליו בהיכלו, אלא יורד אלינו, כדי שנוכל לחוש את קרבתו. תפקידנו הוא לא רק לשמוע על הברכה, אלא לראות אותה. לראות בעיניים את ההשגחה הפרטית, לראות איך כל מעשה טוב מביא עמו אור וטובה, ואיך כל רגע הוא "היום", רגע של התחלה חדשה.

המסר העמוק של הפרשה, שמתאים במיוחד לימים אלו, הוא מסר של אופטימיות אינסופית. גם אם אנחנו מרגישים רחוקים, גם אם היו לנו עליות וירידות במשך השנה, בכל רגע ורגע יש לנו את הכוח לבחור בטוב, לחזור בתשובה, ולבקש את קרבת ה'. בחודש אלול, ה' נמצא "בשדה" ו"מקבל את כולם בסבר פנים יפות" (ליקוטי תורה, דברים, יב). זהו זמן מיוחד שבו אנו זוכים לקבל שוב ושוב את הברכה, ולראות שהיא מגיעה מ"אנכי", מליבו של בורא העולם, שנותן אותה לנו, לכל אחד ואחד, בכל "יום" ויום מחדש.

יהי רצון שנזכה לראות את הברכה במו עינינו, ולחוות את גילוי ה' בעולם. שבת שלום, וכתיבה וחתימה טובה!

שלושה דברי תורה קלילים, קצרים ועוצמתיים לפרשת ראה, הפוסטים מנוסחים כדי שיהיו קליטים ומתאימים לשיתוף והפצה, עם כותרות מושכות, תובנות מעשיות ומקורות מתאימים.

1. הברכה שאתם יוצרים – על שני ההרים

השבוע, בפרשת "ראה", פותח משה רבנו במילים דרמטיות: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים יא, כו). בפסוקים הבאים הוא מתאר את מעמד הברכה והקללה על שני הרים סמוכים: הר גריזים הירוק והפורח, והר עיבל החשוף והשומם. המראה הציורי הזה מסתיר בתוכו תובנה עמוקה על חיינו.

על פי הרב שמשון רפאל הירש (גרמניה, המאה ה-19), שני ההרים הללו קיבלו את אותה כמות של אור שמש, גשם וטל. כל התנאים החיצוניים היו זהים לחלוטין. ובכל זאת, אחד מהם הפך למקור חיים וצמיחה, בעוד השני נשאר עקר. מכאן אנחנו לומדים שהברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות החיצוניות, אלא בבחירות שלנו.

התורה לא אומרת "אם תשמעו" אלא "את הברכה אשר תשמעו". הרב הירש מסביר שעצם קיום המצווה היא הברכה. היא לא מגיעה רק כתוצאה ממנה, אלא היא מתחילה להתגשם כבר ברגע המעשה הטוב. כל בחירה בטוב הופכת אותנו להר גריזים קטן, ירוק ופורח, ללא קשר לתנאים הסובבים אותנו.

תובנה לחיים: הבחירה היא בידיים שלך. גם אם נראה שכולם מקבלים את אותם תנאים ואת אותן הזדמנויות בחיים, מי שמשתמש בהם כדי לעשות טוב הופך את עצמו למקור של ברכה. אין צורך לחכות לנסיבות מושלמות; הברכה היא בבחירה היומיומית והפשוטה שלנו.

שאלה למחשבה: איזו בחירה קטנה וטובה תוכלו לעשות היום כדי להפוך את חייכם ואת הסביבה שלכם לקצת יותר ירוקים ופורחים?

---

2. הכוח של "היום" – להתחיל מחדש

בפסוק הפתיחה של פרשת "ראה" מופיעה מילה קטנה אך משמעותית: "היום". משה אומר לבני ישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". לכאורה, המילה "היום" מיותרת. הרי הבחירה בין טוב לרע נתונה לנו בכל זמן.

ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר, גור, המאה ה-19) מסביר שהמילה "היום" באה ללמד אותנו שכל יום הוא סיפור בפני עצמו. הוא כותב: "יש בכל יום בחירה חדשה… לא יכשל בה ביום שובו". לא משנה מה עשינו אתמול, וגם אם נכשלנו, ביום החדש שמתחיל יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש לגמרי.

אדם יכול לחיות באשליה שהיום שלו זהה למחר ולשלשום, אבל האמת היא שכל בוקר, כשהשמש זורחת, יש לנו בינה חדשה ויכולת בחירה מחודשת. התורה קוראת לנו לנפץ את השגרה ולבחור מחדש. זה המסר המעודד והעמוק של "היום" – אל תתייאש ממה שהיה, כי הבחירה החופשית נתנה לך את המתנה להתחיל מהתחלה בכל רגע ורגע.

תובנה לחיים: אל תיתן לעברך להגדיר את עתידך. היום הזה הוא הזדמנות חדשה לגמרי. יש לך את הכוח לבחור בטוב, להשתנות ולצמוח, בלי קשר למה שקרה אתמול.

שאלה למחשבה: מהי ההחלטה החדשה שאתם יכולים לקבל על עצמכם היום?

---

3. להרגיש את ה' גם בטוב – הברכה כמקור עצמי

לרוב, אדם פונה לאלוקים כשהוא זקוק לעזרה, בזמן צרה או קושי. אבל כשהכול טוב, לפעמים אנחנו שוכחים להודות ולזכור שהטוב הזה מגיע מה'.

על פי "מי השילוח" (רבי מרדכי יוסף ליינר, איזביצה, המאה ה-19), הפסוק "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" מלמד אותנו עיקרון חשוב. טבע האדם הוא לזעוק לה' רק כשיש לו צרות. אבל כשהוא מקבל כל טוב, "טח עינו מראות כי מה' הוא", והוא מייחס זאת ל"כוחי ועוצם ידי".

הפרשה מזכירה לנו שוב ושוב שהכל הוא מה' יתברך. ה' הוא המקור לברכה, ולא אנחנו. עלינו להכיר בטוב, להיות אסירי תודה ולראות את יד ה' גם בזמנים של שפע. הברכה לא מגיעה סתם כך, היא ניתנת לנו כמתנה, ומוטלת עלינו החובה לראות ולהעריך אותה. כפי ששמעתי לאחרונה איחול מעניין: העיקר שנודה יותר ממה שנבקש.

תובנה לחיים: אל תתייחסו לטוב שקיים בחייכם כמובן מאליו. התאמנו את עצמכם לראות את יד ה' גם במקומות הכי שגרתיים ויומיומיים. היו אסופי תודה על הטוב, והחיים שלכם יתמלאו עוד יותר בברכה.

שאלה למחשבה: חשבו על שלושה דברים טובים שקרו לכם היום. מהם? ועל איזה מהם אתם מודים במיוחד?

סיכום מעניין וערוך במיוחד לפרסום על פרשת ראה, מלא באור ותובנות מוכן להפצה.

חיים עם פרשת השבוע: ראה ✨

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים יא, כו) – פרשת "ראה" פותחת במילים דרמטיות, שמציבות בפנינו בחירה יומיומית. משה רבנו, ימים ספורים לפני פטירתו, נותן לנו מסר אחרון: הכל בידיים שלנו. 🤲

אז מה קרה בפרשה? 📖

• הר גריזים והר עיבל: עם הכניסה לארץ, העם נחלק לשתי קבוצות: אחת על ההר הירוק והפורח, השנייה על ההר החשוף והשומם. שם, הם מכריזים על הברכה שתבוא על שומרי המצוות ועל הקללה שתבוא על החוטאים. זוהי המחשה עוצמתית לכוחן של בחירות.
• מרכז אחד לאמונה: התורה מצווה להרוס את כל אתרי עבודת האלילים ולרכז את הקורבנות והפולחן רק במקום אחד – בית המקדש. מסר של אחדות וריכוז סביב מרכז רוחני משותף.
• מצוות לחיים טובים: בפרשה מפורטים חוקים רבים שנועדו להסדיר את חיי העם בארצו: דיני כשרות, מעשר שני, צדקה לעניים, שמיטת חובות ושחרור עבדים. 💖
• העלייה לרגל: הפרשה מסכמת בחשיבות העלייה לירושלים בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – כדי לחוות את הקדושה במו עינינו.

והנה 3 תובנות חסידיות שייקחו אתכם לשבוע טוב במיוחד! 🙏

1. הברכה מתחילה בפנים: הרב שמשון רפאל הירש מלמד ששני ההרים – הר גריזים והר עיבל – קיבלו בדיוק את אותם תנאי טבע, אך אחד פרח והשני נשאר יבש. למה? כי הבחירה היא פנימית! הברכה לא מחכה לנו בחוץ, היא מתחילה ברגע שבו אנחנו בוחרים לעשות טוב! ✨ (מקור: הרב שמשון רפאל הירש)
2. כוחו של "היום": המילה "היום" בפסוק הפתיחה היא מתנה! ה"שפת אמת" מסביר שהיא באה ללמד אותנו שכל יום הוא התחלה חדשה לגמרי. לא משנה מה קרה אתמול, היום אפשר להתחיל הכל מחדש. כל בוקר הוא דף חלק, ואתם יכולים לבחור למלא אותו בברכה. ✍️ (מקור: ה"שפת אמת")
3. לראות את הברכה גם בטוב: בדרך כלל אנחנו מחפשים את ה' כשיש קשיים, אבל מה קורה כשהכול טוב? "מי השילוח" מלמד שצריך לראות את ה' גם בטוב. הברכה היא מתנה מה', ולא תוצר של "כוחי ועוצם ידי". היו אסירי תודה, ותראו איך הברכה רק הולכת ומתרבה. 🙏 (מקור: "מי השילוח")

שבוע טוב ומבורך לכולם!

שאלות ותשובות על פרשת "ראה"

1. שאלה: מהם שני ההרים עליהם מדברת הפרשה, ומה הם מסמלים לפי הרב שמשון רפאל הירש? תשובה: שני ההרים הם הר גריזים והר עיבל. לפי הרב שמשון רפאל הירש, הם מסמלים את הברכה והקללה שאינן תלויות בנסיבות חיצוניות אלא בבחירה הפנימית של האדם, שכן שניהם קיבלו אותם תנאי טבע (מקור: הרב שמשון רפאל הירש).
2. שאלה: מהו ההבדל בין "שמיעה" ל"ראייה" על פי הפרשה? תשובה: הפרשה נפתחת ב"ראה", בניגוד ל"שמע" המופיע במקומות אחרים. ה"ראייה" מייצגת רמה גבוהה יותר של ודאות והכרה. היא קוראת לנו לא רק לשמוע על הדרך הנכונה, אלא ממש לראות אותה ולהכיר בה באופן ודאי (מקור: הרבי מליובאוויטש, האלשיך הקדוש).
3. שאלה: מהי התובנה המרכזית העולה מהמילה "היום" שבפתיחת הפרשה? תשובה: לפי ה"שפת אמת", המילה "היום" באה ללמד שיש בכל יום בחירה חדשה. לא משנה מה עשינו אתמול, היום אנחנו יכולים להתחיל מחדש ולבחור בדרך הטוב (מקור: ה"שפת אמת").
4. שאלה: מדוע ה"שפת אמת" מכנה את יום המחר "הגנב הגדול של היום"? תשובה: כי האשליה שהיום הוא כמו מחר וגם כמו אתמול מונעת מאיתנו לנצל את כוחה של הבחירה המחודשת בכל יום (מקור: הרב אייל ורד על ה"שפת אמת").
5. שאלה: לפי "מי השילוח", מהי הטעות הנפוצה של בני אדם כשהם מצליחים? תשובה: אנשים נוטים לזעוק לה' בעת צרה, אך כשיש שפע, הם טועים לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ושוכחים שהכול מה' (מקור: "מי השילוח").
6. שאלה: מהם שלושת הדברים מהם ניתנו לבני ישראל ביציאת מצרים, שמרמזים על מצוות הענקת העבד העברי? תשובה: קרבן הפסח מהצאן, המצה מהגורן וארבע כוסות מהיקב. כך, על פי רבי לוי יצחק שניאורסון, עלינו לנהוג עם העבד העברי (מקור: תורת לוי יצחק).
7. שאלה: מה מסמלים במצוות העבד העברי דווקא הצאן, הגורן והיקב? תשובה: הם מרמזים לשלושת הדברים שבהם ה' קיים את מצוות ההענקה לעם ישראל ביציאת מצרים: קרבן פסח, מצה וארבע כוסות (מקור: תורת לוי יצחק).
8. שאלה: מהי הברכה שהאדם מקבל על פי הרמב"ם, כאשר הוא בוחר בטוב? תשובה: "הכול מסור ברצונו והכול תלוי בבחירתו", והבחירה היא-היא העיקר. אין כפייה מוסרית מלמעלה, אלא בחירה חופשית הנותנת לאדם אחריות מלאה על מעשיו (מקור: רבנו בחיי, המאה ה-14).
9. שאלה: לפי רש"י, כיצד יש להתייחס למצוות התורה? תשובה: יש להתייחס ל"מצווה קלה כמצווה חמורה" (מקור: רש"י על דברים יב, כח).
10. שאלה: מה פירוש המושג "אביון" לפי רש"י? תשובה: אביון הוא דל ועני, אבל מלשון תאווה, כי הוא "תאב לכל דבר" (מקור: רש"י על דברים טו, ד).