קטגוריה: ספר דברים

מי צריך להתעסק עם ה"נופלים"? בפרשתנו שופטים מובא ענין עגלה ערופה. ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: "כי ימצא גו' נופל בשדה" – כאשר מוצאים איש אשר ר"ל "נופל" במעמד ומצב ירוד בעבודת ה', והוא

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). פסוק מפורסם זה מופיע בפרשתנו, פרשת "שופטים". מדוע משווה התורה את האדם לאילן? תכונתו המיוחדת של האילן היא דבקותו במקור חיותו – הקרקע. במשך כל שנות קיומו, כל עונות

הקב"ה עומד על פרשת דרכים של האדם ומכריז "מקלט, מקלט!" בפרשתנו שופטים מובא ענין ערי מקלט, ומצווה הכתוב "תכין לך הדרך" (יט, ג), ולמדו מזה בגמרא ש"דרך ערי מקלט שלשים ושתיים אמות" (ב"ב ק, ב) בכדי

אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא! בפרשתנו "שופטים"  מובא בנוגע להליכה למלחמה "ויספו השוטרים גו' מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (כ, ח). ובפירוש "הירא ורך הלבב" נחלקו תנאים "ר' עקיבא אומר הירא

שופטים, שוטרים ויועצים בתחילת פרשתנו "שופטחם" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ובההפטרה כתוב שבזמן הגאולה "אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ויש לעיין מדוע השמיט הנביא "שוטרים", והוסיף "יועציך". ויש לבאר הביאור בזה: שופטים הם

"בני הקטן" – שופט? על הפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך" כתוב במדרש, משל "למלך שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולן . . אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו .

מה יעשה אדם כדי להיות "שוטר" על עצמו? בתחילת פרשתנו "שופטים" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ומפרש רש"י "שופטים ושוטרים – שופטים דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין

טור לפרשת שופטים: כותרת: משיח – למה, מה, מי ואיך? מדברים הרבה על המשיח. שרים "אני מאמין בביאת המשיח". השלטים מבשרים "היכונו לביאת המשיח". אבל למה, מה, מי ואיך? בשורות הבאות ננסה לטעום על קצה המזלג, מה

ב"ה ממתק לפרשת ראה תשע"ה *** יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש, שאל אותו הרבי מה אתה נוהג לאכול כל יום? התפאר העשיר "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם, אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח

גודל הזהירות בכשרות האכו"ש בפרשתנו "ראה"  מובאים דיני כשרות האכילה ושתיה. והנה, הדין הוא שמינקת שאכלה דבר אסור, לא תניק את התינוק. ואפילו אם אכלה בהיתר, משום פקוח נפש, מ"מ אסור לה להניק (ראה ט"ז וש"ך

קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג

שמיטת חובות האדם כלפי שמיא בפרשתנו ראה מובא ענין שמיטת כספים בשנת השמיטה "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת

ס"ד   כו  מנחם אב ברכה וקללה? "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה…" (דברים יא', כו) זהו הפסוק הפותח את פרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה". ביטוי "אנוכי" מבטא בתורה ברכה ושפע נשגב ביותר. עשרת הדיברות נפתחים

לפתוח את הלב… המצווה לתת צדקה מופיעה פעמיים בפרשת השבוע ("ראה"), ובכל פעם בלשון כפולה: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו, יא), "נתון תיתן לו" (דברים טו, י). חז"ל למדו מכפל הלשון כי החובה לתת צדקה

מדוע מתאווה אדם לבשר? בפרשתנו ראה  כתוב "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך גו' ואמרת אוכל בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר גו'" (יב, כ). ויש לבאר פסוק זה בעבודת האדם לקונו: ידועה תורת הבעש"ט נ"ע

שהתורה תתאמת אצל האדם כדבר שרואה בעיניו בתחילת פרשתנו כתוב ראה "ראה אנכי נותן לפניכם היום". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: נאמר בגמרא (ר"ה כו, א) "אין עד נעשה דיין", ש"כיון דחזיוהו כו' לא מצו

"כי פתח תפתח את ידך לו" (פרשת ראה טו,ח) מפסוק זה למדו חז"ל שמצוות צדקה היא מצוות-עשה מן התורה. אם-כן, למה אין מברכים על מצווה זו? משום שחסידים ואנשי-מעשה יפתחו בהכנות לפני אמירת הברכה – יצטרפו לנטול

צרור את הכסף והחזיקו בידך – ברשותך. עליך לשלוט על כספך ועל הונך ולא שהכסף יצרור אותך וישלוט עליך. רבי מאיר מפרמישלן מתוך עלון שיחת השבוע

טור לפרשת ראה כותרת: צדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? האגדה מספרת על מלכת אנגליה שפגשה את משה מונטיפיורי ובררה מה שווי הנכסים שברשותו. השיב מונטיפיורי כי עליו לבדוק את הנושא. לאחר מספר ימים חזר אל

התפילה – "מאורות" לכל המצוות בפרשתנו נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע למצוות התפילה מצינו שישנם האומרים שתפלה היא

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! בפרשתנו  עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת

מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה? בפרשתנו עקב נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע לאמירת תחנון ידועה הקושיא, מדוע

ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ה לפני כ13 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי…" את המילים הללו

איך דיבורו של אדם יעשה מעשה? בפרשתנו  עקב כתוב "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (יא, כב), שנצטווינו ללכת בדרכי המקום. והנה מצינו שדיבורו של הקב"ה עושה מעשה, שבדיבורו בלבד ברא את העולם. ומכיון שעלינו ללכת "בכל

לקיים את המשפטים בבחינת "עקב" בתחילת פרשתנו עקב  כתוב "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה גו'". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שיש כמה סוגים במצוות. והמצוות הנקראים בשם "משפטים" הם המצוות שיש להם

"עקב" שברגל הגורם ל"עקב" ואחרית הימים בפירוש תיבת "עקב" שבתחילת פרשתנו "והיה עקב תשמעון" – מצינו ב' פירושים: א. "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון" (רש"י). ב. עקב מלשון אחרית (רמב"ן, אבן עזרא)‑ המוסב על

ב"ה טור לפרשת עקב  כותרת: מזוזה זה לא קמיע "מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?", פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו", השיב היהודי. "אם כן,

קדושת התורה שנלמדת באנגלית בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו ואתחנן  "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "קול אחד נחלק לז' קולות והם נחלקים לע' לשון" (שמו"ר ספכ"ח). ויש

"לא היתה לו בת קול" – מדוע? בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו  ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "שלא היתה לו בת קול" (שמו"ר ספכ"ח). ולכאורה צריך