"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט).

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). פסוק מפורסם זה מופיע בפרשתנו, פרשת "שופטים". מדוע משווה התורה את האדם לאילן? תכונתו המיוחדת של האילן היא דבקותו במקור חיותו – הקרקע. במשך כל שנות קיומו, כל עונות השנה, שומר האילן על קשרו האיתן עם הקרקע ונותן פרי. כך גם האדם ושורשיו הרוחניים. על התורה נאמר: "כי הם חיינו". ממנה שואב היהודי את כוחות נפשו. אמנם רוב יומנו אינו מוקדש לתורה, והקשר שלנו לתורה נתון ל"שינויי עונות" בחיינו, אך יחד עם זאת- קשר זה לא צריך להיות כזכרון בלבד, אלא חיבור צמוד והדוק ללימוד התורה, עד שמרגישים שהיא מקור חיינו בהווה, חיבור כזה שמשפיע על היום כולו, כל יום מחדש! כך מסביר זאת הזוהר: " התורה, ישראל והקב"ה חד הם". שיהיה לנו חודש אלול…

להמשך קריאה
שופטים- ערי מקלט באור החסידות
בעבר כל אימרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.

שופטים- ערי מקלט באור החסידות

הקב"ה עומד על פרשת דרכים של האדם ומכריז "מקלט, מקלט!" בפרשתנו שופטים מובא ענין ערי מקלט, ומצווה הכתוב "תכין לך הדרך" (יט, ג), ולמדו מזה בגמרא ש"דרך ערי מקלט שלשים ושתיים אמות" (ב"ב ק, ב) בכדי שתהיה רחבה ונוחה, ויתר על זה אמרו ש"מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם" (מכות י, ב). ויש לבאר דברים אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "דברי תורה קולטין" (מכות י, א), ולגבי "עיר מקלט" זו, הנה הדרך המובילה אל המקלט ד"דברי תורה" היא דרך נוחה ורחבה, וכשעומד האדם בפני ניסיון האם לבחור בטוב או ברע, הנה עומד הקב"ה ב"פרשת דרכים" זו ומכריז "מקלט מקלט", שמסייע לאדם ומורה לו הדרך הנכונה והישרה אשר ילך בה. וכמו שכתוב "ראה נתתי לפניך היום את…

להמשך קריאה

שופטים אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא!

אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא! בפרשתנו "שופטים"  מובא בנוגע להליכה למלחמה "ויספו השוטרים גו' מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (כ, ח). ובפירוש "הירא ורך הלבב" נחלקו תנאים "ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו" (משנה סוטה מד, סע"א). ויש לפרש הסיבה שמיאן רע"ק לפרש דקאי על "המתיירא מן העבירות" בדרך הדרוש: על ר"ע נאמר שהי' "רגיל לזכות את ישראל" (רש"י ד"ה שבקי' – סנה' קי, ב). ולכן, כאשר ראה אצל יהודי שיש לו הרהור תשובה, זיכהו מיד, אף אם התשובה עדיין לא פעלה אצל היהודי שישנה הנהגתו בפועל. ועל כן, לשיטת ר"ע, כאשר יהודי "מתיירא מן העבירות"…

להמשך קריאה

שופטים, שוטרים ויועצים

שופטים, שוטרים ויועצים בתחילת פרשתנו "שופטחם" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ובההפטרה כתוב שבזמן הגאולה "אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ויש לעיין מדוע השמיט הנביא "שוטרים", והוסיף "יועציך". ויש לבאר הביאור בזה: שופטים הם ה"דיינין הפוסקים את הדין". ושוטרים הם "הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את הדין" (לשון רש"י עה"פ). ונמצא שאף שהשופט פוסק את הדין וגוזר על האדם לקיימו, יכול להיות שלא ירצה האדם לעשותו. ולכן צריכים לשוטר המכה וכופה ברצועה שיקיימו את פסק הדין בפועל. אך גם כשהאדם אינו מבין מעצמו מדוע יקיים את גזירת השופט יכול הוא לקיימו מרצון, והוא על ידי "יועץ", שמסביר להאדם ש"עצה טובה" היא וטוב לו - לקיים את דברי השופט. ועל פי זה יובנו שינויי…

להמשך קריאה

שופטים- פנינה יומית

"בני הקטן" – שופט? על הפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך" כתוב במדרש, משל "למלך שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולן . . אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו . . לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני, כך אמר הקב"ה, מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. . נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב, הוי שופטים ושוטרים" (מדרש רבה פ"ה, ז). והנה, מלשון המדרש משמע שנתינת ה"שופטים" לישראל היא מצד היותם "בני הקטן" ו"נער ישראל". ולכאורה תמוה, הרי ענין המשפט קשור עם גדלות בשכל וחכמה, וא"כ איך שייך לומר שמצד היותם "נער ישראל" ו"קטן" נתנה להם ענין ה"שופטים"? ויש לומר הביאור בזה ע"פ מה שמצינו שתפקיד ה"שופטים" אצל ישראל אינו…

להמשך קריאה

שופטים ושוטרים ברוחני

מה יעשה אדם כדי להיות "שוטר" על עצמו? בתחילת פרשתנו "שופטים" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ומפרש רש"י "שופטים ושוטרים - שופטים דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידועים דברי הש"ך עה"ת (ריש פרשתנו) ש"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" מוסבים גם על "שערי הגוף", העינים והאזנים וכו' "ללמד לאדם שיהי' לו שוטר ומושל על כל אחד ואחד מאלו האיברים כו'". ועפ"ז יש לבאר כתוב זה שעל האדם לקיים בעצמו "שופטים ושוטרים תתן לך": "שופטים" הם ה"דיינים הפוסקים את הדין", והיינו, שעל האדם ללמוד את דיני והלכות התורה, לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, ולקיים הלכות…

להמשך קריאה

שופטים כל מעשה טוב מקרב אותנו לגאולה

טור לפרשת שופטים: כותרת: משיח – למה, מה, מי ואיך? מדברים הרבה על המשיח. שרים "אני מאמין בביאת המשיח". השלטים מבשרים "היכונו לביאת המשיח". אבל למה, מה, מי ואיך? בשורות הבאות ננסה לטעום על קצה המזלג, מה יקרה באותם ימים. למה ביאת המשיח כה חשובה? הרמב"ם מונה את ביאת המשיח כאחד מ-13 עיקרי האמונה, ולא בכדי. בזמננו, החיים היהודיים חלקיים, ואיננו יכולים לקיים מאות מצוות, כיון שאין לנו בית מקדש ולא כל בני ישראל נמצאים בארץ. משיח יביא לכך שנוכל לקיים את כל 613 מצוות התורה, כפי שהיה בעבר. יתר על כן: בפרשה מופיעה מצוה שמעולם לא קוימה בשלמותה – הוספת שלוש ערי מקלט. ייעוד זה יתקיים בגאולה, כאשר הקב"ה ירחיב את גבולות הארץ מזרחה: "אם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר נשבע…

להמשך קריאה

ראה – פתוח תפתח את ידך

ב"ה ממתק לפרשת ראה תשע"ה *** יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש, שאל אותו הרבי מה אתה נוהג לאכול כל יום? התפאר העשיר "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם, אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח ומים במשורה" אמר לו המגיד "זה לא בסדר עליך לאכול בשר טוב ולשתות מי דבש כדרך העשירים" תמהו התלמידים, מה רע במנהג של העשיר שלא להתפנק מדי בתענוגות העולם? הסביר להם הרבי "אם העשיר יאכל בשר וישתה מי דבש ייתן לעני לפחות פת במלח אך אם הוא יאכל פת במלח ייתן לעני לאכול אבנים..." *** בפרשתנו פרשת ראה אנו רואים איך משה נותן לעם ישראל כלים לביטול האנוכיות המושרשת כל כך בלבו של האדם, הוא מתחיל עם המצווה של מעשר שני אותו נוהגים לתת בשנה הראשונה…

להמשך קריאה

פרשת ראה והכשרות והחסידות

גודל הזהירות בכשרות האכו"ש בפרשתנו "ראה"  מובאים דיני כשרות האכילה ושתיה. והנה, הדין הוא שמינקת שאכלה דבר אסור, לא תניק את התינוק. ואפילו אם אכלה בהיתר, משום פקוח נפש, מ"מ אסור לה להניק (ראה ט"ז וש"ך יו"ד סוף סי' פא). ויש לומר הטעם לזה: כתוב במדרש (רות רבה ג, יג) שאלישע בן אבוי', אכלה אמו כשהיתה מעוברת מתקרובת עבודה זרה, וזה גרם שיצא לתרבות רעה אחר כך. והנה, הדין הוא שעוברה שהריחה מאכלות אסורות מאכילין אותה. ונמצא, שאכילת אמו של אלישע בן אבוי' הייתה בהיתר. כי, דוחק גדול לומר שה"תקרובת ע"ז" הייתה אסורה כל כך עד ל"יהרג ואל יעבור", ובפרט שלשון המדרש הוא "נתנו לה מאותה המין ואכלה", ומשמע שהיו צריכים לתת לה את זה. אעפ"כ, גרם זה שיצא אלישע בן אבוי'…

להמשך קריאה

פרשת ראה- פנינה יומית

קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג הפסח מצינו ציווי מיוחד לכוון (ע"י עיבור וכיוצא בו) שיוקבע דווקא בחודש האביב. ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה ולקבל עוז וכוח בעבודת ה': הנה עין כי תביט בחודשי החורף אל השדות, תראה אשר תמו הגידולים, אין עוד צמיחה ונדמה שפסקה החיות מן הטבע. אך עם פרוש האביב, בין-רגע ילבלבו האילנות, והשדות תתעטפנה ירק, ואזי יבין הרואה אשר צמיחה כזו אין בכוחה להתהוות ברגע אחד, אלא שבכל חודשי החורף, הייתה הכנה וקיבוץ הכוחות לצמיחה רבתי שבחודש האביב. וכך גם יציאת מצרים בחודש האביב הייתה לאחר שנים רבות…

להמשך קריאה

פרשת ראה איך פורעים את החוב לקב"ה

שמיטת חובות האדם כלפי שמיא בפרשתנו ראה מובא ענין שמיטת כספים בשנת השמיטה "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת החובות בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע להנהגת האדם בעולמו כלפי חובותיו לבוראו: "החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילווה" (אבות פ"ג, מט"ז). והיינו, שהקב"ה הוא נותן לאדם בני חיי ומזוני רוויחי, אך אין השפעה זו באה בתורת מתנה אלא הלוואה היא, שהקב"ה "מלווה" לאדם את ההשפעה על מנת שסוף כל סוף ישיב את אשר לווה. והחזרת ההלוואה אינו באופן שמשיב את השפע עצמו אשר קיבל, שהרי "מלווה להוצאה ניתנה" (כתובות פד, א), האדם מקבל את הפרנסה והשפע בכדי לנצלו…

להמשך קריאה

פרשת ראה ואכילת בשר

התאווה החומרית לבשר "על הארץ תשפכנו" על הפסוק בפרשתנו "בכל אות נפשך תאכל בשר גו' רק חזק לבלתי אכל הדם" (יב, כ–כג) כתוב בגמרא (חולין טז, ב) "רבי ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה". והיינו, שעד שנכנסו ישראל לארץ נאסר להם לאכול בשר תאוה ורק בשר קדשים היה מותר להם, וכשנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה, אך גם כאשר הותר להם "בשר תאווה" הזהיר הכתוב "רק חזק לבלתי אכל הדם". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: כאשר היו בני ישראל במדבר לא התעסקו עם ענינים גשמיים, וכל עסקיהם היה רק בלימוד התורה ובענינים קדושים, ואף כשאכלו בשר היה זה בשר קדשים. אך כשנכנסו לארץ התחילו לעסוק בענינים גשמיים, בכוונה להעלותם ולזככם, על ידי שעיסוקם בגשמיות היה באופן…

להמשך קריאה

פרשת ראה – ברכה וקללה

ס"ד   כו  מנחם אב ברכה וקללה? "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה..." (דברים יא', כו) זהו הפסוק הפותח את פרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה". ביטוי "אנוכי" מבטא בתורה ברכה ושפע נשגב ביותר. עשרת הדיברות נפתחים בביטוי זה ("אנוכי ה' אלוקיך.."). המילה "נותן" גם היא מבטאת שפע וברכה, כמאמר חז"ל: "הנותן- בעין יפה נותן". אם כן- כיצד ניתן לקשר ביטויי שפע וברכה אלו לנתינת ברכה וקללה? ואיך אפשר להגדיר קללה כמתנה? מוסבר בחסידות שלאמתו של דבר הקללה (הרע) אינה לרעת האדם, אלא להפך- זו הברכה הגדולה שהקב"ה נותן לנו- בהעמידו לפנינו את אפשרות הבחירה. דבר זה נרמז במילים "אנוכי" ו"נותן". הקב"ה מאותת לנו כי הרע לא בא לעמוד נגדנו, אלא לטובתנו- כדי שתהיה לנו בחירה חופשית ונבחר בדרך הטוב מתוך בחירה ורצון…

להמשך קריאה

למה מצוות הצדקה מופיעה פעמיים בפרשת ראה

לפתוח את הלב... המצווה לתת צדקה מופיעה פעמיים בפרשת השבוע ("ראה"), ובכל פעם בלשון כפולה: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו, יא), "נתון תיתן לו" (דברים טו, י). חז"ל למדו מכפל הלשון כי החובה לתת צדקה אינה מוגבלת לפעם אחת, אלא נדרשת שוב ושוב. בנתינת הצדקה האדם מתגבר על יצרו שמפתה אותו שלא לתת צדקה. ההתגברות על היצר מעוררת את הכוחות הבלתי  מוגבלים שבנפש האדם וחושפת את מלוא עוצמתה של הנפש האלוקית. מצד גודל הקדושה שבדבר, כך גם כוח היצר המתנגד לעניין גדול, ונדרשת לשון כפולה כדי לתת לנו את הכוח לתת צדקה, ובהרחבה! על ידי קיום מצוות הצדקה, זוכה כל יהודי להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים, ולזרז את בוא גאולה האמיתית והשלמה- שהרי "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה"!

להמשך קריאה

פרשת ראה וצמחונות

מדוע מתאווה אדם לבשר? בפרשתנו ראה  כתוב "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך גו' ואמרת אוכל בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר גו'" (יב, כ). ויש לבאר פסוק זה בעבודת האדם לקונו: ידועה תורת הבעש"ט נ"ע על הפסוק "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף" (תהלים קז, ה), שהכתוב מבאר את הסיבה לזה שהאדם מרגיש רעבון וצמאון למאכלים גשמיים, שלכאורה מדוע באים לו רעבון וצמאון אלו, ולזהו מבאר הכתוב שהסיבה ל"רעבים גם צמאים" הוא מפני ש"נפשם בהם תתעטף": בכל מאכל ומשקה נמצא בהעלם ניצוץ קדושה "נפשם", ונשמת האדם צריכה ל"ניצוץ" זה. וזהו הסיבה לרעבון הגוף, שאין זה מפני טבע גופו, אלא רעבון זה בא לו מצד "נפשם" ש"בהם תתעטף" (ראה כתר שם טוב סימן קצד). ועל פי זה יש לבאר גם כתוב זה:…

להמשך קריאה
ראה אנכי נותן לפניכם היום
ראיה רואים

ראה אנכי נותן לפניכם היום

שהתורה תתאמת אצל האדם כדבר שרואה בעיניו בתחילת פרשתנו כתוב ראה "ראה אנכי נותן לפניכם היום". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: נאמר בגמרא (ר"ה כו, א) "אין עד נעשה דיין", ש"כיון דחזיוהו כו' לא מצו חזי ליה זכותא" [מכיון שראו את הענין אין הם יכולים למצוא לו זכות]. מה שאין כן כאשר הדיינים שומעים את הדבר מעדים נאמנים ‑ אף שברור להם שהעדים אומרים אמת ‑ חזו ליה זכותא. ונמצא שבאמצעות הראיה הדבר הנראה מתאמת אצל האדם לגמרי, עד שאי אפשר שיופרך אצלו הדבר, מאחר שהוא עצמו ראה את זה. מה שאין כן בשמיעה, אפילו כאשר שומע את הדבר ממקור נאמן ומוסמך ביותר, יכולים להתעורר בלבו ספיקות באמיתות הדבר, ואין זה מוחלט אצלו כבראיה. וזהו "ראה אנכי נותן לפניכם היום": לימוד…

להמשך קריאה

למה לא מברכים על הצדקה?

"כי פתח תפתח את ידך לו" (פרשת ראה טו,ח) מפסוק זה למדו חז"ל שמצוות צדקה היא מצוות-עשה מן התורה. אם-כן, למה אין מברכים על מצווה זו? משום שחסידים ואנשי-מעשה יפתחו בהכנות לפני אמירת הברכה - יצטרפו לנטול ידיים, לומר 'לשם ייחוד' מיוחד וכדומה, ובינתיים עלול העני לגווע ברעב... -רבי בונם מפשיסחא

להמשך קריאה

עיקר העבודה בימינו

"כי פתח תפתח את ידך לו" -פרשת ראה טו,ח עיקר עבודת ה' בעיתים האלו, בזמן עקבתא דמשיחא, הוא עבודת הצדקה, כמו שאמרו חז"ל (שבת קלט,א): "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה". -ספר התניא מתוך עלון שיחת השבוע http://chabad-il.org/sh/501-600/sh501.htm

להמשך קריאה

וצרת הכסף בידך

צרור את הכסף והחזיקו בידך - ברשותך. עליך לשלוט על כספך ועל הונך ולא שהכסף יצרור אותך וישלוט עליך. רבי מאיר מפרמישלן מתוך עלון שיחת השבוע

להמשך קריאה

פרשת ראה- למה צדקה?

טור לפרשת ראה כותרת: צדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? האגדה מספרת על מלכת אנגליה שפגשה את משה מונטיפיורי ובררה מה שווי הנכסים שברשותו. השיב מונטיפיורי כי עליו לבדוק את הנושא. לאחר מספר ימים חזר אל המלכה ונקב בסכום מסוים. תמהה המלכה: "הרי ידוע לכל כי שווי החברות שברשותך גבוה לאין-ערוך"? הסביר מונטיפיורי: "האדמות והמפעלים אינם הרכוש האמיתי שלי. היום הם ברשותי ומחר אינם ברשותי. הכסף שנתתי לצדקה הוא רכושי האמיתי"... פרשת השבוע מדגישה את מצוות הצדקה, ואומרת "פתוח תפתח את ידך" לעני ולחלש. לצדקה יש ערך עליון ביהדות, ובכל הזמנים יהודים הצטיינו בגמילות חסדים ונתינת צדקה. הבה ונלמד על מצוות הצדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? למה צדקה? ראשית, "לה' הארץ ומלואה". כל דבר, כמו גם כספנו, שייך לבורא העולם ואנו…

להמשך קריאה

פרשת עקב והתפילה

התפילה – "מאורות" לכל המצוות בפרשתנו נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע למצוות התפילה מצינו שישנם האומרים שתפלה היא מדרבנן (ראה רמב"ן בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה), ואפילו האומרים שהיא מן התורה (ראה רמב"ם ריש הל' תפלה, וראה כס"מ שם), הנה גם לדעתם התפלה ג' פעמים בכל יום היא מדרבנן (ראה סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה בתחילתה). ולכאורה צריך ביאור, הרי התפלה היא מוכרחת ביותר, ועד שרבינו הזקן נ"ע כותב ש"האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם" (אג"ק שלו ח"א ס"ע לג ואילך). ואיך שייך לומר שהתפלה ג' פעמים ביום אינה מן התורה? ויובן זה בהקדים מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות בהשרשים "שאין ראוי למנות הציוויים…

להמשך קריאה

פרשת עקב- חינוך ילדים

מתי לחשוב על חינוך הילדים? – תמיד! בפרשתנו  עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ש"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" רומז על "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם", והיינו שעל האדם להיות שקוע בחינוך ילדיו בכל עת ושעה. ומכאן, שאל יאמר האדם שדי לו במה שזמן מסויים ביום חושב הוא אודות חינוך ילדיו או ילדי ישראל שהשפעתו עליהם, אלא המחשבה אודות חינוך הילדים צריכה להיות כל הזמן החל מ"בשבתך בביתך", ואפילו כאשר הולך בדרך ועוסק בעניניו שלו ‑ "בלכתך בדרך" אסור לו לשכוח מ"ולמדתם אותם את בניכם". וגם כאשר עייף…

להמשך קריאה
מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה?
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה?

מדוע אומרים תחנון אחרי שמונה עשרה? בפרשתנו עקב נאמר חיוב התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (יא, יג) ופרשו חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב . . זו תפלה" (תענית בתחילתה). והנה, בנוגע לאמירת תחנון ידועה הקושיא, מדוע אמירת התחנון היא לאחרי שמונה עשרה, דלכאורה הי' מתאים יותר לאמרה קודם? ויש לומר הביאור בזה: לפעמים יתכן מצב, ש"דרך איש ישר בעיניו" (משלי כא, ב), דלמרות שהנהגתו אינה "ישרה" כל כך, אך "בעיניו" הוא אינה רואה את החסרונות שלו. יתר על כן, לפעמים האמת היא שאין לאדם חסרונות, להיות עבודתו את השי"ת בתכלית השלימות, אך כאשר אדם עולה בעבודתו מחיל אל חיל, אזי מבין הוא שמדריגתו בעבודת ה' שאחז בה קודם אינה "שלימה", ויש בה "חסרון", שהרי רואה הוא שאפשר לעלות למעלות יותר גבוהות מזה,…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ה

https://www.youtube.com/watch?v=ZoUxzNBkAyE ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב התשע"ה לפני כ13 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי..." את המילים הללו ביקש ראש עיריית ניו יורק לשעבר, אד קוץ', לחקוק על מצבת קברו ולהוסיף גם את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". גם דניאל פרל וגם אד קוץ' לא היו אנשים דתיים ובכל זאת אלו המשפטים שהם בחרו להשאיר, מאיפה זה מגיע להם? *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפנייה של משה רבנו לעם ישראל "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה..." מה מבקשים מכם בסך הכל רק יראת השם, שואלת הגמרא האם יראה היא דבר שניתן להגיע אליו כל כך בקלות, שמשה אומר…

להמשך קריאה

פרשת עקב- לעשות מעשה

איך דיבורו של אדם יעשה מעשה? בפרשתנו  עקב כתוב "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (יא, כב), שנצטווינו ללכת בדרכי המקום. והנה מצינו שדיבורו של הקב"ה עושה מעשה, שבדיבורו בלבד ברא את העולם. ומכיון שעלינו ללכת "בכל דרכיו", יש ללמוד מזה, שגם האדם צריך להשתדל שדבוריו יעשו מעשה. ותלוי הדבר באדם המדבר, ובשני פרטים: א. יש לדבר בדברים היוצאים מן הלב, שאזי נכנסים ללב השומע ופועלים פעולתם, כפתגם הידוע. ב. צריך שיהא בו יראת שמים, כמאמר חז"ל (ברכות ו, ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים". ואז גם דבורו של אדם ‑ יעשה מעשה. (ע"פ אגרות קודש חט"ו אגרת ה'תכט) לזכות הילד  אליעזר ליפמאן שי' בן הרה"ת מאיר שלום וזוגתו מרת נחמה מינדל שיחיו דובראווסקי לרגל הולדתו בשעומ"צ יום כ"ג תמוז…

להמשך קריאה
עקב: לשמור מצוות בקבלת עול מלכות
חיים בריאים חיי האדם תלויים באויר שמסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. חיי תורה ומצוות הם חיים בריאים.

עקב: לשמור מצוות בקבלת עול מלכות

לקיים את המשפטים בבחינת "עקב" בתחילת פרשתנו עקב  כתוב "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה גו'". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שיש כמה סוגים במצוות. והמצוות הנקראים בשם "משפטים" הם המצוות שיש להם טעם, ושכל האדם יכול להבינם ולהשיגם. והנה מבואר בספרי חסידות, שעקבו של אדם מורה על ענין הקבלת עול, שהרי העקב אינו מרגיש או מבין מאומה, ועושה את כל אשר יורהו הראש או הלב, וגם למים רותחים יכנס העקב אף שנכווה על ידי כך. ועל פי זה יש לפרש את הפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים". שנרמז בזה, שאפילו מצוות שיש עליהם טעם, על האדם לקיימם בקבלת עול מלכות שמים מחמת שזהו רצון ה' ולא מצד הטעם בלבד. כי באם יסמוך האדם רק על שכלו, אזי מי…

להמשך קריאה

פרשת עקב: ביאור המחלוקת רש"י רמב"ן

"עקב" שברגל הגורם ל"עקב" ואחרית הימים בפירוש תיבת "עקב" שבתחילת פרשתנו "והיה עקב תשמעון" - מצינו ב' פירושים: א. "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון" (רש"י). ב. עקב מלשון אחרית (רמב"ן, אבן עזרא)‑ המוסב על השכר שיקבלו ישראל באחרית הימים. ויש לבאר ששני פירושים אלו קשורים זה לזה: כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע מבאר בלקוטי תורה (נצבים מה, א) שדווקא ע"י זיכוך והעלאת הדברים הכי תחתונים, זוכים להגיע למדריגות הכי נעלות. וכמשל כף המאזנים, ששוקלים בכף אחת ונותנים משא בכף השניה, שככל שהכף שבה שוקלין יורדת למטה יותר, הגבהת המשא שבכף השניה היא למעלה יותר. ועל פי זה מובן שכדי להגיע לשכר הנעלה שיהיה באחרית הימים (שזהו פירוש הב' ב"עקב" ‑ מלשון אחרית, כנ"ל), על האדם לעבוד דווקא ב"מצוות קלות שאדם דש…

להמשך קריאה
וברך פרי בטנך
"וברך פרי בטנך" (פרשת עקב: ז,יג) פעמיים נאמר בתורה "וברך": "וברך את לחמך" (שמות כג,כה), ו"ברך פרי בטנך", האמור כאן. כי יחד עם ברכת פרי-בטן באה גם ברכת הלחם, ברכת הפרנסה. -אור פני משה

וברך פרי בטנך

"וברך פרי בטנך" (פרשת עקב: ז,יג) פעמיים נאמר בתורה "וברך": "וברך את לחמך" (שמות כג,כה), ו"ברך פרי בטנך", האמור כאן. כי יחד עם ברכת פרי-בטן באה גם ברכת הלחם, ברכת הפרנסה. -אור פני משה מתוך עלון שיחת השבוע http://chabad-il.org/sh/401-500/sh500.htm

להמשך קריאה
והיה עקב תשמעון
"והיה עקב תשמעון" )ז,יד( "והיה" הוא לשון שמחה. וכך יש לפרש את הפסוק: "והיה" - שמחה תהיה בשמים, "עקב" - בימי עקבתא דמשיחא, כאשר בני-ישראל יתנסו בניסיונות מרים, וקשה יהיה לשמור את תורת ה' ומצוותיו, ובכל-זאת "תשמעון" - ישמעו בקול ה' וילכו בדרכיו; דבר זה יביא שמחה גדולה במרום. )אורח לחיים(

והיה עקב תשמעון

"והיה עקב תשמעון" "והיה" הוא לשון שמחה. וכך יש לפרש את הפסוק: "והיה" - שמחה תהיה בשמים, "עקב" - בימי עקבתא דמשיחא, כאשר בני-ישראל יתנסו בניסיונות מרים, וקשה יהיה לשמור את תורת ה' ומצוותיו, ובכל-זאת "תשמעון" - ישמעו בקול ה' וילכו בדרכיו; דבר זה יביא שמחה גדולה במרום. -אורח לחיים מתוך עלון שיחת השבוע http://chabad-il.org/sh/401-500/sh500.htm

להמשך קריאה

פרשת עקב והמזוזה

ב"ה טור לפרשת עקב  כותרת: מזוזה זה לא קמיע "מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?", פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו", השיב היהודי. "אם כן, שים גם אצלי מזוזה", ביקש השכן. ואכן, גם בביתו הותקנה מזוזה. כעבור חודש שוב הופיע הגוי בביתו של היהודי, והפעם בפיו בקשה חד משמעית להוריד את המזוזה מפתח ביתו. "מה קרה, האם עדיין יש גניבות בביתך?", שאל היהודי בפליאה. "לא", ענה השכן, "הגניבות אומנם פסקו. אבל מאז ששמתי מזוזה, כמעט כל רבע שעה דופק בדלת איזה 'שנורר' יהודי ומבקש צדקה"... הבדיחה הזו כנראה לא התרחשה במציאות, אבל סיפור דומה התרחש במציאות. התלמוד מספר על ארטבן, מלך פרס, ששלח מתנה יקרה לרבי יהודה הנשיא. בתגובה, שלח לו…

להמשך קריאה

ואתחנן פנינה יומית

קדושת התורה שנלמדת באנגלית בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו ואתחנן  "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "קול אחד נחלק לז' קולות והם נחלקים לע' לשון" (שמו"ר ספכ"ח). ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: אמרו רז"ל "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פסחים פז, ב), ובספר תורה אור מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע אשר ב"גרים" הכוונה לניצוצות הקדושה החבויים ונמצאים בגלות אצל אומות העולם, ובני ישראל ע"י עבודתם מעלים ניצוצות אלו לקדושה (תורה אור לך לך יא, ב). וכן הוא כאשר בני ישראל משתמשים ב"שבעים לשון" של אומות העולם לעניני מסחר אך עושים כן לשם שמים, או יתירה מזו, שמשתמשים בלשונות אלו בלימוד התורה, הנה מעלים הם את…

להמשך קריאה
ואתחנן: קול גדול ולא יסף
Listen. Businessman holds his hand near his ear and listening

ואתחנן: קול גדול ולא יסף

"לא היתה לו בת קול" – מדוע? בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו  ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "שלא היתה לו בת קול" (שמו"ר ספכ"ח). ולכאורה צריך ביאור, מהי המעלה הגדולה בכך שלקול של מתן תורה לא היתה בת קול? ובפרט לפי הידוע ש"קוב"ה לא עביד ניסא למגנא", ואם כן, מדוע הוצרכו לנס זה? ויש לבאר זה על פי המבואר בספרים הקדושים (ראה תניא פל"ו ועוד), שהגילוי האלוקי שהיה בשעת מתן תורה, הוא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז יתגלה אור הקדושה בתכלית הגילוי ללא כל לבוש וצמצום, ואפילו דברים גשמיים ותחתונים לא יעלימו ויסתירו על הבורא, אלא גם בהם תחדור הקדושה ותתגלה על ידם, וכמאמר הכתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן – מתן תורה

טור לפרשת ואתחנן כותרת: זיווג מן השמים שני ילדים משוחחים בבית ספר ממלכתי בארצות הברית. שח האחד לחברו: "אתמול אבא שלי פגש יהודי"... קוטע אותו החבר: "אין צורך להזכיר את דתו של אדם. כאן יש הפרדת דת ממדינה". ממשיך הראשון: "או-קיי. אז אתמול אבי פגש סיני". "טוב מאוד", מתערב חברו, "לאום מותר להזכיר". "יפה", משיב הראשון, "ואותו סיני אמר לו: יחזקל, איפה אתה מתכוון לשהות בתשעה באב?"... כמה מפתיע, אך האמריקאים לא גילו את אמריקה. הפרדת דת ממדינה הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים. קודם מתן תורה, הדת הסתכמה בפולחן דתי, וכמעט שלא היתה רלוונטית לשאר תחומי החיים. המהפך התרחש במתן תורה, כפי שמתואר בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן. מתוך 613 מצוות, בוחר הקב"ה את עשרת הדיברות, אותן הוא מוסר במעמד היסטורי כביר,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות