פרשת ואתחנן – מתן תורה

טור לפרשת ואתחנן כותרת: זיווג מן השמים שני ילדים משוחחים בבית ספר ממלכתי בארצות הברית. שח האחד לחברו: "אתמול אבא שלי פגש יהודי"... קוטע אותו החבר: "אין צורך להזכיר את דתו של אדם. כאן יש הפרדת דת ממדינה". ממשיך הראשון: "או-קיי. אז אתמול אבי פגש סיני". "טוב מאוד", מתערב חברו, "לאום מותר להזכיר". "יפה", משיב הראשון, "ואותו סיני אמר לו: יחזקל, איפה אתה מתכוון לשהות בתשעה באב?"... כמה מפתיע, אך האמריקאים לא גילו את אמריקה. הפרדת דת ממדינה הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים. קודם מתן תורה, הדת הסתכמה בפולחן דתי, וכמעט שלא היתה רלוונטית לשאר תחומי החיים. המהפך התרחש במתן תורה, כפי שמתואר בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן. מתוך 613 מצוות, בוחר הקב"ה את עשרת הדיברות, אותן הוא מוסר במעמד היסטורי כביר,…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן ואהבת ישראל

https://www.youtube.com/watch?v=YL6XF9H5U-U ב"ה ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ה מסופר על יהודי שישב בשדה התעופה בהמתנה לטיסה, קנה חבילה של עוגיות והתרווח על אחת הכורסאות עם ספר, מולו התיישב בחור צעיר, להפתעתו הבחור לוקח את חבילת העוגיות מהשולחן פתח אותה, לוקח עוגייה אחת ומושיט לו ולוקח אחת לעצמו, הוא לא כל כך הבין מה קורה אבל בחר להבליג, בנתיים הבחור לוקח עוד עוגייה ונותן לו ועוד אחת לעצמו וכך עד שכמעט נגמרה החבילה, כשבסוף נשארה עוגייה אחת לקח אותה הבחור הצעיר חתך לשניים ונתן לו חצי ולקח חצי לעצמו, הוא ממש מתאפק, קם מהמקום בעצבים וצועד לכיוון המטוס, כשהתיישב במקומו במטוס פתח את התיק להוציא שוב את הספר ולהפתעתו גילה שם את העוגיות שלו... מסתבר שהבחור הצעיר שכל כך כעס עליו היה נדיב ביותר.…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן "אנוכי"

"אנכי" המדבר לכל יחיד מישראל בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשת ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "קול אחד . . שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו" (שמו"ר ספכ"ח). והנה, התחלת עשרת הדברות היא בתיבת "אנכי", ואיתא בגמ' ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית" (שבת קה, א), ובספרי חסידות נתבאר אשר פירוש הדברים הוא שהקב"ה כתב ונתן את עצמו כביכול בתוך עשרת הדברות (לקוטי תורה שלח מח, ד ואילך, ובכ"מ). היו יכולים לחשוב, שענין זה הוא רק בעשרת הדברות, אבל עניני התורה שנתגלו אחר כך, ובפרט הענינים שנתגלו רק ע"י הנביאים והחכמים שבכל דור, הנה למרות שברור שלא אמרו ענינים אלו מעצמם ח"ו, אלא "רוח ה' דבר בם" (ל' ההקדמה לתניא, ע"פ שמואל-ב כג, ב), מ"מ הי'…

להמשך קריאה
התפילין ברוחני
מניח תפילין בהודו

התפילין ברוחני

"קשירת" תאוות הלב ושעבוד המוח בפרשת שמע שבפרשתנו כתוב "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (ו, ח). ויש לדייק בלשון הכתוב, שבנוגע לתפילין של יד נקט לשון "וקשרתם", ובתפילין של ראש לא נאמר "וקשרתם לטוטפות" אלא "והיו לטוטפות". שמזה מוכח שבתפילין של יד המצוה היא רק מעשה הקשירה, מה שאין כן תפילין של ראש ‑ מצוותן שיהיו מונחים על הראש, ונמצא שכל רגע שמונחים על הראש מקיים מצוות תפילין (וראה בצפע"נ על הרמב"ם (הל' תפילין פ"ד ה"ד. מהד"ת ע, ד. פט, א) שהאריך בחילוק זה ודייק כן גם מלשון הרמב"ם). ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: החילוק הפנימי בין תפילין של יד ותפילין של ראש הוא כמבואר בשולחן ערוך (או"ח סכ"ה ס"ה) שתפילין של יד שמניחים על הזרוע כנגד…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן והתפילין

ב"ה טור לפרשת ואתחנן: כותרת: דתי בלב? יש לך נקודת פתיחה טובה! "האם הרעיון של המחשב מופיע בתורה?", שאל מדען את הרבי מליובאוויטש, כאשר תופעת המחשבים החלה להתפתח. הרבי השיב בחיוב, והפתיע את המדען באומרו כי הרעיון של המחשב מתבטא כבר בתפילין. האם חשבתם על כך כאשר הנחתם תפילין? אם לא, בפעם הבאה שתעשו זאת, תוכלו להבין טוב יותר מה מסמלים התפילין. ובכן, המחשב מבצע יחד פעולות של כמה מכשירים שונים – מקלדת, מסך, מחשבון, מדפסת וכדומה – ומפעיל את כל היכולות הללו עבור מטרה אחת. זו גם המהות של מצוות תפילין. באדם יש חלקים שונים: המוח הוא ממלכה בפני עצמה, הלב הוא עולם משלו, והידיים בכלל ממלאות פונקציה אחרת. הנחת תפילין מחברת בין המוח, הלב והידיים, כך שכולם יפעלו במשותף מתוך מטרה…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן ואהבת ישראל

אהבת ישראל וחביבות התורה בבת אחת! אמרו רז"ל (ב"מ פה, ב. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) אשר חורבן בית ראשון אף שנגרם על ידי עונות אבל אם היתה התורה חשובה בעיניהם הנה המאור שבתורה היה מחזירם למוטב ולא היה הבית חרב, ובית שני חרב משום שנאת חנם, וכנאמר במסכת יומא(ט, ב). ועתה בעקבתא דמשיחא אשר כבר אמרו רז"ל (סנהדרין צז, ב) "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים" - עלינו, על כל אחד ואחד במקום מגורו, להשתדל באהבת ישראל ובחביבות התורה והמצות ביתר שאת ויתר עז. ושני דברים אלו מתקיימים בבת אחת כשמתעסקים בענינים של חיזוק התורה והיהדות בין השדרות הכי רחבות של עם ישראל. כי אין לך אהבה גדולה מזו כשמשתדל ביגיעת נפש ויגיעת בשר להציל את חבירו -…

להמשך קריאה

שמע ישראל בפרשת ואתחנן

בין "ה' אחד" ל"ה' חד" בפרשתנו ואתחנן כתוב "שמע ישראל וגו' ה' אחד", ותרגם אונקלוס "ה' חד". והנה ידוע מה שכתוב בספרים, שפירוש 'אחד' שמורכב מג' אותיות, א' ח' וד' הוא שה"ז' רקיעים וארץ [שמרומזים באות ח'] וד' רוחות העולם [שמרומזים באות ד'] בטלים אל האל"ף הוא אלופו של עולם" (לשון כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בתורה אור ויחי מז, ב). ונמצא שאותיות ח' וד' מורים על העולם, ואות א' על הקב"ה "אלופו של עולם". והנה, החילוק בין לשון הקודש לשאר הלשונות הוא שבלשון הקודש להיותו לשון קדוש שבו ברא הקב"ה את העולם, הקדושה היא בגלוי. מה שאין כן בשאר הלשונות אין קדושתו של הקב"ה גלויה כל כך. ועל פי זה יש לפרש מה שבלשון הקודש אומרים "ה' אחד", ובתרגום "ה' חד", כי…

להמשך קריאה

פרשת דברים והתוכחה

https://www.youtube.com/watch?v=mMDGlf0M7EM ב״ה ממתק לשבת פרשת דברים תשעה באב תשע״ה סוחר יהודי הולך בדרכו הביתה ברוסיה, החורף שהקדים לבוא תפס אותו לא מוכן, הקור חודר לעצמות והדרך לבית עוד ארוכה, מרחוק הוא רואה אור קטן ומקווה שאולי יש שם בית שיוכל להתחמם בו, הוא מתקרב אל הבית ורואה מזוזה בפתח, הוא מתמלא בשמחה מהמחשבה על החום הנעים שיהיה בפנים, דופק בדלת אך השעה מאוחרת, דרי הבית ישנים ולא שומעים, הוא דופק ודופק ואין מענה, הוא מתיישב על המפתן ומתחיל להתייאש, לפתע הוא נעמד והתחיל לרקוד עד שעלה השחר ויושבי הבית התעוררו ופתחו את הדלת, הם ראו אותו ומיד הזמינו אותו להיכנס ולהתחמם ליד האח הבוערת, הגישו לו אוכל ושאלו אותו מה קרה, *** היהודי מספר להם ״הגעתי באמצע הלילה וממש חיכיתי להתחמם בביתכם,…

להמשך קריאה
"רב לכם שבת בהר הזה"
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

"רב לכם שבת בהר הזה"

בעלות ארץ ישראל של ה"גוי קדוש" בלי מלחמה על הפסוק שבתחילת פרשת דברים"רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו)כתב רש"י "כפשוטו. ויש מדרש אגדה, הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין". והיינו, שבפסוק זה ישנם שני פירושים: א. "כפשוטו" ‑ שאין לישראל להתעכב בהר אלא למהר בכניסתם לארץ ישראל. וכהמשך דברי הכתוב "בואו ורשו את הארץ" (שם, ח). ב. שקבלו ישראל כבר "הרבה גדולה ושכר" רוחני ע"י המשכן, התורה והסנהדרין. והנה, מצינו שנשתנו ישראל מכל עם ולשון בזה שכל שאר העמים היותם לעם הוא רק משום שיושבים יחד בארץ מסויימת, וזה עצמו – ישיבתם בארץ – אינה באה להם כי ארצם שייכת להם בשייכות אמיתית, אלא מפני שמתגברים על היושבים שם בכלי זיין…

להמשך קריאה

פרשת דברים ומסירות נפש

"חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת" בעבודה רוחנית על הפסוק בפרשתנו דברים "חלוצים תעברו לפני אחיכם" (ג, יח)כתב רש"י "הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גבורים ואויבים נופלים לפניהם שנאמר וטרף זרוע אף קדקוד". והנה, כאשר הלכו בני גד במלחמה "לפני ישראל" ‑ סיכנו עצמם יותר מכל ישראל, והיו מוכנים למסור נפשם בשביל לקיים ציווי הקב"ה, ובכוח זה הכו באויביהם באופן של "טרף זרוע אף קדקוד" שפירושו "חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת" (רש"י ברכה לג, כ). ויש לבאר ההוראה מזה בעבודת האדם, במלחמה נגד ה"אויב" ‑ "זה היצר הרע" (בראשית רבה רפנ"ד): כאשר נלחמים עם היצר בעבודה שעל פי חשבון וטעם ודעת, אזי יש לעבוד עם כל כוח של היצר הרע באופן אחר. שנגד כוח השכל של היצר יש…

להמשך קריאה

פרשת דברים – גוי קדוש

להתנהג כגוי קדוש גם בארץ נושבת על הפסוק שבתחילת פרשתנו דברים  "רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו)כתב רש"י "הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין". ולכאורה תמוה הדבר ביותר: הרי ב"הר הזה" הכוונה להר סיני, ובנוגע להר סיני - מקרא מלא דיבר הכתוב "הנהי' כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש גו'" (ואתחנן ד, לב-לג), וא"כ מדוע מפרש רש"י שה"גדולה" בישיבה בהר הי' המשכן, תורה, וסנהדרין, ולא פירש שהכוונה לגילוי השכינה, שמפורש בכתוב שהוא "דבר גדול" שלא הי' כמוהו? ויש לבאר זה בפשטות: הפירוש בכתוב "רב לכם שבת בהר הזה" הוא (לפירוש זה ברש"י) שמכיון שקבלו ישראל "גדולה ושכר" בהר סיני ממילא אין להם להתעכב…

להמשך קריאה

פרשת דברים: "רב לכם שבת בהר הזה"

אין לנוח 'הרבה יותר מדי'! על הפסוק בתחילת פרשתנו (פרשת דברים) "רב לכם שבת בהר הזה"(א, ו)כתב רש"י "כפשוטו". והנה, הפירוש "כפשוטו" של "רב לכם" הוא "הרבה יותר מדאי", כמו שפירש רש"י במקום אחר (קרח טז, ג). ואם כן הפירוש ב"רב לכם שבת" אינו רק שכבר ישבו במקום ההוא 'מספיק' זמן, אלא "הרבה יותר מדאי". ויש ללמוד מזה הוראה כללית בעבודת האדם לקונו: על יהודי לדעת שמצב של "שבת" – 'ישיבה' והתעכבות במקום אחד בעבודת ה' – בלי לעלות מחיל אל חיל בעבודתו היא "רב לכם" – "הרבה יותר מדאי"! ככל שתהי' עבודתו גבוהה ומעולה, הרי "שבת" במצב ומדריגה אחת למשך זמן – היא "הרבה יותר מדאי" זמן להתעסק בבחינה אחת. כי יהודי צריך להיות בבחינת "מהלך" ולא במצב של "שבת". על…

להמשך קריאה

פרשת דברים ואחדות

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" הדבר העיקרי שמשה דרש הוא "אל כל ישראל" שתהיה אחדות בתוך העם ושיחיו כולם מתוך אהבה ואחווה. הגר"א

להמשך קריאה

בונים מעקה לחיים

בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. מדוע יש צורך במעקה? משום שבמצב כזה כוחותיו אינם מספיקים תמיד להצילו, והוא זקוק לגב חזק שייתן לו כוח וגיבוי. אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי לחב"ד) הורה לנהוג על פי עיקרון זה גם בראש השנה- הואיל ומתחילה שנה חדשה (בית חדש), צריך לעשות 'מעקה'- ע"י החלטות טובות נוספות לשנה החדשה, הוספה בעניינים של תורה ומצוות- בונים בית איתן! וכנהוג לברך החל מימים אלו: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!"

להמשך קריאה

ביכורים- לקבל ולתת

פרשת השבוע כי תבוא ביכורים- לקבל ולתת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. מצווה זו מבטאת את כללות עבודת האדם בעולם: בראש ובראשונה יודע יהודי כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה – "אשר ה' אלוקיך נותן לך". תפקידו של האדם הוא – "תבוא אל הארץ" – לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. כלומר – לקחת את המציאות התחתונה, 'ארץ', ולהעלות אותה לפסגת הקדושה: 'ביכורים'. שיהיה שבוע טוב של קבלה ונתינה!

להמשך קריאה

ניצבים לפני ה

ניצבים לפני ה' " אתם ניצבים היום כולכם..." (דברים כט,ט). פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי בשבת זו הקב"ה מברך את עם ישראל וכל אחד ואחת מאתנו. ומהי הברכה? "אתם ניצבים היום כולכם". "היום" זהו ראש השנה, יום הדין, ובו "אתם ניצבים", בעמידה איתנה – קיימים ועומדים, זוכים בדין. "ניצבים" – מבטא עמידה תקיפה ואיתנה, תקיפות של מלך, כפי שנאמר: "ניצב מלך" (מלכים א כב, מח). תקיפות של מלך מומחשת בגמרא בביטוי: "אמר מלכא – עקר טורא" אמר המלך – נעקר ההר). זו התקיפות שנותן הקב"ה ליהודי – לעקור הר! ההפרעות שצצות לעיתים בעבודת ה', יש מהן ש"נדמה להם כהר". אולם ליהודי ניתן הכוח לעקור את ההר. כלומר לקחת את המכשול עצמו ולהעבירו לתחום הקדושה, כך…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות