מבחן המנהיגות – פרשת וישב

טור פרשת וישב כותרת: מבחן המנהיגות אתם מוזמנים להשתתף בבחירות בין ראובן ויהודה. כדי להקל עליכם, נסקור מעט את הפעילות של כל אחד מהם: בעוד יוסף פוסע בשליחות אביו לעבר אחיו, זוממים האחים להורגו. שניים מגלים התנגדות: ראובן מציע להם להשליך אותו לבור, מתוך כוונה להוציאו מאוחר יותר ולהשיבו אל אביו. יהודה, גם כן מתנגד, אך ממניע שונה – "מה בצע כי נהרגנו?", הוא שואל, ומבקש למכור את יוסף כדי להרוויח כסף. גם ה'חזרה בתשובה' שלהם על מעשיהם, הייתה שונה. ראובן עשה תשובה במשך שנים רבות, עם צומות ולבישת שק, על מעשה בלהה; ואילו ה'חזרה בתשובה' של יהודה בסיפור תמר, התבטאה סך הכול בשתי מילים: "צדקה ממני". ובכן, הגענו לרגע האמת – במי הייתם בוחרים למנהיג, בראובן או ביהודה? אהה, גם אתם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישלח תשע"ה

מסופר בגמרא על רבי יוחנן שרחץ בנהר ועבר שם ריש לקיש שהיה ראש קבוצת שודדים, קפץ ריש לקיש לנהר ממרחק, רבי יוחנן שראה את כוחו הגדול של ריש לקיש אמר לו "חילך לאורייתא" הכוח והאנרגיה הגשמית שיש לך כדאי שתנצל אותו לתורה, ענה לו ריש לקיש באותו מטבע "יופייך לנשים", רבי יוחנן היה איש יפה תואר וריש לקיש מסביר לו שבשוק הוא יכול להיות שווה יותר... ענה לו רבי יוחנן יש לי אחות מאוד יפה ואם תתן את כוחך לתורה תהיה ראוי לה, ריש לקיש אכן זנח את דרכו הרעה לטובת לימוד התורה והצליח מאוד, התחתן עם אחותו של רבי יוחנן והפך להיות אחד מגדולי עם ישראל בדורו. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש המיוחד בין יעקב לעשיו, יעקב מתכונן למפגש…

להמשך קריאה

להציל את הילדים מעשו!

על הכתוב בפרשתנו (לב, ט) "ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והי' המחנה הנשאר לפליטה" פירש רש"י "התקין עצמו לשלשה דברים, לדורון לתפילה ולמלחמה".ויש ללמוד מזה הוראה בדרך חינוך ילדי ישראל:ג' הדברים – דורון, תפילה ומלחמה – דברים הפכים ומנוגדים הם זה מזה. שהרי דורון הוא ענין של חסד וקירוב, ומלחמה – ענין של ריחוק וגבורה. ושניהם הפכים מענין התפילה, שהרי שניהם הם פעולות בין שני בני אדם, משא"כ תפילה היא בקשת רחמים מלמעלה.והנה כל אדם יש לו טבע מסויים, אם בחסד אם בגבורה וכיו"ב. וכדי לעבור ולהתנהג באופן ההפכי צריך האדם לשנות ו"לתקן" עצמו להתנהג באופן שאינו לפי טבעו. ועאכו"כ, בנדון דידן שיעקב התנהג בג' אופנים אלו בבת אחת, שבוודאי כדי להתנהג בג' תנועות הפכיות בבת אחת, צריך האדם…

להמשך קריאה

חמור – זה מלך המשיח

בפרשת השבוע, פרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו). על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר הניסיונות אצל לבן הארמי, הוא מוכן לביאת המשיח. ורמז זה מתבטא בפסוק "ויהי לי חמור". "חמור" – מלשון "חומר". ההתעסקות שלנו עם העולם על פי הוראות התורה והמצוות מגלה את הקב"ה בתוך חומריות העולם, ומהווה הכנה לביאת המשיח שאז יתגלה שורשו האמיתי של היש הנברא, שהוא היש האמיתי- הקב"ה. ועוד והוא…

להמשך קריאה
בני יעקב או ישראל?
"מטל השמיים ומשמני הארץ"

בני יעקב או ישראל?

מה השם יעקב מורה לנו בימינו מה השם ישראל מורה לנו בימינו?  בפרשתנו (וישלח) מסופר על מאבקו של יעקב עם המלאך של עשו. המלאך מחליף את שמו של יעקב לישראל: "ולא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" (בראשית לב, כט).גם אברם קיבל שם חדש מהקב"ה – אברהם, ומאותו רגע אכן התורה מכנה אותו רק בשם זה.ואילו יעקב ממשיך גם לאחר קבלת השם החדש להיקרא בתורה לעיתים יעקב ולעיתים ישראל. מבואר בחסידות ששני השמות, יעקב וישראל, מסמלים שתי מדרגות בעבודת ה':"יעקב"- מורה שברכות יצחק באו אליו "בעקבה וברמייה", בכך שהתחכם להשיג ברכות יצחק לעשו."ישראל"- מורה על מדרגה נעלית יותר, שבה הברכות באות ליעקב "בשררה ובגילוי פנים" (רש"י פרשתנו). ברכות יצחק כפשוטן היו על עניינים גשמיים – "מטל השמיים ומשמני הארץ".מכאן ההוראה אלינו…

להמשך קריאה

חמש דקות וידיאו על פרשת וישלח | לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. איפה היה יעקב? היכן זה שדה אדום? ולאיפה יעקב הולך? ממה יעקב מפחד? למה הוא שולח מלאכים? על כל זה ועוד בעוד פרק של לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמנוב על פרשת וישלח קצרצר על פרשת וישלח והחמור: החמור שלי... בפרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו). על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור -- זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר…

להמשך קריאה

כיצד ראוי להתייחס למשברים? – פרשת וישלח

טור לפרשת וישלח כותרת: משבר כהזדמנות העולם עדיין נמצא תחת השפעתו של המשבר הכלכלי. כולנו חווים משברים בחיים: מעבר דירה, פיטורין מהעבודה, החלפת מסגרת לימודים, ואפילו שינוי משמח במבנה המשפחתי – כמו נישואין או לידה – נחשב כמשבר. למעשה, פסיכולוגים מגדירים משבר כמצב של שינוי וחוסר איזון, בו אדם זקוק לכוחות ומשאבים יותר מהרגיל. כיצד ראוי להתייחס למשברים, ומהי הדרך הטובה ביותר להיחלץ מהם? במבט לאחור, מסתבר כי פעמים רבות הנפילה מהווה שלב הכרחי בהתקדמות, הירידה היא תנאי מקדים לעלייה. זאת המסקנה העולה מאירועי השבוע. בפרשת השבוע, יעקב עוזב את בית לבן בחרן ויוצא אל הארץ המובטחת. בדרך, הוא חושש מאחיו עשיו, ופונה אל הקב"ה בתחינה "קטונתי מכל החסדים". המפרשים מסבירים כי יעקב חשש שמא אינו ראוי לחסד ה' כי הרגיש שהוא…

להמשך קריאה

על חסד גבורה ותפארת בפרשת וישלח

טור לפרשת וישלח כותרת: משפחה לתפארת "מה ייצא ממנו?", חושבת בדאגה אמא של יוסי; "איך אפשר לחנך אותה בכלל?", שח בייאוש אבא של הילה; "רק באהבה, בחיוך ובליטוף", טוענת הסבתא; ולעומתה, היועצת דווקא ממליצה על הצבת גבולות חד משמעיים. האם גם אתם מחפשים את נוסחת הקסם להצלחה בחינוך ילדים? ובכן, יש לנו בשורה עבורכם: סוף סוף ניתן להצביע על מודל חינוכי שהוכיח את עצמו. למרבה הפלא, הוא נמצא דווקא בפרשת השבוע. יעקב אבינו העמיד 12 שבטים, שכולם המשיכו את מורשתו ונשארו נאמנים לדרכו. עובדה זו מוכיחה את עצמה גם לטווח הרחוק – אחרי 210 שנות גלות במצרים, עדיין האמינו השבטים בה', קיבלו את התורה והמשיכו את המסורת של עם ישראל. ההצלחה של יעקב בולטת על רקע העובדה שהוא היחיד שהצליח בכך מבין…

להמשך קריאה
החיצוניות בשביל הפנימיות – פרשת ויצא
סבא מלבד את נכדו יהדות

החיצוניות בשביל הפנימיות – פרשת ויצא

בספר אור המאיר איתא בשם מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע, דמה שרדף לבן אחר יעקב אבינו, הוא מפני שיעקב השאיר אחריו אותיות התורה שעדיין לא ביררם והוציאם מלבן, ולזאת הוצרך לבן לרדוף אחר יעקב – ליתן לו את האותיות שנשארו אצלו. וזאת ע"י שניתוספה פרשה בתורה – סיפור רדיפתו אחרי יעקב. וחזינן מהא, שיכול להיות ענין שבחיצוניות ובפועל הרי-זה לגמרי היפך הקדושה, אמנם בפנימיות הרי הכוונה בזה היא לשם שמים – כדי להוסיף בקדושה. ע"ד המבואר בספר תניא קדישא, שכאשר יהודי עומד ומתפלל, ועומד לנגדו גוי ומבלבלו – הרי-זה בכדי לעוררו שיוסיף בכוונת התפלה. כלומר:גם הנכרי בעצמו, מצד שרשו (ששורשו של כל דבר הוא בקדושה) הרי-הוא מרגיש שצריך להוסיף דבר בקדושה; אלא שלהיותו הצינור הממשיך זה – הרי-זה מתבטא באופן שמבלבלו מתפלתו. אמנם…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת ויצא ההתעסקות בגשמיות

פרשת ויצא אותה שאלה יכולה להישאל גם על כללות התורה למה ההתעסקות הרבה כל כך בגשמיות, תפילין מעור גשמי, אתרוג גשמי וכו' מאת בית חבד תיאלנד: בשנה הראשונה לשליחותי בתאילנד הייתי יוצא לרחוב הקאוסן המפורסם בבנגקוק ומחפש אנשים שיבואו להשלים מניין, יום אחד בעודי עומד ברחוב אני רואה מרחוק בחור גדול מתקרב לעברי עם שער ארוך, קעקועים ועגילים, ראיתי שהוא ישראלי אבל הייתי בטוח שזה לא הטיפוס שיבוא להשלים מניין, הסתובבתי כדי לא להיתקל במבט שלו, אחרי דקה אני מקבל טפיחה על הכתף והבחור אומר לי "חבדניק, אתה צריך מניין?" עניתי לו בנבוכות "כן" הוא מיד התחיל להסתובב ותוך כמה דקות חזר עם עוד 20 ישראלים, צעדנו כולנו ביחד לבית חב"ד והתפללנו מנחה, אחרי התפילה הבחור ניגש אלי ואומר לי "אתה חדש…

להמשך קריאה

"וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא) פרשת ויצא

ראש ורגל  "וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא)  בדרכו של יעקב אבינו לחרן, עובר יעקב במקום בית המקדש ולן שם, כנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל לומדים מפסוק זה, כי לילה זה היה הראשון בו יעקב שכב לישון, לאחר שארבע עשרה שנה היה בבית מדרשם של שם ועבר ועסק בתורה בלילות. ואם כך נשאלת שאלה גדולה: אם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, דווקא כאן, במקום המקדש, שכב לישון?!  הרבי מסביר כי עניין השכיבה הוא ירידה רוחנית גדולה לאדם. מעלתו של אדם מתבטאת דווקא כשהוא עומד, אז רואים בבירור – הראש (השכל) למעלה, הלב (הרגש) באמצע, והרגליים (כוחות העשייה) למטה. אך כשהוא שוכב לישון, נוצר מצב שבו הראש והרגליים שווים כביכול. החלק העליון של האדם מסמל את רוחניותו,…

להמשך קריאה

כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? פרשת ויצא

שינה למעליותא! על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם גו' וישכב במקום ההוא" (כח, יא) פירש רש"י "באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר, לא שכב". וידועה שאלת המפרשים (דברי דוד להט"ז, ועוד) דלכאורה כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? ואף שיעקב עצמו לא ידע על קדושת המקום, כמ"ש "ואנכי לא ידעתי" (לקמן, טז), אך עדיין קשה, מדוע הזמין הקב"ה שישכב יעקב לישון במקום קדוש כזה? ויש לומר הביאור בזה בדרך הפנימיות: באדם ישנם שני חלקים. החלק העליון הכולל ראשו, לבו וכיו"ב, וחלק התחתון הכולל רגליו וכו'. וברוחניות, הנה חלקו העליון של האדם הוא תוכנו ומהותו הרוחניים, וחלקו התחתון הוא גשמיותו. והנה, ההבדל בין עמידה וישיבה לשכיבה הוא, דבעת עמידה וישיבה ניכר בגלוי החילוק בין החלק…

להמשך קריאה

לצאת לעולם בבחינת "מלאכים" – פרשת ויצא

הקב"ה נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. אם כך -  מדוע לא פטר אותנו לפחות מכל טרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכו'? אז היינו יכולים להתמסר ללימוד התורה והמצוות... תשובה לכך נמצא בפרשת השבוע שמתחילה ב: "ויצא יעקב וילך חרנה". יעקב יוצא בשליחות יצחק, למצוא לו אישה בחרן. חז"ל מסבירים כי חרן היא "חרון אף של מקום"-מרכז של עבודת אלילים, מידות רעות ושאר דברים שליליים. יעקב הבין שעליו לצאת מבאר-שבע שם יושבים הוריו- מקום של רוחניות, קדושה ותורה, ולרדת מטה מטה לתוך גשמיות העולם, ודווקא שם לעמוד בכל הניסיונות!!  וזוהי הוראה גם עבורנו- נבראנו דווקא בעולם גשמי וחומרי, לא על מנת שנברח ממנו ונהיה בבחינת "מלאכים", אלא התכלית היא דווקא לעבוד בתוך מציאות העולם, בתוך כל הקשיים והניסיונות שמזמנים לנו,…

להמשך קריאה
והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת – ויצא
על הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, טו)

והיה זרעך כעפר הארץ – ופרצת – ויצא

על הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (כח, טו) איתא במדרש "כשיגיעו זרעך עד עפר הארץ, אותה שעה 'ופרצת ימה וקדמה'. הוי: 'מקימי מעפר דל'" (שמות רבה פכ"ה, ח). ולפי פשוטו נראה, שלדברי המדרש, הפסוק "והי' זרעך כעפר הארץ", אינו חלק מהברכה, אלא אדרבה, שכאשר יגיעו בני ישראל למצב שפל כזה אז יחול הברכה של "ופרצת גו'". ויש לבאר על דרך החסידות, ש"והי' זרעך כעפר הארץ" אינו מרמז על ירידה כ"א אדרבה: דהנה מבואר באור החיים הק' (פרשתנו כח, יד) דכל הפרשה ד"ויצא יעקב מבאר שבע גו'" מרמזת לירידת הנשמה ממקור חוצבה להתלבש בתוך גוף גשמי וחומרי, שהיא "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". ומבואר בתורת החסידות, שירידה זו היא צורך עלי'. דדווקא ע"י שהנשמה יורדת להתלבש בגוף ועוסקת עמו…

להמשך קריאה

יגיע כפיך ולא ראשך -פרנסה

על הפסוק "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (כח, יא) פירש רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות". וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך: אם היה לו בטחון בהקב"ה שהחיות לא יזיקוהו, מדוע הקיף את ראשו, ואם לא רצה להזדקק לניסים למעלה מהטבע מדוע לא הקיף גם את שאר הגוף? ויש לבאר זה ע"ד הדרוש: כתיב "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". אשר פסוק זה מבאר האופן הנרצה בהתעסקות בפרנסה – שצריך להיות "יגיע כפיך" דוקא, ולא "יגיע ראשך". כלומר: ההתעסקות בעניני הפרנסה צריכה להיות רק בידיו, "כפיך", ואילו הראש, היינו הכוחות הנעלים – צריכים להיות מונחים בתורה ועבודה. וכשעבודתו היא באופן כזה, אזי מובטחת ההצלחה – "אשריך וטוב לך". ולכן, כאשר הלך יעקב…

להמשך קריאה

חמש דקות וידיאו על פרשת ויצא בלגימת חסידות בראי החסידות עם הרב שרגא זלמנוב

פרשת ויצא - לגימת חסידות עם הרב שרגא זלמוב איך קוראים את פרשת השבוע היום? וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא,…

להמשך קריאה
איך אפשר להיות יהודי בתוך העולם המודרני? – פרשת ויצא
טור לפרשת ויצא

איך אפשר להיות יהודי בתוך העולם המודרני? – פרשת ויצא

ב"ה טור לפרשת ויצא כותרת: מדריך להישרדות זאת שאלה שמטרידה כל אחד מאיתנו. מצד אחד היהדות מחנכת לחיי קדושה מלאים, ומצד שני העולם המודרני מושך לעבר חיי חולין ריקנים, ואנחנו נמצאים בתווך. היו שאימצו את נוסחת הכניעה: "היה יהודי בביתך, ואדם בצאתך". אבל היהדות מתנגדת לכך ואומרת: "היה יהודי גם בביתך וגם בצאתך", כמו שכתוב "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". השאלה היא, איך? בעצם, זאת שאלה עתיקת יומין. כבר יעקב נדרש 'לצאת' מארץ הקודש ולהגיע לחרן, למקום שהיה במצב רוחני ירוד ביותר. יעקב צלח את המעבר בשלום בשלושה שלבים: בהתחלה, באמצע ובסוף. שלושת הצעדים של יעקב מהווים מודל של שלושה כללי הישרדות רוחניים לכל יהודי. בהתחלה, עוד לפני שירד לחרן, הסתגר יעקב 14 שנה בישיבתו של עבר, ושקע לחלוטין בלימוד תורה. יעקב הבין…

להמשך קריאה

התנהגות עם הזולת רק במדת החסד – פרשת תולדות

בהנהגתו של יצחק אבינו מצינו דבר והיפוכו: מצד אחד היתה מדתו מדת הגבורה והיראה, וכמ"ש "פחד יצחק". אך מצד שני כאשר בירך יצחק את יעקב אבינו ברכו בברכות נעלות מאוד ובהרחבה הכי גדולה. דברכו "יתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", שיהי' לו כל טוב הן ברוחניות – "שמים", והן בגשמיות – "הארץ". ומזה הוראה נפלאה לכל אחד ואחד: אפילו מי שמחמיר על עצמו בכל דבר, והנהגתו היא בקו הגבורה והיראה, הרי זה שייך כשמדובר בנוגע לעצמו. אך בדברים הנוגעים לזולתו, אסור לו להתנהג בקו הגבורה, כ"א עליו להתנהג בקו החסד, ולתת בהרחבה גדולה, ובלי הגבלות. (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 217 ואילך)

להמשך קריאה

פרשת תולדות 14 דקות וידיאו בראי החסידות על גניבת הברכות

פרשת תולדות וגניבת הברכות עם הרב שרגא זלמנוב בלגימת חסידות 2 האם זה הדרך החינוכית לנהוג בה שריבקה מלמדת את בנה "לגנוב" הביאור החסידי לעניין עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 על פרשת תולדות לראות את הוידיאו משנה שעברה לחצו כאן

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה
שחקן תופס כדור

ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה

אב ובנו הגיעו אל הרבי מליובאוויטש וביקשו ברכה לקראת בר-המצווה של הבן. הרבי ברך את הילד, וכשפנו ללכת – קרא להם לחזור. הוא פנה אל הבן ושאל אותו: "האם אתה אוהד ספורט" ? "כן" השיב הילד "איזה"? "בייסבול." "איזו קבוצה?" "הדוג'רס" (קבוצה שהיתה בניו-יורק בשנות החמישים). "היית פעם במשחק שלהם?" "כן. לפני כחודש אבא לקח אותי למשחק." "ואיך היה?" "האמת, די מאכזב. כשעברו שני שליש מהמשחק, הקבוצה אותה אני אוהד היתה בהפסד של תשע נגד שתיים, פער גדול מדי. אז קמנו והלכנו." "תגיד לי, גם השחקנים עזבו"? "לא, בוודאי שלא." "מדוע"? "יש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד נמצא שם בשביל הנאתו, כשהוא רוצה לעזוב – הוא עוזב. אבל השחקן הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, הוא תמיד צריך להשקיע את…

להמשך קריאה

ברכת יצחק לעשו דווקא – פרשת תולדות

בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו. וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו? ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק שגם במקום ההוא נמצא "מים חיים". והיינו, שעבודת יצחק היתה לגלות שגם במקום שנראה ריק מקדושתו של הקב"ה הנה ע"י חפירה בעומק מגלים גם שם ניצוצי קדושה. ועפ"ז יובן מה שברך את עשו, משום שכוונתו היתה לגלות שגם אצל עשו שבחיצוניות נראה שרחוק הוא לגמרי מעבודת השי"ת הנה ע"י "חפירה" ועבודה קשה, יכולים לגלות שבפנימיות נפשו ה"ה קשור לעבודת הבורא. ומזה הוראה אלינו, שאם גם אצל עשו…

להמשך קריאה

לא לא לא תנצחו אותי! – פרשת תולדות

מלחמת הנפשות  "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין יעקב לעשיו, כמשל ודוגמא למלחמה הפנימית שקיימת בתוכנו בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. וכך הוא כותב בספר התניא: "אך הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ. כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלקית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו..." (תניא, ליקוטי אמרים, פרק ט)  ולמי הכוח לנצח?  על כך עונה האדמו"ר הזקן בפרק כו: "....כגון שני אנשים המתאבקים זה…

להמשך קריאה

סוד העשירות בפרשת תולדות

סוד העשירות  פרשתנו ("תולדות") מספרת על יצחק אבינו שכמעט ירד למצריים בשל רעב שהיה בארץ, אך הקב"ה ציווה עליו להישאר דווקא – "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". ואכן – למרות השנה הקשה והבצורת, יצחק הצליח להוציא יבול מהאדמה בכמות של "מאה שערים" – כלומר פי מאה מהרגיל!!  רש"י מסביר את הצלחתו של יצחק באמצעות ה"מעשר" שנתן – לאחר שהקרקע הניבה את יבולה (הדל), אמד יצחק את התבואה לצורך מעשרות (הפרשת 10% לצדקה). ואז התרחש הנס – והיבול בשנה שלאחר מכן הכפיל את עצמו פי מאה..  ואכן – כאשר האדם מפריש מעשר מיבולו (פרנסתו) הוא בעצם הופך את הקב"ה לשותפו לעסק... והקב"ה מברכו בעשירות ובהצלחה!  על זה אמר חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר..."!  יום טוב של עשירות בגשמיות וברוחניות...נסו והיווכחו!  מעובד מתוך "שולחן שבת",…

להמשך קריאה
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (כז, א) כתב רש"י שהטעם לזה שכהו עיני יצחק הוא "כדי שיטול יעקב את הברכות". ולכאורה תמוה, הרי כדי שיטול יעקב את הברכות הי' הקב"ה יכול לגלות ליצחק שעשו הוא רשע, ובפרט שיצחק ידע ש"אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו" (רש"י כז, כא), וכבר הי' חשוד אצלו, וא"כ הי' הקב"ה כבר יכול לגלות לו את כל האמת על רשעת עשו, ובמילא הי' מברך את יעקב במקומו, ומדוע הי' צריך הקב"ה להכהות את עיני יצחק? אלא שמזה רואים עד כמה יש להתרחק מלשון הרע, שמוטב הי' להכהות את עיני יצחק, ומצד זה הי' "כלוא בבית" וחשוב "כמת" (רש"י ויצא כח, יג) במשך שאר חמישים ושבע שנות חייו, ובלבד שלא לומר לשון הרע…

להמשך קריאה
על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות
יהי רצון שנלמד זאת אף אנו ונדע תמיד לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא שם ,אמן.

על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות

נפגש בבאר  בפרשתנו (תולדות)  מסופר על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי המקדש באמצעות באר דווקא. ההבדל בין באר למעיין הוא, שהבאר נוצרה על ידי האדם, אשר חפר באדמה וגילה מים, לעומת המעיין שהוא מעשה ידי שמיים. עם כל זאת האדם רק מגלה את המים שכבר היו קיימים. עבודתו היא לאפשר להם לפרוץ החוצה מהמקום בו היו מכוסים ונסתרים. כך גם בית המקדש עיקר עניינו הוא גילוי השכינה : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מצד אחד עלינו לבנותו בפועל ממש, במעשינו אנו. מצד שני, לא מעשינו יוצרים את הקדושה, זו באה מאליה, מלמעלה. תפקידנו מסתכם ביצירת התנאים להשראתה.…

להמשך קריאה

שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

ב"ה טור לפרשת תולדות הם נולדו בהפרש של דקות ספורות, אך הפער ביניהם היה עצום. הגדול הרס כל מה שנקרה בדרכו, הקטן ישב בשקט; הראשון עסק בתענוגות, השני שקע בלימוד רוחני; אחד הסתובב בחוץ ונגרר לפשע, אחיו ישב ספון בבית. עם הזמן, הפער ביניהם רק הלך וגדל. שני ילדים, שני עולמות. נשמע לכם מוכר? אכן, זו סיטואציה מוכרת, ולא רק מפרשת השבוע. שני בניו של יצחק היו שונים כבר מגיל אפס. עשיו נולד הראשון, אדמוני ושעיר, ואחריו הגיח יעקב. כאשר גדלו, התגלה יעקב כ"איש תם יושב אהלים", ואילו עשיו היה "איש יודע ציד איש שדה" האם יש ילד שנולד מלכתחילה "סוג ב'"? התשובה היא: אין ילד רע, יש ילד שנמשך לרע. כמעט כולנו נולדים עם משיכה לרע, כפי שנאמר "יצר לב האדם…

להמשך קריאה
טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת
טור לפרשת תולדות - רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים. בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם "איך מעשרים את המלח ואת התבן?"; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של 'בעל תשובה', כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת "טובל ושרץ בידו". מדוע הצביעות חמורה כל…

להמשך קריאה

שש דקות וידיאו על פרשת תולדות – על ביטול ואהבה -לגימת חסידות

פרשת תולדות לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב - בית חב"ד קווינס כל המפרשים שואלים על הפסוק בתחילת הפרשה -"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". (בראשית כ"ה י"ט), לשם מה הכפילות? אם יצחק הוא בן אברהם, ברור שאברהם הוליד את יצחק!? בסרטון זה נבחן את השאלה המפורסת הזאת על פרשת תולדות ברוח חב"ד

להמשך קריאה
כז חשוון המבול מסתיים
המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

כז חשוון המבול מסתיים

היום בהיסטוריה היהודית המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

להמשך קריאה

פרשת חיי שרה, תפקיד האמא וידיאו 9 דקות על פרשת השבוע

פרשת חיי שרה, תפקיד האמא - הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 יש 2 פרשיות בתורה המדברות על מוות, אבל בשמם ניקראות חיים. פרשת ויחי ופרשת חיי שרה. בפרשת ויחי מדובר על פטירתו של יעקב אבינו ופרשתנו הכותבת על פטירת  שרה  אימנו. 9 דקות וידיאו על פרשת חיי שרה לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב לפרק על חיי שרה משנה שעברה לחצו פרשת חיי שרה – מתי אין מושג של מוות http://goo.gl/gsZ5oC

להמשך קריאה

שיחתן של עבדי אבות – פרשת חיי שרה

על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שא"א לדעת מראש מה יהי' מצב האדם בנוגע לתורה ומצוות, כי יש לו בחירה חפשית על עבודתו. אך כ"ז כשמדובר ב"תורתן של בנים" – היראת שמים והתורה ומצוות של בני ישראל במשך הדורות. אבל כשמדובר על "שיחתן של עבדי אבות" הרי הובטח אליעזר כבר לפני זה ש"ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך", שתהי' לו הצלחה בשליחותו. והטעם לזה הוא כי מדובר במצב רוחני של "שיחתן של…

להמשך קריאה
דברי תורה קצרים לפרשת חיי שרה
בס"ד משפט-חוכמה-על-חוזקה תהיו חזקים לפעמים עדיף לוותר על כמה אנשים בדרך ולא לוותר על הדרך בגלל כמה אנשים - לזכות הצידונים

דברי תורה קצרים לפרשת חיי שרה

ממתק לפרשת חיי שרה תשע"ה בחור חב"דניק נוסע על הכביש המהיר בניו יורק ומפספס את היציאה, הוא יוצא ביציאה הבאה ומיד כשיוצא הוא רואה יהודי עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח ונראה לחוץ מאוד, הוא עוצר לידו ושואל איך אוכל לעזור, היהודי אומר לו "יש לנו טיסה עוד שעתיים והרכב בדיוק עכשיו נתקע ואני לא יודע מה לעשות" החב"דניק אומר לו בא תעלה אני אקח אותך לשדה, היהודי עולה לרכב מלא בתודות לבחור שעוזר לו, כמה רחובות משם הם אוספים את אשתו שמחכה כבר עם המזוודות ליד הבית ונוסעים לשדה, ***כשמתקרבים לשדה, היהודי אומר לחבדניק "אולי תגיד לי איזה מעשה טוב תרצה שאעשה כדי להמשיך את הטוב שעשית אתנו?" החבדניק מציע לו כמצופה "אולי תתחיל להניח תפילין כל יום?" היהודי מהרהר,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות