פרשת תולדות: מה זרע יצחק?

מדוע "חס ושלום" לומר שיצחק זרע דגן? על הפסוק "ויזרע יצחק" (כו, יב) נאמר בפרקי דר"א (רפל"ג) "וכי יצחק זרע דגן ח"ו, אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים". ולכאורה תמוה, מהו גודל הפלא בזה שיצחק זרע דגן, עד כדי כך שאומרים ע"ז "חס ושלום"? ויש לבאר זה ע"פ מה שכתוב בספר התניא(פכ"ג) על האבות הקדושים ש"הן הן המרכבה שכל איבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני עולם הזה . . כל ימיהם". ובספר תורת חיים (לכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע) מבאר שמהטעם הזה היו האבות רועי צאן דווקא, כי "אין בעסק זה שום טרדא כלל, וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו". משא"כ "בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה" (תורת חיים ויחי קב, ב). ולכן תמה במדרש…

להמשך קריאה

פנינה יומית תולדות

בניית "בית אלקים" וחפירת בארות בענין הבארות שהכתוב מאריך בהם בפרשתנו כתב הרמב"ן "יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות . . בא להודיע דבר העתיד, כי באר מים חיים ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק" (פרשתנו כו, יח). ויש לבאר הקשר והשייכות בין בניית "בית אלקים" לחפירת בארות: במקוואות מצינו בכללות שני אופנים: מקוה מים – הנעשה בידי אדם, ומעין שהוא בידי שמים, ואין בו תפיסת ידי אדם (ראה בזה מקואות פ"א, טושו"ע יו"ד סר"א). אך בארות כוללים שני האופנים, כי מצד אחד, הם נעשים על ידי חפירת האדם בעבודה ויגיעה, ומצד שני, נביעת המים בהבאר אינה באה על ידי פעולת האדם, אלא שעל ידי עבודתו בחפירת והסרת העפר פורצים המים הנמצאים תחת האדמה בתוך הבאר. ולכן הדין הוא "דבארות העשויים…

להמשך קריאה

העולם בזכות התורה

העולם בזכות התורה אמר ריש לקיש: מהו שנאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי", הא יתרה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשי בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה, אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו-ובוהו. שבת פח

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו – נרות שבת
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו – נרות שבת

ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו באמצע שנות ה90 היה בחור חבדי שהחליט שמכיוון שהרבי מליובאוויטש עודד כל כך הרבה שנשים ובנות ידליקו נרות שבת יהיה מן הראוי לשים בעיתון ניו יורק טיימס בכל יום ששי מודעה עם זמני הדלקת הנרות, בדיקה העלתה שהתענוג יעלה 2000 דולר מדי שבוע, הבחור לא נבהל ולאחר מאמצים השיג איש עסקים שהסכים לממן את המודעה וכך במשך כמה שנים היתה מדי יום ששי מודעה בעיתון המפורסם עם זמני הדלקת נרות, *** יום אחד מיודענו העשיר נקלע לקשיים והודיע לבחור שהוא ייאלץ להפסיק את המימון וכמובן המודעה לא פורסמה יותר. ב1 לינואר 2000 הוציא הניו יורק טיימס את מהדורת המילניום שלו שכללה שלושה עמודים מיוחדים, בעמוד אחד היו חדשות מה1 לינואר 1900, בעמוד השני היו חדשות אקטואליות…

להמשך קריאה
חיי שרה – איך לגרום לתפילה להצליח
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

חיי שרה – איך לגרום לתפילה להצליח

המתפלל והמרגיש כעבד מובטחת לו ההצלחה!  על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם בפרשתינו "חיי שרה"  אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שאי אפשר  לדעת מראש מה יהי' מצב האדם בנוגע לתורה ומצוות, כי יש לו בחירה חפשית על עבודתו. אך כל זה נכון כשמדובר ב"תורתן של בנים" ‑ היראת שמים והתורה ומצוות של בני ישראל במשך הדורות. אך כשמדובר על "שיחתן של עבדי אבות" הרי כבר לפני זה הובטח אליעזר ש"ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך", שתהי' לו…

להמשך קריאה
פרשת חיי שרה – עמל התורה
Photo by C. Raad. Northern British-Israel Review. January 1911. (Glasgow). Editor Mr M. Graham Coltart. - Palestine Exploration Fund Magazine. Quarterly Statement July 1912. Pages 145-150

פרשת חיי שרה – עמל התורה

לעבוד את ה' "בכסף מלא" בדברי אברהם לבני חת בתחילת פרשתנו "חיי שרה": כתוב "ויתן לי את מערת המכפלה גו' בכסף מלא יתננה לי" (כג, ט). ופירש רש"י "אשלם כל שווי' וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא". ויש ללמוד מהנהגת אברהם ודוד הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: אברהם וגם דוד היו יכולים לקבל קנינם בחנם ובנקל, כי לאברהם מצינו שאמרו לו בני חת שמוכנים ליתן לו את המערה בחנם, וכן הי' יכול ליטלה "מן הדין" (רש"י פרשתנו כג, ד), וכן דוד אמר לו לארונה "כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם" (דה"א א כא, כד), אך הם לא רצו לעשות כן, אלא שלמו "כל שווי'". ומכאן, שאל יאמר האדם, מכיון שכשרונותי טובים בטבעם, והרי התורה נתנה לי במתנה, וגם נקל…

להמשך קריאה

מעלת הנימול ל8 ימים על הנימול ל13 שנים

מעלת הנימול לשמונה ימים על הנימול לי"ג שנים יצחק אבינו נימול לשמונה ימים, כמסופר בפרשתנו "וירא": "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" (כא, ד), ואילו ישמעאל "בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו" (לך יז, כה). ומסופר במדרש שיצחק וישמעל "היו מדיינים זה עם זה", ישמעאל טען "אני חביב ממך שנמלתי לשלוש עשרה שנה", ואילו יצחק אמר "אני חביב ממך שנמלתי לשמונה ימים". ויש לתמוה על טענתו של יצחק אבינו, דלכאורה מה מעלה יש בברית שהיא לח' ימים, הרי הדעת נותנת להיפך, שהמצווה נעלית היא יותר כשנעשית בגיל בו האדם הוא כבר בר דעת ומסכים לעשיית המצווה, וכפי שאכן טען ישמעאל שמצוותו חביבה יותר "שהיה סיפק בידי למחות ולא מחיתי"? ויובן זה בהקדם ענינה של ברית מילה: ידידים אשר…

להמשך קריאה

פנינה יומית – חיי שרה

שהנשמה תשמע בקול הגוף? על הפסוקים בתחילת פרשתנו: חיי שרה- "ותמת שרה וגו'" כתוב בזוהר הקדוש "ותמת שרה" – זה הגוף, "בקרית ארבע" – אלו הארבע יסודות [אש רוח מים ועפר], "היא חברון" – שהיו מחוברים בגופו בחייו [שהרי הגוף מורכב מארבע יסודות אלו] . . "ויבא אברהם" – זו היא הנשמה, "לספוד לשרה" – זה הגוף [כי גם לאחר המיתה ישנה התקשרות של הנשמה בגוף]" (זוה"ק ריש פרשתנו (קכב, ב) – במדרש הנעלם, על הפסוק בפרשתנו כג, ב). והנה פירוש זה שאברהם הוא הנשמה ושרה היא הגוף, מעורר הוא תמיהה רבתי: הרי רצונה של הנשמה הוא להתקרב להקב"ה, והגוף מתאווה לעניינים חומריים, ואם כן הרי זה ודאי שהאדם צריך להכריע כרצון הנשמה ולא להיגרר אחר תאוות הגוף ח"ו, ולפי זה ייפלא…

להמשך קריאה

פנינה יומית – חיי שרה

במה "חייתה" שרה אמנו?  בתחילת פרשתנו "חי שרה" כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". ולכאורה יש לדייק, הרי בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו ימי גו' " או "(ימי) שני חיי גו'", ואם כן, גם כאן הי' צריך להיות "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה", ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה"? עוד יש להבין במה שפירש רש"י שמכתוב זה למדים על שני חיי שרה ש"כולן שוין לטובה", שמדת ה"טוב" של כל שנותי' היתה באופן שווה. ולכאורה הדברים תמוהים: כיצד אפשר לומר שכל קכ"ז השנים של שרה היו "שוין לטובה"? הרי מובן, שאין להשוות את מעמדה ומצבה בהיותה באור כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך, בקכ"ז…

להמשך קריאה
הנני – ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

הנני – ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו הרבי מליובאוויטש סיפר שפעם נכנס לחדרו של חמיו הרבי הקודם, זה היה שעה קלה לפני שהי' עליו לצאת מביתו לתחנת הרכבת בדרכו לעיר הבירה, מוסקבה. בכל פעם כשהיה הרבי יוצא לנסיעה, היו אנשי השלטון בודקים אחריו בשבע עיניים, הם ידעו שהוא עוסק בהפצת היהדות, ורדפו אותו על זה. ולהפתעתו הוא רואה את הרבי הקודם יושב במנוחה וברוגע ולומד, ולא היה ניכר עליו בכלל שום מתח ודאגה ! לא יכולתי להתאפק, מספר הרבי, ושאלתי אותו : עד כדי כך ?! ענה לי הרבי ואמר, ששמע שאדם צריך לעבוד על עצמו, שכאשר הוא עוסק בעניין מסוים, הנה כל ענין אחר – הן ענין שנעשה בעבר והן ענין שצריך להתבצע בעתיד – כאילו אינו קיים כלל בעולם. ואז, אפילו…

להמשך קריאה

איזה תועלת יש להכריח אדם לומר "ברוך א-ל עולם"?

בפרשתנו וירא כתוב: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (כא, לג). ובנוגע לזה מובא בגמרא "מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב. כיצד לאחד שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם? משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והי' העולם" (סוטה י, סע"א ואילך). ובמדרש (בראשית רבה פמ"ג פמ"ט, ד) הובא שאלו שלא רצו לברך את הקב"ה תבע מהם אברהם סכום גדול על מה שאכלו ושתו, ומכיון שלא רצו לשלם, נתרצו לומר "ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו". ולכאורה תמוה מאוד, מה תועלת מצא אברהם להכריח אנשים להגיד "ברוך א-ל עולם כו'", הרי אם לא רצו להגיד את זה מרצונם הטוב, מה תועלת יש להגיד דברים אלו רק מן השפה ולחוץ, מצד ההכרח? וי"ל הביאור…

להמשך קריאה
פנינה יומית וירא
פעם אחת בא מתנגד אל אדמו"ר הזקן וזלזל ברבי מאוד. שאלו אחר-כך את הרבי מדוע הניח למתנגד לזלזל בו כל-כך. השיב הרבי: שלוש פעמים ביום אני אומר "ונפשי כעפר לכול תהיה", אילו הייתי עונה לו, נמצא שאמירתי בתפילה שקר היא.

פנינה יומית וירא

מדוע לא הי' "הוצאת הדשן" בעקידת יצחק? אמרו חז"ל "אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח" (ירושלמי תענית פ"ה ה"א, ובכ"מ). ולכאורה אינו מובן, הרי מקום הדשן בכל קרבן אינו על גבי המזבח, כי צ"ל תרומת הדשן והוצאתו, וא"כ מהו גודל המעלה בזה שאפרו של יצחק "צבור ע"ג המזבח", הרי אין זה מקומו של האפר? ויש לבאר זה ע"פ המבואר בספר התניא (אגרת הקודש סי' טו) שה"אפר" (דשן) הנשאר מ"עץ הנשרף" הוא יסוד "העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו". והיינו, שהאפר הוא הדבר הכי נחות שבדבר הנשרף, עד שאינו יכול להיכלל ולישרף באש שלמעלה ממנו. ויש לומר, שבעבודת האדם לקונו, הנה החלקים שבקרבן שנכללו באש שלמעלה מורים על עניני קדושה או דברים שמקיימים בהם מצוות ונתעלים בקדושה, והחלק שאינו…

להמשך קריאה
וירא -פנינה יומית
Ladders showing the pathway to the top

וירא -פנינה יומית

איך דיבר "אברהם אוהבי" – "קשות"? בפרשתנו וירא כתוב "ויגש אברהם ויאמר האף תספה" (יח, כג) ופירש רש"י "נכנס אברהם לדבר קשות". והנה, ידוע שמדתו של אברהם אבינו היתה – "אברהם אוהבי" (ישעי' מא, ח), ובטבעו הי' בעל חסד, וא"כ תמוה, איך יתכן שידבר אברהם קשות, ובפרט להקב"ה? אלא שמזה רואים עד כמה צריך האדם להשתדל בהצלת נפשות, דכאשר בא ענין של הצלת נפשות – הן הצלת אדם כפשוטה והן הצלת אדם ברוחניות – לידי האדם, אין לו "לחשוב חשבונות", ולעשות רק מה שהוא לפי כבודו להציל. אלא עליו לעשות כל מה שאפשר ולנסות כל האפשרויות, ואפילו דבר שהוא נגד טבעו, כדי להציל את חבירו מרדת שחת. (ע"פ לקוטי שיחות ח"י עמ' 55 ואילך) https://vimeo.com/110783031  

להמשך קריאה

לך לך – לא להסתפק

גם "מהול" ו"אינו ערל" צריך לקיים "פעולת המילה" במצות מילה ישנם שלשה פרטים: א. הסרת הערלה. ב. פעולת המילה. ג. שיהיה מהול (ראה בארוכה בצפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה). ויש לבאר שלש פרטים אלו בעבודת האדם לקונו: מהול – עניינו העבודה של "ועשה טוב": לגלות את הטוב הפנימי שהיה מכוסה בתוך נפשו, במחשבה דיבור ומעשה של לימוד התורה וקיום המצוות בפועל ממש בחיי היום יום. הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, להשפיע עליו ככל האפשרי שיתנהג אף הוא בדרך התורה. שלא יהיה ערל – עניינו העבודה ד"סור מרע": שלא יהיה תחת שלטון היצר הרע. שלא ילך בשרירות ליבו הן בתאוות גסות (שהמילה כורתת הערלה הגסה) והן בתאוות דקות ועדינות (ערלה הדקה שעבורה יש פריעה). ואף מי שיש לו כבר את ב'…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת לך לך תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת לך לך תשע"ו היו פעם שני תלמידים שהגיעו אל הרב לשאול שאלה, הרב היה באמצע פגישה, והרבנית הזמינה אותם לשבת ולהמתין, ובנתיים הגישה להם מגש עם שתי כוסות מים, שאחת היתה גדולה והשנייה קטנה,שניהם היו צמאים ולא רצו להסתפק בכוס הקטנה, וכל אחד חיכה שהשני יעשה את הצעד, ואז הושיט אחד החברים את ידו, ולקח את הכוס הגדולה, אמר לו השני "אתה לא מתבייש, לא מספיק שלקחת ראשון, אתה לוקח את הכוס הגדולה?" ענה לו החבר "אם אתה היית לוקח ראשון, הרי היית בוחר את הכוס הקטנה? זו בדיוק הכוס שהשארתי לך..." *** פרשת השבוע פותחת בציווי האלוקי לאברהם ״לך לך״, צא מהמקום בו אתה גר כעת, ״אל הארץ אשר אראך״, אברהם אבינו בשלב זה, היה אדם מלומד…

להמשך קריאה
לך לך – שכר אברהם
לכל יהודי מגיע שכר גדול על פי דין מגיע לכל יהודי שכר גדול מיד ה' המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה עבור פעולותיו בקיום תורה ומצוות, שכן יהודים מלאים מצוות כרימון (התוועדויות תשמ"ה ח"ג).

לך לך – שכר אברהם

מדוע חשוב השכר לאברהם אבינו? על הפסוק בפרשתנו לך לך "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" (טו, א), מפרש רש"י למה הקב"ה הי' צריך לומר לאברהם אבינו ע"ה "אל תירא": "אחר שנעשה לו נס כו' והי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום כו' שכרך הרבה מאוד". ולכאורה תמוה הדבר, הרי כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"י ה"ב): "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות . . לא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת . . ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד . . והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו". ונמצא, שאברהם אבינו עבד את הקב"ה מאהבה, ומדוע "הי' דואג שמא קבלתי שכר על כל צדקותי", שמה בכך אם כבר קבל שכרו? ויש לומר…

להמשך קריאה

פרשת לך לך – רצונות

מדוע נצטווה אברהם "לצאת" מרצונותיו? בתחילת פרשתנו(לך לך) נאמר  "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", ונתבאר בספרים (ראה סה"מ תש"ה עמ' 94 ואילך) אשר הליכה זו עבודה גדולה יש בה, "לך לך" – על האדם לצאת ולהתעלות "מארצך" – מרצונותיך, "ממולדתך" – מרגילויותיך אשר נובעים המה מטבעך מתולדתך, "ומבית אביך" – הלא המה המוחין של האדם שנקראו בסה"ק בשם "אבות", על האדם ללכת מכל אלו ולצאת "אל הארץ" – אל רצונו של השי"ת, "אשר אראך" – שמראה לאדם ומורה לו הדרך אשר ילך בה. והנה, פשוט אשר מוחו, טבעו ורצונות של אברהם אבינו ע"ה כולם היו קדושים, ומכל מקום ציווהו הקב"ה "ללכת" מכל אלו, ולצאת מהם "אל הארץ אשר אראך". ואם-כן, יש לתמוה תמיהה רבתי, הרי אם הי'…

להמשך קריאה

לך לך – פנינה יומית

מהות החילוק בין ישראל לעמים בנוגע לזה שפרשתנו לך לך מתחילה בציווי ה' לאברהם אבינו "לך לך מארצך" ידועה הקושיא, הרי בנח מצינו שהתורה מקדימה את צדקת נח, ואח"כ אומרת שדיבר אליו הקב"ה וציווהו בדברים מסויימים. אך באברהם לא הוזכר בתורה שום ענין של צדקות ומעלה שהי' לו קודם שדיבר אתו הקב"ה. וצריך ביאור מדוע הוא כן. ויש לומר הביאור בזה, שבזה מבארת לנו התורה החילוק העיקרי בין ישראל לעמים: בשאר אומות העולם קירובם ושייכותם להקב"ה הוא כתוצאה מידיעתם והכרתם בהשי"ת. משא"כ בעם ישראל, עיקר קירובם לה' והיותם בני ישראל אינה כתוצאה מידיעתם והכרתם בהקב"ה אלא מפני שהקב"ה הבדילנו משאר העמים, וקרבנו לעבודתו ית'. וכן הוא גם במצוות שנצטוו ישראל ולהבדיל אומות העולם, שחלוקים הם במהותם: מצוות בני נח הם לצורך ישוב…

להמשך קריאה

לך לך צא מעצמך

צא מעצמך כדי שהאדם יגיע אל עצמו, אל שורשו ומציאותו האמיתית, עליו לצאת "מארצך" - מהעניינים הארציים והחומריים, "וממולדתך" - מהמעשים הבאים מחמת הרגליו, "ומבית אביך" - מההשקפות השכליות הלא-רצויות שמקורן בסביבה לא-טובה. -לקוטי שיחות: הרבי מילובביטש

להמשך קריאה

לך לך-הסתכל ב 3 דברים

הסתכל בשלושה דברים בפסוק "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מרומזים דברי המשנה במסכת אבות ב,א: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". - "מארצך", כנגד "לאן אתה הולך" - "למקום עפר רימה ותולעה"; "וממולדתך" רומז ל"מאין באת" - "מטיפה סרוחה"; "ומבית אביך" רומז אל "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה". -רבי חנוך מאלכסנדר

להמשך קריאה
לך לך במו ידיך
לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ

לך לך במו ידיך

במו ידיך כך אומרים ליהודי: "לך לך מארצך" - יש ארץ המגדלת גיבורים, אך אל תסמוך על כך; "וממולדתך" - יש אנשים שמטבעם נתברכו וחוננו במידות טובות, וגם על זה אל תישען; ו"מבית אביך" - יש מי שזוכה לאב צדיק וקדוש, גם בזה אל תשים את ביטחונך. הייה בבחינת "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך". דעת משה

להמשך קריאה

הייה "זושא" – פרשת לך לך

לכל אדם אומרים "לך לך" - לך לעצמיותך. אין האדם נדרש לעשות מה שלמעלה מכוחותיו, אבל הוא נדרש להשיג את מה שבאפשרותו להשיג. אין דורשים מזושא להיות הבעל-שם-טוב, אבל דורשים ממנו להיות זושא. רבי זושא מאניפולי

להמשך קריאה
לך לך – ברית עולם
מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך.

לך לך – ברית עולם

ברית עולם פרשת לך לך, מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו בגיל 99, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. מדוע מבטאת דווקא מצוות ברית המילה את הקשר הנצחי בין עם ישראל לקב"ה? על מצוות מילה נאמר בפרשה:"והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם". בכך באה לידי ביטוי מטרת כל המצוות: שהקדושה האלוקית ("בריתי" תחדור לתוך המציאות הגשמית ("בבשרכם", ותעמוד שם בקיום נצחי ("לברית עולם". כוח זה של התחברות בין דרגת הקדושה העליונה ביותר לבין הגוף הגשמי, עובר בירושה מאברהם אבינו לכל יהודי. כאשר ילד יהודי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, נכנסת לקרבו הנפש הקדושה, "חלק א-לוה ממעל ממש", ועל ידה ניתנת לו האפשרות של הכרה באלוקות, עד שהכרה זו חודרת גם לתוך חייו הגשמיים. שבת…

להמשך קריאה

פרשת נח והטכנולוגיה

מה אפשר ללמוד מטלפון? בנוגע לכתוב בפרשתנו (פרשת נח) "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה" (ז, א) כתוב בזוהר הקדוש "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלה בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא, אוף הכי נמי, וסימניך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה [וארובות השמים נפתחו]" (זהר ח"א קיז, א). והנה, דברים אלו הכתובים בזהר הק', שבשנות השש מאות (אחרי שנת ה'ת"ק) לאלף השישי יפתחו שערי החכמה העליונה – נתקיימו בהיגלות נגלות אורו הגדול של מורנו הבעש"ט, וגילוי חכמת פנימיות התורה, היא תורת החסידות. והולך ומוסיף ואור מדור לדור בגילוי תורת החסידות. וגם המשך דברי הזהר אודות פתיחת…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת נח תשע״ו

ממתק לשבת פרשת נח תשע״ו כשלוש שנים לאחר שהגענו לתאילנד הפעילות כבר גדלה מאוד ובית חב'ד שלנו היה קטן מדי, חיפשנו מקום גדול יותר בכל האיזור אך לא הצלחנו למצוא, בליל שבת היו משתתפים כבר 200-300 מטיילים כל שבוע, והתחלנו לעשות את קבלות השבת במלון שמול בית חב״ד, שנתיים אחר כך החלה האינתיפאדה השנייה בארץ ומנהל המלון באותה תקופה שהיה מוסלמי הודיע לי פתאום שלא נוכל יותר לעשות את השבתות במלון וחזרנו לעשות את השבתות בבית חב״ד בשתי קומות בו זמנית ובשני סבבים, חשבתי לעצמי איך נוכל להמשיך כך? *** באותו שבוע הגיע אלי בעל בניין גדול מאוד באותו רחוב שלנו והציע להשכיר לנו את הבניין הגדול שלו במחיר טוב, וכך הגענו למקום הרבה יותר גדול ומתאים בו אנחנו נמצאים עד היום.…

להמשך קריאה

נח המבול והמקווה

"לשחת את הארץ" - למעליותא בתורה אור לרבינו הזקן נ"ע (ריש פרשתנו) מבאר שהמבול בפרשת נח טיהר את העולם ע"ד טהרת המקוה, שלכן היה המבול ארבעים יום על הארץ, שהוא ע"ד ששיעור המקוה הוא ארבעים סאה. ויש לפרש בדבריו אשר כשם שבמקוה ישנם ב' ענינים, טבילה שהיא לצורך היטהרות מאיזו טומאה, וטבילה שכל ענינה הוא רק לתוספת קדושה, כן הוא גם בנוגע לכך שהמבול ענינו כמקוה טהרה שטיהר את העולם, שמלבד הטהרה מחטאי אנשי דור המבול שבא ע"י המבול, הי' בזה גם טהרה ותוספת בקדושה גופא, שהעלה המבול את העולם לדרגה נעלית עד למאוד בביטול העולם לקדושת השי"ת. והנה, ברמב"ם כתב (סיום הלכות מקוואות) שיש בענין הטבילה במקוה רמז גדול בעבודה הרוחנית של כאו"א מישראל, שכשם שהאדם הטובל במי המקוה מיטהר, כן…

להמשך קריאה
צא מתיבת נח
המתנהג ע"פ [על פי] התורה והוראות חז"ל [חכמינו זכרונם לברכה] הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח.

צא מתיבת נח

באת אל ה"תיבה"? - צא! מפורסמת היא תורת הבעל שם טוב על הפסוק בפרשת נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה" (ז, א), אשר "תיבה" רומז לתיבות התורה והתפילה, ופירוש "בא אל התיבה" הוא שיהודי צריך "לבוא" ולהכניס את עצמו בתוך תיבות התורה והתפלה (הובא בהוספות ל'כתר שם טוב' ס"ח ואילך. ובכ"מ). ולכאורה הדבר פלא, שהרי בהמשך הפרשה (ח, טז) מצווה הקב"ה לנח ‑ "צא מן התיבה"! ולפירוש הבעש"ט, ש"תיבה" כוונתה  לתיבות הקדושות דתורה ותפילה ‑ איך ייתכן הדבר? אלא שבאמת כך הוא הסדר בעבודת האדם, שמצד הכוונה של "דירה בתחתונים" נדרש הוא לצאת מהתבודדתו והסתגרותו בחדרו עם תיבות התורה והתפילה, ולהביא אל העולם כולו את אור הקדושה.  יחד עם זה, מוכרחת ההכנה של "בא אל התיבה". כלומר: ראשית כל יהודי צריך…

להמשך קריאה

נח והפרנסה

איך ינצל אדם מטרדות הפרנסה? מי המבול אשר באו על הארץ נתבאר עניינם בסה"ק שבעבודת השי"ת הם מורים על טרדות הפרנסה, ד"שעבוד הפרנסה נקרא 'מי נח' . . יגיעות וטרדות הפרנסה לעסוק בעניני עולם הזה הגשמי והוא בחינת 'מים רבים'" (תו"א ריש פרשתנו). ואמר הבעש"ט שהדרך לינצל מ"מי נח" אלו היא "בא אל התיבה" – שיכנס האדם אל "תיבות" ואותיות התורה והתפילה, ואזי יהיה מוגן ובטוח מפני המבול והטרדות (ראה כש"ט בהוספות ס"ח ואילך). ביאור הדברים: איתא בזהר (זח"א קצט, ב. זח"ב סב, ב) אודות רב ייסא סבא, שאף על פי שהיה מזונו מוכן לפניו, לא היה אוכל ממנו "עד דשאיל מזוניה קמי מלכא קדישא". ולכאורה הוא דבר תמוה, דהלא הקב"ה כבר המציא לו מזונו והוא עומד לאכול הימנו, ומה לו לבקש…

להמשך קריאה

נח-ועזרה לזולת

אחריות לבני הדור נח חי לפני מתן-תורה ולא נצטווה לחוש אחריות על בני-דורו. אף-על-פי-כן, נקראים מי המבול על שמו, מאחר שלא פעל להחזיר בתשובה את אנשי דורו. על אחת כמה וכמה אנו, לאחר מתן-תורה, כאשר כל ישראל ערבים זה לזה, ודאי שעל כל אחד ואחד שלא להסתפק בעבודתו עם עצמו אלא עליו לדאוג ולעזור גם לזולתו. הרבי מילובבאיטש  - לקוטי שיחות

להמשך קריאה

האם הכל וורוד בגן עדן

ב"ה ממתק לשבת פרשת בראשית תשע"ו יעקב היה יהודי עני ושמח בחלקו, כשבתו של יעקב התארסה בשעה טובה ויעקב ראה שאין כסף להוצאות החתונה החליט לנסוע לעיר הבירה ולבקש מיהודים טובים שיעזרו לו, הוא לובש בגדים יפים ועולה לרכבת לראשונה בחייו אל עיר הבירה, הוא יורד בתחנה המרכזית ומתחיל לחשוב לאן ללכת?, מאיפה הוא אמור לדעת היכן גרים היהודים העשירים? הוא עומד כך מבולבל, חם לו ומתחיל לגרד לו בגב, הוא נכנס לגן היפה שמאחוריו ומתחיל לגרד את גבו על אחד העצים, המלך בדיוק מסתכל מהחלון ורואה יהודי מהודר בלבושו עומד ומתגרד על אחד מעציו, *** המלך שולח את עוזרו לקרוא ליהודי ומבקש לדעת מה מעשיו, יעקב מתחיל להתחנן "אדוני המלך אני לא ידעתי שזו החצר שלך, אני ממש מתנצל", המלך שואל…

להמשך קריאה

בראשית – התהוות תמידית

התהוות תמידית מוסבר בספר ה"תניא", שכל הברואים שבכל העולמות, עליונים ותחתונים- אילו היו מסתלקות מהם לרגע, ח"ו, האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראו בששת ימי בראשית ("ויהי אור", "יהי רקיע"...), היו חוזרים לאין ואפס ממש. כלומר- שכל המציאות כולה, כולל אנחנו בתוכה- מתהווה מחדש כל רגע ורגע ע"י דבר ה'. "בראשית" הוא בעצם מצב תמידי, וברגע שאדם מעמיק ומתבונן במציאות הזו, ממלאת את לבו שמחה גדולה על כך שה' מטיב עימו ומחיה אותו בכל רגע ורגע מחדש, ובאמת אין רע יורד מלמעלה והכול טוב, רק שאינו מושג על ידינו...! שנזכה היום להיות חדורים בהכרה שהקב"ה בורא אותנו ברגע זה ממש מחדש (מבראשית), וכך נזכה בגאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר"...

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות