קטגוריה: ספר בראשית

להחמיר על עצמו ולהתחסד עם זולתו בפרשתנו מצינו שיצחק אבינו מברך את יעקב אבינו בכל טוב, וכלשון הפסוק "ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ" (כז, כח). והנה בהנהגתו של יצחק אבינו מצינו דבר והיפוכו: מצד

מדוע "חס ושלום" לומר שיצחק זרע דגן? על הפסוק "ויזרע יצחק" (כו, יב) נאמר בפרקי דר"א (רפל"ג) "וכי יצחק זרע דגן ח"ו, אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים". ולכאורה תמוה, מהו גודל הפלא

בניית "בית אלקים" וחפירת בארות בענין הבארות שהכתוב מאריך בהם בפרשתנו כתב הרמב"ן "יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות . . בא להודיע דבר העתיד, כי באר מים חיים ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק"

ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו באמצע שנות ה90 היה בחור חבדי שהחליט שמכיוון שהרבי מליובאוויטש עודד כל כך הרבה שנשים ובנות ידליקו נרות שבת יהיה מן הראוי לשים בעיתון ניו יורק טיימס בכל יום ששי

המתפלל והמרגיש כעבד מובטחת לו ההצלחה!  על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם בפרשתינו "חיי שרה"  אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה

לעבוד את ה' "בכסף מלא" בדברי אברהם לבני חת בתחילת פרשתנו "חיי שרה": כתוב "ויתן לי את מערת המכפלה גו' בכסף מלא יתננה לי" (כג, ט). ופירש רש"י "אשלם כל שווי' וכן דוד אמר לארונה בכסף

מעלת הנימול לשמונה ימים על הנימול לי"ג שנים יצחק אבינו נימול לשמונה ימים, כמסופר בפרשתנו "וירא": "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" (כא, ד), ואילו ישמעאל "בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו"

שהנשמה תשמע בקול הגוף? על הפסוקים בתחילת פרשתנו: חיי שרה- "ותמת שרה וגו'" כתוב בזוהר הקדוש "ותמת שרה" – זה הגוף, "בקרית ארבע" – אלו הארבע יסודות [אש רוח מים ועפר], "היא חברון" – שהיו מחוברים

במה "חייתה" שרה אמנו?  בתחילת פרשתנו "חי שרה" כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". ולכאורה יש לדייק, הרי בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו ימי גו'

ב"ה ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו הרבי מליובאוויטש סיפר שפעם נכנס לחדרו של חמיו הרבי הקודם, זה היה שעה קלה לפני שהי' עליו לצאת מביתו לתחנת הרכבת בדרכו לעיר הבירה, מוסקבה. בכל פעם כשהיה הרבי יוצא

בפרשתנו וירא כתוב: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (כא, לג). ובנוגע לזה מובא בגמרא "מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב. כיצד לאחד שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי

מדוע לא הי' "הוצאת הדשן" בעקידת יצחק? אמרו חז"ל "אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח" (ירושלמי תענית פ"ה ה"א, ובכ"מ). ולכאורה אינו מובן, הרי מקום הדשן בכל קרבן אינו על גבי המזבח, כי צ"ל

איך דיבר "אברהם אוהבי" – "קשות"? בפרשתנו וירא כתוב "ויגש אברהם ויאמר האף תספה" (יח, כג) ופירש רש"י "נכנס אברהם לדבר קשות". והנה, ידוע שמדתו של אברהם אבינו היתה – "אברהם אוהבי" (ישעי' מא, ח), ובטבעו

גם "מהול" ו"אינו ערל" צריך לקיים "פעולת המילה" במצות מילה ישנם שלשה פרטים: א. הסרת הערלה. ב. פעולת המילה. ג. שיהיה מהול (ראה בארוכה בצפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה). ויש לבאר שלש פרטים אלו בעבודת

ב"ה ממתק לשבת פרשת לך לך תשע"ו היו פעם שני תלמידים שהגיעו אל הרב לשאול שאלה, הרב היה באמצע פגישה, והרבנית הזמינה אותם לשבת ולהמתין, ובנתיים הגישה להם מגש עם שתי כוסות מים, שאחת היתה גדולה

מדוע חשוב השכר לאברהם אבינו? על הפסוק בפרשתנו לך לך "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" (טו, א), מפרש רש"י למה הקב"ה הי' צריך לומר לאברהם אבינו ע"ה "אל תירא": "אחר שנעשה לו

מדוע נצטווה אברהם "לצאת" מרצונותיו? בתחילת פרשתנו(לך לך) נאמר  "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", ונתבאר בספרים (ראה סה"מ תש"ה עמ' 94 ואילך) אשר הליכה זו עבודה גדולה יש בה, "לך לך"

מהות החילוק בין ישראל לעמים בנוגע לזה שפרשתנו לך לך מתחילה בציווי ה' לאברהם אבינו "לך לך מארצך" ידועה הקושיא, הרי בנח מצינו שהתורה מקדימה את צדקת נח, ואח"כ אומרת שדיבר אליו הקב"ה וציווהו בדברים מסויימים.

ברית עולם פרשת לך לך, מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו בגיל 99, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. מדוע מבטאת דווקא מצוות ברית המילה את

מה אפשר ללמוד מטלפון? בנוגע לכתוב בפרשתנו (פרשת נח) "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה" (ז, א) כתוב בזוהר הקדוש "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא

ממתק לשבת פרשת נח תשע״ו כשלוש שנים לאחר שהגענו לתאילנד הפעילות כבר גדלה מאוד ובית חב'ד שלנו היה קטן מדי, חיפשנו מקום גדול יותר בכל האיזור אך לא הצלחנו למצוא, בליל שבת היו משתתפים כבר 200-300

"לשחת את הארץ" – למעליותא בתורה אור לרבינו הזקן נ"ע (ריש פרשתנו) מבאר שהמבול בפרשת נח טיהר את העולם ע"ד טהרת המקוה, שלכן היה המבול ארבעים יום על הארץ, שהוא ע"ד ששיעור המקוה הוא ארבעים סאה.

באת אל ה"תיבה"? – צא! מפורסמת היא תורת הבעל שם טוב על הפסוק בפרשת נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה" (ז, א), אשר "תיבה" רומז לתיבות התורה והתפילה, ופירוש "בא אל התיבה" הוא שיהודי צריך

איך ינצל אדם מטרדות הפרנסה? מי המבול אשר באו על הארץ נתבאר עניינם בסה"ק שבעבודת השי"ת הם מורים על טרדות הפרנסה, ד"שעבוד הפרנסה נקרא 'מי נח' . . יגיעות וטרדות הפרנסה לעסוק בעניני עולם הזה הגשמי

אחריות לבני הדור נח חי לפני מתן-תורה ולא נצטווה לחוש אחריות על בני-דורו. אף-על-פי-כן, נקראים מי המבול על שמו, מאחר שלא פעל להחזיר בתשובה את אנשי דורו. על אחת כמה וכמה אנו, לאחר מתן-תורה, כאשר כל

ב"ה ממתק לשבת פרשת בראשית תשע"ו יעקב היה יהודי עני ושמח בחלקו, כשבתו של יעקב התארסה בשעה טובה ויעקב ראה שאין כסף להוצאות החתונה החליט לנסוע לעיר הבירה ולבקש מיהודים טובים שיעזרו לו, הוא לובש בגדים