מזון רוחני – בראשית

"לחיות עם הזמן" היום חוזרים לשגרה כאשר מרבית חודש תשרי, מרובה החגים והמועדים, כבר מאחורינו. בשעה טובה ומוצלחת התחלנו השבת, בשמחת תורה, לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה נתחיל שוב מבראשית ונקרא את פרשת "בראשית". בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבנו הזקן (בעל התניא) לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". זקני החסידים גילו כי כוונת הרבי היא, שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע,לא רק לקרוא וללמוד אותה כל יום, אלא 'לחיות' עמה ממש! מוסבר כי הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי, אלא גם הוא הוראה בעבודת ה'. פרשת השבוע והתכנים שלה מספקים מפתחות באמצעותם יכול כל אחד להתקדם ולהתעלות בעבודה הפנימית והרוחנית שלו. אז שנזכה באמת לחיות עם הזמן, ולהתחדש עם "בראשית", על אחת…

להמשך קריאה

עץ הדעת ועץ החיים

כותרת: חטא האינטרס בתרבות המודרנית, מקובל לבחון כל דבר דרך המשקפיים של האינטרס האישי. החלטות מתקבלות לפי פרמטר מרכזי אחד – האם זה טוב לי או רע לי. לא תאמינו, אבל הראשון שהרכיב משקפיים כאלו היה... אדם הראשון. השבוע אנו מתחילים את התורה מחדש, מבראשית. אחד הסיפורים המסתוריים ביותר בתורה, הוא סיפור חטא עץ הדעת. בגן עדן, נהנה אדם משלל עצים ופירות, ואלוקים ציווה אותו שלא לאכול מ"עץ הדעת טוב ורע". אולם, הנחש פיתה את חוה והיא נתנה לבעלה לאכול מעץ הדעת. כך נפקחו עיניהם. ניתוח פשטני של הסיפור יכול להניב מסקנה כאילו לפני שאכלו מעץ הדעת, היו אדם וחוה אנשים טפשים, חסרי שכל. אולם, ההנחה הזו לא מתקבלת על הדעת. אם אין להם שכל, איך יתכן שה' ציווה אותם? ובכלל, הלוא…

להמשך קריאה

פרשת בראשית- אותיות ושמות

טור לפרשת בראשית כותרת: מה השם שלך? הקהל השתתק בציפייה, שעה שנשמעו המילים "וייקרא שמו בישראל...". המשתתפים בשמחת הברית חיכו במתח לשמוע את שמו של הרך הנולד. האם יקראו לו על שם הסבא? או שמא יבקשו להנציח את הדוד שנפל? פרשת בראשית מספרת על השמות הראשונים שניתנו על ידי הקב"ה ואדם הראשון. הקב"ה קרא שמות לתופעות טבע, כמו יום ולילה, שמים וארץ. ואת השמות של בעלי החיים, העניק להם אדם הראשון. המדרש מסביר כי קריאת השמות מלמדת על חכמתו הרבה של אדם הראשון. מה הקסם שמאחורי השמות? כדי להבין זאת, יש לרדת לעומק של לשון הקודש. בעוד ששאר השפות הומצאו על ידי בני אנוש כדרך מוסכמת לשיחה, הרי שלשון הקודש נוצרה על ידי בורא העולם. כיון שכך, כל פרט בשפה מדויק לחלוטין…

להמשך קריאה

פנינה יומית – בראשית

פעולה אחת תכריע את הכף על הפסוק  בפרשת בראשית (ב, ב) "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" כתוב במדרש (בראשית רבה פ"י, ט) "כזה שהוא מכה בקורנס על גבי הסדן - הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך". ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: כשם שאת מלאכת הבריאה כולה השלים הקב״ה בפעולה קטנה כהורדת הקורנס על הסדן, ותיכף בסיום פעולה זו נכנסה השבת, כך גם צריך כל אחד לייקר כל רגע וכל פעולה. כי גם פעולה קטנה יכולה להיות ה״מכה בפטיש״, שעל ידה יושלם כל עבודת ימי הגלות, ותביא את ה״יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים״. וכלשון הרמב״ם (הל׳ תשובה פ״ג ה״ד): ״עשה מצוה אחת, הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה״. (ע״פ ספר השיחות…

להמשך קריאה

למה התורה מתחילה באות ב ב

איך התורה "לשון ברכה" ולא "לשון ארירה" ח"ו? תורתנו הקדושה פותחת בתיבה "בראשית", וידועה השאלה מדוע מתחלת התורה באות בי"ת, ולא באות אל"ף שהיא ראש לכל האותיות, ומבואר בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א (קרוב לסופה)) שהאות ב' היא ר"ת ו"לשון ברכה", ואילו אל"ף הוא ר"ת ו"לשון ארירה", ולכן מתחלת התורה באות בי"ת דווקא שהוא לשון ברכה ולא הפכו ח"ו. ויש לבאר בזה בעבודת האדם לקונו: הדרך הנכון בלימוד התורה הוא שה"אל"ף" וההקדמה ללימוד התורה היא ההכרה בנותן התורה, ורק לאחר מכן בא ענין ה"בי"ת" שהיא לימוד התורה עצמו. וכמו שאמרו רז"ל (יומא עב, ב)בנוגע ללימוד התורה "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מיתה". ויש לפרש תיבת "זכה" – מלשון זיכוך וטהרה. ובזה אמרו, דכאשר לימוד התורה שלו הוא בהכרת…

להמשך קריאה
מדוע התורה מתחילה באות ב
JERUSALEM, ISRAEL - OCT 08, 2014: An jewish man is reading in the torah near the wailing wall in Jerusalem

מדוע התורה מתחילה באות ב

מהי ה"אל"ף" שלפני ה"בי"ת" דבראשית? תורתנו הקדושה פותחת בתיבה "בראשית", וידוע השאלה מדוע מתחלת התורה באות בי"ת, ולא באות אל"ף שהיא ראש לכל האותיות, ואמרו בזה כמה ביאורים. ויש לבאר בזה בעבודת האדם לקונו: אמרו רז"ל (נדרים פא, א. ב"מ פה, ב) על הפסוק "על מה אבדה הארץ . . על עזבם את תורתי", שאין הפירוש ב"עזבם את תורתי" שלא למדו ועסקו בתורה, אלא "על שלא ברכו בתורה תחילה" – שהחסירו ברכת התורה. ומבאר הב"ח בזה יסוד נפלא "דכוונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . והוא המכוון בברכת אשר בחר בנו . . אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים . . לא נתכוונו להתעצם…

להמשך קריאה
האזינו – סולם יעקב
Ladders showing the pathway to the top

האזינו – סולם יעקב

ממתק לשבת פרשת האזינו תשע"ו קבוצה של סטודנטים היו פעם בשיחה אישית ביחידות עם הרבי מליובאויטש, לאחר היחידות הם שאלו את הרבי: "רבי, האם אנחנו יהודים טובים?" הם כנראה ציפו לשמוע מהרבי את היחס לאנשים שעדיין לא מקפידים על חיים של תורה ומצוות ביום יום". *** הרבי ענה להם: "בוודאי אתם מכירים את הסיפור של סולם יעקב אבינו. יש סולם שמלאכים יורדים מלמעלה למטה ומלאכים שעולים מלמטה למעלה. כל יהודי נמצא על סולם. אם ישנו יהודי שעומד על הסולם בשלב גבוה מאד אבל הוא לא מתקדם, הוא במצב פחות טוב ממי שנמצא בשלב הראשון אבל מתקדם לשלב השני ושואף להמשיך ולהתקדם. ואז סיים הרבי ואמר להם את השאלה הזו כל יהודי צריך לשאול את עצמו כל יום "האם אני יהודי טוב? האם…

להמשך קריאה

עשר דקות וידיאו על פרשת ויחי – ילדים בתחפושת

פרשת ויחי - ילדים בתחפושת לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב פרשת ויחי, הפרשה המסכמת את ספר בראשית מה יעקב מנסה להעביר לדורות הבאים? יעקב ביקש מיוסף שישבע לו שיקבר אותו בארץ ישראל במערת המכפלה. יעקב גם מסביר ליוסף מדוע רחל אימנו איננה קבורה במערת המכפלה. למה רחל ביקשה להקבר בבית לחם? למה יעקב לא רצה להקבר במצרים?

להמשך קריאה

ממתק לפרשת ויחי תשע״ה- ערבות הדדית

בחור ישראלי נסע פעם על הכביש המהיר בארה״ב כחצי שעה לפני שבת, פתאום הוא רואה בצד הכביש אדם חובש כיפה עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח, הוא חושב לעצמו ״אי אפשר להשאיר יהודי דתי ככה תקוע לפני שבת״ הוא יורד לשוליים ונוסע אחורה עד לאותו מקום, יורד מהרכב ותוך כמה דקות מצליח לסדר את הבעיה, הוא לוחץ יד לבחור שמודה לו מאוד ואומר לו ״שבת שלום״ הבחור אומר לו ״מה?״ הוא מנסה להגיד לו באנגלית ״גוד שבת״ אבל הבנאדם לא מבין, הישראלי שואל אותו ״אתה יהודי״ והוא עונה שלא ״אז מה הכיפה הזו על הראש שלך?״ הבחור מחייך ואומר ״אה זה... לפני שסבתא שלי נפטרה היא נתנה לי את זה ואמרה לי כל פעם שתהיה לך בעיה שים את זה על…

להמשך קריאה

הצלה בפועל נעלית מכוונה טובה

בברכת יעקב ליהודה נאמר "גור ארי' יהודה מטרף בני עלית" (מט, ט). ופירש רש"י "מטרף – ממה שחשדתיך ב'טרוף טורף יוסף' כו' סילקת את עצמך כו', וכן בהריגת תמר שהודה 'צדקה ממני', לפיכך 'כרע רבץ וגו''". ומדברי רש"י אלו נראה שהטעם שזכה יהודה למלכות - אף שהייתה אמורה להיות שייכת לראובן מצד היותו בכור - הוא בשכר זה שסילק עצמו מ"טרוף טורף יוסף", ועל אשר הודה על חטאו. ולכאורה תמוה, הרי בנוגע להצלת יוסף מצינו שגם ראובן רצה להציל את יוסף, כמו שאמר "לא נכנו נפש" (וישב לז, כא) ומתוך כוונה "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (שם, כב). משא"כ ביהודה כוונתו בהצלת יוסף מן הבור הייתה כדי להרוויח ממון ולמכרו לישמעאלים. וכן מצינו שגם ראובן הודה על חטאו, ועד שגם…

להמשך קריאה

ספר החיים -מהות הפרשות בספר בראשית מזון רוחני

ספר החיים  השבת נקרא את פרשת "ויחי" שהיא הפרשה האחרונה של ספר בראשית. ספר בראשית נקרא גם "ספר הישר", כפי שאומרת הגמרא: "ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים". ומכיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", הרי שספר זה מכיל גם את סדר העבודה הפרטי והכללי של כל אחד מאיתנו, ומתווה את הדרך לחיים!  את דרך ה"ישר" מסביר הרבי מליובאוויטש ניתן ללמוד משמות הפרשיות: פרשה ראשונה, פרשת "בראשית" –רומזת לנו כי יסוד הכול הוא בהכרה שהקב"ה הוא שברא את העולם כולו "בְּ- ראשית" – כלומר בְּ- במובן של בשביל, ראשית – במשמעות של ישראל שנקראו ראשית והתורה שנקראת ראשית. כלומר המילה הראשונה של התורה מלמדת אותנו שהעולם נברא בשביל "ראשית" כלומר – בשביל ישראל ובשביל התורה. הפרשה השנייה מלמדת אותנו כי מטרת הבריאה היא "נח" –…

להמשך קריאה
יוסף הצדיק מזון רוחני
הבעש"ט מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית

יוסף הצדיק מזון רוחני

בס"ד ז טבת  בפרשות האחרונות אנו מלווים את יוסף בתלאותיו בארץ מצרים: בבית הסוהר, עלייתו לדרגה של משנה למלך מצרים, ועד לדרגה של "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".  בתורת החסידות מוסבר שכל תופעה גשמית הקיימת בעולם, מתחילה ומשתלשלת מתופעה רוחנית. העובדה שיוסף פרנס את ישראל בימי הרעב (הגשמי), מלמדת כי יוסף הוא שמעניק כוחות רוחניים בימים קשים (רעב רוחני). בתקופות של הסתר פנים, גלות וחושך רוחני (כתקופתנו) יונקים כוחות מיוסף הצדיק שבאותו הדור.  ומה לומדים ממנו? השבטים היו רועי צאן שהתרחקו מהעולם ומשאונו, בכדי להיות פנויים לעבודת ה'. יוסף לעומתם היה במרכז העשייה והחיים במצריים, אף על פי כן לא פגם הדבר באמונתו ובדבקותו בקב"ה!!  גם אנו יכולים לקבל כוח לחיות בתוך תוכיותו של העולם (המסתיר ומעלים על הקב"ה), ובכל זאת להיות קשורים…

להמשך קריאה

פרשת ויחי – אפרים

טור לפרשת ויחי כותרת: הגיע הזמן לאפרים לפני זמן מה, הזדעזע העם היהודי מפיגוע התופת שהתרחש בבית חב"ד מומביי, הודו. כולנו עקבנו בדאגה אחר הדיווחים, ויחד הוזלנו דמעות כאשר הגיעה הבשורה הקשה. ליבנו נשבר למשמע קולו של מוישי הקטן הזועק "אמא!", "אמא!". חודש עבר, והכאב עדיין צרוב בלב. השאלה היא, מה הלאה? אחרי שלב הדמעות, הגיע הזמן לעשות. הזיכרונות הכואבים הם ביטוי חשוב להשתתפות והזדהות עם הזולת. אך אין די בכך, יש לתרגם אותם לעשייה ובנייה. את המסקנה הזו אנו למדים מפרשת השבוע. בשבועות קודמים קראנו בתורה על סיפורו הדרמטי של יוסף. בניגוד לרצונו, הוא נמכר והורד למצרים, שם נאלץ לחיות בניכר, מנותק מבית הוריו. בתקופה הראשונה, היה שקוע בזכרונות ובגעגועים. אז נולד גם בנו הראשון. מטבע הדברים נקרא שמו 'מנשה', "כי…

להמשך קריאה

פרשת ויחי להיות אמא

טור לפרשת ויחי כותרת: להיות אמא מה זה בשבילך 'אמא'? יהיה מי שיגיד כי אמא היא זו שמקדישה את לילותיה ליד מיטת תינוק או ילד חולה. אחר יספר כי הוא חש טעמה של אמא שקמה מוקדם  כדי להכין עבורו סנדוויץ'. יש ובשבילם אמא היא זו שעובדת משמרת שניה ועושה כל מאמץ כדי לספק לילדיה את האוכל האהוב עליהם ולדאוג לכל צרכם. המשותף לכל הדוגמאות הוא הויתור של אמא, הנכונות שלה לתת מעצמה ולהקריב. אם זה זמן, כסף, מאמץ או לילה ללא שינה. אמא מוותרת על הכול עבור ילדיה. הויתור, בכל עוצמתו, נלמד מרחל אמנו. בפרשת השבוע, יעקב משביע את יוסף שיעלה אותו ממצרים לקבורה במערת המכפלה. אלא שיעקב חש כי יוסף עצוב בשל העובדה שאמו, רחל, לא זכתה להיקבר במערת המכפלה. לכן…

להמשך קריאה
ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש
שעה וארבעים מניו יורק טירה יפהפיה

ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש

ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ה אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא..." *** בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים כבר…

להמשך קריאה

פרשת ויגש וידיאו 6 דקות בראי החסידות. למה יהודה?

פרשת ויגש-למה יהודה ולא יוסף?  לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גּשֶׁן למה יעקב שולח את את יהודה לבנות ישיבה בגושן, למה הוא לא מבקש מהסגן נשיא יוסף הצדיק בנו שיבנה לו ישיבה. הרי יהודה הוא כמו עולה חדש במצרים. ויוסף הוא סגן של פרעה עדיף שהוא יעשה זאת? איך זה קשור אלינו

להמשך קריאה

פרשת ויגש-חוצפה-יהודית-הרב חיים הבר

טור לפרשת ויגש כותרת: חוצפה יהודית זה היה מהלך חסר סיכוי. אדם מן היישוב ניגש אל מנהיג מעצמה בינלאומית ושוחח עמו בצורה תקיפה. הוא הגדיל לעשות ואף איים עליו שאם לא ייעתר לדרישתו, ייצא למלחמה קשה כנגדו. את הידיעה הזו לא קראנו בעיתון, אלא... בפרשת השבוע. בעקבות הרעב הכבד, בניו של יעקב יורדים למצרים יחד עם בנימין, הבן הקטן. אולם משנה למלך מצרים מחליט לעצור דווקא את בנימין. ואז, יהודה ניגש אליו – מבלי שידע כי מדובר ביוסף אחיו – ומאיים "אם תקניטני, אהרוג אותך ואת אדונך"! איך הוא העז לעשות זאת? וכי חשב שביכולתו לנצח שליט של מעצמה אדירה? מוסבר על כך, כי הפגישה בין יהודה ויוסף הייתה, בעצם, פגישה בין שני מלכים, כמאמר הכתוב "כי הנה המלכים נועדו". למעשה, יהודה…

להמשך קריאה

עד מתי? פרשת ויגש

טור לפרשת ויגש כותרת: עד מתי? זו אינה הפעם הראשונה בה יוסי נוסע על אופניו ללא קסדה, ועוד בכביש. אבא כבר הזהיר אותו על כך מספר פעמים, אך ללא הועיל. הפעם, החליט אבא למנוע ממנו את הרכיבה על האופניים. אולי כך ילמד יוסי על חשיבות השימוש באמצעי בטיחות. ובכן, בימים הקרובים יוסי לא נוסע על האופניים. ומה אחרי זה? כמה זמן אמור העונש להימשך? אין הצדקה להטיל על הילד עונש לתמיד. זמן הענישה תלוי בגיל הילד ובחומרת המעשה, אבל בכל מקרה חשוב שהעונש יהיה מוגדר, ויהיה לו סוף. כאשר מסתיים הזמן שהקצבנו לעונש, מיד יש לשוב ולהאיר פנים לילד, ולתת לו הזדמנות מחדש. זה נכון בכל סוג של עונש. אם זה הורה שמעניש ילד, מורה שמעניש תלמיד, מנהל שמעניש עובד או מדינה שמענישה…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ה

היתה פעם משפחה שבניה היו מאוד מאוחדים, יום אחד הפסיק האח המבוגר להגיע לאירועים המשפחתיים, לאחר תקופה, החליט אחיו הצעיר לבקרו, היה זה לילה קר מאד, האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת, האש הדולקת היתה חמימה ומזמינה.האח הבין את סיבת ביקורו של אחיו הצעיר והזמין אותו לשבת לידו בכיסא נוח, מול האח, הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר בין שני האחים, שניהם רק התבוננו בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, כעבור מס' דקות לקח האח הצעיר את אחד הגחלים הבולטים ובזהירות רבה, הרחיק אותו מהאש. הוא חזר לכורסתו, והמתין... האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר. אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של…

להמשך קריאה

"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" -קדושת עם ישראל

קדושת עם ישראל על הפסוק "חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" (מד, ו) פירש רש"י "חולין הוא לנו, לשון גנאי".ויש לבאר זה ע"ד הרמז:כתיב (ראה יד, ב) "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך", שבני ישראל קדושים הם, ועוסקים רק בעניני קדושה ועבודת השי"ת.ואף שהתורה צוותה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (יתרו כ, ט), שצריכים להתעסק גם עם עניני עוה"ז, הרי נצטוינו ג"כ "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות פ"ב מי"ב) ו"בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו), שכוונת ההתעסקות בעניני עוה"ז היא להעלות ולזכך את העולם הזה, עד שיהי' כלי לקדושתו ית'.וזהו "חולין הוא לנו לשון גנאי", דאמרו השבטים לשלוחי יוסף, שזה שהם אומרים "חולין הוא לנו", שבני ישראל שייכים לענינים של "חולין" ודברים שאינם קשורים לקדושתו ית', ה"ז "גנאי" והיפך האמת, כי…

להמשך קריאה

יוסי, ילד שלי מוצלח….

בפרשתנו ("מקץ"),יורדים בני יעקב מצרימה, ופוגשים את יוסף אחיהם כאשר הוא שליט על כל ארץ מצרים. האחים לא פגשו את יוסף שנים וכעת אינם מכירים אותו: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (פרשתנו מב,ח). אחי יוסף "לא הכירוהו" – משום שלא העלו על דעתם, שאדם זה, שכל טרדות השלטון תלויות בו, יכול להיות אחיהם הצדיק. כלומר, שיכול אדם להישאר דבוק בקדושה ובאלוקות, כאשר הוא שקוע כל כך בעשייה גשמית ובמעורבות בכל ענייני העולם הזה! מוסבר בחסידות, כי בני יעקב בחרו להיות רועי צאן, כיון שהעדיפו להיות מרוכזים בעולם רוחני עליון, בעולם של קדושה וטהרה, ולא רצו להיות קשורים עם כל המולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק היה מסוגל להיות קשור עם הקב"ה, לא רק מתוך התבודדות ובריחה מעיסוקי העולם הזה, אלא גם…

להמשך קריאה

פרשת מקץ 8 דקות וידיאו לגימת חסידות

הפירוש המילולי של מקץ זה הגאולה (קץ הימים) אבל הפרשה עוסקת בגלות יוסף במצרים, איך זה מסתדר ואיך זה קשור לחלומות פרעה? על כל זה ועוד הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשינג קווינס ינסה לענות ב 8 דדקות בלגימת חסידות קצרצרים: היינו כחולמים... בפרשיות התורה האחרונות אנו קוראים על חלומות: חלומות יוסף ואחיו, חלומות שר המשקים ושר האופים, והשבת (בפרשת "מקץ") על חלומות פרעה. מבואר בחסידות (תורה אור וישב כח,ג), שאחד ממאפייניו הבולטים של החלום הוא יכולתו לחבר דברים הפוכים ומנוגדים, שבמציאות לעולם אינם מסוגלים להתחבר. לדוגמא, בחלום יכול אדם לראות "פילא בקופא דמחטא" (פיל עובר בקוף המחט) ואין בכך דבר חריג. זו גם מהות הגלות: מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון נראה כדבר טבעי ורגיל, כאשר כל השרויים בגלות אינם מרגישים כלל בצירופם הסותר…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – וידיאו ההבדלים בחלומות של פרעה ויוסף זריקת חסידות

זריקת חסידות פרשת מקץ פרשת מקץ-נתחיל בסקירה קצרה על פרשת השבוע ונמשיך לדבר חסידות קצר מה ההבדל בין חלומות פרעה לחלומות יוסף? בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ…

להמשך קריאה
גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר
טור לפרשת מקץ

גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר

טור לפרשת מקץ כותרת: גשר יוסף הצדיק תארו לעצמכם שאתם עומדים להתראות עם אח יקר אחרי 22 שנה שלא נפגשתם. בפעם האחרונה שראיתם אותו הוא היה כבר נער בוגר, בגיל 17. הבעיה היחידה, שאז לא היה לו זקן, ועכשיו כן. מה שיכול לעזור זו העובדה שהוא דומה מאוד לאביכם. האם הייתם מצליחים לזהות אותו תוך כמה דקות? מיד, נכון? אבל האחים של יוסף לא הצליחו לזהות אותו גם אחרי שעה ארוכה. בעקבות הרעב, הם ירדו למצרים ופגשו את יוסף כמשנה למלך, אחרי 22 שנות נתק. הם שוחחו עמו ארוכות, ובכל זאת לא הצליחו לזהות. יוסף דווקא זיהה את אחיו מיד, הם לא. הכיצד? מסבירים המפרשים, כי האחים לא העלו על דעתם שאחיהם מכהן במשרה כה רמה. מאחורי ההנחה הזו, מסתתר הבדל מהותי…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – מי ביקש ממך להתערב?

כותרת: מי ביקש ממך להתערב? "מי ביקש ממך להתערב?", נשמעת הקריאה. זה קורה בדרך כלל כאשר אתה קונה בחנות, ומבקש מאיש המכירות מידע כלשהו. אבל הוא לא מסתפק במידע, אלא מתחיל לייעץ ולהתערב לך בהחלטות. מילא בחנות, אבל מה נעשה כאשר זה קורה בפרשת השבוע... פרעה מבקש פיתרון לחלומותיו. יוסף, שזה עתה נשלף מבית הסוהר, עומד מול פרעה ומרצה בלהט על פיתרון החלום: שבע הפרות והשיבולים הטובות הן שבע שנות השובע, שבע הפרות והשיבולים הרעות הן שבע שנות הרעב.אולם יוסף אינו מסתפק בתיאור שנות השובע והרעב, אלא מתערב ומתחיל להציע עצות. הוא ממליץ למנות אדם שיאגור כבר עכשיו מזון במחסנים, וכאשר יגיעו שנות הרעב הוא יחלק את המזון הזה לתושבים. למרבה המזל, ההצעה נושאת חן בעיני פרעה עד כדי כך שהוא ממנה…

להמשך קריאה

פרשת וישב-למה שכם?

בשנה נתיחס לחלום השני של יוסף, הפעם אבא שלו יעקב אבינו פותר לו את החלום. מה מיוחד בעיר שכם? ואיך העיר הזאת קשורה לגאולה?

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע"ה – יט כסלו

טור לפרשת וישב - ישיבה בכלא לפני כמה שנים היה בבנגקוק יהודי מבוגר מאוסטרליה שהסתבך עם החוק במשהו קטן ונשפט לשנת מאסר בכלא התאילנדי, כששוחרר שאלתי אותו "נו איך אתה מסכם את השנה?" הוא אומר לי "רבאיי אני חושב שצריכים לחוקק חוק שכל אדם ישב בכלא שנה אחת, תאמין לי יהיה לנו עולם הרבה יותר מושלם..." *** בפרשתנו אנחנו קוראים על יוסף ואחיו, האחים ששונאים את יוסף על חלומותיו ועל היותו הילד ה"מוצלח" של אבא, הם מוכרים אותו לעבד, אך גם בהיותו עבד הוא לא נופל ולהיפך התורה מספרת לנו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", גם בבית פוטיפר הוא מצליח מאוד עד לשלב שאשתו של פוטיפר גורמת לו להגיע לכלא, ההצלחה לא מסתיימת וגם בכלא יוסף רואה הצלחה ונהיה ממונה…

להמשך קריאה

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

"הי' ממתין ומצפה" – לגאולה העתידה! כתוב בפרשתנו "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (לז, יא) ופירש רש"י "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן 'שומר אמונים'". ויש לבאר זה ע"ד הדרוש: ידוע אשר כללות הענינים המבוארים בפרשה זו קאי לא רק על יעקב אבינו, השבטים ויוסף כאנשים פרטיים, אלא מורים על עבודת כללות בני ישראל שבכל הדורות, ולא רק ככל מעשה אבות שהם סימן לבנים (רמב"ן עה"ת לך יב, ו), אלא שהדברים עצמם מרמזים על עבודת כללות עם ישראל (ראה בארוכה עקידה פרשתנו שער כח). ועפ"ז יש לבאר, דזה שיעקב "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" קאי ע"ז שכל אחד מישראל ממתין ומצפה תמיד על הגאולה, גאולת בני ישראל מהגלות. ומרומז בהמשך לשון רש"י "וכן שומר אמונים", שכמבואר ברש"י על הכתוב "שומר…

להמשך קריאה

עליה וירידה בעבודת ה'

על הפסוק "הנה חמיך עולה תמנתה" (לח, יג) פירש רש"י "בשמשון הוא אומר וירד שמשון גו' תמנתה, בשפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: כאשר אדם מטפס ועולה בהר א"א לו לנוח ולעמוד במקומו אפי' לרגע אחד, כי מכיון שההר הוא בשיפוע הרי באם יפסיק עלול הוא ליפול ולהסתכן ח"ו. וכמו"כ הוא בעבודת האדם לקונו - "מי יעלה בהר ה'", שא"א לאדם להסתפק במצבו ולנוח לרגע מעליתו בקודש, כי בכל זמן ועת ה"ה נמצא "בשיפוע ההר" - במצב של סכנות רוחניות, ובאם ינוח לרגע, עלול הוא ליכשל ולבוא לידי "ירידה" ח"ו. וזה רמז הכתוב בזה שאצל "תמנה", ד"בשפוע ההר היתה יושבת", לא כתוב לשון ישיבה ועמידה, כ"א לשונות של עלי' וירידה, כי "בשפוע ההר"…

להמשך קריאה

הצלחה…

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל המקום. הצלחה היא פונקציה של מזל. זו ברכה שהאדם זוכה לה לא בכוח יגיעתו, אלא כמתנה מלמעלה. הצלחה כזו מתחלקת לשניים: אדם הרואה הצלחה רבה במעשי ידיו, באופן שברור לכל שזהו איש בר-מזל, שמצליח למעלה מדרך הטבע. להצלחה זו זכה יוסף בבית פוטיפר, שנאמר: "וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו". ברם ישנה גם הצלחה מופלאה יותר, הצלחה כה עצומה, שאי אפשר לייחסה כלל לפעולותיו של האדם, אלא מיד חשים שיד ה' עשתה זאת. הצלחה זו ראה יוסף דווקא בבית האסורים עליה נאמר: "ואשר הוא עושה, ה' מצליח"…

להמשך קריאה

לא להסיח דעת מעבודת הבורא

על הפסוק "והבור ריק אין בו מים" (לז, יב) איתא בגמרא "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (שבת כב, רע"א). והנה אמרו חז"ל (בבא קמא יז, א. וש"נ) "אין מים אלא תורה". ועפ"ז יש לומר ע"ד הרמז: כאשר האדם "אין בו מים", שמוחו אינו עסוק בדברי תורה ובעבודת השי"ת, הנה אומרת עליו התורה "נחשים ועקרבים יש בו", שהוא מלא קליפות וסט"א ח"ו. והיינו, דגם בעת עסקו בדברי הרשות אסור להסיח דעתו ח"ו מעבודת הבורא, כי מיד ש"אין בו מים" ה"ה בבחי' "נחשים ועקרבים יש בו" ר"ל. וכמאמר הבעש"ט (צוואת הריב"ש סע"ו) עה"פ "וסרתם ועבדתם": "כאשר האדם מפריד את עצמו מהשי"ת, מיד הוא עובד עבודה זרה, ולא יש דבר ממוצע". (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו עמ' 324 ואילך)

להמשך קריאה

בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה

בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע, שבעת שבתו במאסר אצל הסובייטים, הנה בא' החקירות, איים עליו החוקר באמצעות אקדח. ואמר לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע: דבר…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות