הלכות ומנהגי ערב ראש השנה🍎
לא לחגוג לבד את ראש השנה. ראוי לזכור את מי שמתקשים לעמוד בהוצאות החג, נהוג לתרום לנזקקים לקראת החג ברוח הפסוק, שנאמר בהקשר של ראש השנה: "אַכְלוּ מִשְׁמַנִים וּשְׁתּוּ מַמְתַּקִים, ושלחוּ מָנוֹת לאין נכון לו"
להאזנה לשיעור
קמים מוקדם בבוקר לומר סליחות.
📌 לאחר התפילה נוהגים לערוך "התרת נדרים" בפני שלושה או עשרה מהמתפללים,
📌נוהגים להרבות בצדקה ולעלות לקברי צדיקים.
📌תספורת-💇🏻♂ מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה לכבוד החג.
📌בגדים לחג-👔 לובשים בגדים יפים ומכובסים ומגוהצים לכבוד יום טוב,להראות שאנחנו בטוחים בחסדי ה' יתברך שיוציא אותנו במשפט בראש השנה לחיים טובים ולשלום.
📌מקווה-🤽♂ הגברים נוהגים לטבול במקוה טהרה בערב ראש השנה,וזה מנהג יפה. למתקשים ניתן להתקלח בזרם של 3-7 דקות (תלוי בזרימת המים), במקום הטבילה של ערב ראש השנה (הדבר אינו יכול להחליף טבילת נדה כמובן)
📌האם אומרים הלל בראש השנה❓ לא אומרים "הלל" בראש השנה מפני שספרי חיים ומתים פתוחים בימים אלו לפני הקב"ה,וזה לא נכון לומר שירה בזמן זה,ולמרות שאנחנו בטוחים שנצא זכאים בדין,בכל זאת אנחנו צריכים להיות יראים וחרדים מאימת הדין.
ליל ראש השנה שחל בשבת
🕯️ בהדלקת נרות מברכת 'להדליק נר של ושל יום הזכרון. בנות אשכנז מברכות 'שהחיינו', לפני ההדלקה, ורוב בנות עדות המזרח אינן מברכות.
הברכות להדלקת הנרות בערב ראש השנה שחל בשבת
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת ושל יום הזכרון.
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
יש להכין אש שתדלק לפחות עד למוצאי שבת, כדי שנוכל להעביר ממנה ולהשתמש באש במהלך יום טוב שני של ראש השנה. שכן בשבת אסור להבעיר או לבשל, וביום טוב מותר, ע"י העברה מאש דולקת.
.
–מתפילת ערבית של ר"ה במשך עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי עד לתפילת נעילה של יום הכיפורים אנו משבצים חמש תוספות לכל תפילות העמידה. 'זכרנו לחיים', 'מי כמוך אב הרחמים', 'וכתוב לחיים טובים', 'בספר חיים'. משנים את ברכת 'האל הקדוש' לברכת 'המלך הקדוש'. בימי חול משנים את ברכת המשפט ל 'המלך המשפט'.
–בתום תפילת ערבית של הלילה הראשון מאחלים איש לרעהו "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם!" ולכל אחת "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי!". זאת כיון שבליל ראש השנה "נכתב" ו"נחתם" בשמיים איזו שנה צפויה להיות לכל אחד ואחת.
לאחר מכן עושים קידוש של ראש השנה ואוכלים סעודה חגיגית.
מתי אוכלים תפוח בדבש?
את התפוח בדבש, הרימון, ראש-דג (או ראש-אַיִל) ושאר סימני הברכות והמאכלים המיוחדים שאוכלים כדי לזכות בשנה טובה ומתוקה, אוכלים בלילה הראשון של החג, בליל השבת. בעדות מסוימות נהוג לאכול אתת "סימני החג" גם בסעודת הלילה השני במוצאי שבת בערב.
–בקהילות ישראל על עדותיהן השונות נפוצו מנהגים שונים הקשורים בסימנים ומסמלים שונים התלוים במאכלי החג. נציין כאן אחדים מהם: בכל ימות השנה נוהגים לאחר ברכת "המוציא" לטבול את פרוסת החלה במלח. בר"ה אנו מטבילים אותה בדבש, סמל לשאיפתינו לשנה טובה ומתוקה כדבש. לאחר מכן נוטלים פלח של תפוח מתוק טבול בדבש ולאחר ברכת "בורא פרי העץ" מאחלים : "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". יש האוכלים ראש דג או כבש, לסמל שנהיה לראש ולא לזנב. מנהג אחר הוא לאכול מפרי הרימון בתקוה שכמו גרגיריו הרבים כן ירבו זכויותינו.
בסעודת הלילה השני של ראש-השנה נוהגים להניח על השולחן פרי חדש ובשעת ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות ובקידוש מכוונים גם עליו,כדי לצאת ידי אותן דעות שסוברות ששני ימי ראש-השנה הם יום אחד ארוך ומספיק לברך פעם אחת "שהחיינו".
📌האם מברכים על הסימנים❓🤔 כשאוכלים מהירקות(לוביא דלעת וכיוצא בזה) אחרי ברכת "המוציא",אין לברך עליהם ברכת 'בורא פרי האדמה' כיוון שברכת "המוציא" פוטרת אותם.
אבל כשאוכלים פירות כגון:תפוח,תמר וכדומה, יש לברך עליהם "בורא פרי העץ",מפני שהם לא באים מחמת הסעודה ואין דרך לאכול אותם עם הלחם,אלא לקינוח.
📌על איזה פרי מברכים ראשון❓🧏🏻♂ תמר הוא המובחר שבשבעת המינים,לכן הוא קודם בברכה לרימונים ולתפוח ולשאר פירות.
📌קודם לברך את ה'-🙌🏻 יש להקדים לברך על הפרי,ולטעום קצת,ורק אז יאמר את נוסח "יהי רצון וכו…" ואז יאכל עוד מן הפרי.
📌ברכת בורא פרי העץ פוטרת את כל הפירות-🍎🫐 כשמברך 'בורא פרי העץ' על התמר יכוון לפטור את כל פירות העץ שעל השולחן,וכשיאכל מהרימונים והתפוח,יאמר עליהם רק את הנוסח "יהי רצון".
תפילת שחרית.
📌מצווה מן התורה תקיעת השופר
– – ראש השנה שחל בשבת אסור לתקוע בו, שמא יוציא השופר מרשות היחיד לרשות הרבים. וביום השני של ראש השנה תוקעים בשופר ומברכים לשמוע קול שופר וברכת שהחיינו. ואם יש מקומות שנהגו לתקוע בשופר ביחידות בראש השנה שחל בשבת, יש לבטל מנהגם. [ילקוט יוסף מועדים עמוד מח. יחוה דעת חלק א' עמוד רסז].
.
–תפילת שחרית דומה במתכונתה לתפילת השבת. השוני העיקרי הוא בחזרת הש"ץ (שליח הציבור – החזן), בה מתווספים פיוטים רבים, חלקם נאמרים בישיבה וחלקם בעמידה ובעת שארון-הקודש פתוח, הכל כמנהג הקהילה.
.
צדקתך
אומרים 'צדקתך' במנחה, שכיון שהוא יום דין, אומרים בו צידוק הדין. ומנהג בני אשכנז שלא לאומרו.
אסור לומר 'וידוי' בראש השנה, ואסור להביא עצמו לבכי בכוונה. "נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה עד אחר חצות היום, והמתבטל נחשב ישן" (רמ"א ובאה"ט).
.
תשליך
מנהג חב"ד לא עושים תשליך בשבת אלא ביום ראשון ועושים בנהר
לפי ילקוט יוסף גם בשבת אומרים את סדר התשליך- . ובמקום שאין עירוב, יאמרו את שלושת הפסוקים בלבד [מי אל כמוך וכו'] ולא יוציאו את המחזורים. אולם אם יש חשש שיוציאום לרשות הרבים, יאמרו את התשליך ביום השני של ראש השנה. (קפז) רצוי ללכת לנהר, לים, למעיין, לבאר או לשפת-הים, ורצוי שיהיו דגים במים, לסימן שהשגחת ה' עלינו היא תמידית, כשם שעיני הדגים פקוחות תמיד.
.
זמן ההכנות לליל שני – מוצאי שבת
כבר בארנו כי טוב לבשל את כל המאכלים של ליל החג השני ביום שישי, ובליל החג – מוצאי שבת, רק יחממו אותם. וידליקו את הגז מאש הדלוקה מערב שבת. ולא יתחילו בסידור השולחן ושאר ההכנות אלא אחר צאת השבת, שהרי אסור להכין משבת ליום טוב. וקודם ההכנות יאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ומכל מקום אם בני הבית מרובים והזמן דחוק, יכולים להתחיל בסידור השולחן מיד לאחר השקיעה, אבל את שאר המלאכות כהדלקת אש אפילו מאש לאש, לא יתחילו בשום אופן אלא לאחר צאת השבת. (חזו"ע פסח רסח)
🕯️
הדלקת נרות
הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני, תֵעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ועל ידי הבערה מאש שהיתה דלוקה מלפני שבת, כמו 'נר נשמה'.
ואשה המוציאה את השבת לפי זמן רבנו תם, ברור שלא תדליק את הנרות אלא לאחר זמן זה, וכנ"ל.
הברכות להדלקת הנרות במוצאי שבת
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הזכרון.
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
📌ברכת שהחיינו- 🙌🏻 בקידוש ליל שני של ראש השנה,יש מחלוקת אם צריך לברך "שהחיינו" לכן ישתדל להביא פרי חדש,(נוהגים להביא תמר צהוב)או בגד חדש או כלי חדש, וכשיברך "שהחיינו" בקידוש יכוון לפטור את הפרי או הבגד או הכלי החדש,ואם אין לו,בכל זאת יברך "שהחיינו" בקידוש.
"לא ילבש בראש השנה בגדי רקמה ומשי כמו שאר ימים טובים, כדי שיהא מורא הדין עליו" (ט"ז). לכן נוהגים להתלבש בבגדים פשוטים ונאים, אך לא מפוארים.
שופר בראש השנה שחל בשבת שומעים כאמור ביום ראשון (לא תוקעים בשופר ביום שבת)
המצווה המיוחדת של יום ראש השנה היא: לשמוע את קול השופר. השופר מסמל את הכתרת האלוקים למלך עלינו, וטעמים שונים נאמרו לתקיעת שופר זו.
קצת הלכות שופר לשומעים.
📌לכוון לצאת ידי חובה-🧏🏻♂ התוקע בשופר צריך לכוון להוציא את כל הקהל ידי חובה גם בברכות וגם במצוות שמיעת קול שופר בראש השנה,והקהל צריכים לכוון לצאת ידי חובה.
📌הברכה-🗣 מאחר והציבור יוצאים ידי חובה בברכה שמברך התוקע,יקשיבו לברכה ויענו רק אמן ולא יענו ברוך-הוא וברוך שמו,כי זה מהווה הפסק.
וכמובן שגם אין לדבר בין הברכה לתקיעות,ואם דיבר צריך לחזור ולברך,אבל אם דיבר בעניין התקיעות, בדיעבד אינו חוזר לברך.
📌נשים-👩🏻 נשים פטורות ממצוות שופר,אבל נהגו נשים להחמיר על עצמן ולבוא לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר,אבל לא יברכו על התקיעות שהרי לא יכולה לומר "וציוונו" שהרי אינה מצווה.ובנות אשכנז- מברכות על התקיעות. ואלה שאינן יכולות לבוא – יכולות לתקוע לעצמן בביתו, או לבקש ממישהו לתקוע עבורן ולהוציאן ידי-חובתן. (מי שכבר שמע תקיעת-שופר ותוקע שוב עבור נשים שלא שמעו, אינו יכול לברך עבורן, אלא אחת מהן תברך בקול עבור כולן).
הלכות ומנהגי ראש השנה🍎
📌סימנא טבא(סימן טוב)-👌🏻 חז"ל הנהיגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה מיני מאכלים שיש בהם רמז לסימן טוב לכל השנה והם:
▪רוביא(לוביה),▪קרא(דלעת),▪כרתי(קרישה), ▪סלקא(תרד),▪תמרים, ▪רימונים,▪תפוח בדבש ▪ראש של דג/כבש
📌דגים-🐟 יש נוהגים לאכול דגים בראש השנה לסימן טוב שנפרה ונרבה כדגים,ושירבו זכויותינו כדגים שהם פרים ורבים.
📌מתי אוכלים את הסימנים?🤔 הזמן הנכון לאכול את הסימנים הוא לאחר שברך "המוציא" ואכל כזית לחם.(27 גרם)
📌לטבול את הלחם במלח או בסוכר❓🥖 נוהגים בראש השנה כשמברכים 'המוציא' לטבול את הלחם לא רק במלח כמו שנוהגים בכל ימי השנה אלא גם בסוכר לסימן טוב. מנהג חב"ד לטבול בדבש בלבד
📌 בחודש תשרי המנהג לאפות חלות עגולות ולא ארוכות [ויש לציין שבקהילות הספרדים וכן אצל בני עדות המזרח, המנהג גם בכל ימות השנה לעשות חלות עגולות לשבת, זכר למן שהיה עגול כדכתיב 'כזרע גד', ופירש רש"י עגול].
📌כעס-🤬 יזהר מאוד לא לכעוס בראש השנה,שמלבד האיסור לכעוס בכל השנה, סימן לא טוב לאדם להיות בכעס בימים אלו.
📌שינה-😴 טוב שלא לישון ביום ראש השנה,שלא נאה לישון בזמן שהקב"ה דן את האדם על המעשים שלו,ואמרו חז"ל שהישן ביום ראש השנה גורם שמזלו ישן,כי אם הוא ער ולומד תורה או תהילים,הוא מעורר עליו למעלה מליצי יושר.
אבל אם עייף מאוד,ישן מעט אחרי חצות היום,כדי שיתחזק לעבודת השם יתברך.

למה לא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת
תקיעת השופר יש משמעות רוחנית פנימית, והשבת מביאה אתה את אותה משמעות, בלי צורך לקיים בפועל את מעשה התקיעה.
מה ההסבר?
הרעיון של התקיעה בשופר בראש השנה הוא קבלת מלכותו של אלוקים וההכרזה שאנו מכפיפים את עצמנו למרותו הבלעדית. ברוב השנים, ההכרזה הזו נעשית באמצעות תקיעה בשופר, בדומה לטקסי הכתרת המלכים שהיו נהוגים בעבר, בתקופות של שלטון מלוכני. אך כאשר ראש השנה חל בשבת, לא צריך לעשות משהו נוסף כדי לבטא את הרעיון הזה – משום שעצם העובדה שאנו שובתים ממלאכה ושומרים את השבת מהווה הצהרה ברורה כי אנו מאמינים שאלוקים ברא את כל העולם, וכמוהו, גם אנחנו נחים ושובתים ממלאכה ביום השביעי.
למעשה, כאשר ראש השנה חל בשבת, לא רק שאיננו 'מפסידים' כביכול את המצווה, אלא שבמובן מסוים יש בכך יתרון: אנחנו לא רק תוקעים בשופר כמה דקות וזהו, אלא חיים את מלכותו של אלוקים בכל היממה כולה!
תגובה אחת
*שבת ראש השנה*
(שבת במקום שופר)
תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. נשאלת השאלה: הלוא על-ידי התקיעה בשופר אנחנו מכתירים עלינו את הקב"ה למלך – "תמליכוני עליכם… ובמה? בשופר". איך תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?
מסבירה תורת החסידות, שכאשר ראש-השנה חל בשבת, פועלת השבת את מה שהיה השופר צריך לפעול. עצם מהותה של השבת מעוררת אצל הקב"ה את הרצון למלוך על העולם, ולכן אין צורך בתקיעת השופר שלנו.
בתורת החסידות מבואר העניין בהרחבה על-יסוד פעולתם של השופר ושל השבת בעולמות העליונים, אך האמת היא שכן הדבר גם בעבודת האדם, כאן למטה. עבודת האדם בתקיעת שופר היא להתבטל לחלוטין לפני הקב"ה. השופר מעורר חרדה, והוא גורם לאדם להתבטל לפני ה' ולמסור לו את נפשו ורצונו.
גם השבת יש בה משמעות של התבטלות. אחד ההסברים לחובת השביתה ממלאכה בשבת הוא, שבשבת אנו עומדים לפני הקב"ה, וכאשר אדם עומד לפני המלך, עליו להתבטל לגמרי ולא לעסוק במלאכה כלשהי. בימות החול, כאשר הקדושה האלוקית אינה גלויה, מרגיש האדם את מציאותו העצמית ועל-כן הוא עוסק במלאכתו; אבל בשבת-קודש צריך האדם להתבטל לגמרי ולחוש כעומד לפני המלך, שאז אסור לו אפילו להרים את ידו לעניין צדדי.
במובן זה יש יתרון לראש-השנה שחל בשבת. כאשר ראש-השנה חל ביום חול, צריך האדם להגיע לתחושת ההתבטלות על-ידי עבודתו. כלומר, מצבו הטבעי הוא, שהוא מרגיש את מציאותו האישית, אלא שהוא מבטל את עצמו כלפי הקב"ה ומכתיר אותו למלך עליו ועל העולם כולו.
לעומת זאת, בשבת מתעלה האדם לדרגה גבוהה יותר של התבטלות – אין הוא חש כלל את מציאותו האישית, שכן קדושת השבת ממלאה אותו בהרגשה של 'עומד לפני המלך'. במצב כזה אין כאן מציאות שצריכה להתבטל, אלא התחושה הטבעית היא שאין עוד שום מציאות מלבד הקב"ה.
נמצא אפוא, שכאשר ראש-השנה חל בשבת אין חיסרון בפעולת השופר. יתר על כן, השבת פועלת את פעולתו של השופר ביתר שאת וביתר עוז, הן בעולמות העליונים והן בנפש האדם.
כאשר ראש-השנה חל ביום חול נעשה הקב"ה מלך על-ידי עבודתם של ישראל, על-ידי התקיעה בשופר, ואילו כשראש-השנה חל בשבת, מתעלים בני-ישראל לדרגה כה גבוהה של התבטלות לקב"ה עד שאין הם יכולים אפילו לתקוע בשופר. המלכת הקב"ה נעשית אז על-ידי עצם ההתבטלות, הנובעת מקדושת השבת, והיא מגיעה לדרגה עליונה יותר ומביאה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
(משיחת הרבי מליובאוויטש, ספר השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 703)
שבת שלום!!
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה !!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה