ציטוטי חז"ל לראש השנה הבאה עלינו לטובה. עם באנרים פוטושופ מוכנים להפצה

ודברי תורה קצרים לראש השנה

אלוקים שלי, רציתי שתדע

לקראת ראש השנה, קיבל התוקע בשופר בבית מדרשו של הבעל שם טוב, את רשימת הכוונות הנשגבות אותן עליו לכוון, על פי סודות הקבלה, בשעת תקיעת השופר.
ליתר בטחון רשם התלמיד את הכוונות על פתק, אותו שמר היטב לרגע המיוחל.
והנה, הגיע רגע תקיעת השופר. בבית המדרש הושלך הס וכולם היטו אוזן לשמוע את קול השופר.
התלמיד, רבי זאב וואלף, מנסה להיזכר בכוונות, אך לשווא. הוא מחפש את הפתק, אך גם הלה נעלם. הקהל מתחיל לאבד סבלנות ובלית ברירה פותח רבי זאב וולף בתקיעת השופר, כשליבו נשבר בקרבו על ששכח את הכוונות.
לאחר התפילה, אמר הבעל שם טוב לתלמידו, תקיעת השופר הפשוטה שלך, בלב נשבר, התקבלה בשמים טוב יותר מכל הכוונות….

שנה שהיא רשה (=דלה) בתחילתה – מתעשרת בסופה, אומרים חכמינו. הדבר רמוז בצורת השופר שפיו האחד צר ואילו פיו השני רחב, וכנאמר "מן המצר קראתי י'ה – ענני במרחב י'ה".
רמז מיוחד לשנה זו נמצא בדברי החתם סופר, שכתב לפני כ-180 שנה, כי תשפ"א אותיות "מֵ- אַשְׁפֹּת ירים אביון", וה' ירים את קרן עמו ישראל.
וכן עולה מדבריו של הרבי מליובאוויטש לפני 30 שנה, בשנת תנש"א – שראשי התיבות של תשפ"א הן: תהא שנת פלאות אראנו, ובעזרת השם נזכה בשנה לניסים ונפלאות גלויים.

רבונו של עולם, את ראש השנה ה'תשפ"א, אנו פותחים בלב נשבר, אחר שרבים נפגעו מי בבריאותו, ומי בפרנסתו, ועוד כהנה וכהנה, אך אנו בטוחים שתשמע את קול הצעקה, קול השופר הפשוט, ותכתוב ותחתום כל אחד ואחת מעם ישראל ואת כל יושבי תבל, לשנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות מצוינת ופרנסה בשפע, שנה בה נזכה לשמוע סופסוף את קול השופר הגדול המיוחל, ויבואו האובדים מארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, וישתחוו לה' בהר הקודש בירושלים.

גם אנו מצידנו נשתדל להיות טובים יותר, טובים לשמים וטובים לבריות. ועם תחילת השנה, נצטייד במצוות שמיעת תקיעת שופר, שקולו יהדהד השנה בבתי הכנסת, במרחבים הפתוחים, בחצרות ובבתים, ובוודאי יפתח לבבות ויבקע רקיעים.

ולכם, ידידינו היקרים, שלוחה בזאת ברכת אחים לשנה מבורכת ונפלאה, שנה בה כל רגע ושנייה יהיו מתוקים ממומשים ומנוצלים, וכל משאלות ליבכם הטהור יתגשמו ויתממשו לטובה ולברכה.

ניתן לשלוח היום בקשת ברכה לשנה החדשה, שתודפס ותונח על ציונו של הרבי מליובאוויטש, בכתובת: ohel@ohelchabad.org

 

ראש השנה כבני מרון

"בראש השנה
כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון
שנאמר 'היוצר יחד, לִבם
המבין, אל כל מעשיהם'."

משנה מסכת ראש השנה א ב

לזכות כל חיילי צה"ל

 

ראש-השנה-יום-תחילת-מעשיך

"והנה ראש השנה
'זה היום תחילת מעשיך'
מתעורר הכוח הקדוש כמו שהוא בעצם
כי זה חוק שיום ההתחלה
נשארת בו סגולת הקיום."

הרב קוק,

לזכות כל חיילי צה"ל

 

וה' פקד את שרה בראש השנה
נפקדה שרה ונולד יצחק לז' חדשים
בליל פסח
שנא' שוב אשוב אליך כעת
חיה וארבעה עקרות נפקדו בראש השנה ואלו הן
שרה ורבקה ורחל ולאה
מדרש תנחומא וירא פרק י"ז).

לזכות כל העקרות

 

שלשה ספרים נפתחין בראש השנה

אחד של רשעים גמורין
ואחד של צדיקים גמורין
ואחד של בינוניים
צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים
רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה
בינוניים – תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים
זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ט"ז עמוד ב

לזכות כל הרבנים

 

מעמדו המיוחד של ראש השנה

לראש השנה יש מעמד מיוחד משלו
יום טוב, יום של חשבן נפש
בדיקה עצמית למול המטרות אליהן אמור האדם להגיע
שפור ותיקון מעשיו
ונקודת זינוק חדשה ממנה תמיד
קל יותר להתחיל.

לזכות כל הרבנים

 

שנה טובה ומתוקה – אנא שתפו לזיכוי הרבים

 

שהחיינו / החלק היומי ראש השנה 2020/ סיון רהב-מאיר:

"שלום סיון, זו חגית ריין. לפני 14 שנה, בערב ראש השנה, התכוננתי להדלקת הנרות. זה היה כחודש וחצי אחרי שבני, בניה ריין, נפל במלחמת לבנון השנייה. מול נרות החג מברכים גם 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. עמדתי מול הנרות והרגשתי שאני לא מסוגלת לברך באופן אמיתי. רציתי לברך מהלב, והרגשתי שזה יהיה מזויף. על מה עליי לומר 'שהחיינו'? על כך שהבן שלי נהרג? עמדתי מול הנרות עם דמעות בעיניים. התפללתי שאקבל כוחות או תובנות נכונות, כדי לברך בשמחה.

אחרי זמן שנראה לי כמו נצח, הסתכלתי פתאום מסביב. ראיתי את שבעת הילדים שלנו, את החתנים, את הכלות, את הנכדים, ופתאום הבנתי: כן, שהחיינו. תגידי תודה על כל ה'יש' הזה, על השפע הרב בחייך, שהוא ממש לא מובן מאליו. הרגשתי שהלב נפתח, והשמעתי צעקה: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!'. נראה לי ששמעו אותי עד קלקיליה… אני משתדלת שההבנה ההיא מאותו רגע לא תחלוף, אלא תהפוך לתפיסת עולם. הלוואי שנצליח כולנו גם השנה להרים את ראשנו, לראות גם את הטוב בתוך המשבר, ולשמוח שהגענו, חיים וקיימים, לראש השנה תשפ"א".

להיות פחות צודקים / החלק היומי לקראת ראש השנה/ סיון רהב-מאיר:

אנחנו אוהבים להיות צודקים. כל הצדק, כל האמת, כל היושר – רק אצלנו, וחסרונות – יש רק אצל הזולת. הוא זה שצריך לתקן את דרכיו, בעוד אנחנו מושלמים. הרב מנחם ברוד כותב שזוהי בדיוק המהפכה של הימים האלה:

"פעם בשנה אנחנו מתאספים באישון לילה לאמירת הסליחות, וכל מעטפת הצדק שכיסינו בה את עצמנו מתמוססת בבת אחת. בראש מורכן אנחנו מצהירים: 'לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים'. תחושת הצדק שממלאת אותנו, כבני-אדם פרטיים וכציבור, חוסמת אותנו מלהקשיב לביקורת, מלראות בעצמנו ליקויים, מלהבין שגם אצל הזולת יש נקודות אור ויופי. אנחנו כל-כך צודקים, עד שבטרם הספקנו להקשיב ולהפנים הערה כלשהי, כבר מיהרנו להשיב אש ולתקוף. נשארנו צודקים, אבל לא למדנו דבר.

מי שרוצה באמת להתעלות ולהתקדם אינו מתעטף בגלימת הצדק, אלא שואף לקבל תוכחה וביקורת. ימי הסליחות מאפשרים לנו לפתוח את הלב, להסתכל על עצמנו בכנות, ולסדוק את שריון הצדק שלנו. זהו המפתח לתיקון, לחיבור ולשנה טובה ומתוקה".

סיפור ומשל רגע לפני ראש השנה

הצטרפו לקבוצת הווצאפ החיזוק היומי שלי ✍

פעם אחת הלך איש לבקש צדק.
הוא הגיע לארמון המשפט.
בפתח ארמון עמד שומר עם פנים זעופות.
האיש חשש לפנות אליו ולכן חיכה שהשומר יפנה אליו ראשון.
מכיוון שהשומר לא פנה אליו החליט האיש לשבת ולחכות בפתח הארמון הוא אמר לעצמו שבטח השומר יבין בסופו של דבר שהוא רוצה להיכנס והוא יפנה אליו ראשון וכך ישב האיש וחיכה.
חלפו ימים, חודשים ושנים והאיש המשיך לחכות שהשומר יפנה אליו ראשון.
עשרות שנים חלפו להן והאיש שהזדקן וחש כי ימיו ספורים אזר אומץ פנה אל השומר ואמר לו
"באתי לכאן לבקש צדק לפני כמה שנים מדוע לא נתת לי להיכנס ?"
"אני לא נתתי לך להיכנס"
ענה לו השומר בפליאה.
"אתה מעולם לא פנית אליי , השערים היו פתוחים לרווחה כל שנותר לך לעשות הוא לדחוף אותם ולהיכנס פנימה"
(פרנץ קפקא)

נכנסנו לשבוע אחרון של חודש אלול עוד לפני שנספיק לספור עד שלוש כבר נאכל תפוח בדבש ונשמע את קולו של השופר.
כמו כל בעלת עסק אי אפשר לדעת אם העסק מרוויח או לא מבלי לעשות חשבון נפש אמיתי לבנות תוכנית עסקית לשנה הבאה עלינו לטובה זה הזמן למהר ולהתחיל בכתיבת המאזן השנתי הרוחני אל תחכו תתחילו לפעול פיתחו את דלת הכניסה ותגלו שבצד השני הקב"ה מחכה לכם שרק תבקשו את מה שאתם רוצים.

שבוע טוב
זיגדון נועם

ב"ה ממתק לראש השנה תשפ"א 2020

שמעתי סיפור יפה מאחד השלוחים של הרבי בפריז, יש בפריז יהודי בשם דוד כהן שגר באחד הבניינים היפים בפריז אחד השכנים שלו הוא אדם מבוגר שעם הזמן נוצרו ביניהם יחסי ידידות, ויום אחד סיפר לו השכן שמלך מרוקו נשוי לבתו ומפעם לפעם הוא מגיע לבקר אצלו בשקט, דוד ביקש מהשכן שיאפשר לו בהזדמנות לפגוש את המלך, ואכן בהזדמנות שהמלך היה בביתו פנה השכן לחתנו ואמר לו יש לי שכן יהודי והוא מאוד רוצה לפגוש אותך, והמלך נענה בשמחה,
דוד כהן עלה לבית שכנו וישב עם מלך לשיחה במגוון נושאים מרתקים. וכמובן דיברו גם על היהדות, התורה והמצוות, היהודי סיפר למלך על כך שכל ילד יהודי מגיל 13 מתחייב במצוות ועושים לו טקס גדול, המלך מאוד התעניין, ודוד אמר לו הבן שלי חוגג בר מצווה בעוד חודש ויהיה לנו כבוד גדול אם המלך יואיל להשתתף איתנו בחגיגה.

המלך הודה לו מאוד על ההזמנה ואמר שלא יוכל להשתתף באירוע אבל ברצונו לתת לו מתנה לכבוד האירוע. הוא שלף את פנקס השיקים מכיסו, הוציא עט יוקרתי ומילא בכתב ידו את ההמחאה.
כשקיבל דוד את השיק לידיו, הביט במלך בתדהמה ולא האמין למראה עיניו: חמישים אלף דולר היה כתוב על השיק. הוא פנה אל המלך ואמר לו בהתרגשות "תודה רבה מעומק הלב על הסכום הנכבד. אך מדוע ראית צורך להעניק לנו סכום כסף כה גדול? גם מאה או חמישים דולרים, היו מכבדים אותי".
המלך התמהמה קצת, הסתכל על ר' דוד ואמר: "מלך לא יכול להרשות לעצמו להעניק סכום פעוט כאחד האדם. אם תקבל סכום כסף פעוט מאדם רגיל, תכבד אותו. אך במעמד שלי, סכום של 50 אלף דולר, הוא המינימום שאני יכול להעניק בכדי להישאר מכובד בעיני המקבל".

המצווה המרכזית של ראש השנה היא לשמוע את קול השופר, הבעש"ט מסביר שהקול הזה מבטא את הצעקה הפנימית של בן המלך האבוד שחוזר לארמון וצועק בקולו למלך ללא מילים, הצעקה הזו של כל יהודי בראש השנה מבטאת את הקשר הפנימי בינו לבין הקב"ה, קשר שלא תלוי בכמה היהודי מקיים או עושה, אלא מזכיר שהיהודי הוא בן של מלך, בצעקה כזו לא משנה התוכן של הצעקה אלא עצם הצעקה, אם נתבונן בתוכן יש לכל יהודי מילים שונות ותוכן שונה אבל הצעקה היא אותה צעקה שכל עם ישראל שווים בה. כל יהודי צועק לה' שהוא רוצה להתקרב אליו ולהדבק בו.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הביא משל יפה מילד שאביו לא רצה לתת לו תפוח, מה עשה הילד? בירך "בורא פרי העץ" ולאבא לא נותרה ברירה הוא היה חייב לתת לילד מהתפוח כדי שלא תהיה ברכה לבטלה, כך אומר רבי לוי יצחק, כשעם ישראל תוקעים בשופר ומברכים "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים" הקב"ה מקשיב לברכה וסולח לנו ומקבל את תפילתנו באהבה.
וכאשר הקב"ה מקבל את התפילות אנחנו יכולים להיות רגועים שהוא יתן לנו כפי שמלך נותן, בהרחבה גדולה.

יהי רצון שנשכיל כולנו לקחת את ההחלטות הטובות לקראת השנה החדשה בהוספה במצוות ובמעשים טובים בהרחבה ונזכה שהקב"ה יראה לנו נסים ונפלאות כפי שהראשי תיבות של השנה "פלאות אראנו" שנזכה שתחל שנה וברכותיה לבריאות איתנה, פרנסה בהרחבה, ומילוי כל משאלותינו לטובה, שנה של גאולה אמיתית ושלימה.

שנה טובה בריאה ומתוקה!