דברי תורה קצרים לפרשת בהר

לקט דברי תורה קצרים על פרשת השבוע - פרשת בהר אנא שתפו לזיכוי הרבים ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ח בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים על פרשת אמור וספירת העומר

אנא שתפו לזיכוי הרבים ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ח לפני כארבעים שנה היה בארץ יהודי שבתו הקטנה חלתה מאוד והרופאים לא הצליחו למצוא מזור למחלתה, המצב הלך והחמיר ואז פגש אותו חב"דניק שהציע לו לכתוב מכתב לרבי, הרבי בירך את הילדה והציע לבדוק את המזוזה בפתח חדרה, בדקו את המזוזה והיא נמצאה פסולה, החליפו מזוזה והילדה מיד החלימה, היהודי כתב לרבי שהוא רוצה להודות לרבי על הברכה אבל חייב גם לשאול שאלה, "אני קניתי מזוזה לכל חדר בבית, שמתי מזוזה בפתח חדרה של בתי, למה אני אשם שהמזוזה הייתה פסולה האם לכן מגיע לי עונש שבתי תחלה ואם חלילה לא הייתי שואל אותך ומחליף את המזוזה, מי יודע מה היה קורה" הרבי עונה לו במשל מקבוצת חיילים שיוצאת לשדה קרב והמפקד אומר…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת אחרי-מות קדושים

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי מות קדושים - אנא הפיצו למען זיכוי הרבים מסרון השבוע - פרשת אחרי מות - קדושים אחרי מות? קדושים אמור! מעשה בעבריין צמרת שהלך לעולמו. הרב נתבקש להספיד ולא ידע במה לשבח. בסוף אמר: "לשבחו ייאמר שהוא טוב יותר מהבן שלו". כשהבן נפטר, הרב היה במצוקה. מה יאמר עכשיו? ואז הבריק ואמר: "בזכות המנוח אפשר היה להספיד את אביו"... השבוע אנו מחברים את הפרשיות "אחרי מות" ו"קדושים". בשבוע הבא נקרא פרשת "אמור". פתגם עממי אומר ש"אחרי מות - קדושים אמור". כלומר, שאחרי פטירתו של אדם - אומרים עליו שהיה קדוש ומשבחים רק במעשים הטובים שעשה. לא מדובר בשקר או טיוח. באותם רגעים כולם מבינים שחיי החומר הם רגעיים וחסרי ערך, ורק המעשים הטובים הם בעלי ערך ומשמעות…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשיות תזריע מצורע לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ח מעשה במלך גדול שמינה שר יהודי למשנה למלך, והשר ההוא היה אהוב מאוד על המלך והגדיל והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה. יום אחד, יצא המלך ביחד עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד אדם והתחיל לסלסל בקולו שירים בגנות השר היהודי. כעס המלך מאוד, ציוה על השר היהודי "אתה בפקודת המלך, תדאג לחתוך את הלשון של האיש הזה". עברו חודשים ושוב המלך יצא עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשוק שוב שמעו את אותו אדם מסלסל בקולו, כעס המלך על השר ואמר לו: מדוע לא חתכת את לשונו?! אמר השר למלך: שמע מלכי מה הוא שר הפעם, שירת הלל ותשבחות, במקום לחתוך את לשונו, החלפתי את לשונו, לימדתי אותו להשתמש בלשונו בצורה טובה.…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת בהר בחוקותי + ודיאוים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהר בחוקותי תשע"ז בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" אם נתבונן נראה שמשום מה התורה מתחילה לדבר…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת אמור לג בעומר וספירת העומר – לאור החסידות מתאים לשולחן שבת

ממתק לשבת פרשת אמור וספירת העומר תשע"ז ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו היה אחד מבין אותם תושבים, הוא הסתובב במשך שבועות ארוכים והרים חלוקי נחל מבין מיליארדי האבנים החלקות שריפדו את ערוץ הנחל. אולם, כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה. אחרי חודשים של עבודה קשה, העלה חרס בידו הוא כבר כמעט התייאש והחליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל כמו כל חבריו, אבל הוא החליט להתמיד ולהמשיך לנסות ואז אחרי כמה ימים הוא התכופף שוב כרגיל בכל אחד מהימים שלפני, הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו. היא נראתה כבדה יותר ושונה מהאחרות, הוא לקח…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי-מות וקדושים – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת אחרי מות – קדושים תשע"ז אחד מתלמידי הבעש"ט הגיע פעם אל רבו בבקשה "אני רוצה לזכות לראות את אליהו הנביא, אני מוכן לעשות למען זה כל מה שתגיד לי, העיקר שאזכה לחוות את החוויה הרוחנית של פגישה עם אליהו הנביא" הבעש"ט חייך ואמר לו "אין בעיה, עוד מעט ראש השנה, סע לעיירה פלונית שם גרה אלמנה עם ששה יתומים, לך תעשה איתם את החג" התלמיד שמח מאוד, מיד הכין הרבה אוכל לחג, העמיס את העגלה ונסע לאותה עיירה, הוא מגיע לשם בדיוק בערב החג, דופק בדלת ושואל את האלמנה אם יוכל לעשות איתם את החג הוא מספר לה שהביא איתו אוכל מספיק גם עבורם והיא כמובן מסכימה בשמחה, האלמנה והיתומים מעבירים איתו את החג באווירה מיוחדת ומרוממת אבל את…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת תזריע מצורע – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע"ז יהודי פשוט עמד פעם להשיא את בתו, אבל המצב בבית היה קשה ולא היה כסף להוצאות החתונה, הוא אומר לאשתו "מה עושים? איך נוכל להגיע לחתונה?" ואשתו אומרת לו "תפנה לקב''ה" היהודי בתמימותו, לוקח דף וכותב מכתב לאלוקים, הוא מפרט לו את כל ההוצאות של החתונה ומסכם לו שהוא צריך 50000 רובל בשביל לעשות את החתונה. הוא שם את המכתב במעטפה, כותב עליה "לכבוד אלוקים" ומשלשל את המעטפה בתיבת הדואר, הדוור אוסף את המכתבים, מתחיל למיין אותם ופתאום הוא רואה מכתב שכתוב עליו "לכבוד אלוקים" הוא חושב לעצמו "מה אני עושה עם המכתב הזה?" החליט לפתוח ולקרוא, הוא קורא את המכתב, וזה נגע לליבו, מיד הכניס את המכתב בחזרה למעטפה ומתחת למילים "לכבוד אלוקים" כתב "אצל…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לפרשת משפטים | חסידות | ווידיאו | באנארים

ממתק לשבת פרשת שמיני תשע״ז מספר שליח חב״ד לבנקוק: ״ישבנו בסעודת שבת בבית חב''ד בבנגקוק לפתע נכנס בריצה אחד המטיילים וסיפר שיש מטיילת שרכב פגע בה ממש מול בית חב''ד, היא נפלה והתעלפה ולא מצליחים להעיר אותה, רצתי מהר למטה בדרך שאלתי אם מישהו מכיר אותה, אם יודעים אם היא ישראלית, אף אחד לא ידע לומר לי. יצאתי מבית חב''ד ומיד ראיתי שזו מישהי שאני מכיר, היא הייתה אצלנו כמה ימים קודם לכן, ידעתי איך קוראים לה, פניתי אליה בשם והיא התעוררה מיד, כמה מהישראלים שעמדו שם לקחו אותה ופינו אותה לבית רפואה וברוך השם אחרי כמה שעות היא חזרה אלינו בריאה והכל היה בסדר. במוצאי שבת, פונה אלי אחד מבעלי החנויות המקומיים ואומר לי אני חייב להגיד לך שהערבות ההדדית שלכם…

להמשך קריאה

פרשת צו לפני פסח – השבת הגדול הגיגים ודברי תורה לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת צו תשע"ז במרכז אמריקה חי יהודי בגיל העמידה שהיה אדם אמיד אך אף פעם לא התחתן והיה די בודד בחייו, יום אחד כשהגיע לביתו הוא רואה קופסא מרובעת שטוחה בתיבת הדואר, הוא מרים את הקופסא ורואה שכתוב עליה ברכה לחג הפסח מהשליח של חב"ד באזור ובקופסא 3 מצות שמורות, הוא מאוד התרגש ושמח, למחרת הוא שוב מוצא ליד הדלת קופסא של מצות והוא חושב לעצמו למה שלחו לי פעמיים? כשלמחרת שוב הגיעה אליו חבילת מצות הוא כבר קצת התחיל לכעוס על הפיזור של החבדניקים האלו שהמחשב שלהם פולט כל יום את אותם שמות, כשלהפתעתו הרבה ביום הרביעי הגיעה חבילה נוספת, הוא ממש התאמץ להבין מה מנסים לרמוז לו, אולי כנגד 4 כוסות או ארבעת הבנים... לאחר מחשבה החליט שהוא יעשה…

להמשך קריאה

פרשת ויקרא – הגיגים ודברי תורה לאור החסידות לפרשת השבוע ויקרא

ממתק לשבת פרשת ויקרא תשע"ז איש עסקים שהקים חברה מצליחה מאוד, זימן את כל המנהלים העובדים בחברתו ואמר להם "אני כבר מתבגר ובקרוב אפרוש ואבחר אחד מכם להיות המנכ"ל של החברה, אתן לכל אחד מכם זרע מיוחד, תצטרכו לשתול אותו ולהשקות אותו מדי יום, כולכם תחזרו לכאן בעוד חצי שנה, ומי שיתמיד באמת נוכל לראות זאת על התוצאות שלו וכך אדע למי להוריש את כסאי, אחד המנהלים בשם יוסי הגיע הביתה וסיפר לאשתו בהתרגשות על ההזדמנות שנפתחה בפניו, אשתו עזרה לו למצוא עציץ יפה וביחד הם שתלו את הזרע ושמו את העציץ על החלון, כל יום היו מגיעים יוסי ואשתו ומשקים את העציץ אך לצערם שום דבר לא צמח, בעבודה כל המנהלים היו מדברים ביניהם כל היום, עד כמה הצמחים שלהם צומחים…

להמשך קריאה

ערבים זה בזה – ברכה! | פרשת בחוקותי | פנינה יומית

בה"תוכחה" שבפרשתנו בחוקותי  נאמר "וכשלו איש באחיו" (כו, לז). ובגמרא (שבועות לט, סע"א) דרשו כתוב זה "איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". והנה, ידועים דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע לה'תוכחה' ש"אף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" (לקוטי תורה פרשתנו מח, א). ועל דרך זה יש לפרש ענין זה, שזה ש"כל ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות" לחבירו. והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה בזה . . [ו]כמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת" (לשון אדמו"ר הזקן…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי פנינה יומית | עמל התורה – חוקים?

בתחילת פרשתנו בחוקותי נאמר "אם בחוקותי תלכו", ומפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". והקשו המפרשים, הרי אם מדובר על לימוד התורה מדוע נקרא זה בכתוב בשם "חוקותי", הרי ה"חוקים" הם המצוות והגזירות שאין להם טעם בשכל האדם (ראה פרש"י אחרי יח, ד. ועוד), ולכאורה עיקר העמל בתורה הוא בנוגע לטעמי התורה, וזה שייך דוקא באותן מצוות שיש בהן טעם והבנה, ולא כל כך בנוגע ל"חוקים", שבהם אי אפשר להבינם כלל! ויובן זה בהקדים המבואר בספרים (ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. שם פ"ח. קונטרס אחרון סד"ה דוד זמירות, ובכ"מ) שבאמת גם אותם חלקים בתורה שמובנים הם בשכל, הנה בעומק ובפנימיות הרי הם למעלה מהשכל. שהרי מדובר בחכמתו של הקב"ה, וכשם שאי אפשר להשיג ו"לתפוס" באמת את הבורא שהוא אין-סוף – כך אי אפשר…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי פנינה יומית | להשבית את החיה רעה ואת החמץ

בפרשתנו בחוקותי  נאמר שלעתיד לבוא "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (פרשתנו כו, א-ו). ובפירוש "השבתה" זו אמר רבי שמעון (בתורת כהנים) שהוא "משביתן שלא יזוקו" – שהמזיקים לא יעברו מן העולם, אלא ישתנה טבעם שלא יזיקו. ומוסיף, אשר השבתה "שלא יזיקו" גדולה היא מהשבתה לגמרי, שהרי "אימתי הוא שבחו של מקום" – כאשר "יש מזיקים ואין מזיקים" – שמציאותה של ה"חיה רעה" קיימת ומכל מקום אינה מזקת, שדבר זה הוא מופלא יותר ממצב שבו "אין מזיקים" כלל. ויש לבאר הקשר בין ענין זה לזמן שקוראים פרשה זו - במועד ספירת העומר, לקראת בוא חג מתן תורתנו: ובהקדים מה שמצינו שינוי גדול בין פסח לשבועות, שבחג הפסח חמץ אסור באכילה, ונצטווינו לבער  את החמץ, בל יראה ובל ימצא. ובחג השבועות, לא רק שהחמץ…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ו | שנת שמיטה

בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... *** בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" *** אם נתבונן נראה שמשום מה התורה מתחילה לדבר דבר ראשון על שנת…

להמשך קריאה

פרשת אמור | פנינה יומית | "תספרו חמישים יום" – הרי סופרים מ"ט?

למה ספירת העומר היא 49 ובעצם המצווה היא 50: התשובה של הרבי מילובביטש בפרשתנו אמור נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב) מדוע נאמר "תספרו חמישים יום", בעוד הספירה בפועל היא רק ארבעים ותשעה ימים. ומבואר בספרים (לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג), אשר ארבעים ותשע הימים הנספרים הם כנגד מ"ט דרגות (שערי בינה) שיכול האדם להשיג בעבודת השי"ת, וכאשר משלים את עבודתו בהשגת מ"ט השערים מקבל מלמעלה, באופן של מתנה, את "שער החמישים" ("תספרו חמישים"), שלא ניתן להשיגו בכוחות עצמו. ונמצא, שהאדם "סופר" רק מ"ט, ושער החמישים, מגיע מלמעלה. אך עדיין צריך עיון בזה, שהרי משמעות הלשון "תספרו חמישים יום" היא, שעבודת האדם עצמו משיגה  את…

להמשך קריאה

מהותו האמיתי של יהודי – פרשת בהר – פנינה יומית

בתחילת פרשתנו בהר נאמר "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" (כה, ב-ג). והקשו המפרשים (פנ"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר, ועוד) הרי "ושבתה הארץ שבת לה'" היא רק בשנה השביעית, אחרי ה"שש שנים תזרע כרמך", ואם כן מדוע נאמר כתוב זה לפני ה"שש שנים" ולא אחריהם, כפי סדר הזמנים? ויש לומר שבזה טמונה הוראה חשובה בעבודת האדם לקונו: העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל (רש"י ר"פ בראשית), שנברא כדי "לשמש את קוני" (קידושין בסופה). ונמצא, שישראל מצד עצמם אין להם שייכות לעניני העולם ועבודת האדמה, אלא העולם כולו לא נברא אלא לשמש את ישראל. וכמובן גם בפשטות, שהרי כל יהודי הוא בן מלך (שבת סז, א), ורואים בפשטות שבן מלך…

להמשך קריאה

השבת – תכלית שש השנים | פרשת בהר פנינה יומית

בתחילת פרשתנו בהר  נאמר הציווי על שמיטה "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" (כה, ב-ג). והקשו המפרשים (פנ"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר , ועוד) הרי "ושבתה הארץ שבת לה'" היא רק בשנה השביעית, אחרי ה"שש שנים תזרע כרמך", ואם כן, מדוע נאמר כתוב זה לפני ה"שש שנים" ולא אחריהם, כפי סדר הזמנים? ותירץ כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (לקו"ת שם מ, ד) שבא הכתוב לומר בזה, שהגם שהשנה השביעית באה לאחרי ששת השנים, מכל-מקום מיד כאשר "תבואו אל הארץ" צריך לידע שמטרת ותכלית הכניסה לארץ אינה העבודה עם הקרקע בשש שנות החול, אלא התכלית היא השנה בה "ושבתה הארץ שבת לה'". והיינו, שגם בעת העבודה ב"שש שנים" צריך להיות ניכר שאין…

להמשך קריאה

בין "כלל" בתורה ל"כל התורה כולה" אהבת ישראל

בין "כלל" בתורה ל"כל התורה כולה" בפרשתנו קדושים נאמר הציווי "ואהבת לרעך כמוך" שעלי' "אמר ר' עקיבא, זה כלל גדול בתורה" (הוא ברש"י עה"פ). והנה, ידועים דברי הלל הזקן על מצות אהבת ישראל - "דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוי עליך, לא תעשה לחברך]" – ש"זו היא כל התורה כולא, ואידך פירושא הוא [שאר התורה הוא פירוש לענין זה]" (שבת לא, א). ואם כן, צריך ביאור מדוע אמר רבי עקיבא שאהבת ישראל היא רק "כלל גדול בתורה", ולא כדברי הלל ש"זו היא כל התורה כולה"? ויש לבאר הדברים, בהקדים מה שלפעמים מצינו בדברי חז"ל שישראל קדמו ונעלים מהתורה, ולפעמים מצינו שישראל הם למטה במדריגה מן התורה, ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע "כי בישראל יש ב' בחינות. ה[בחינה ה]א' [היא] חלק הנשמה…

להמשך קריאה

בין הקרבת 'בהמה' והקרבת 'אדם' פניה יומית חסידית לפרשת אמור

בפרשתנו נאמרו דיני הקרבת העומר ושתי הלחם. ובנוגע לדינים אלו שנינו "אין מביאין מנחות כו' קודם לעומר אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר" (מנחות סח, ב). ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: העומר, הבא מן השעורים, שהם מאכל בהמה (סוטה רפ"ב), מרמז על הקרבת ה"בהמה", נפש הבהמית שבאדם, לה', שצריך לזבוח יצרו ולכפותו לעבודתו יתברך. אך שתי הלחם, שהם מן החטים, מאכל אדם, מרמזים על אדם שכבר זבח את ה'בהמה' שבו לה', והוא בדרגת "אדם", שעבודתו אינו רק בביטול ה"בהמה" שבו, אלא בקירוב ה"אדם" שבו, שהוא עלי' במדריגות הקדושה. וזהו מה ש"קודם לעומר. . אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם. . אם הביא כשר": הקרבת העומר - ה"בהמה" שבאדם – הוא דבר הכרחי. כי באם לא…

להמשך קריאה

שלא לאבד "ימיו" פנינה יומית חסידית לפרשת אמור

בפרשתנו נאמר מצוות ספירת העומר. והנה, כאשר מתבוננים במצוה זו עולה תמיהה: הרי, מאז שברא הקב"ה את עולמו, "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו", הזמן סובב על צירו ללא שום הפסק, ולגמרי אינו תלוי באדם. ואם כן, מצוה זו של ספירת העומר אין לה הבנה לכאורה, מהו התוכן במצוה זו של ספירת הימים, וכי יכול לקרות שיום ייאבד, ובין אם יספור ובין אם לאו – יעברו אותם מספר ימים?! אלא, שכאן טמונה הוראה ומוסר השכל נפלא: כיון שהקב"ה בורא ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית, וכמבואר בחסידות (שער היחוד והאמונה בתחילתו) שבכל רגע ורגע מהוה הקב"ה את מציאות העולם כולה, כולל מציאות הזמן. ובוודאי שום נברא לא נברא לבטלה ח"ו, אלא לשם תכלית…

להמשך קריאה

מדוע "דברה תורה כנגד יצר הרע"? פנינה יומית קדושים

בפרשתנו נאמר בנוגע למצות שמיטה ויובל "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" (יט, כה). ופירש רש"י "דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו". ויש לפרש דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (משנה ברכות רפ"ט) על הפסוק "ואהבת גו' בכל לבבך" שפירושו "בשני יצריך". והיינו, שעל האדם לעבוד גם עם יצרו הרע, שבמקום לרצות דברים רעים, ירצה לקיים את המצוות. וזהו "דברה תורה כנגד יצר הרע" – שבמצוה זו, שנאמר בה שכרה "להוסיף לכם תבואתו" – כוונת התורה היא שגם יצרו הרע של האדם ירצה לקיים מצוה זו, כדי לקבל שכרה. והטעם לזה שצריך גם לעבודת יצר הרע הוא "להוסיף לכם תבואתו": כתוב "ורב תבואות בכח…

להמשך קריאה

ספירת העומר – למה מתחילים מהלילה? פרשת אמור – פנינה יומית

בפרשתנו נאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת גו' שבע שבתות תמימות תהיינה". ומתיבת "תמימות" למדו שספירת העומר מונים בלילה, והיום הולך אחר הלילה (מנחות סו, א). ולכאורה צריך ביאור: הרי בספירת העומר מונים את הימים מהבאת והקרבת העומר, ואם כן כמו שבקדשים הלילה הולך אחר היום (חולין פג, סע"א. תמורה יד, א), כן היה צריך להיות  דין הספירה שהלילה הולך אחר היום? ויש לומר הביאור בזה: הסדר הרגיל הוא "ויהי ערב ויהי בוקר", שהיום הולך אחר הלילה. כי, העולם מצד עצמו חשוך הוא ואין בו אור הקדושה, ורק על ידי עבודת האדם מאירים את העולם באור אלקי. ולכן, בתחילה בא הלילה והחושך ורק על ידי העבודה בא אחר כך האור והיום. אבל זהו רק כפי שמסתכלים מלמטה, אך כפי שהוא למעלה, הרי סדר…

להמשך קריאה

מדוע "חמץ תאפינה" בשבועות? פנינה יומית לפרשת אמור

בפרשתנו, שבו נאמרו דיני המועדות, מצינו אשר לענין החמץ, ישנו חילוק בין חג הפסח לחג השבועות. אשר בשונה מחג הפסח, בו החמץ אסור לחלוטין, הנה בשבועות לא זו בלבד שהחמץ מותר, אלא הוא אף חובה – מנחת שתי הלחם הקריבה בשבועות צריכה להיות דוקא ״חמץ תאפינה״ (פרשתנו כג, יז). ויותר מכך, דוקא מנחה זו מתירה את הקרבת מנחות המצוה. ויש לומר הביאור בזה (וראה תורה אור (לכ"ק רבינו הזקן) פט, ג. צ, ב. ועוד): ״חמץ״ מורה על הגבהה והתנשאות, וכמו החמץ כפשוטו, שהוא תופח ומגביה עצמו, שזהו המקור לכל עניני הרע. ולכן בפסח, כאשר אוחזים רק ב״יציאת מצרים״, ועדיין שייכים לעניינים שאינם טובים – חייבים ״לברוח״ מן ה״חמץ״, ועד כדי כך ש״לא יראה״ ו״לא ימצא״. לעומת זאת בשבועות, לאחר כל העבודה הרוחנית…

להמשך קריאה

ממתק לשבת 2016 תשע"ו – על ספירת העומר

ב"ה ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ו ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו היה אחד מבין אותם תושבים, הוא הסתובב במשך שבועות ארוכים והרים חלוקי נחל מבין מיליארדי האבנים החלקות שריפדו את ערוץ הנחל. אולם, כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה. אחרי חודשים של עבודה קשה, העלה חרס בידו הוא כבר כמעט התייאש והחליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל כמו כל חבריו, אבל הוא החליט להתמיד ולהמשיך לנסות ואז אחרי כמה ימים הוא התכופף שוב כרגיל בכל אחד מהימים שלפני, הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו. היא נראתה כבדה יותר ושונה מהאחרות, הוא לקח אותה…

להמשך קריאה

איך נטמא הקב"ה ה"כהן גדול"? פרשת אמור פנינה יומית

בתחילת פרשתנו אמור מובא האיסור על הכהנים להיטמא למת, מלבד לקרובים, שמותרים להיטמא להם. וזה שלכהן גדול אסור להיטמא אפילו לקרוביו (פרשתנו כא, א-יא). והנה נאמר בגמרא "אלקיכם כהן הוא . . כי קברי' [כאשר קבר] למשה . . בנורא טביל [טבל באש]" (סנהדרין לט, סע"א). והקשו התוס' (שם ד"ה במאי טביל), הרי הכהנים אסורים ליטמא למת, ו"היאך נטמא" הקב"ה למשה? ותירצו "דישראל נקראו בנים למקום", והכהן מותר ליטמא לבן. ולכאורה עדיין תמוה, שהרי כתוב בזהר הקדוש שהקב"ה הוא כהן גדול (ראה זח"ג יז, ב), ולכהן גדול אסור להיטמא אפי' לקרובים, ואם כן קושיית התוס' במקומה עומדת (וכן הק' מהר"ש מאוסטראפאלי – ליקוטי שושנים בסו"ס קרניים)? ויש לומר הביאור בזה: כהן הדיוט וכהן גדול  שני בחינות שונות הם: כהן הדיוט, המותר לטמא…

להמשך קריאה

מתי יש לכסות את הדם וההתלהבות שלו? | פרשת אחרי פנינה יומית

בפרשתנו אחרי מובא דין כיסוי הדם (יז, יג): "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר". והנה כתב הרמב"ם ש"כיסוי הדם . . נוהג בחולין ואינו נוהג במוקדשין" (הל' שחיטה פי"ד ה"ב). ויש לבאר הענין בעבודת האדם: "דם" הוא החיות של האדם, כמ"ש "הדם הוא הנפש" (ראה יב, כג). והחיות של האדם צריכה להיות בעניני קדושה, שכל דבר שבקדושה צריכים לעשותו בחיות והתלהבות גלויה. מה שאין כן עניני חול - דברי הרשות של האדם, צריכים לעשותם בלי חיות, "בלא לב ולב", כי עניני הרשות צריכים לעשות לא בשביל הנאת גופו, אלא "כל מעשיך יהיו לשם שמים" דוקא, כדי לעבוד את הבורא. וזהו תוכן הפנימי שבמצות כיסוי הדם, שבעניני חול…

להמשך קריאה

שלא יהא מידה אחת להגוף ומידה אחרת להנשמה

כל מידות שאדם מודד בהם, מצווה הוא בפרשתנו קדושים (יט, לה-לו) שיהיו מצודקות ומכוונות – "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק", ומוזהר שלא יעשה את המידה במשקל חסר – "לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה". ובפ' תצא מוסיף שמוזהרים אנו גם שלא יחזיק האדם בנוסף ל"אבן שלימה" גם אבן חסירה – "אבן ואבן . . איפה ואיפה גדולה וקטנה" (תצא כה יג-טו). וביאור הענין בעבודת ה': עבודת האדם נחלקת לשני עניינים כלליים: ישנם עניינים השייכים לנשמתו ועבודתו הרוחנית, ומאידך יש גם עבודת ה' בענייני הגוף וצרכיו הגשמיים, שגם בהם צריך לנהוג על פי הוראות התורה ופסקי השולחן ערוך. טוען היצר הרע: בעניינים הרוחניים ובדברים השייכים לנשמתו, שם ודאי צריכה ה"מידה" להיות שלימה, שלא ישנה כמלא נימא מהוראות התורה, ומסכים…

להמשך קריאה

תחילת פעולת היצר – מחסיר ה"מידה" מעט – פרשת קדושים בראי החסידות

כל מידות שאדם מודד בהם, מצווה הוא בפרשתנו קדושים (יט, לה-לו) שיהיו מצודקות ומכוונות – "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק", ומוזהר שלא יעשה את המידה במשקל חסר – "לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה". ויש לבאר תוכן מצוות מידות ומשקלות בעבודת האדם את קונו: כל איש ישראל הוא בנו של מקום - "בנים אתם לה' אלקיכם" (ראה יד, א), ואם כן, האיך יכול יהודי ליפול רח"ל בחטא שמנגד להשי"ת ומזיק לקשר שבין יהודי לאביו שבשמים? אלא שהיצר אומן הוא במלאכתו, ואינו בא אל היהודי ומציע לו למרוד בהקב"ה ח"ו, כי אם עושה מלאכתו אט אט, וכמאמר רז"ל (שבת קה, ב) "כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו…

להמשך קריאה

מדוע "דברה תורה כנגד יצר הרע"? – פרשת קדושים

בפרשתנו קדושים נאמר בנוגע למצות שמיטה ויובל "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" (יט, כה). ופירש רש"י "דברה תורה כנגד יצר הרע, שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו". ויש לפרש דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (משנה ברכות רפ"ט) על הפסוק "ואהבת גו' בכל לבבך" שפירושו "בשני יצריך". והיינו, שעל האדם לעבוד גם עם יצרו הרע, שבמקום לרצות דברים רעים, ירצה לקיים את המצוות. וזהו "דברה תורה כנגד יצר הרע" – שבמצוה זו, שנאמר בה שכרה "להוסיף לכם תבואתו" – כוונת התורה היא שגם יצרו הרע של האדם ירצה לקיים מצוה זו, כדי לקבל שכרה. והטעם לזה שצריך גם לעבודת יצר הרע הוא "להוסיף לכם תבואתו": כתוב "ורב תבואות…

להמשך קריאה

אמת ושקר

"ולא תשקרו" המילה 'אמת' מורכבת מהאותיות 'א' 'מ' 'ת'. יש מי שמגלים את האמת כבר בהתחלה - 'א'; יש מי שמגלים אותה באמצע - 'מ'; ו יש שמבחינים בה רק בסוף - 'ת'. אבל המילה 'שקר' מורכבת מאותיות סמוכות, שכן מיד מבחינים בו. אוצר חיים

להמשך קריאה

על ידי "ואל" אזי "יבוא בכל עת אל הקודש" פרשת אחרי מות

בתחילת פרשתנו: אחרי-מות נאמר "וידבר ה' גו' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' גו'. ויאמר ה' אל משה גו' ואל יבוא בכל עת אל הקודש". ויש לבאר פסוקים אלו על דרך הפנימיות: ידועים דברי האור החיים הק' (ריש פרשתנו) בנוגע למיתת בני אהרן, שבאה מחמת דביקותם הגדולה בהקב"ה. וכלשונו: "שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו . . הגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשם מהם". ו"חטא" בני אהרן הי', שאף שידעו שהתקרבותם תביא להיפרדות הנפש מהגוף, מ"מ, לא נמנעו מהתקרבות זו, והלכו בדביקותם בהשי"ת עד כלות הנפש ממש, ולא באופן שיחזרו לקיום התורה והמצוות בעולם הזה (ראה ספר המאמרים תרמ"ו-ן ע' תקסג. ועוד). והנה, רק כאשר רצון האדם…

להמשך קריאה

איך שייך להרגיש אהבה "לרעך כמוך"? פרשת קדושים

בפרשתנו נאמר הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (יט, יח). ובנוגע למצוה זו הקשו המפרשים (רמב"ן, פענח רזא, חזקוני, ועוד), הרי כל אדם יכול לשלוט על מעשיו אך אין בכחו של כל אחד ליצור רגש בלבו, ואם כן, היאך שייך שיבוא כל אחד מישראל לקיים מצוה זו, שירגיש בלבואהבה לכל אחד מישראל? ויש לומר הביאור בזה: שנינו באבות "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום" (פ"ג מ"ד). וכן אמרו חז"ל "למה הדבר דומה, למלך בשר ודם, שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך – לא דורון הוא משגר לו, ואנן קרויין בנים, דכתיב בנים אתם לה' אלקיכם" (ב"ב י, א). ונמצא, שכל ישראל, מבלי הבט על מצבם הרוחני, גם במצב ש"כעס על בנו", הם…

להמשך קריאה