ספר בראשית

השבוע יצאנו מקדושת חגי תשרי, וממשיכים להתקדם לחיי השגרה והיום יום של חודש מר חשון וימי החורף. במקביל, בשעה טובה ומוצלחת ציינו השבת, "שבת בראשית", לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה התחלנו כבר בקריאת הפרשה השנייה בתורה, פרשת "נח". בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבנו הזקן (בעל התניא) לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". זקני החסידים גילו כי כוונת הרבי היא, שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע. כלומר, לא רק לקרוא וללמוד אותה כל יום, אלא 'לחיות' עמה ממש! מוסבר כי הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים בה איננו מקרי, אלא גם הוא הוראה בעבודת ה'. פרשת השבוע והתכנים שלה מספקים מפתחות פנימיים עמוקים באמצעותם יכול כל אחד להתקדם ולהתעלות בעבודה הפנימית והרוחנית שלו. אז שתהיה לכולכנו…

בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח? אלא עכצ"ל שבזה גופא בא הכתוב ללמדנו ענין הנוגע למעשה. ביאור הדברים בדרך החסידות: על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר אדמו"ר הזקן בספר "תורה אור" (פרשתנו), שמרמז הכתוב אשר כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה. עלול האדם לחשוב: זה שניצל נח ממי המבול על ידי שנכנס אל התיבה הוא מפני היותו צדיק תמים, אך מי…