פרשת נח, ציטוטים, משפטים מחזקים ודברי תורה קצרים ומרוממים על פרשת השבוע.
ב"ה ממתק לשבת פרשת נח תשפ"א
בחור חרדי נכנס למונית בארץ. הנהג אומר לו "בוקר טוב", והוא עונה "בוקר טוב אחי." הנהג מתפרץ "מה זה אחי? אנחנו אחים? אין בינינו כלום, אתה חרדי ואני חילוני זה שני עולמות שונים! איך נהיינו אחים?"החרדי אומר לו "המורה שלי לימד אותי שאנחנו אחים" הנהג מופתע מהתשובה ושואל אותו "מי זה המורה שלך?" והוא עונה לו "אדולף היטלר ימ"ש, הוא לימד אותי שכל יהודי הוא יהודי, לא משנה כמה הוא דתי ואיך הוא נראה, בסופו של דבר כולנו אחים".
פרשת השבוע פותחת במילים "אלה תולדות נח, נח איש צדיק", ומספרת לנו על הציווי האלוקי לנח לבנות את התיבה, ולהכניס לתוכה מכל בעלי החיים הקיימים בעולם, שבעה מהכשרים ושניים מכל אלו שאינם כשרים.בתורת החסידות מוסבר על כך שהתורה אומרת נח נח שתי פעמים לרמז על שתי מנוחות, על המנוחה שהיתה ליושבי התיבה בזמנו של נח, שהם ניצלו מהמבול וישבו במנוחה, וגם על המנוחה שתהיה לעתיד לבוא, כאשר "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" שתהיה מעין מה שהיה בתיבה.
כל החיות היו בתיבה אחת לא מאוד גדולה, ועדיין כולם ביחד בלי לטרוף ובלי לריב אחד עם השני. זה לא קל! תחשבו על האריה שכל יום רואה בכלוב השכן את שבעת הכבשים, והזאב שרואה את הגדיים, ובכל זאת הם שקטים ומנומסים, כל זה רק בזכות הידיעה שכרגע כשיש מבול בחוץ, עלינו להיות ביחד ולשמור אחד על השני, וביחד לצפות ליום שתפתח התיבה ונקבל ציווי אלוקי "צא מן התיבה" לצאת לעולם חזקים יותר וטובים יותר. כשנראה לקב"ה שהבנו וקיבלנו את המסר נדע שהמבול טיהר את העולם ונוכל לצאת.אנחנו כולנו נמצאים בתקופת מבול בעולם וכולנו מתכנסים כל אחד בתיבה שלו, תקופה שלא קלה לאף אחד מאיתנו אבל דווקא בתקופה הזו האתגר שלנו הוא לשמור על האחדות, להישמע להוראות ולדעת שרק ביחד ננצח את המגפה ונזכה לצאת מן התיבה חזקים יותר שמחים יותר ומאוחדים יותר לעולם טוב יותר.
יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לראות בסיום המגיפה הזו ונזכה להיכנס ישר לגאולה אמתית ושלימה מתוך בריאות ושמחה לכל עם ישראל.
שבת שלום ומבורך
פרשת נח – מה עושים כשמבול משתולל מסביב?
כשנראה לפעמים שהעולם כולו השתגע? כמו בפרשת השבוע, פרשת נח – לפעמים צריך להיכנס אל התיבה. מתכנסים פנימה, מתמקדים במשפחה ובקרובים, שומרים על הערכים הבסיסיים שלנו, לא מתבלבלים מכל מה שקורה בחוץ.
הספר "נתיבות שלום" מציע לנו לחפש את תיבת נח הפרטית שלנו. בעת משבר, עלינו למצוא את הנקודות הטובות והחיוביות שגנוזות בתוכנו, ולהעצים אותן. וכך נכתב שם:
"אפילו במצבים שבהם משתולל מסביב מבול והכול נראה רע, ישנה תיבת נח שמצילה. כאשר האדם מרגיש שפל וירוד, העצה היא – 'עשה לך תיבה'. לכל אחד יש ניצוץ אלוקי בתוכו, שממנו הוא מקבל כוחות עילאיים ויכול להתעלות, וזוהי תיבת נח שלו, שמצילה אותו מן המבול. לכל אחד יש עניין אחד שעליו הוא שומר, גם בכל המצבים הגרועים ביותר, וממנו אינו נסוג, והפרט הזה הוא תיבת נח שמצילה אותו בתקופות הקשות ביותר. ובדורנו יש שלוש תיבות נח: התורה, השבת והאחדות. אלה כוחות חזקים של טוב, שאיתם אפשר לגבור על הרע הסובב.
פרשת נח לא שייכת רק לאותו הדור. היא לימוד עד סוף כל הדורות, שבכל מצב שבו נמצאים – יש לאן לברוח, וגם במצב הגרוע ביותר, אפשר לדבוק בטוב".
אז מה התיבה שלכם?
עשי לך תיבה / רינת יגר
עשי לך תיבה
שתשמור עליך,
מהסערה המשתוללת
מתמימות נאלמת.
החזיקי חזק
היי תמימה
בדורך
ואת האלוקים תתהלכי
גם אם כל הארץ נשחתה.
עשי לך תיבה
לשם תכניסי אותם
זוגות זוגות
ישועה וברכה
אור ושמחה
חן וחסד
חמלה וסליחה
אהבה וחיבוק
אהבי וחבקי אותך
חזק
גם אם יבוא גל גדול
החזיקי
והתפללי עליך
עד שישכחו המים
מעינייך
עשי להן גבול
ושלחי יונה אליך
קבלי את עלה הזית
ועשי עם עצמך שלום
כי מצאת חן בעיני אלוקיך
מצאת חן
מאוד מאוד.
שנזכה למצוא חן ושכל טוב
בעיניי אלוקים והאדם
ממתק לשבת פרשת נח תשעח 2017
איציק למד בישיבה בארץ או יותר נכון ישב
בישיבה כי כמעט לא למד, יום אחד פנה ראש הישיבה אל איציק ואמר לו ״בעוד יומיים ייערך מבחן ואם לא תקבל ציון טוב לא תוכל להמשיך לבזבז את זמנך כאן בישיבה", איציק פנה לחבר וביקש ממנו שירשה לו להעתיק ממנו במבחן, החבר אמר לו "אני מסכים בתנאי שנלמד בלילה את כל החומר של המבחן כדי שתתמצא קצת בחומר ותדע במה מדובר" בלילה ישבו שניהם במשך כמה שעות ולמדו את כל הגמרא, ולמחרת במבחן כמעט ולא היה לאיציק צורך להעתיק כי די ידע את החומר, המורה שבדק את המבחנים נדהם לראות שאיציק ענה יפה על כל השאלות ונתן לו ציון 100, למחרת הגיע לכיתה ושאל את איציק ״איך עשית את זה?״ איציק ענה "למדתי בלילה עם החבר את כל החומר" המורה נכנס לכתה ואמר לכל התלמידים "תדעו לכם שאיציק הוא אחד התלמידים הכי מוצלחים כאן בכתה" פניו של איציק אורו, המילים הטובות של המורה רוממו את רוחו ומאותו יום איציק החל להשתתף בשיעורים, ללמוד בהתמדה והפך להיות באמת אחד הבחורים הטובים בישיבה, ב"ה כיום איציק מכהן כרב בעיר גדולה בעולם.
***
פרשת השבוע פרשת נח פותחת במילים ״אלה תולדות נח״ וממשיכה נוח איש צדיק תמים וכו'
ונשאלת השאלה אם התורה רוצה לספר על תולדותיו של נח למה התורה מספרת על כך שהיה צדיק תמים וכו?
רש"י מסביר "הואל והזכירו סיפר בשבחו" אבל אם כך למה בפרשה הקודמת כשהתורה מספרת לנו על לידתו של נוח לא כתוב שהיה צדיק ולמה דווקא כאן מזכירים זאת?
***
מוסבר בתורת החסידות, כתוב שכשמדברים על אדם לשון הרע גורמים לו נזק כי עצם הדיבור הרע שאומרים עליו יוצר לו אנרגיה שלילית, מזה אנחנו יכולים ללמוד שכשמדברים טוב על אדם זה נותן לו כוח ואנרגיה חיובית, בפרשתינו נוח עומד בפני משימה קשה לבנות תיבה ולעמוד מול כל אנשי דורו החטאים מבלי ללמוד ממעשיהם ומבלי ליפול, עכשיו כשנוח צריך כוח מיוחד מדברת התורה בשבחו כדי לתת לו את הכוח הנדרש.
***
יהי רצון שנלמד לדבר אחד על השני רק טוב, כך ניתן כוחות אחד לשני ונוכל לעמוד במשימות שהקב"ה מציב בפנינו עד להשלמת העולם לקראת גאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
פעם התווכחו החסידים מה נעלה יותר, אהבת ישראל או אהבת הא-ל?
השיב להם אדמו"ר הזקן, בעל התניא, שאהבת ישראל נעלית יותר שכן היא המדד לאהבת הא-ל. אם אתה אוהב את האב באמת, אתה אוהב גם בניו.
וכך גם נאמר בפרשתנו על נח שהיה "טוב לשמים וטוב לבריות", ללמדנו ששני הדברים הולכים יחד ומשלימים זה את זה.
כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה.המבול ואני – דבר תורה לפרשת נח
העולם שלנו נמצא במבול:
מבול של חדשות
מבול של טלפונים
מבול של הודעות
מבול של פרסומות
מבול של טרדות
השאלה היא, האם זה שהעולם נמצא במבול, אומרת בהכרח שגם אנו צריכים להיות בתוך המבול?
פרשת השבוע מספרת על נח, שהיה בתוך התיבה כשמסביבו הכול מבול.
גם שסביבנו יש מבול, אנו יכולים להיכנס לתיבת נח. לא חייבים להתעדכן בחדשות אונליין, לא מוכרחים לענות לכל טלפון, ולא צריכים להציץ כל רגע בווצאפ. בידינו הבחירה לשמור על העולם הפנימי שלנו ולהיות ממוקדים במטרות שהצבנו לעצמנו.
"תיבה" מתפרשת גם כ"מילה", כמו שאומרים "ראשי תיבות". להיכנס לתיבה זה אומר להיכנס למילים של התפילה ולהתנתק באותה שעה מהמבול שבחוץ.
כי לחיות במבול זה לחיות בסטרס, ולהיכנס לתיבה זה להיכנס לשלווה פנימית ולהצליח. מה עדיף?
שבת שלום וחודש טוב,
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע
השבת פרשת נח
(לראות את הטוב שבזולת)
כשהתורה מתארת את נח, היא אומרת: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". בדרך כלל, אחרי פתיחה בסגנון "אלה תולדות" באה רשימת בניו של האיש שבו מדברים, ואולם כאן מתחילה התורה לתאר את מעלותיו של נח – "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו וגו'". רק בפסוק הבא מפורטים שלושת בניו.
רש"י משיב על כך שתי תשובות: פירוש אחד, שבעצם, התיאור על מעלותיו של נח הוא מאמר מוסגר: "הואיל והזכירו – סיפר בשבחו, שנאמר: זכר צדיק לברכה". פירוש שני, שהמושג "תולדות" כוונתו גם למעשים טובים – "עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים", ולכן מפרטת התורה את מעשיו הטובים של נח בהמשך ל"אלה תולדות נח" (רש"י מביא פירוש זה כפירוש שני, משום שאין הוא מתאים לפירוש הפשוט והרגיל של "תולדות").
אולם פירוש זה מעורר תמיהה: הרי שמו של נח כבר הוזכר קודם לכן, בפרשת בראשית, ועל-פי הכלל "זכר צדיק לברכה", הייתה התורה צריכה לשבח את נח כבר בפרשת בראשית, כשהוזכר לראשונה; מדוע בא השבח רק בפרשת נח?
הסבר הדבר יובן על-פי מאמר הגמרא, שלשון-הרע הורגת שלושה: את המספר, את השומע ואת מי שמדברים עליו. באשר למספר ולשומע – מובן בפשטות הקשר שלהם לתוצאות החטא, שהרי הם חטאו בפועל בלשון-הרע, אבל מדוע צריך לסבול האיש שדיברו עליו?
אלא כאן בא לידי ביטוי כוחו המזיק של דיבור רע, שהוא פוגע גם באדם שעליו מדברים.
עיקרו של דיבור, שהוא מגלה החוצה מה שהיה צפון תחילה במחשבה. יש לדיבור כוח מיוחד להוציא דברים מן ההעלם אל הגילוי. זה כוח ממשי, שמשפיע גם על הזולת (וכמו "אל תפתח פה לשטן"). כאשר מדברים על רע שיש בזולת, גורמים בכך שהרע המצוי בו יהיה גלוי ופעיל יותר. לכן לשון-הרע מזיקה בפועל לזה שמדברים עליו.
ואם כך בצד השלילי – קל-וחומר בצד החיובי, כי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות". כשמדברים דברי שבח על הזולת ומציינים את מעלותיו, על-ידי כך גורמים בפועל, שהטוב שבו יתחזק ויתגבר, והדבר מביא תועלת ממשית לאותו אדם.
ואם בדיבור של אדם בשר-ודם כך, קל-וחומר כאשר הקב"ה כותב בתורה דברי שבח על אדם – ודאי שיש לזה השפעה חיובית על אותו אדם, והשבח הזה מעניק לאותו אדם כוחות מיוחדים לחזק את הטוב שבו.
עתה יובן למה מוזכר שבחו של נח רק בפרשתנו ולא בפרשת בראשית. עבודתו הממשית של נח מתחילה בפרשתנו. זה השלב שבו הוא זקוק לחיזוק מיוחד, כדי לעמוד מול אנשי דורו. לכן דווקא כאן מופיעים דברי השבח על מעלותיו, כדי להעניק לו כוח מיוחד למילוי עבודתו.
מכל זה אנו לומדים את החשיבות שבראיית הטוב אצל יהודי שני ובדיבור אך ורק על מעלותיו. על-ידי הדיבור החיובי אנו מגלים עוד יותר אצל הזולת את הטוב שבו, ובאופן עקיף באה ברכה גם לנו.
(על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 36)
שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה
בראשית לא הכל נוח, אבל…דבר תורה קצרצר לפרשת נח
?
במשך שנתיים וחצי התחבטו תלמידי בית הלל ובית שמאי בשאלה האם נוח (=מוטב) לאדם שנברא או שלא… לבסוף הם הכריעו: לא, זה לא נוח!
כשאנו קוראים בפרשת נח על התככים הקנאה והגזל המלווים אותנו עוד משחר האנושות, אפשר להזדהות עם אמירתם של חז"ל, ולשאול את עצמנו לשם מה כל זה היה כדאי? מה אנחנו בעצם עושים כאן? ומדוע אם כן הבריאה מתוארת בפרשת בראשית כדבר "טוב מאד"?
☕
מסופר על בחור צעיר שנכנס לרבי מליובאוויטש והתלונן על הקשיים והנפילות המלווים אותו בדרכו. הרבי התעניין בתחביביו, והבחור שיתף כי הוא אוהב ציור אומנותי, ובפרט הוא מחבב ציור מסוים של פיקאסו המתאר את רקע השקיעה על חוף הים.
שאל אותו הרבי מה ההסבר לכך שהציור הזה יכול להימכר במיליונים, בעוד שגלוית שקיעה מרהיבה נמכרת בסנטים בודדים, והרי הגלויה המצולמת יותר מדוייקת מהציור…
אלא, שדווקא המאמץ האנושי הכרוך לעיתים באתגרים ומאמץ, ומלווה במחיקות ותיקונים, מוערך ושווה הרבה הרבה יותר.
אז נכון, לא הכל נוח וקל בחיים, אבל כשאנו מתאמצים ומצליחים, התוצאה היא "טוב מאד". תשאלו את נח…
ממתק לשבת פרשת נח תש"פ 2019
זוג צעיר הגיעו לרב עם בנם התינוק ומבקשים את עזרתו, מחר בע"ה אמורה להתקיים הברית של הילד יש ביניהם ויכוח גדול איך לקרוא לבן, האשה רוצה שיקראו לו על שם אבא שלה והבעל רוצה שיקראו לבן על שם אבא שלו, שואל הרב את האשה איך קוראים לאבא שלך והיא אומרת "אברהם" הוא פונה לבעל ושואל איך קןראים לאבא שלו והבעל אומר לו "אברהם" הרב מחייך ואומר להם אז תקראו לו אברהם… אבל אז הבעל אומר זה לא כל כך פשוט כי אבא שלי היה צדיק ואבא שלה היה רשע ואני רוצה שיהיה ברור שהוא על שם אבא שלי הצדיק, אמר להם הרב אני מציע שתקראו לו אברהם וכשהוא יגדל ונראה למי מהסבים הוא דומה נדע על שם מי הוא קרוי…
פרשת השבוע שלנו נקראת פרשת נח והאמת שהשם הזה לא כל כך נראה מתאים לפרשה כי בפרשה זו מסופר על המבול ועל דור הפלגה שהם דברים שבטוח לא נכללים בנח מלשון מנוחה?
מוסבר בתורת החסידות שהשם נח מראה לנו גם על הפנימיות של הדברים אמנם על פניו נראה שהמבול היה דבר רע שהרס והחריב את העולם אבל אם מסתכלים פנימה רואים שזה למעשה הביא מנוחה לעולם על ידי הטהרה שנעשתה בעולם באמצעות המבול ולכן כתוב שכשנח יצא מהתיבה הוא ראה עולם חדש, עולם שהתעלה במדרגתו והפך להיות עולם נקי יותר, עולם שגרם לקב"ה לכרות ברית עם האדם שיותר לא יביא מבול.
לכל אחד מאיתנו יש מצבי מבול בחיים, נסיונות ואתגרים, ולמרות שהם עצמם דברים שליליים ולא רצויים המטרה בהם לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם וכך לטהר את עצמו ואת העולם שמסביבו ולכן כשמגיעים לאדם אתגרים בחיים זה תלוי בו האם להסתכל עליהם כמבול משחית או כדרך לטהרה יתרה ולהוספה בדבקותו בעבודת השם.
יהי רצון שנצליח להביא את העולם לטהרתו בהוספה באור וטוב ובלי צורך במבולים של דאגות וטרדות ובזכות העמידה באתגר נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.
בדיחות קצרות ונקיות לקראת שבת פרשת נח – מילתא דבדיחותא
איך קוראים לחתול עם מחשבות אובדניות? מיציתי
אם חתול יפתח חנות רטבים איך יקראו לה??? קט-שופ
זוג טוב אפשר למצוא רק בחנות נעליים??
כולם יותר טובים ממני, כולם יותר יפים ממני, כולם יותר מושלמים ממני….מסכן מני….
אם אתם מחפשים דאודורנט ולא מוצאים. לעולם אל תרימו ידיים.
חייבים לבנות תיבה / החלק היומי, פרשת נח / סיון רהב-מאיר:
מה עושים כשמבול משתולל מסביב? כשנראה לפעמים שהעולם כולו השתגע? כמו בפרשת השבוע, פרשת נח – לפעמים צריך להיכנס אל התיבה. מתכנסים פנימה, מתמקדים במשפחה ובקרובים, שומרים על הערכים הבסיסיים שלנו, לא מתבלבלים מכל מה שקורה בחוץ.
הספר "נתיבות שלום" מציע לנו לחפש את תיבת נח הפרטית שלנו. בעת משבר, עלינו למצוא את הנקודות הטובות והחיוביות שגנוזות בתוכנו, ולהעצים אותן. וכך נכתב שם:
"אפילו במצבים שבהם משתולל מסביב מבול והכול נראה רע, ישנה תיבת נח שמצילה. כאשר האדם מרגיש שפל וירוד, העצה היא – 'עשה לך תיבה'. לכל אחד יש ניצוץ אלוקי בתוכו, שממנו הוא מקבל כוחות עילאיים ויכול להתעלות, וזוהי תיבת נח שלו, שמצילה אותו מן המבול. לכל אחד יש עניין אחד שעליו הוא שומר, גם בכל המצבים הגרועים ביותר, וממנו אינו נסוג, והפרט הזה הוא תיבת נח שמצילה אותו בתקופות הקשות ביותר. ובדורנו יש שלוש תיבות נח: התורה, השבת והאחדות. אלה כוחות חזקים של טוב, שאיתם אפשר לגבור על הרע הסובב.
פרשת נח לא שייכת רק לאותו הדור. היא לימוד עד סוף כל הדורות, שבכל מצב שבו נמצאים – יש לאן לברוח, וגם במצב הגרוע ביותר, אפשר לדבוק בטוב".
אז מה התיבה שלכם?
דבר תורה יפה שכתב חיים גנט רב ביסל"ת לפרשת בראשית ומתאימה גם לפרשת נח
בתיבה כמעט לבד
"מה היית לוקח איתך לאי בודד?"
מי שלא מכיר את השאלה הזו – שיפסיק לקרוא עכשיו.
אני מתאר לעצמי שאף אחד לא הפסיק לקרוא.
כולנו מכירים אותה, וכולנו יודעים שהתשובות לשאלה הזו מגוונות ורבות כמעט כמו מספר האנשים שניסו לענות.
אבל בשקט בשקט
כשנשב לבד בבית ונחשוב לעומק על השאלה, ונרשה לעצמנו לחשוף את הלב מעט, נגלה שכמעט בלתי אפשרי לענות על השאלה.
למעשה- השאלה מציבה בפנינו אתגר עצום – להגדיר לעצמינו מה חשוב יותר, ומה פחות.
עד שנוכל למצוא תשובה אחת לשאלה הגורלית:
מה הדבר שהכי חשוב לנו בחיים?
"מה היית לוקח איתך לאי בודד?"
זו שאלה שכל התשובות לגיטימיות. אבל אף תשובה לא מספיקה.
חוץ מתשובה אחת.
אדם אהוב, חבר קרוב, איש תומך.
אותם אי אפשר לקחת לאי בודד, כי הוא כבר לא יהיה בודד.
הקושי הכי גדול ב'אי בודד' זה לא ה'אי' אלא ה'בודד'.
אדם הראשון נברא לתוך עולם מלא כל טוב, רק דבר אחד היה חסר:
'לא טוב היות האדם לבד, אעשה לו עזר כנגדו'.
שותף אמיתי לדרך הוא 'עזר – כנגדו'.
מי שיודע לפרגן, לעזור ולעודד.
אבל גם יודע מתי להעיר, לדייק ולכוון את החבר.
אפשר להיות מוקף באנשים, ועדיין להיות ב'אי בודד'.
אבל מי שיש לו חבר טוב, שותף לדרך, מי שיודע לקבל מהסובבים (וגם להעניק להם, בצורה נעימה) גם את העזרה וגם את ההערות הבונות – רק הוא אינו בודד.
רק הוא יכול לפרוח.
רק ביחד ננצח.
תגובה אחת
השבת פרשת נח
(לראות את הטוב שבזולת)
כשהתורה מתארת את נח, היא אומרת: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". בדרך כלל, אחרי פתיחה בסגנון "אלה תולדות" באה רשימת בניו של האיש שבו מדברים, ואולם כאן מתחילה התורה לתאר את מעלותיו של נח – "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו וגו'". רק בפסוק הבא מפורטים שלושת בניו.
רש"י משיב על כך שתי תשובות: פירוש אחד, שבעצם, התיאור על מעלותיו של נח הוא מאמר מוסגר: "הואיל והזכירו – סיפר בשבחו, שנאמר: זכר צדיק לברכה". פירוש שני, שהמושג "תולדות" כוונתו גם למעשים טובים – "עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים", ולכן מפרטת התורה את מעשיו הטובים של נח בהמשך ל"אלה תולדות נח" (רש"י מביא פירוש זה כפירוש שני, משום שאין הוא מתאים לפירוש הפשוט והרגיל של "תולדות").
אולם פירוש זה מעורר תמיהה: הרי שמו של נח כבר הוזכר קודם לכן, בפרשת בראשית, ועל-פי הכלל "זכר צדיק לברכה", הייתה התורה צריכה לשבח את נח כבר בפרשת בראשית, כשהוזכר לראשונה; מדוע בא השבח רק בפרשת נח?
הסבר הדבר יובן על-פי מאמר הגמרא, שלשון-הרע הורגת שלושה: את המספר, את השומע ואת מי שמדברים עליו. באשר למספר ולשומע – מובן בפשטות הקשר שלהם לתוצאות החטא, שהרי הם חטאו בפועל בלשון-הרע, אבל מדוע צריך לסבול האיש שדיברו עליו?
אלא כאן בא לידי ביטוי כוחו המזיק של דיבור רע, שהוא פוגע גם באדם שעליו מדברים.
עיקרו של דיבור, שהוא מגלה החוצה מה שהיה צפון תחילה במחשבה. יש לדיבור כוח מיוחד להוציא דברים מן ההעלם אל הגילוי. זה כוח ממשי, שמשפיע גם על הזולת (וכמו "אל תפתח פה לשטן"). כאשר מדברים על רע שיש בזולת, גורמים בכך שהרע המצוי בו יהיה גלוי ופעיל יותר. לכן לשון-הרע מזיקה בפועל לזה שמדברים עליו.
ואם כך בצד השלילי – קל-וחומר בצד החיובי, כי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות". כשמדברים דברי שבח על הזולת ומציינים את מעלותיו, על-ידי כך גורמים בפועל, שהטוב שבו יתחזק ויתגבר, והדבר מביא תועלת ממשית לאותו אדם.
ואם בדיבור של אדם בשר-ודם כך, קל-וחומר כאשר הקב"ה כותב בתורה דברי שבח על אדם – ודאי שיש לזה השפעה חיובית על אותו אדם, והשבח הזה מעניק לאותו אדם כוחות מיוחדים לחזק את הטוב שבו.
עתה יובן למה מוזכר שבחו של נח רק בפרשתנו ולא בפרשת בראשית. עבודתו הממשית של נח מתחילה בפרשתנו. זה השלב שבו הוא זקוק לחיזוק מיוחד, כדי לעמוד מול אנשי דורו. לכן דווקא כאן מופיעים דברי השבח על מעלותיו, כדי להעניק לו כוח מיוחד למילוי עבודתו.
מכל זה אנו לומדים את החשיבות שבראיית הטוב אצל יהודי שני ובדיבור אך ורק על מעלותיו. על-ידי הדיבור החיובי אנו מגלים עוד יותר אצל הזולת את הטוב שבו, ובאופן עקיף באה ברכה גם לנו.
(על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 36)