6 תגובות

1. קוראים וקוראות יקרים,
   היה זה לילה חורפי בברוקלין, חסידי חב"ד ציינו ב'התוועדות' את יום השנה להסתלקות האדמו"ר השישי, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל. במשך שנה ארוכה הם הפצירו בחתנו, רבי מנחם מענדל, לקבל על עצמו את עול הנהגת החסידות – אבל הוא סירב. אבל באותו הלילה, הרבי נעתר.
   באותו לילה של יו"ד שבט תשי"א אמר הרבי את הדברים הבאים (מופיעים כאן בעיבוד חופשי):
   "כאן באמריקה אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה, דבר חידוש – ומה טוב דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בזה אבל המדרש אומר שכאשר באים למקום, יש לנהוג לפי מנהג המקום. ובכן, הנה ההצהרה:
   "שלושת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, הן דבר אחד. אי אפשר לחלק ביניהן! … כשישנה אהבת השם אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, הרי זה סימן שחסר גם בעבודת השם. לעומת זאת, כשישנה אהבת ישראל, הרי סוף סוף מגיעים גם לאהבת התורה ולאהבת השם".
   היום, כשאנו מציינים את יום יו"ד שבט, הבה נזכור ליישם זאת בחיינו. כי יש בנו שלוש אהבות, ואסור לנו להפריד ביניהן.

2. מה עשה הרבי רגע לפני קבלת ההנהגה על חב"ד ? בשם התמים ר' משה גרונר ע"ה
   ליל י' שבט תשי"א, לילה קודם להתוועדות הגדולה, חדר המזכירות היה ריק מאדם, לבד שהה הרב משה גרונר ע"ה שישב על מקומו הקבוע שם.
   לפתע צלצל הטלפון. ר' משה, על אף ששהה רבות בחדר המזכירות, לא היה ניגש לעולם לטלפון, מפני שלא עבד במזכירות. מלבד אותה הפעם שלאחר כמה צלצולים חוזרים ונשנים ניגש לענות. על הקו היה הרבי.
   הרבי שאל את ר' משה האם יש מאן דהו ב'מזכירות', והנ"ל ענה שלא. ואז שאלו הרבי האם הוא יכול לגשת אליו לביתו (ששכן אז ברחוב ניו יורק פינת רחוב פרזידנט). כמובן שהשיב בחיוב, ואץ רץ לכיוון ביתו של הרבי.
   בהגיעו לבית אמר לו הרבי, שיש יהודי שנמצא כעת בבית רפואה, והוא רוצה לבקרו, אך איננו יודע את מספר הטלפון של הרופא הממונה עליו, לכן הוא מבקש מר' משה, שינסה להשיג את הרופא, וכשישיג יודיע לו.
   בינתיים נכנס הרבי לחדר הלימוד. לאחר זמן ר' משה השיג את הרופא, וקרא לרבי שידבר עמו. הרבי ניגש אל המסדרון – שם שכן הטלפון, ור' משה נכנס לתוך חדר הלימוד ע"מ שלא להאזין לשיחה.
   את המחזה שנגלה לעיניו, סיפר ר' משה ע"ה:
   במרכז השולחן בחדר הלימוד, היה מונח קונטרס המאמר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, כשתחתיו מחברת עליה היו רישומים שונים בכתי"ק של כ"ק אדמו"ר (מתוארכת משנת תש"ח לערך).
   מסביב למאמר היו מונחים ספרים מכל רבותינו נשיאנו כשהם פתוחים. וביניהם היו מונחים גם ספרים מהבעש"ט והה"מ כשהם סגורים.
   לאחר שהרבי סיים את הטלפון, ניגש ואמר לר' משה שהוא נוסע לבקר את היהודי החולה, וביקש מר' משה שימצא בספרייה שהייתה בחדר, ספרי קבלה (שהוזכרו במאמר) ויניחם פתוחים על השולחן.
   כמה מדהימה העובדה, שברגעים נעלים אלו, של יום ההילולא הראשון ויום קבלת הנשיאות יו"ד שבט התשי"א, תוך כדי עוסקו בהכנת מאמר הנשיאות, התעסק רבינו ב'אהבת ישראל' בגופו. עובדה זו מזכירה את סיפורי ה'אהבת ישראל' העצומה של רבותינו נשיאינו, אותם סיפר הרבי למחרת במהלך המאמר…תודה לבורא עולם 🙏

3. ב"ה ממתק לשבת פרשת בשלח תשפ"ב 2022
   הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, סיפר, היה פעם חסיד שנולד בעיירה פולוצק, בעיירה זו היו ישיבות, בתי ספר, בתי כנסיות וקהילה יהודית מפותחת. לפרנסתו הוא עסק בצורפות ובתיקון שעונים, ובשלב מסויים הוא היגר לעיר ולדימיר.
   כאשר הוא הגיע לבקר את רבו, הרבי המהר"ש – האדמו"ר הרביעי של חב"ד – שאל אותו הרבי האם הוא מלמד ומרצה שיעורי תורה ברבים.
   "החסיד ענה "לעצמי אני לומד שעה בכל יום" ואני גם מכין את קריאת התורה כי אני היחיד בכל העיר שיודע לקרוא בתורה. אבל אני לא מלמד תורה ברבים. אנשי העיר הם יוצאי צבא שלא יודעים להתפלל ובקושי לומר את ברכת התורה הם יודעים."
   "אם כך" המשיך הרבי ושאל, "למה עזבת את הקהילה היהודית המפוארת בפולוצק והיגרת לוולדימיר?" נאנח החסיד ואמר רבי באמת כואב לי הלב כל פעם שאני נזכר במקום בו התגוררתי. זה היה מקום מלא בתורה "אבל פרנסה לא הצלחתי למצוא בפולוצק, וחיפשתי מקום שאוכל להתפרנס בכבוד. ואפילו קיבלתי ברכה מהרבי, וברוך השם הברכה התקיימה וכיום יש לי פרנסה בשפע."
   ענה לו הרבי, "יש לך טעות! לא לשם פרנסה גשמית הביא אותך השם יתברך לולדימיר. מי שמאמין בה' ובתורתו ומאמין שהשם משגיח על כל נברא בהשגחה פרטית, חייב להבין שהקב"ה לא מנתק יהודי מעיירה יהודית שוקקת רק לשם פרנסה גשמית בלבד, והטעות הזו נגרמת מטעות נוספת. אתה חושב שהעבודה שלך היא עבודת הצורפות ותיקון השעונים. טעות גדולה בידך! עבודה של יהודי היא תורה ועבודת השם. הקב"ה העביר אותך מפולוצק לולדימיר כדי שתקרב את היהודים הפשוטים ליהדות…
   "יהודי שחושב שהשם מעביר אדם ממקום למקום לצרכי פרנסה בלבד, הוא מקטני אמונה. הרי בכל מקום יכול השם לתת לחם לכל בשר, ומה ההבדל בין פולוצק ולוולדימיר?
   ואכן, הענקתי לך ברכה שתצליח. הברכה היא סיוע למה שתעשה, אבל כשלא עושים כלום, הברכה לא תעזור…"
   בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המן שהקב"ה נותן לעם ישראל לאכול במדבר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצאו העם ולקטו", בגמרא כתוב שיש הבדל בסיסי בין טל לגשם, הגשם תלוי במעשיו של האדם וכפי שהפסוק אומר שאם חלילה לא נעשה את רצון השם "וחרה אף השם בכם ועצר את השמיים ולא יהיה מטר, לעומת זאת טל לא נעצר אף פעם ואינו תלוי במעשי האדם.
   לפי זה לא מובן למה כתוב בפרשתנו לשון מטר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים" שממשיל את נתינת המן לגשם?
   וההסבר הוא שאמנם המן דומה לטל בזה שאינו דורש חרישה, זריעה, קצירה וכו' אבל כן היתה בו עבודה מסוימת של הכנה וכפי שחז"ל אומרים שלצדיקים זה היה כלחם, לבינונים לא לגמרי מוכן והרשעים היו צריכים לטחון אותו, לצדיקים זה ירד בפתח ביתם לבינונים מרחק הליכה קרוב והרשעים היו צריכים ללכת הרבה כך שהיתה כאן עבודה ולכן הפסוק מדמה את זה גם למטר מבחינת זה שגם כאן יש מקום למעשיו של האדם.
   למה באמת היתה צריכה להיות במן עשייה של האדם? כתוב שמטרת המן היתה כדי ללמד את עם ישראל ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם" כשעם ישראל ראו שהקב"ה מספק להם את מזונם בצורה על טבעית הם הבינו שחיי האדם ופרנסתו של האדם תלויים אך ורק בקב"ה וכך גם כשנכנסו לארץ ונצרכו לעבוד ידעו בני ישראל שעבודתם היא רק כלי לברכת השם אבל הברכה מגיעה מהקב"ה. וכדי שיבינו שברכת השם היא גם כשהאדם עושה מעשה, סידר הקב"ה שגם במן תהיה עבודה מסויימת של האדם כדי שיוכל לשים לב שגם כשיש השקעה שלו, מה שקובע זו ברכת השם.
   יהי רצון שנזכה לראות את ברכת השם בכל מעשינו ונהיה חכמים מספיק כדי לעשות כלי שהברכה תוכל לחול בו ובזכות מעשינו הטובים נזכה לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.
   שבת שלום ומבורך לקרוא עוד על הפרשה https://heb.centernyc.com/beshalach/

4. בס"ד חשוב לקרוא,ולקבל הרבה תובנות. רבינו הרי"צ זיע"א הסתלק מאיתנו בגיל 70. שבעים שנה הם פרק זמן חשוב, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"(תהילים). למי שייך המשפט "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"? דוד המלך. רבינו הרי"צ הוא מזרע דוד המלך שגם הוא חי בדיוק שבעים שנה. בין דוד המלך לרבינו, יש עוד ענק שגם חי שבעים שנה – הרמב"ם:) המשותף? כל הענקים האלו חיו 70 שנה ובזמן חייהם הפכו את העולם היהודי. זהו סיפור חייו המרתק של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן
   הרבי השישי של חב"ד-ליובאוויטש שהיה אחד מהאישים המיוחדים ביותר במאה העשרים. בשבעים שנות חייו הוא נתקל בכל אתגר שניתן להעלות על הדעת בחיים היהודיים: הרדיפות והפוגרומים של רוסיה הצארית, מלחמתו של הקומוניזם ביהדות, שהות תחת השלטון הנאצי בפולין וכור ההיתוך של האדישות והלעג האמריקניים לתורה ולמצוותיה. ייחודיותו של הרבי הייתה בכך שהוא לא רק חווה את הפרקים הללו בהיסטוריה של היהדות – כמו רבים מבני דורו – אלא שהוא, במעמד מנהיג העם שהיה לו, התמודד איתם, לעתים קרובות לבדו, וגם יכל להם.
   מסירותה של חב"ד לחינוך הילדים מתועדת באהבה בכתביו הרבים של רבי יוסף יצחק. עוד בהיותו בשנות העשרה לחייו הוא שימש כיד ימינו של אביו כמזכירו האישי. האחריות שהייתה מוטלת על יוסף יצחק הצעיר כללה את ניהול הפעילויות האזרחיות והקהילתיות הרבות שבהן הרבי היה מעורב.
   רבי יוסף יצחק הצעיר, בגלימת החסידים הארוכה שלו, היה דמות מוכרת בחדרי הקבלה של פקידי הממשלה, השרים, אצילי מוסקווה ופטרבורג. בשנת תרנ"ה (1895) השתתף הרבי הצעיר בוועידה הגדולה של מנהיגים דתיים וחילוניים בקובנו, ובשנה שלאחריה — בווילנה.
   יש שהיה רך לשון ודיבר במילים היוצאות מהלב, לפעמים היה נועז ומאיים, אבל תמיד היה נטול פחד ונחוש בדרישותיו: הוא תבע את ביטול התקנות שהוצאו נגד היהודים, את הפסקת הפוגרומים ואת ביטול התכנית הממשלתית של ה"נאורות" הכפויה של החיים היהודיים המסורתיים.
   בי"ג באלול תרנ"ז (1897), בהיותו בן 17, נשא יוסף יצחק לאישה את נחמה דינה, בתו של הרב אברהם שניאורסאהן ונכדתו של ה'צמח צדק', הרבי השלישי של חב"ד. במהלך חגיגות השבוע שאחרי טקס החתונה, הכריז אביו רבי שלום דוב-בער על הקמת תומכי-תמימים, ישיבת חב"ד, ובשנה שאחריה הוא מינה את בנו להיות המנהל הכללי שלה. שם, בכפר הקטן של ליובאוויטש שברוסיה הטרום-סובייטית, אימן הרבי יוסף יצחק את צבא נושאי הלפיד הנאמנים, אשר, בתנאים הבלתי-נסבלים של העשורים שאחרי כן, היו, פשוטו כמשמעו, מוסרים את חייהם כדי לשמור על שלהבת החיים היהודיים, על הגחלת הלוחשת ברחבי רוסיה הסובייטית.
   עם מות אביו בשנת 1920 קיבל רבי יוסף יצחק את המנהיגות על יהדות רוסיה, דווקא בעת שמלחמת החורמה של הקומוניזם נגד החיים היהודיים עברה להילוך גבוה. מאבקו לשימור היהדות התאפיין במסירות הנפש הגורפת-כול שלו, מחויבות בלתי-מתפשרת תוך ביטול העצמי לצרכים הפיזיים והרוחניים של אחיו היהודים ומתוך אמונה בלתי-ניתנת-לערעור במה שהוא ייצג.
   הוא שלח מורים ורבנים למחוזות הרחוקים ביותר של האימפריה הסובייטית והקים רשת מחתרתית עצומה של בתי ספר, מקוואות, וקווי אספקה של חומרים ושל סיוע רוחני. נוגשיו של סטלין עשו כל מה שהיה לאל ידם כדי לבלום אותו. ב-1927 הוא נעצר, הוכה, נידון למוות והוגלה. אבל הוא עמד על שלו, ובלחץ בינלאומי הותר לו לבסוף לעזוב את רוסיה. אבל גם כשעזב את גבולות רוסיה נשארו מאחוריו שליחיו ותשתית החיים היהודיים שהקים; אלו המשיכו לתפקד ולשגשג, ושימרו, ואפילו הרחיבו, את לימוד התורה והחסידות — עד עצם היום הזה.
   כשהמשטר הקומוניסטי אדיר-הכוח התחיל לקרוס בסוף שנות השמונים של המאה העשרים, רשתות בתי הספר, מרכזי ההפצה וקווי האספקה של מזון כשר והשירותים הדתיים של הרבי יוסף יצחק פשוט יצאו מהמרתפים ומעליות הגג, והשתכנו במבנים המרוקנים של המפלגה הקומוניסטית.
   ב-1940, עם הגיעו לניו יורק אחרי שניצל מוורשה הכבושה על ידי הנאצים, נטל על עצמו רבי יוסף יצחק אתגר כביר לא פחות: האווירה הקרירה של העולם המערבי. לא היה שום סימן שרבי יוסף יצחק עומד להפסיד בקרב שלו: על כיסא הגלגלים שלו הוא יצא למסעות אל הצעירים היהודיים ברחבי אמריקה, תחת דגל הסיסמה "אמריקה אינה שונה", ושגם במבצר החומרנות הזה האמיתות הניצחיות של התורה יכולות להכות שורש ולשגשג. הוא הקים ברחבי המדינה ישיבות ובתי ספר, בית הוצאה לאור לספרים יהודיים, ארגון שירותי רווחה ורשתות תמיכה קהילתיות. עם פטירתו ב-1950 הוא כבר סיים להניח את היסוד לתחייה העולמית של חיים יהודיים נאמנים לתורה ברוח חסידית, שאותם המשיך חתנו ויורשו, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן.
   השבוע יום הסתלקותו ויום קבלת הנשיאות של הרבי ❤

5. חובת קריאה! הרבי הרי”צ ביקש מהילדה שתסתכל עליו ואז קרה נס גלוי ….לפני שאפתח בסיפור המופלא הזה,אאחל לכולם שבוע טוב,אנחנו בעיצומה של חגיגה,של הסתלקות האדמו”ר הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון,וקבלת הנשיאות של חב”ד ע”י חתנו הרבי מליובאוויטש. ולהלן הסיפור המופלא: בביקור הידוע של הרבי הרי”צ בשיקגו, בשנת תר״צ (1930 למניינם ביקורו הראשון בארה”ב)
   הוא הגיע לביתו של ישראל ג׳ייקובסון שהיה בשכונת ברונדסוויל (בהמשך עבר לשכונת קראון הייטס) והוא הגיע מס׳ ימים לפני חודש תשרי (לאחר שביקר בחודש אב בארץ הקודש) וראה בביתו של ר׳ ישראל שהגיעו, אתרוגים למכירה במהלך חגי תשרי לפני חג הסוכות.
   הרבי נתן עיניו באחד האתרוגים שהיה יפה ומרהיב ושאל את ר׳ ישראל בכמה הוא הולך למכור אותו.
   ג׳ייקובסון מיד אמר לרבי שהוא לא רצה למכור אותו והוא תכנן לתת אותו לרבי ממילא.
   ׳כמה אשלם לך עליו׳ שאל הרבי ׳אני לא אקח מהרבי אפילו סנט אחד׳.
   ׳בכל מקרה אני צריך לתת משהו תבקש מה שאתה רוצה׳ וג׳ייקובסון ביקש ביום טוב לברך עליו מיד אחרי הרבי (כנראה שהמנהג לברך על הד׳ מינים של הרבי החל בליובאוויטש רק בדור השביעי). הרבי הסכים.
   ג׳ייקובסון הגיע בבוקר היו״ט וראה שפני הרבי מאירות לאחר הברכה על הלולב והרבי אמר לו ׳אני כל כך שמח מהברכה על האתרוג , שתבקש מה שאתה רוצה ואני יברך אותך׳.
   עם ג׳ייקובסון היה באותה העת ביתו הקטנה (שלימים התחתנה עם אחד האחים למשפחת העכט), שהייתה פוזלת בעיניים ואמר לרבי שהוא מבקש שהרבי יברך אותה שתראה טוב בעיניים ולא תהיה פוזלת.
   הרבי הקודם אמר לילדה תסתכלי עליי והילדה הסתכלה על תואר פני הקודש של הרבי הרי”צ והרבי מיד אמר היא רואה ישר ואכן באופן פלאי עיניה התיישרו.
   מעניין לציין שבנה, נולד עם פזילה וזה נשאר בגנים. בלי נדר במהלך השבוע אפרסם סיפורי מופת על הרבי הרי”צ זיע”א!!!

6. רבי יוסף יצחק שניאורסון הוא צדיק מעט "שונה" ממה שיודעים ומכירים.רבי יוסף יצחק הוא לוחם אמיתי ואמיץ שלחם בגופו ובנפשו עבור הפצת היהדות ברחבי רוסיה ומחוצה לה ,בגבורה שלעניות דעתי לא נראתה בהיסטוריה של העם היהודי! למרות הייסורים שעבר רוב ימיו שכללו מאסרים ועינויים,איבוד בתו וחתנו בשואה, ומצבו הבריאותי הקשה ,כל חייו היו מלאים בעשיה ולימוד תורה.במשך שנות חייו הספיק רבנו לעזור לעשרות אלפי איש, הכל בפשטות ובנעימות וכשהגיע לארה"ב הפך את עולמם של היהודים בכך שהקים שם את ישיבת תומכי תמימים המפורסמת ומשם פעל להקמת ישיבות בארה"ב, אירופה וארץ הקודש.הרבי הרי"צ נלחם בהתבוללות ללא שום רושם מגודלה של יבשת אמריקה ומצב היהודים.למעשה כל ימי חייו שום דבר לא עשה רושם על הרבי הרי"צ,לא אנשים,לא מעמד ולא קושי.הרבי מליובאוויטש ר'מנחם מענדל שהיה קשור אליו מאוד ,ביכה רבות לאחר הסתלקותו וקיבל את נשיאות חב"ד לאחר שנה מאז הפטירה. הרבי הקפיד לפקוד את ציון קברו של הרבי הרי"צ בתדירות גבוהה ולאורך עשרות שנים עמד במשך שעות ליד הציון, בחום הקיץ ובשלגי החורף הניו-יורקי לקרוא שם פדיוני נפש ומכתבים מיהודים בעולם ששלחו אליו ולא סתם … הצדיק יוסף יצחק משהו מיוחד בדורנו ,היו כאלו שנושעו רק בזכות אמירת שמו,או מבט בתמונותו.אני זכיתי לדעת מי הצדיק רק דרך הרבי מליובאוויטש בתמונה, לא ידעתי כלום עליו ,אבל זה לא סיפק את הצדיק שבא אלי בחלום ובירך אותי ומאז אני קשורה אליו מאוד ובעיקר בזכות זה הקמתי את העמוד הזה שמרבה לפרסם את הצדיק (ואגב חצה את ה9000 לייקים בהזדמנות זו אני מודה לכל אחד ואחת !) . ולמה הפוסט הזה? כי בשבת הקרובה, י' בשבט נציין את יום ההסתלקות של הצדיק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמור ה6 של חב"ד חתנו של הרבי מליובאוויטש . זיע"א