ציטוטי חז"ל על סוכות, משפטים מחזקים מוכנים להפצה על חג הסוכות מלווים בבאנרים פוטושופ.

סוכה כחופה

"ענין סוכה
כמו חופה
שגומרת הקנין
אשה לבעלה."

רבי יהודה אריה ליב אלתר

יברכך השם בחג הסוכות

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים
בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ
וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה
כִּי יְבָרֶכְךָ השם אֱלֹקיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ
וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ."

ספר דברים, פרק טז, פסוק יג

אנא שתפו לזיכוי הרבים

יש לך כנפיים

☕

יונה קטנה וצחורה הצליחה בקושי לדדות על רגליה, והתפללה לאלוקים שיצמיח לה כנפיים. אך כעבור זמן מה היא פנתה לאלוקים וביקשה שיקח ממנה בחזרה את הכנפיים, כי הן מקשות עליה ללכת. אמר לה אלוקים: לא הצמחתי לך כנפיים כדי שתלכי, תתחילי לעוף…

?

בחג הסוכות הבא עלינו לטובה אנו יושבים בסוכות, זכר לענני הכבוד שהקיפו את עם ישראל בצאתם ממצרים, עליהם נאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי".

חג הסוכות מסמל את הבגרות והבשלות של עם ישראל, שיצא בפסח ממצרים כתינוק שזה עתה נולד, קיבל את התורה בשבועות אך לא שמר על המתנה והפסיד את הלוחות הראשונים. כעת, אחר המחילה ביום הכיפורים, כבר ניתנים לנו הכנפיים, בדמות הלוחות השניים, כאותו בוגר שהפיק את לקחי העבר וצמח מהם, ועל כך היא השמחה הגדולה, שבאה לשיאה בימי הסוכות "זמן שמחתנו" ובשמחת תורה.

אם עד עכשיו עמדנו על הרגליים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, כעת עלינו להתחיל לעוף ולשמוח בשמחת חג הסוכות…

והיית 'אח' שמח"…

"כשהייתי ילד בן שמונה", מספר יהודי ירושלמי, "הלך אבי לעולמו. החיים שלנו התפרקו ברגע. אבא היה המפרנס העיקרי ופתאום עול הפרנסה נפל על כתפיה של אימא. השנים הבאות היו קשות ועצובות, כשאימא הבודדה מנסה להחזיק איכשהו את הראש מעל המים. אחרי הבר מצווה שלי, באתי הביתה בתחילת חודש אלול ואמרתי שהמורה אמר שאני כבר בוגר ועלי לרכוש סט ארבעה מינים. אמי השיבה בכאב: "לצערי לא אוכל לתת לך כסף לקניית אתרוג, בקושי חסכתי כסף לקניית בשר ודגים לסעודות החגים. אנו נמצאים בתחילת חודש אלול וביכולתך לחסוך כסף מדמי הכיס שלך, וכן ממבצעי ה'תהלים' שאתה משתתף בהם".

במשך חודש וחצי אספתי פרוטה לפרוטה, עד שהגיע ערב סוכות. הלכתי באושר עם קופת החיסכון שלי לשוק 'מחנ-יודה' וקניתי אתרוג בקופסה סגורה שכתוב עליה "מהודר". האושר שלי לא ידע גבולות. אני כבר גדול ומצליח למלא את החלל שהותיר אבא. אך כשהגעתי הביתה ופתחתי את הקופסה, גיליתי שכנראה סידרו אותי. האתרוג לא היה יפה ובטח לא מהודר.

נשברתי, התקשיתי להכיר בכך שחלומי אבד. אמרתי לעצמי שאולי אני לא בקי בהלכות אתרוג והוא כן כשר ואפילו מהודר כמו שכתוב על הקופסה. החלטתי לעלות לביתו של ה'ראשון לציון', הרב מרדכי אליהו, שגר בשכנות אלינו ולשאול על איכות האתרוג.
הרב עיין בו מכל צדדיו ואמר: "כשר". שאלתי: "האם זה מהודר?" והרב חזר ואמר: "כשר". יצאתי מהבית בלב כבד. זה כשר, אבל לא האתרוג שחלמתי עליו. בטרם הספקתי לרדת שתי מדרגות, יצא אחד מבני הבית וקרא: "הרב מבקש שתשוב אליו". חזרתי והוא אמר: "בוא נעשה עסקת חליפין, תביא לי את האתרוג שלך, הכשר, ואני אביא לך את האתרוג שלי, המהודר". לא ידעתי מה לומר, אבל הרב לא הותיר לי ברירה. הוא החליף את הקופסאות ואני יצאתי עם אתרוג של למעלה מאלף שקלים. ירדתי את המדרגות בוכה, הדמעות ירדו על פניי ואפילו לא עצרתי לנגב אותן.

למחרת, ביום הראשון של סוכות, קמתי להתפלל בנץ החמה עם הרב אליהו. הסתכלתי עליו כאשר הוציא את האתרוג ולא האמנתי. הרב אחז את האתרוג שלי, ה"כשר". הוא ראה מרחוק שהגעתי לתפילה והיה חשוב לו שאבחין שהחלפת האתרוגים לא היתה רק כדי לשמח אותי…"

האתרוג מכונה בתורה "פרי עץ הדר". על כך אמר רבי יוסף יצחק (הריי"צ), כי האתרוג המהודר ביותר הוא זה שכבר השחיר מרוב יהודים שנטלו ובירכו עליו…

אז השנה בשל המצב, אולי יהיו פחות אורחים בסוכה (למעט נשמות ה'אושפיזין' הבאות לבקר בסוכותינו גם בסגר…), אך האפשרות עדיין נתונה להביא את שמחת החג למי שחסר לו, בשמחה, במזון או בממון, ובכך שמחת החג שלנו תהיה מהודרת יותר. בכך לא רק נקיים את הציווי "ושמחת בחגך, והיית אך שמח", אלא גם "אח שמח"…

תזכורות לחג הסוכות:

👈המצווה העיקרית של ישיבה בסוכה, היא הערב. בשל המצב ולמי שאין סוכה, רצוי להשתדל מאד, לכל הפחות, לשמוע בסוכה קידוש שבת וחג, לברך "לישב בסוכה" ולאכול 'כזית' פת או עוגה (56 גרם).

👈בשל השבת, מצוות נטילת הלולב השנה היא רק בימי חול המועד (א-ו).

👈בהדלקת הנרות כשסוכות חל בשבת מברכים "להדליק נר של שבת ויום טוב" ו"שהחיינו".

רקע ומדריך הלכתי ומעשי מפורט לחג הסוכות: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/569184

החיים זה עכשיו / החלק היומי על סוכות 2020 / סיון רהב-מאיר:

איזה סוד אפשר ללמוד השנה מהאושפיזין? לצערנו אסור להזמין לסוכה אורחים אמיתיים, אבל האושפיזין מוזמנים, גם בלי ריחוק חברתי. אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. בכל לילה נהוג "להזמין" אותם לסוכה.

אז מה המסר שלהם, בפרט בשנה הזו?
כשמסתכלים על סיפור חייהם, רואים שהם לא הפסיקו להתמודד עם משברים ובעיות. אברהם עזב את מולדתו והגיע לישראל, ומשם למצרים ובחזרה. יצחק נדד ברחבי הארץ והתמודד עם אויבים. יעקב ברח לחרן, חזר לארץ, וירד למצרים. את יוסף האחים שלו מכרו, והוא התגלגל לכלא המצרי. משה הוחבא בתיבה ביאור, והמשיך לבית פרעה ולמדיין. אהרון אחיו נדד יחד איתו ארבעים שנה מאתגרות במדבר. גם חייו של דוד היו רצופים מלחמות ומרידות.

אבותינו ניהלו חיים של "סוכה", של ארעיות, לא של בתי קבע. אבל למרות כל הטלטלות – כל אחד מהם בנה את עצמו תוך כדי: למד, חינך, עשה טוב – והפך לדמות משמעותית, נצחית ועוצמתית. הם לא דחו הכל ל"אחרי המשבר", ל"אחרי הקורונה". להיפך. הם הבינו שהחיים הם עכשיו, תוך כדי המהומה. במקום לחכות לשקט ולשלווה ואז להתחיל לעשות מה שחשוב, הם ידעו להתמקד בעיקר, גם כשהכול מסביב רעד.

את המסר הזה כדאי להכניס השנה לסוכה, ולנסות ללמוד מהם איך לפעול בעת משבר. חג שמח.