דברי תורה קצרים לחג הסוכות

דברי תורה קצרים לחג הסוכות

לקט דברי תורה קצרים לחג הסוכות לאור החסידות מוכן להפצה ולהדפסה

חג הסוכות ( כוחה של הסוכה )

בחג-הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ואחת מהן היא מצוות הישיבה בסוכה. ובכל- זאת נקרא החג כולו סוכות, על שם מצוות הסוכה, ולא על שם מצוות אחרות, כמו ארבעת המינים וכדומה.
אחד ההסברים לכך נעוץ במעלות המיוחדות שיש במצוות הישיבה בסוכה על מצוות ארבעת המינים. מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג והיא נמשכת עד תום החג. לעומת זאת, מצוות נטילת ארבעת המינים מתחילה רק למחרת בבוקר.

הבדל נוסף: את מצוות ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום, ולאחר שכבר קיימו את המצווה – פטורים ממנה. ואילו מצוות הישיבה בסוכה חלה כל הזמן, שכן עליה נאמר "תשבו כעין תדורו", וכשם שהאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום, כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו.
יתרון נוסף למצוות הסוכה על כל המצוות האחרות: כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסויימת והן קשורות באיברים מסוימים באדם. מצווה אחת מקיימים באיבר אחד ומצווה שנייה מקיימים באיבר אחר. לעומתן, מצוות סוכה אינה מוגדרת בהגדרה פרטית כלשהי, אלא "תשבו כעין תדורו" – היא מקיפה את כל איברי האדם, עם כל פעולותיו ומעשיו.
ויתרה מזו: הואיל ואמרו חז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם", מכאן שהפעולה של הדירה על האדם היא גם כשהוא נמצא מחוצה לה. ועל-כן, בחג-הסוכות, שדירתו של האדם היא הסוכה, הרי גם בלכתו ברחוב הוא נתון להשפעתה של הסוכה.

חודש תשרי הוא חודש כללי, והוא מעניק כוחות מיוחדים לעבודת-ה' במשך כל השנה. מכל מצווה של מועדי החודש אנו שואבים כוחות והוראות לעבודתנו במשך השנה. מה אנו מקבלים ממצוות סוכה?
ובכן, מצוות הסוכה מעניקה ליהודי כוח לקיים את ההוראה "בכל דרכיך דעהו". יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא גם בשעה שהוא עוסק בענייניו האישיים, בעובדין דחול. הסוכה נותנת כוח לכך, שכן כשיושבים בסוכה מקיימים את המצווה גם כשעוסקים בצרכים האישיים, כאכילה, שתייה ואפילו שינה.

הגמרא מכנה את מצוות הסוכה – "מצווה קלה". כשיהודי יוצא לעבודת ה' במשך השנה מתוך החלטה תקיפה ונחושה – יהיה מה שיהיה, אני עבד של מלך מלכי המלכים הקב"ה ושום דבר לא ימנע ממני למלא את רצונו – אזי קל לו לפעול שגם צרכיו הגשמיים יהיו כראוי, והוא יעשה דירה לו יתברך גם בחייו הגשמיים.
וכאשר האדם עושה דירה לו יתברך בכל מעשיו וענייניו, מעניק לו הקב"ה מידו הרחבה, בכל הנצרך לו, בבני, חיי ומזוני רוויחי.

(עפ"י 'לקוטי שיחות' כרך ב, עמ' 417)

חג שמח!!!

לשכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

 

 

ממתק לשבת חול המועד סוכות תשע"ט

לפני כמאתיים שנה, כיהן בברלין רב חשוב בשם צבי הירש לווין. הוא היה מיודד עם מושל העיר וזה ביקש להתארח אצלו בחג הסוכות. המושל הופיע בליל החג בבית הרב ונדהם לראות את בני הבית עוזבים את ביתם החם, יורדים אל סוכה קטנה בחצר ואוכלים בין כתליה הרעועים. בסוף הסעודה, ביקש המושל לשאול שאלה: יודע אני כי בליל הסדר שואלים הילדים: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. אך אני מתפלא שהם לא שואלים כך הלילה הזה? מה יותר משונה ומוזר מהחג הנוכחי?
"לצערי", השיב לו הרב, "התשובה פשוטה: הילדים יודעים כי החיים שלנו בגלות הם רעועים. פעם אנו כאן ופעם מגורשים למקום אחר. פעם אנו חיים בבית עשיר ופעם צריכים לברוח לסוכה דלה וצרה. לכן אין להם תמיהה על הירידה לסוכה. בפסח, לעומת זאת, אנו יושבים בפאר ועושר, כמו בני מלכים שיצאו לחירות – ולכן הילדים תמהים: "אבא, מה נשתנה הלילה הזה"?

*

בחג הסוכות יש לנו ציווי מיוחד לשמוח ואחת המצוות שבהן באה השמחה לידי ביטוי היא שאיבת המים לניסוך על גבי המזבח, השאיבה נעשתה בשמחה גדולה עד כדי שחז"ל אומרים "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"
מה כל כך מיוחד בשאיבת מים וניסוכם על גבי המזבח? במשך השנה היו מנסכים גם יין על גבי המזבח וגם זה היה נעשה בשמחה אבל השמחה על המים מודגשת הרבה יותר וזה קצת תמוה כי אנחנו יודעים שהיין הוא זה שמשמח "ויין ישמח לבב אנוש" ולעומתם המים אין בהם תכונה מיוחדת של שמחה?
מסבירה תורת החסידות: היין בטבעו לשמח ולכן השמחה שהוא מביא מוגבלת לטבעו ותכונותיו של האדם והשמחה גם תלויה בכמות היין וסוג היין, זה מגביל את השמחה לרמה מסוימת, ניסוך המים לעומת זאת מבטא שמחה אלוקית שלא תלויה בטבע האדם, שמחה פשוטה של מצווה ולכן היא לא מוגבלת. השמחה היא לא בגלל תכונות המים אלא בגלל הצו האלוקי.
גם כיום שאין לנו בית מקדש יש לנו ברוחניות את שני סוגי העבודה, היין מסמל עבודת השם מתוך הכרת האדם שיש בה מעלה שהאדם אכן מבין ומכיר אבל היא מוגבלת לשכלו של האדם ולכן גם השמחה במצווה מוגבלת, המים מסמלים שמחה של מצווה שלא מוגבלת בהבנת האדם השמחה שלו היא בעצם הזכות לקיים את רצון השם וזו שמחה שפורצת את כל ההגבלות עליה נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
יהי רצון שנזכה לקיים את רצון השם מתוך שמחה ללא הגבלות ובזכות זה נזכה שהקב"ה ישמח אותנו בניין בית המקדש במהרה בימינו.

שבת שלום ומבורך וחג שמח!

 

סוכות-הצטיידות-לכל-השנה

 

שבת חול המועד סוכות (השמחה הפנימית של "חג האסיף")

חג-הסוכות מצווה לשמוח הרבה יותר מבמועדים האחרים, ועד שהחג הזה אף מכונה בתורה "זמן שמחתנו". הדבר מתבטא בכך ש הציווי לשמוח בחג-הסוכות מופיע בתורה שלוש פעמים, שלוש שמחות.
הסיבה לשמחה היתרה נובעת מכך שזה "חג האסיף, בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". הדבר מודגש עוד פעם: "באספכם את תבואת הארץ". בחג הזה התבואות כבר נמצאות בבתים ובאסמים, ומזה יש שמחה גדולה, כלשון המדרש: "התבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כתב שלוש שמחות".

התורה היא מלשון הוראה. היא מדריכה את היהודי בחייו היום-יומיים. כל פרט בתורה נועד להפיק לקח בעבודת ה' הפרטית של האדם. גם השמחה המרובה על השלמת האסיף בחג-הסוכות, רומזת לעניין מהותי ועקרוני בעבודת ה'.
עבודת ה'איסוף' היא עבודתו הקבועה של יהודי, כמו שנאמר: "שש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה". נוסף על המלאכות החקלאיות יש כאן רמז גם לעבודתם הרוחנית של בני-ישראל. עבודה זו נעשית הן בארץ-ישראל הן בחוץ לארץ, שהרי בכל מקום שיהודי נמצא, מוטלת עליו החובה: "עשה כאן ארץ-ישראל" – לעשות את מקומו למקום של קדושה ויהדות, כמו בארץ-ישראל.

משמעותה הפנימית של עבודת איסוף התבואה היא זיכוך כל ענייני העולם וחיבורם לקב"ה. יהודים נדרשים לברר, ללקט, לקבץ ולאסוף את כל הניצוצות האלוקיים שהקב"ה הסתיר בעולם. עלינו לאספם – "ואספת" – ולהעלותם לקדושה. העבודה הזאת נעשית על-ידי קיום התורה והמצוות והפצתן בכל מקום.
משימת האיסוף הזו חלה לא רק על העבודה בעולם כולו, אלא גם בעבודת האדם עם עצמו. עליו ללקט, לקבץ ולאסוף את כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהשגיח שיהיו חדורים אך ורק בענייני קדושה.

תפקיד זה מוטל עלינו כל ימות השנה. אולם חג האסיף מסמל את המצב שבו עבודת כל השנה מגיעה לידי שלמותה: "בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". בחג הזה משלימים את עבודת האיסוף של ניצוצות הקדושה הטמונים בכל תחומי העולם, וגם את איסוף כל המחשבות הדיבורים והמעשים, והקדשתם לה'. לכן השמחה גדולה דווקא בחג-הסוכות.
'חג האסיף' רומז גם-כן לאיסוף המיוחל – קיבוץ ואיסוף כל בני-ישראל, מכל העולם כולו, לקיבוץ הגלויות של הגאולה השלמה – "קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ". גם זאת אנו יכולים לפעול על-ידי 'אסיף': כשיהודים בכל מקום מתאספים יחד, בכינוס אחווה, מתוך אהבת-ישראל, "כאיש אחד בלב אחד" – הם מבטלים את סיבת הגלות וממילא מתבטלת התוצאה, שהיא הגלות, ואנו זוכים מיד להתאסף יחדיו בבית-המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה.

( 'התוועדויות' תשנ"ב כרך א, עמ' 97)

שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

סוכה כחופה

 

סיפור לשבת וחג.
בחור צעיר אחד הגיש בקשה לראיון עבודה באחת מהחברות הגדולות.
הוא הצליח לעבור את הראיונות הראשונים ונותר לו רק הראיון הסופי עם מנהל החברה.
המנהל קרא את קורות חייו של המרואיין והתרשם מאוד!
בראיון, שאל המנהל: "האם יש לך מלגת לימודים?"
‏"לא", ענה הבחור.
‏"אביך שילם על הלימודים?" שאל המנהל.
‏"כן", ענה הבחור
‏"היכן עובד אביך?" שאל
‏"אבי נפח!" אמר
‏המנהל ביקש שיראה לו את כפות ידיו.
‏ידיו היו רכות וללא רבב.
‏"האם כבר עזרת לאביך בעבודתו?" שאל המנהל
‏והצעיר ענה: "לא. הורי תמיד עודדו אותי ללמוד ולקרוא הרבה ספרים. בנוסף, הוא עושה את העבודה הרבה יותר טוב ממני!"
‏ ואז, אמר המנהל: "יש לי בקשה אליך. לך היום הביתה… רחץ את ידי אביך וחזור אלי מחר בבוקר."
‏הבחור, שראה שיש סיכוי גדול שיקבל את העבודה, קיבל את הבקשה.
‏כשהגיע הביתה שאל את אביו אם ירשה לו לרחוץ את ידיו.
‏האב חשב שהשאלה מוזרה, אבל הסכים והראה לבנו את ידיו.
‏הבן רחץ את ידיו של אביו באיטיות. זו היתה הפעם הראשונה שהוא הבחין שידי אביו היו כל כך מקומטות ומלאות בצלקות.
‏חלק מהמכות היו כל כך עמוקות שהאב הרגיש כאב כשבן נגע בהן.
‏זו היתה הפעם הראשונה שהבחור הבין מה היתה משמעות עבודת כפיו של אביו כדי שהוא יוכל לשלם את לימודיו של בנו.
‏הצלקות בידיו של אביו היו המחיר שהיא שילם על חינוכו, בית ספרו ועתידו!
‏מיד לאחר סיום נקיון ידיו, הלך הצעיר לנקות את הסדנה של אביו.
‏באותו הלילה האב והבן שוחחו ממושכות.
‏למחרת בבוקר, חזר הבחור למשרד המנהל.
‏המנהל ראה שעיני הבחור מלאו בדמעות ושאל אותו: "תוכל לספר לי מה קרה ומה למדת אתמול בביתך?"
‏"רחצתי את ידי אבי וניקיתי את סדנתו.
‏עכשיו אני מבין יותר, שללא הורי, לא הייתי כאן ולא הייתי מי שאני היום.
‏כשעזרתי לאבי הבנתי כמה קושי ומאמץ נדרשו לעשות מה שעשו עבורי.
‏עוד הבנתי, את החשיבות להעריך ולעזור למשפחתי."
‏אמר המנהל: "זה מה שאני מחפש בצוות שלי. אני רוצה להעסיק אנשים שמסוגלים להעריך עזרה לזולת. אנשים שיכירו בעבודתו של השני ואנשים שמטרתם היחידה בחיים לא תהיה כסף… התקבלת לעבודה!"

ילדים שיש להם כל מה שהם רוצים, הופכים לשחצנים וללא שמץ של מושג בהערכת הדברים.
ההורים שמגנים על ילדיהם בכל, מתוך אהבה, לא שמים לב שהם עלולים להרוס את הערכים הטובים שלהם.
לאחר סיום הארוחה, הניחו לילדיכם להדיח את הכלים. חלקו את מטלות הבית בין בני המשפחה. למדו את ילדיכם להעריך את המאמץ של האנשים, להכיר את הקשיים בעולם וללמוד את היכולת לעבוד עם אנשים אחרים.

שבת שלום. 🌷🙋

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.