האם לדעתכם – זו תקופה אבודה? – דבר תורה קצר לפסח שני
רק תלמיד אחד המשיך ללמוד תורה אצל אלישע בן אבויה, אחר שפרש מדרך המצוות. היה זה התנא רבי מאיר, שהיום י"ד באייר, מציינים את יום פטירתו, שאמר על עצמו "רימון מצא – תוכו אכל קליפתו זרק"…
פעם, ברגע של התעוררות, שאל רבי מאיר את רבו אלישע מדוע אינו שב ומתקן את דרכו. ענה לו אלישע, ששמע בת קול יוצאת ממרום ואומרת שכולם יכולים לחזור "חוץ מאחר" (כינויו של אלישע אחר פרישתו).
על סיפור תמוה זה, המנוגד לכאורה לכלל הבסיסי של התשובה ביהדות, שאומר שאף פעם לא מאוחר לשוב ולתקן, נאמרו ונכתבו פירושים רבים במשך הדורות.
פירוש מעניין אומר שאלישע לא הבין נכון את המסר שנאמר לו ממרום. כן, כולם יכולים לתקן, כולל אלישע. "חוץ מאחר" – ממי שחושב שכבר מאוחר מידי, שאין לו צ'אנס לתקן, ומחמיץ במו ידיו את ההזדמנות.
זהו המסר המדויק של חג פסח שני אותו אנו מציינים היום, אודותיו מסופר בתורה שאלוקים נעתר לבקשת אלה שלא הספיקו לעשות זאת במועד א', ואיפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועד ב', בי"ד באייר, 30 יום אחר חג הפסח,
וכיום אנו נוהגים לאכול מצות בתאריך זה, כזכר לפסח שני.
עם הסתכלות נכונה וקצת חשיבה מחוץ לקופסה, נוכל להפוך את ה'קורונה' ל'כתר', בהורות, בזוגיות ואפילו בפרנסה…
אין מצב אבוד, תמיד אפשר וצריך לתקן!
(האמת היא שאת המסר זה כבר כתבתי היום והוא נמחק לי, אבל זו ההוכחה שאפשר לחזור ולתקן ?)
לעולם אל תשרוף גשרים
עוד תתפלא להיווכח
כמה פעמים במהלך חייך
יהיה עליך לחצות את
אותו הנהר.
גרג אנדרסון
רפוא"ש לנחמה קזז
ההזדמנות הגדולה
שלך יכולה להיות
בדיוק
היכן שאתה נמצא כעת.
נפוליאון היל
רפוא"ש לנחמה קזז
תגובה אחת
איזה יום קדוש היום בערב ומחר ווואו !!!! גם פסח שני ,גם הילולת התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס וגם הילולת רבי יהודה בר עילאי!!!!! על הצדיקים ארחיב בהמשך ועל פסח שני חשוב שתקראו מה המשמעות : הערב, י"ד באייר הוא "פסח שני".
בזמן בית-המקדש הייתה זו הזדמנות נוספת להקריב קורבן פסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בפסח הראשון. בימינו, מציינים את היום באי-אמירת תחנון ונוהגים לאכול בו מצות.
מדוע חוגגים את פסח שני?
בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן והקריבו את קורבן הפסח. על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?
לאחר ששאל את פי האלוקים, מסר להם משה רבינו את התשובה לתלונתם: שלושים יום לאחר חג הפסח יצויין חג הפסח השני. בי"ד באייר, אלו שהיו טמאים או בדרך רחוקה בפסח הראשון, יוכלו להקריב את קורבן הפסח כהלכתו.
מאז ואילך, שלושים יום לאחר חג הפסח היה עם ישראל חוגג את ה'פסח השני'. פסח זה שימש כהזדמנות שניה עבור אלו שלא חגגו את הפסח הראשון והם היו מביאים במהלכו את קורבן הפסח.
מה עושים בפסח שני?
בימינו, כשבית המקדש לא עומד על מכונו בירושלים, לא מביאים את קורבן הפסח. עם זאת, גם כיום מציינים את חג פסח שני כיום מיוחד.
הנה המנהגים המיוחדים ליום אלו:
אי-אמירת תחנון: יום י"ד באייר נחשב כיום שמחה ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תחנון".
אכילת מצה: רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה. אך שלא כמו בפסח הראשון, מותר לאכול חמץ במשך כל היום.
המסר של פסח שני –
הרבי מליובאוויטש מצטט ביום יום את הפתגם הבא:
"ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן".
במילים אחרות, פסח שני נותן לכולנו את התקווה והאמונה שתמיד בורא העולם ייתן לנו הזדמנות שניה לתקן את מה שהחסרנו.
יהי רצון ונרבה לתקן היכן שפגמנו ונזכה למחילה משמיים. אמן ואמן.