הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.



מנגיש את תורת החסידות ומכתבי הרבי לחיי היום־יום, וכותב על יהדות, זוגיות, שלום בית ועבודת המידות. בכל שבוע הוא ורעייתו מיטל מארחים בביתם בניו יורק את ארוחות "שישי אצל צבי ומיטל" לקהילה הישראלית.
חגים ומועדיםברכה לראש חודש אייר
חגים ומועדיםברכה לראש חודש ניסן
חגים ומועדיםפתגמים קצרים חסידיים לחודש ניסן | אמרות וציטוטים לניסן מסודר לפי ימים החודש
חגים ומועדיםתפילת אבינו מלכנו – כוונות – תפארת שלמה – כתבנו בספר פרנסה וכלכלה
חגים ומועדיםב ניסן
חגים ומועדיםעירוב תבשילין הלכה למעשה
תגובה אחת
מה היא חלת מפתח
לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה. תפקידו של המפתח הוא להזכיר כי כדי להתפרנס, יש לעשות את רצונו של הבורא, שהרי מפתח הפרנסה נתון בידיו.
א. "חלת מפתח" היא חלה המיועדת ללחם משנה ב"שבת מברכין" (של חודש אייר) שלאחר הפסח, ויש בה רמז מסויים לצורת מפתח, ומיוחס למנהג זה סגולה לפתיחת שערי פרנסה ושפע של ברכה.
ב. יש נוהגים: לנקוב את החלה במפתחות [ויש שעושים זאת עם המפתח של ארון הקודש], ויש נוהגים: להחביא בתוכה מפתח/מפתחות עטופים ולהוציאם לאחר האפיה, יש נוהגים: לעשות עליה צורת מפתח ע"י שומשום, ויש נוהגים: לעשות את כל החלה בצורת מפתח (נראה שהדרך האחרונה עדיפה מכמה בחינות).
ג. אף שמנהג זה לא נשתרש בכל הקהילות ואין לו מקור בדברי הפוסקים, מכל מקום הוא הוזכר לשבח בכמה ספרי מנהגים וחסידות, ומנהג ישראל תורה הוא, וכבר נוהגים כך מאות שנים.
🔑 צריך לדעת שמפתח הפרנסה בידו של ה' יתברך בלבד, וכדברי הגמ' (תענית דף ב.:): "אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים… במערבא אמרי: אף מפתח של פרנסה, דכתיב פותח את ידך וגו'. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא? אמר לך: גשמים היינו פרנסה".
חלה בצורת מפתח טעמים למנהג
.
יש שנהגו בשבת "שמיני" אחר הפסח או פרשת "אחרי מות" שחל לפעמים אחר הפסח לעשות חלה בצורת מפתח (אמרי
פנחס שבת ומועדים אות רחצ, רב טוב פרשת שמיני ד"ה וזאת)
הטעם: כי בעת הזאת כאשר נכנסו אבותינו לארץ ישראל פסקו מלאכול מן (עיין יהושע הן ומאז התחילו לאכול מתבואת האר'ן והוצרכו לפרנסה ודבר ידוע שלכל רבר יש שער כמו שמתפללים שיפתה לנו ה' שערי פרנסה ומזה הגיע המנהג לעשות צורת מפתח על חלות לרמז שיפתח לנו ה' שערי פרנסה (אוהב ישראל
מאפטא לקוטים לפרשת שמוני)
טעם אחר:
לפי שבימים אלו אנו סופרים את העומר במשך מ"ט יום ואנו הולכים משער לשער ולכל שער יש מפתח על כן אנו עושים צורת מפתח (שם)
טעם אחר: על פי מה שנאמר בשיר השירים "פתחי לי אחותי רעייתי" ואמרו במדרש (שהשיר שמו שאומר הקב"ה לכנסת ישראל "פתחו לי כחודו של מחט ואני אפתח לכם בפתחו של אולם" לפי שבפסח היו כל השערים פתוחים ואח"כ ננעלו השערים ואנו צריכים לפותחן ולזה אנו עושים צורת מפתח לרמז בזה שאנו פותחים מעט על ידי מצות שבת וח' הטוב יפתח לנו ויצו שחקים ממעל ורלתי שמים יפתח וכאשר נתן לאבותינו אה המן בחודש אייר שמברכים בשבת זו (שם)
בשם הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע שהיה תלמיד חבר של הבעש"ט הקדוש (אמרי פנחס אות רי"ז) מובא שהזמן שבין פסח ראשון לשני הוא עת רצון ושערי שמיים פתוחים, ונותנים סימן לכך ע"י שמנקבים את החלות במפתח (וראה מעין זה בסידור היעב"ץ).
כיון שמתחילים לספור ספירת העומר, ומ"ט ימים אלו הם סוד חמישים שערי בינה, והולכים ומתעלים משער לשער, ולכל שער יש מפתח, ולכן עושים צורת מפתח (אוהב ישראל שם).
בחודש אייר נתן הקב"ה את המן מן השמיים לאבותינו במצרים, ולכן בשבת שמברכים את חודש אייר, זהו זמן טוב שהקב"ה פתח לנו את אוצרו הטוב (טעמי המנהגים).
שבת זו מסוגלת לשפע וגאולה ונקראת "שבת געלא מצות" – "שבת גאולה מצות" (ישמח ישראל תזריע בשם המגיד מקוז'ניץ).
שנזכה לברכת ה' ולגאולה שלמה בקרוב אכי"ר,