להלן מדריך מפורט ומדויק על תשעת הימים, תוך פירוט מנהגי העדות השונות
להלן מדריך מפורט ומדויק על תשעת הימים, על פי המקורות שסיפקת, תוך פירוט מנהגי העדות השונות: וקובץ מסכם להורדה והפצה
טבלה מסכמת של הלכות ומנהגי תשעת הימים, תוך הדגשת ההבדלים בין העדות השונות,
| הלכה/מנהג | חב"ד (ואשכנזים רבים) | ספרדים (רובם) | ציונות דתית (גישה רווחת) | הערות והבדלים עיקריים |
| תחילת ההגבלות | מראש חודש אב | מראש חודש אב (אכילת בשר ויין מ-ב' באב; רחצה ויין לתענוג משבוע שחל בו) | מראש חודש אב | חב"ד ואשכנזים מתחילים רוב ההגבלות מראש חודש. ספרדים מקילים יותר עד שבוע שחל בו. |
| אכילת בשר ושתיית יין | אסור מראש חודש אב ועד י' באב בצהריים. מותר למבדיל במוצ"ש חזון (עדיף מיץ ענבים). הקלות לחולים (עדיף עוף). | אסור מ-ב' באב (יום אחרי ר"ח) ועד י' באב. מותר בראש חודש עצמו. מותר למבדיל במוצ"ש חזון (אפשר גם יין). | אסור מראש חודש אב ועד י' באב. אשכנזים מהציונות הדתית מקילים מ-י' באב בחצות. | חב"ד/אשכנזים מחמירים מראש חודש. ספרדים מקילים בראש חודש. |
| רחצה/אמבטיה | אסור במים חמים מראש חודש. מותר בצונן לצורך ניקיון. הקלות לחולים/מזיעים. מותר דאודורנט. | אסור במים חמים רק משבוע שחל בו. מותר בצונן כל התקופה. מותר בים (אך ראוי להימנע מסכנה). | אשכנזים מחמירים מראש חודש. רחצה לצורך ניקיון מותרת במים פושרים/קרים. מי שריח זיעתו נודף – יתרחץ. | חב"ד/אשכנזים מחמירים מראש חודש. ספרדים רק משבוע שחל בו. |
| תספורת וגילוח | אסור מי"ז בתמוז. הקלות לנשים לצורך צניעות/שידוך. | מותר בימי בין המיצרים. אסור רק משבוע שחל בו. | אשכנזים מי"ז בתמוז. ספרדים רק משבוע שחל בו. | חב"ד/אשכנזים מחמירים מוקדם יותר. |
| כיבוס ולבישת בגדים נקיים | אסור מראש חודש. לובשים בגדים "משומשים" (שלבשו שעה/דרכו עליהם). הקלות לבגדים פנימיים/גרביים, ולילדים קטנים (עד גיל 6). | אסור רק משבוע שחל בו. אם ט' באב נדחה ליום א', מותר לכבס כל השבוע שלפניו. | אשכנזים מראש חודש. לובשים בגדים "משומשים". הקלות לילדים קטנים. | חב"ד/אשכנזים מחמירים מראש חודש. ספרדים רק משבוע שחל בו. |
| גיהוץ | לא מגהצים, מלבד לכבוד שבת קודש. | לא מגהצים. | לא מגהצים. | מוסכם. |
| החלפת מצעים ומפות | לא מחליפים סדינים ומפות. | אין איסור מפורש. | אין איסור מפורש. | חב"ד נוהגים להחמיר. |
| קניות/דברים חדשים | אסור לקנות דברי מותרות (רהיטים, בגדים, תכשיטים). מותר קודש. הקלות לאישה בהריון (בגד) ולחתן/כלה (צרכי חתונה). | לדעת מרן אסור קניית חפצים לחופה. | ראוי להימנע מקניות שאינן מחויבות. מותר צרכי חתונה לזוג המתחתן אחרי ט' באב. | הבדלים בדקויות לגבי צרכי חתונה וסוג הקניות. |
| בנייה/שיפוץ | אסור בניין של שמחה. מותר לצורך חיוני (צפיפות) או מצווה (בית כנסת). קבלנים מותרים לבנות דירות למגורים (לדחות סיוד/צביעה). | אסור סתם בניין והרחבה. מותר בניין מצווה. קבלנים מותרים לבנות. | אסור בניין של שמחה (הרחבה, סיוד). מותר לצורך חיוני או מצווה. קבלנים מותרים. | דגשים שונים על "צורך חיוני" ו"מצווה". |
| מוזיקה | לא מנגנים ושומעים מוזיקה. מותר למורה לצורך פרנסה עד שבוע שחל בו. | מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה (אך להימנע בימי הספירה ובין המיצרים). שירה בפה מותרת. | ראוי להימנע מניגון ושמיעת מוזיקה. ווקאלית מותרת. הקלות לסובלים ממתח/חרדה. | חב"ד/ציונות דתית מחמירים יותר במוזיקה. ספרדים מקילים בשירה בפה ושירי קודש. |
| שבת חזון | לא חלים מנהגי אבלות. מותר לאכול בשר/יין. הרבי עודד שמחה וריקודים בהתוועדויות. | לא חלים מנהגי אבלות. מותר לאכול בשר/יין. | לא חלים מנהגי אבלות. מותר לאכול בשר/יין. אשכנזים נוהגים לרחוץ בפושרים וללבוש בגדי שבת מכובסים. | מוסכם שאין אבלות בשבת. חב"ד מדגישים שמחה יתירה. |
| סעודה מפסקת (ערב ט' באב) | אחר חצות: תבשיל אחד בלבד (מנהג ביצה קשה טבולה באפר). אסור בשר/יין. ישיבה על קרקע (עדיף עם הפסקה). | אחר חצות: תבשיל אחד בלבד. אסור בשר/יין. ישיבה על קרקע (עדיף עם הפסקה). | אחר חצות: תבשיל אחד בלבד. אסור בשר/יין. ישיבה על קרקע (עדיף עם הפסקה). | מוסכם על רוב הדינים. |
| לימוד תורה בערב ט' באב | לא לומדים תורה אחר חצות, למעט דברים עצובים (איכה, ירמיה, איוב, הלכות אבלות). | יש המחמירים שלא ללמוד אחר חצות, אלא דברים המותרים. המנהג להקל ללמוד במקום שלבו חפץ, אך ראוי להחמיר. | יש המחמירים שלא ללמוד אחר חצות, אלא דברים המותרים. | חב"ד מחמירים יותר באיסור לימוד תורה אחר חצות. |
| איסורי ט' באב (עינויים) | אכילה, שתייה, רחצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה – אסורים. לילו כיומו. | אכילה, שתייה, רחצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה – אסורים. לילו כיומו. | אכילה, שתייה, רחצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה – אסורים. לילו כיומו. | מוסכם על חמשת העינויים. |
| הקלות בצום ט' באב | נשים בהריון/מניקות: צמות, אלא אם חולשה/סכנה (לשאול רב). חולה/חלש: פטור. יולדת 30 יום: פטורה. מי שאוכל: רק בריא, לא מותרות. | נשים בהריון/מניקות: צמות, אלא אם חולשה/סכנה. חולה/חלש: פטור. יולדת 30 יום: פטורה. מי שאוכל: רק בריא. | נשים בהריון/מניקות: צמות, אלא אם חולשה/סכנה. חולה/חלש: פטור. יולדת 30 יום: פטורה. מי שאוכל: רק בריא. | מוסכם על הקלות לחולים/נשים. |
| לימוד תורה בט' באב | אסור לקרות בתורה/נביאים/כתובים/משנה/גמרא (אלא דברים עצובים: איכה, ירמיה, איוב, הלכות אבלות). לומדים רשימות הצמח צדק. | אסור לקרות בתורה/נביאים/כתובים/משנה/גמרא (אלא דברים עצובים). | אסור לקרות בתורה/נביאים/כתובים/משנה/גמרא (אלא דברים עצובים). | מוסכם על סוגי הלימוד המותרים. |
| תפילין וציצית בט' באב | מנהג ירושלים: שחרית עם טלית ותפילין. יש הנוהגים במנחה בלבד (במקרה זה, להניח בבית בשחרית ולקרוא ק"ש). | מנהג ירושלים: שחרית עם טלית ותפילין. | מנהג ירושלים: שחרית עם טלית ותפילין. | הבדלים במנהגים לגבי תפילה עם תפילין בשחרית או במנחה. |
| סיום הצום (י' באב) | דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהריים. כשי' באב חל ביום שישי: הקלות מבוקר (כיבוס, תספורת, רחצה), בשר/יין מצהריים. | דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהריים. | דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהריים. כשי' באב חל ביום שישי: הקלות מבוקר (כיבוס, תספורת, רחצה), בשר/יין מצהריים. | מוסכם על סיום ההגבלות בצהרי י' באב. |
| הנהגות לימוד חת"ת ורמב"ם בט' באב (לפי הרבי) | חת"ת של ח' באב: לפני חצות. חת"ת של ט' באב: מצהרי הצום. רמב"ם יומי: מצאת הצום. | אין הנהגה מפורשת זו. | אין הנהגה מפורשת זו. | מיוחד לחב"ד. |
| קציצת ציפורניים | מהשבוע שחל בו תשעה באב אסור במשך השבוע, מותר לכבוד שבת. | מותר לגזוז ציפורניים גם בשבוע שחל בו תשעה באב. | מהשבוע שחל בו תשעה באב אסור במשך השבוע, מותר לכבוד שבת. | ספרדים מקילים יותר. |
מדריך לתשעת הימים: סיכום כללי
תשעת הימים, הנמשכים מראש חודש אב ועד לשעות הצהריים של י' באב, הם תקופת אבלות על חורבן בית המקדש הראשון והשני. תקופה זו מאופיינת במנהגי אבלות שונים, שמטרתם לעורר לתשובה ולזכור את הצרות שאירעו לעם ישראל. חכמינו ז"ל אף ייעצו לדחות משפטים עם גויים בחודש זה, בשל היותו חודש חסר מזל לעם ישראל. למרות האבלות, ימים אלו טומנים בחובם פוטנציאל עצום של אור ושמחה, שיתגלה בביאת המשיח.
מנהגים כלליים בתשעת הימים:
בתקופה זו, קיימים מספר מנהגים מרכזיים המשותפים לרוב העדות:
- איסור אכילת בשר ושתיית יין: מנהג זה הוא זכר לעבודת הקורבנות וניסוך היין שפסקו בבית המקדש.
- איסור לבישת בגדים חדשים או מכובסים וכיבוס בגדים: אסור ללבוש בגדים חדשים או מכובסים, וכן אסור לכבס בגדים (גם אם לא נלבש אותם בתשעת הימים).
- איסור רחצה לתענוג: אסור לרחוץ בבריכת שחייה או בכל רחצה אחרת למטרות הנאה.
- איסור שיפוץ והרחבת בית: אסור לשפץ או להרחיב בית שאינו לצורך חיוני.
- איסור נטיעת עצים לנוי: אסור לנטוע עצים הנועדים להטיל צל או להעניק ריח נעים (מותר לנטוע עצי פרי הנועדים לאכילה).
- איסור קנייה, תפירה ותיקון בגדים חדשים: אסור לקנות, לתפור או לתקן בגדים חדשים גם אם לא נלבש אותם בתשעת הימים.
- הימנעות מנסיעות שניתן לדחותן: נהוג להימנע מנסיעות שניתן לדחותן עד לאחר תשעת הימים.
שבת חזון:
עוד בנושא בין המצרים
תשעה 9 באב שחל בשבת דחוי \ הגיגים והלכות
היום יום – תמוז – כא תמוז | משפטים לשלושת השבועות
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה | בין המייצרים- השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון" על שם ההפטרה הנקראת בה.
- בחזונו ראה ישעיהו את חורבן בית המקדש. רבי לוי יצחק מברדיצ'וב לימד כי בשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, כדי לעודד השתוקקות לבניינו.
- בשבת חזון לא חלים מנהגי האבלות. מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודה שלישית.
- כשעורכים הבדלה במוצאי שבת, יש לתת את היין לילד או ילדה צעירים מגיל בר/בת מצווה.
ערב תשעה באב וסעודה מפסקת:
- לימוד תורה: יש המחמירים שלא ללמוד בערב תשעה באב אחר חצות היום, אלא בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב (מדרש איכה, הלכות תשעה באב, הלכות אבלות). המנהג להקל ללמוד במקום שלבו חפץ, אך ראוי להחמיר ללמוד בדברים המותרים.
- טיולים: לא יטיילו בערב תשעה באב.
- סעודה מפסקת (אחר חצות היום): אסור לאכול בשר ולשתות יין. אסור לאכול שני תבשילים. פירות חיים מותרים. גבינה דינה כפירות חיים. נהגו לשבת על גבי קרקע, עדיף עם הפסקה (כגון שטיח). אין צורך לחלוץ נעליים. אין לשבת שלושה יחד כדי להימנע מזימון.
תשעה באב:
- איסורים: אסור באכילה ושתייה, רחצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה. לילו כיומו לכל דבר.
- רחצה: אסורה בין בחמין ובין בצונן. נוטלים ידיים עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד.
- נעילת הסנדל: אסורה בנעלי עור. מותר בנעלי בד, עץ או גומי.
- לימוד תורה: אסור לקרות בתורה, נביאים וכתובים, משנה, מדרש וגמרא בהלכות ובאגדות. מותר ללמוד באיוב, דברים הרעים שבירמיה, פרק "אלו מגלחין", פירוש על איכה ואיוב, וספרי מוסר המעוררים לתשובה.
- תפילין וציצית: מנהג ירושלים להתפלל שחרית עם ציצית ותפילין. יש מקומות שנהגו להניח תפילין במנחה בלבד, ובמקרה זה נכון להניח תפילין וציצית בבית קודם שחרית ולקרוא קריאת שמע, ואז לפשוט.
- שאלת שלום: אין שאלת שלום.
- עשיית מלאכה: מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושים. העושה מלאכה שלא בהיתר אינו רואה סימן ברכה. מותר לעשות מלאכה בצינעה לצורך פרנסה. מלאכת דבר האבד מותרת.
- ישיבה: יושבים בבית הכנסת על הארץ עד מנחה, כמו אבל. מותר לישב על כרים וכסתות או ספסל נמוך (שאינו גבוה טפח).
- נרות: מדליקים נר אחד לומר לאורו איכה וקינות. כיום מותר להדליק לפי הצורך בציבור.
תשעה באב שחל במוצאי שבת:
- דיני אבלות בשבת: אין נוהגים דיני אבלות בשבת.
- לימוד תורה: מותר ללמוד בשבת אחר חצות בכל מה שירצה, אך טוב ללמוד הלכות תשעה באב.
- הבדלה: אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה של שבת. מבדילים במוצאי שבת כרגיל, ואין אומרים "ויהי נועם".
- החלפת בגדים ונעליים: מותר להישאר עם הנעליים לאחר יציאת שבת, עד לאחר "ברכו" של ערבית. ראוי להכריז שתפילת ערבית תהיה לאחר חצי שעה מצאת שבת, כדי לאפשר החלפת בגדים.
- ברכה על הנר: מברכים על הנר "בורא מאורי האש" לפני קריאת איכה. אין מברכים על הבשמים.
- הבדלה על הכוס לחולה: חולה האוכל צריך להבדיל על הכוס קודם אכילתו.
- הבדלה לכולם: כיוון שלא ניתן להבדיל במוצאי שבת (על הכוס), מבדילים במוצאי יום ראשון (מוצאי הצום).
סיום הצום (מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב):
- כל דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהריים, מכיוון שהאש בבית המקדש הציתו בט' באב בערב והיא דלקה עד י' באב בערב.
- כשי' באב חל ביום שישי: יש הקלות – כבר מהבוקר מותר לכבס, להסתפר, להחליף מצעים ולהתרחץ לכבוד השבת. אכילת בשר ושתיית יין מותרת רק מהצהריים.
- יולדת: יולדת מותר לה כבר במוצאי תשעה באב לאכול בשר ויין.
- קידוש לבנה: מקדשים את הלבנה במוצאי תשעה באב לאחר צאת הכוכבים. טוב לטעום משהו לפני הברכה.
יהי רצון שיהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!
מדריך מפורט לתשעת הימים: הלכות ומנהגים לפי עדות
תשעת הימים, הנמשכים מראש חודש אב ועד לשעות הצהריים של י' באב, הם תקופת אבלות על חורבן בית המקדש הראשון והשני. תקופה זו מאופיינת במנהגי אבלות שונים, שמטרתם לעורר לתשובה ולזכור את הצרות שאירעו לעם ישראל. חכמינו ז"ל אף ייעצו לדחות משפטים עם גויים בחודש זה, בשל היותו חודש חסר מזל לעם ישראל. למרות האבלות, ימים אלו טומנים בחובם פוטנציאל עצום של אור ושמחה, שיתגלה בביאת המשיח.
מנהגים כלליים בתשעת הימים (המשותפים לרוב העדות)
בתקופה זו, קיימים מספר מנהגים מרכזיים המשותפים לרוב העדות:
- איסור אכילת בשר ושתיית יין: מנהג זה הוא זכר לעבודת הקורבנות וניסוך היין שפסקו בבית המקדש.
- איסור לבישת בגדים חדשים או מכובסים וכיבוס בגדים: אסור ללבוש בגדים חדשים או מכובסים, וכן אסור לכבס בגדים (גם אם לא נלבש אותם בתשעת הימים).
- איסור רחצה לתענוג: אסור לרחוץ בבריכת שחייה או בכל רחצה אחרת למטרות הנאה.
- איסור שיפוץ והרחבת בית: אסור לשפץ או להרחיב בית שאינו לצורך חיוני.
- איסור נטיעת עצים לנוי: אסור לנטוע עצים הנועדים להטיל צל או להעניק ריח נעים (מותר לנטוע עצי פרי הנועדים לאכילה).
- איסור קנייה, תפירה ותיקון בגדים חדשים: אסור לקנות, לתפור או לתקן בגדים חדשים גם אם לא נלבש אותם בתשעת הימים.
- הימנעות מנסיעות שניתן לדחותן: נהוג להימנע מנסיעות שניתן לדחותן עד לאחר תשעת הימים.
מנהגי עדות שונות בהלכות תשעת הימים:
מנהגי חב"ד (ובכללם רבים מאחינו האשכנזים):
תחילת ההגבלות: מראש חודש אב.
- אכילת בשר ושתיית יין: אסור מראש חודש אב ועד לשעות הצהריים של י' באב. מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב. במוצאי שבת חזון, מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, ועדיף על מיץ ענבים. ההלכה מתירה למי שאינו בקו הבריאות וזקוק לוויטמינים, לאכול בשר אך עדיף בשר עוף.
- כיבוס ולבישת בגדים מכובסים: אסור לכבס בגדים מראש חודש אב, ואף אסור ללבוש בגד מכובס. כדי לאפשר החלפת בגדים, נהוג ללבוש בגדים מכובסים למשך כשעה לפני תשעת הימים, ובכך הם נחשבים כ"משומשים". בגדים של ילדים קטנים (עד גיל 6) המלכלכים כל הזמן, מותר לכבס. מקילים בבגדים פנימיים ובגרביים, שאותם מותר ללבוש נקיים מהכביסה. אם בחור ובחורה נפגשים לצורך שידוך, מתירים להם לבישת בגדים נקיים, ואפילו בגדים חדשים, כשאין להם בגדים אחרים מתאימים.
- גיהוץ: לא מגהצים, מלבד לכבוד שבת קודש.
- החלפת מצעים ומפות: לא מחליפים סדינים ומפות.
- רחצה: אסור לרחוץ במים חמים מראש חודש אב. במקום צורך גדול, מותר להתקלח בצונן. הקלות לחולים או למזיעים. מותר להשתמש בדאודורנט.
- תספורת וגילוח: אסור להסתפר ולהתגלח כבר מי"ז בתמוז. הקלות לנשים לצורך צניעות או שידוך.
- קניות: אסור לקנות דברי מותרות (כמו רהיטים, בגדים, תכשיטים) בכל שלושת השבועות. בתשעת הימים, יש להימנע ממשא ומתן בדברים של שמחה, גם אם לא מברכים עליהם "שהחיינו". קניית ספרים קודש מותרת. אישה בהריון יכולה לקנות בגד חדש במידה ואין לה. מותר לקנות בגדים לחתן וכלה לצורך חתונה שאחרי תשעה באב, אם לא הספיקו לקנות קודם או שלא יספיק הזמן לקנות אחר כך.
- בנייה ושיפוץ: אסור לבנות בניין של שמחה. מותר לבנות לצורך מצווה (כגון בית כנסת) או לצורך חיוני (כמו צפיפות בבית). קבלנים מותרים לבנות דירות למגורים, אך את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, אלא אם כן ייגרם הפסד גדול.
- מוזיקה: לא מנגנים ושומעים מוזיקה בתקופה זו. יש היתר למורה המלמדת לצורך פרנסתה, עד לשבוע שחל בו תשעה באב.
- סיומי מסכתות: הרבי מליובאוויטש זצ"ל ייסד שבימים אלו (ועד ט"ו באב) ישתתפו בסיום מסכת בתלמוד כדי להוסיף בשמחה המותרת. אין לתכנן סיומים במיוחד כדי להתיר אכילת בשר ויין.
מנהגי ספרדים (רובם):
תחילת ההגבלות: מראש חודש אב (אכילת בשר ויין מ-ב' באב; רחצה ויין לתענוג משבוע שחל בו).
- אכילת בשר ושתיית יין: נמנעים מאכילת בשר החל מיום ב' באב (יום אחרי ראש חודש אב). ומשתיית יין ורחצה לתענוג רק מתחילת השבוע בו חל תשעה באב. מנהג הספרדים להקל באכילת בשר ביום ראש חודש אב עצמו. במוצאי תשעה באב (יום עשירי באב), נהגו לאכול בשר, אך מנהג כשר להימנע גם אז.
- כיבוס ולבישת בגדים מכובסים: נמנעים מכיבוס ולבישת בגדים מכובסים רק מהשבוע שחל בו תשעה באב. אם תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר לכבס וללבוש בגדים מכובסים בכל ימי השבוע שלפני תשעה באב.
- רחצה: נמנעים מרחצה לתענוג רק מתחילת השבוע בו חל תשעה באב. בשבוע שחל בו תשעה באב המנהג להימנע מלהתרחץ בחמין, אבל בצונן מותר. מותר להתרחץ בים בשבוע שחל בו תשעה באב, אך ראוי להימנע מחמת סכנה.
- תספורת וגילוח: מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח בימי בין המיצרים. ורק בשבוע שחל בו תשעה באב נהגו לאסור.
- קניית חפצים לחופה: לדעת מרן אסור.
- אירוסין/תנאים: אירוסין עם סעודה אסורים. אירוסין ללא סעודה (ווארט) מותרים לדעת מרן והרמ"א. תנאים עם מעט מיני מרקחת מותר.
- מוזיקה: מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה בימי בין המיצרים, אך בימי הספירה וימי בין המיצרים יש להימנע מלשומעם. שירה בפה מותרת.
- סיום מסכת: מותר לאכול בשר בסעודת סיום מסכת, גם בשבוע שחל בו תשעה באב, למי שרגיל בכך.
- קציצת ציפורניים: מותר לגזוז ציפורניים גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
מנהגי הציונות הדתית (גישת הפסיקה הרווחת):
תחילת ההגבלות: מראש חודש אב.
- אכילת בשר ושתיית יין: נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין מראש חודש אב ועד י' באב. אשכנזים מהציונות הדתית מקילים מ-י' באב בחצות.
- כיבוס ולבישת בגדים מכובסים: ספרדים נוהגים לאסור כיבוס וגיהוץ בשבוע שחל בו תשעה באב. בשנה שאין "שבוע שחל בו" (כשתשעה באב חל במוצ"ש), מותר עד יום שישי ז' במנחם אב. אשכנזים נוהגים להימנע מכיבוס מראש חודש אב. כדי ללבוש בגד מכובס, יש להשליכו על הרצפה ולנענעו כדי לאבד את חידושו. כיבוס בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצווה מותר.
- רחצה: עיקר הדין שרחצה אסורה רק בתשעה באב עצמו. אשכנזים מחמירים ואין רוחצים כבר מראש חודש אב. רחצה לשם ניקיון מותרת במים קרים או פושרים. מי שריח זיעתו נודף, מוטב שיתרחץ.
- תספורת וגילוח: ספרדים נוהגים לאסור תספורת וגילוח בשבוע שחל בו תשעה באב. בשנה שאין "שבוע שחל בו" (כשתשעה באב חל במוצ"ש), מותר לס ספרדים להסתפר ולהתגלח עד יום שישי ז' במנחם אב. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כבר מי"ז בתמוז.
- קניות: ראוי להימנע מקניות שאינן מחויבות. מותר לקנות נעליים חדשות אם אבדו. מותר לקנות צרכי חתונה לזוג המתחתן אחרי תשעה באב.
- מוזיקה: בתשעת הימים ראוי להימנע מניגון ושמיעת מוזיקה. ווקאלית מותרת. הקלות לסובלים ממתח או חרדה.
- שידוכין: מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים) ללא מוזיקה וריקודים.
- טיולים: ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט ללא עליות וירידות קשות מותר.
שבת חזון:
- השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון" על שם ההפטרה הנקראת בה.
- בחזונו ראה ישעיהו את חורבן בית המקדש. רבי לוי יצחק מברדיצ'וב לימד כי בשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, כדי לעודד השתוקקות לבניינו.
- בשבת חזון לא חלים מנהגי האבלות. מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודה שלישית.
- כשעורכים הבדלה במוצאי שבת, יש לתת את היין לילד או ילדה צעירים מגיל בר/בת מצווה.
- הבדלים במנהגים: אשכנזים נוהגים לרחוץ בפושרים וללבוש בגדי שבת מכובסים. ספרדים אינם מראים סממני אבלות בשבת חזון.
ערב תשעה באב וסעודה מפסקת:
- לימוד תורה: יש המחמירים שלא ללמוד בערב תשעה באב אחר חצות היום, אלא בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב (מדרש איכה, הלכות תשעה באב, הלכות אבלות). המנהג להקל ללמוד במקום שלבו חפץ, אך ראוי להחמיר ללמוד בדברים המותרים.
- טיולים: לא יטיילו בערב תשעה באב.
- סעודה מפסקת (אחר חצות היום): אסור לאכול בשר ולשתות יין. אסור לאכול שני תבשילים. פירות חיים מותרים. גבינה דינה כפירות חיים. נהגו לשבת על גבי קרקע, עדיף עם הפסקה (כגון שטיח). אין צורך לחלוץ נעליים. אין לשבת שלושה יחד כדי להימנע מזימון.
תשעה באב:
- איסורים: אסור באכילה ושתייה, רחצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה. לילו כיומו לכל דבר.
- רחצה: אסורה בין בחמין ובין בצונן. נוטלים ידיים עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד.
- נעילת הסנדל: אסורה בנעלי עור. מותר בנעלי בד, עץ או גומי.
- לימוד תורה: אסור לקרות בתורה, נביאים וכתובים, משנה, מדרש וגמרא בהלכות ובאגדות. מותר ללמוד באיוב, דברים הרעים שבירמיה, פרק "אלו מגלחין", פירוש על איכה ואיוב, וספרי מוסר המעוררים לתשובה.
- תפילין וציצית: מנהג ירושלים להתפלל שחרית עם ציצית ותפילין. יש מקומות שנהגו להניח תפילין במנחה בלבד, ובמקרה זה נכון להניח תפילין וציצית בבית קודם שחרית ולקרוא קריאת שמע, ואז לפשוט.
- שאלת שלום: אין שאלת שלום.
- עשיית מלאכה: מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושים. העושה מלאכה שלא בהיתר אינו רואה סימן ברכה. מותר לעשות מלאכה בצינעה לצורך פרנסה. מלאכת דבר האבד מותרת.
- ישיבה: יושבים בבית הכנסת על הארץ עד מנחה, כמו אבל. מותר לישב על כרים וכסתות או ספסל נמוך (שאינו גבוה טפח).
- נרות: מדליקים נר אחד לומר לאורו איכה וקינות. כיום מותר להדליק לפי הצורך בציבור.
- הקלות בצום: נשים בהריון או מניקות צמות, אלא אם יש חולשה או סכנה (יש לשאול רב). חולה (אפילו שאין בו סכנה), או אדם חלש השוכב במיטה, פטור מצום. יולדת 30 יום מהלידה נחשבת כחולה. מי שאוכל, מותר לו לאכול רק אוכל בריא ולא מותרות.
תשעה באב שחל במוצאי שבת:
- דיני אבלות בשבת: אין נוהגים דיני אבלות בשבת.
- לימוד תורה: מותר ללמוד בשבת אחר חצות בכל מה שירצה, אך טוב ללמוד הלכות תשעה באב.
- הבדלה: אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה של שבת. מבדילים במוצאי שבת כרגיל, ואין אומרים "ויהי נועם".
- החלפת בגדים ונעליים: מותר להישאר עם הנעליים לאחר יציאת שבת, עד לאחר "ברכו" של ערבית. ראוי להכריז שתפילת ערבית תהיה לאחר חצי שעה מצאת שבת, כדי לאפשר החלפת בגדים.
- ברכה על הנר: מברכים על הנר "בורא מאורי האש" לפני קריאת איכה. אין מברכים על הבשמים.
- הבדלה על הכוס לחולה: חולה האוכל צריך להבדיל על הכוס קודם אכילתו.
- הבדלה לכולם: כיוון שלא ניתן להבדיל במוצאי שבת (על הכוס), מבדילים במוצאי יום ראשון (מוצאי הצום).
סיום הצום (מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב):
- כל דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהריים, מכיוון שהאש בבית המקדש הציתו בט' באב בערב והיא דלקה עד י' באב בערב.
- כשי' באב חל ביום שישי: יש הקלות – כבר מהבוקר מותר לכבס, להסתפר, להחליף מצעים ולהתרחץ לכבוד השבת. אכילת בשר ושתיית יין מותרת רק מהצהריים.
- יולדת: יולדת מותר לה כבר במוצאי תשעה באב לאכול בשר ויין.
- קידוש לבנה: מקדשים את הלבנה במוצאי תשעה באב לאחר צאת הכוכבים. טוב לטעום משהו לפני הברכה.
יהי רצון שיהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!
תגובה אחת
תשעת הימים: תקופה של אבלות, תקווה וחיבור
מראש חודש אב ועד י' באב בצהריים, אנו מציינים את "תשעת הימים" – תקופת אבלות על חורבן בית המקדש. ימים אלו מזכירים לנו את הצרות שאירעו לעם ישראל, ומטרתם לעורר אותנו לתשובה ולחיבור עמוק יותר.
במהלך תשעת הימים, נהוג להימנע מפעילויות משמחות, וביניהן:
אכילת בשר ושתיית יין: זכר להפסקת הקורבנות וניסוך היין במקדש.
לבישת בגדים חדשים או מכובסים וכיבוס בגדים: ביטוי לאבלות ולצער.
רחצה לתענוג: הימנעות מפינוקים גשמיים.
שיפוצים והרחבת בית: אלא אם כן מדובר בצורך חיוני.
מוזיקה וריקודים: למעט שירה בפה או צורך פרנסה.
קניית דברים חדשים: במיוחד דברי מותרות.
שימו לב: ישנם הבדלים במנהגים בין העדות השונות (חב"ד, ספרדים, אשכנזים, ציונות דתית) לגבי תאריך תחילת ההגבלות ודקויות נוספות. תמיד מומלץ לנהוג כמנהג המקום או הקהילה שלכם.
ניתן לקרוא את המאמר המלא והדקויות במנהגים ובהלכות באתר מרכז ניו יורק
https://heb.centernyc.com/9-days/
למרות האבלות, ימים אלו טומנים בחובם פוטנציאל עצום של אור ושמחה, שיתגלה בביאת המשיח. בשבת חזון, השבת שלפני תשעה באב, אין נוהגים אבלות, ואף מדגישים את השמחה והעונג שבשבת.
יהי רצון שיהפך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!