Category: תצוה

קחו 5 דקות לקרוא

שמן זית
תצוה

בצוותא עם הקדוש-ברוך-הוא

פרשת תצווה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". בתורת החסידות מוסבר, כי המילה תצווה היא מלשון צוותא, ופירוש הפסוק הוא (גם) כך: 'ואתה' – משה רבינו, 'תצווה את

המשך לקרוא
ערך הדברים
ממתק לשבת

דברי תורה קצרים לפרשת תצווה

ב"ה ממתק לשבת לפרשת תצווה עשיר גדול יצא פעם לטיול רגלי, בדרך נקרעה לו סוליית הנעל, ראה צריף עלוב ובו מעין סנדלרייה, ונכנס פנימה. הסנדלר לקח את הנעל, חתך, הדביק ותפר. כשעמד העשיר לנעול את הנעל

המשך לקרוא
קודש הקודשים
אהבת ישראל

אהבת ישראל – גם כשההבדלים נרגשים!

בפרשתנו תצווה נאמר בנוגע לאבני השוהם "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" (כח, י). והנה, בסדר חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם "כתולדותם" מצינו להרמב"ם שיטה מיוחדת, שמפרש ש"כתולדותם"

המשך לקרוא
מסירות נפש על אהבת ישראל
אהבת ישראל

מסירת נפשו של משה – עבור מי?

כתב בבעל הטורים בתחילת פרשתנו תצווה "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה, והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפילו על

המשך לקרוא
חלום על שמן זית
ממתק לשבת

ממתק לשבת פרשת תצווה תשע"ה

טור לפרשת תצוה קרה לכם פעם שהייתם בלחץ אדיר וגיליתם כוחות שלא הכרתם? חשתם סכנה ורצתם במהירות גבוהה ממה שידעתם שיש ביכולתכם? לפני שנתיים בארה"ב, ג'ף סמית עבד בשדה עם הטרקטור הכבד שלו, כשלפתע התהפך הטרקטור

המשך לקרוא
המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.
פנינה יומית

שיהי' פנימיות האדם לה' לבדו

בנוגע למזבח הקטורת כתוב בפרשתנו (ל, ט): "לא תעלו עליו גו' עולה ומנחה". ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: ידוע מה שכתוב בספרים (ראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו. של"ה ש' האותיות אות ל. ועוד) שעל

המשך לקרוא
תפילה בזריחה
מזון רוחני

"מחני נא מספרך" – מזון רוחני

בפרשת השבוע, תצוה. הקב"ה מצווה את משה ציוויים רבים בענין המשכן וכליו. למרבה הפלא שמו של משה לא מוזכר בכל הפרשה. ואכן מאז לידתו של משה ועד סוף התורה, זו הפרשה היחידה שבה שמו של משה

המשך לקרוא
בגדי הכהן הגדול
פנינה יומית

ה"אבנט" בעבודת האדם

בפרשתנו (כט, ט): "וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו". ועל צורת חגירת האבנט כתב הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ח הי"ט): "האבנט . . אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך". ויש לבאר את התוכן הפנימי

המשך לקרוא
לכל יהודי מגיע שכר גדול
פנינה יומית

ריקנין כרמונים או תפוחי זהב

בפרשתנו (כח, לג): "ועשית על שוליו רמוני תכלת גו' על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב". ופירש רש"י "ביניהם סביב – בין שני רִמונים פעמון אחד דבוק". והקשה עליו הרמב"ן: "אם כן, לא היו הרמונים משמשין

המשך לקרוא
בר מצווה תפילין
פנינה יומית

איפה בטלה "רוח הטומאה"?

בשאגת ארי' (סי' ל. וכן בעוד ספרים) שקלו וטרו באריכות בביאור פסק הראב"ד שכלאים הותרו בבגדי כהונה כאשר נמצאים במקדש, גם שלא בשעת העבודה (ראה השגות הראב"ד הל' כלי המקדש פ"ח הי"א, והשגתו בסוף הל' כלאים),

המשך לקרוא
בית המקדש הראשון
פנינה יומית

הכהן הגדול כשלוחם של הבעלי-תשובה

בפרשתנו (כח, לה): "ונשמע קולו בבואו אל הקודש גו' ולא ימות". והיינו, שזה ש"נשמע קול" הכה"ג גרם ש"לא ימות". ואם לאו, הרי הוא מתחייב מיתה ר"ל. ויש לבאר את גודל ההכרח ב"ונשמע קולו", עד שאם חסר

המשך לקרוא

וידיאו 8דק פרשת תצוה לעזור לשלהבת

פרשת השבוע פרשת תצווה מתחילה באיך להדליק את המנורה בבית המקדש, מה זה קשור אלינו? תורה מלשון הוראה-תורה זה המשל הקדמוני. כל דבר בתורה יכול להקרין לטובה על חיינו. רק שנידע איך לקרוא אותה בצורה נכונה

המשך לקרוא
חלום על שמן זית
תצוה

הרואה שמן זית בחלום

חלום טוב-חלום שלום הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, שנאמר (שמות כז,כ) "שמן זית זך כתית למאור". זית הוא סמל להסתפקות במועט, כדברי הגמרא: "יהיו מזונותיי מרורין כזית". "הרואה שמן זית בחלום" – מי שחולם

המשך לקרוא
לימוד תורה ביגיע ועמל
תצוה

יגיע ועמל על דברי תורה

בכוח היגיעה במה זכה שמן זית שידליקו בו את מנורת המקדש מידי יום ביומו? לפי שאין שמן זית יוצא אלא על ידי כתישה. מכאן מוסר-השכל לכל אדם, שאי-אפשר לעמוד על דברי תורה ולנחול חיי עולם הבא

המשך לקרוא
שמן זית ומים
הפתגם היומי

לא מתערבבים – מדרש רבה

למה נמשלה כנסת ישראל לזית? שנאמר "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" אלא כל המשקים מתערבים זה בזה, אך השמן אינו מתערב בשאר משקים, אלא צף מלמעלה. כך ישראל אינם יכולים להתערבב עם שאר אומות

המשך לקרוא
קודש הקודשים
ח. הבר

טור לפרשת תצווה: נרות נשמה

ב"ה טור לפרשת תצווה כותרת: נרות נשמה "כמה יפה יכלו להיות חיי היהודים בלי הבדלי קהילות וזרמים", כך חושבים לעצמם רבים. הם מתקשים לקבל את הבדלי המנהגים בין הספרדים והאשכנזים, מוחים על ריבוי הזרמים ביהדות, ומייחלים

המשך לקרוא

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות