בית המקדש הראשון

בפרשתנו (כח, לה): "ונשמע קולו בבואו אל הקודש גו' ולא ימות". והיינו, שזה ש"נשמע קול" הכה"ג גרם ש"לא ימות". ואם לאו, הרי הוא מתחייב מיתה ר"ל.

ויש לבאר את גודל ההכרח ב"ונשמע קולו", עד שאם חסר דבר זה מתחייב מיתה:

מבואר בדרושי חסידות (ראה סה"מ תרצ"ט עמ' 2 ואילך, ובכ"מ) שבקדושה העבודה היא בדרך כלל ב"קול דממה דקה" (מ"א יט, יב) ו"לא ברעש ה'" (שם, יא). אולם לעתים, יש גם בקדושה עבודה ב"רעש", והיא עבודת הבעלי-תשובה. שמכיוון שבעבודתם בורחים הם ממקום המוות והטומאה, הרי עבודתם זו היא ב"רעש", כדוגמת הבורח ממוות ר"ל, שבורח בצעקות ובקול רעש גדול.

והנה, הכהן גדול הוא שלוחם של כלל ישראל, ובכניסתו אל הקודש, עליו "להכניס" עמו את כל אחד ואחד מישראל, ולפעול בשליחותם, ללא יוצא מן הכלל. וזהו מה ש"נשמע קולו". "קול" זה הוא הביטוי לעבודתו של הכה"ג בשליחות הבעלי-תשובה, שכאמור, עבודתם היא ב"השמעת קול" וברעש גדול.

אך כאשר לא "נשמע קולו", ח"ו, מראה בזה הכה"ג שכביכול אינו רוצה לכלול עימו בעבודתו את אותם אלו שעבודתם היא בקול רעש גדול – הבעלי-תשובה. והרי זה פועל "מיתת" וביטול מציאות הכה"ג לגמרי, רחמנא ליצלן. כי אם אינו שלוחם של כל ישראל, בטל ממנו תואר "כהן גדול".

(ע"פ לקוטי שיחות חלק ט"ז, עמ' 337 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

הכהן הגדול כשלוחם של הבעלי-תשובה

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: