מסירות נפש על אהבת ישראל

כתב בבעל הטורים בתחילת פרשתנו תצווה "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה, והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפילו על תנאי היא באה".

ויש ללמוד הוראה נפלאה מזה שביקש משה "מחני נא":

הרי משה רבינו כל מהותו וענינו היא התורה, וכדברי רז"ל "נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו, שנאמר זכרו תורת משה עבדי" (מכילתא לבשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד). ואם כן, השמטת שמו של משה מן התורה, אין משמעה שתחסר מעתה אחת ממעלותיו, או שתינטל ממנו קבלת שכר מסוימת, אלא נוגע ענין זה בעצם מהותו וענינו של משה, שמאוחד הוא עם התורה, ואי הזכרת שמו בה נוגעת לו עצמו.

ומה מפליא הדבר, אשר בקשה זו של "מחני נא" לא ביקש משה עבור כשרים שבדורו, אלא לכפר על אותו חלק בעם ישראל שחטאו בעגל, וניתקו עצמם מן התורה לגמרי!

והרי זה אהבה ומסירות לישראל חזקה יותר מ"ואהבת לרעך כמוך", כי פירוש "ואהבת גו'" הוא שיש לאהוב את השני "כמוך", אך כאן רואים שהאהבה הייתה הרבה יותר מזה, שהרי ה"כמוך" של משה הי' התורה, ומכל מקום הי' משה מוכן לוותר גם על זה עבור הקשר שלו לישראל, גם עם אלו שניתקו עצמם מהתורה!

ומזה הוראה אלינו:

לא די באהבת ישראל בלבד, וגם לא בזה שאהבה זו קיימת לכל אחד מישראל מבלי הבט על מצבו הגשמי או הרוחני, ואפילו לא בזה שאהבה זו היא "כמוך" – אלא צריך להיות גם מסירת נפש עבור כל אחד מישראל, לוותר גם על הענינים הכי עצמיים ופנימיים ולמסור את הנפש עבור כל יהודי באשר הוא.

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"א עמ' 173 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מסירת נפשו של משה – עבור מי?

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: