דברי תורה קצרים לפרשת בהר

לקט דברי תורה קצרים על פרשת השבוע - פרשת בהר אנא שתפו לזיכוי הרבים ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ח בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת בהר בחוקותי + ודיאוים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהר בחוקותי תשע"ז בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" אם נתבונן נראה שמשום מה התורה מתחילה לדבר…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ו | שנת שמיטה

בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... *** בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" *** אם נתבונן נראה שמשום מה התורה מתחילה לדבר דבר ראשון על שנת…

להמשך קריאה

מהותו האמיתי של יהודי – פרשת בהר – פנינה יומית

בתחילת פרשתנו בהר נאמר "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" (כה, ב-ג). והקשו המפרשים (פנ"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר, ועוד) הרי "ושבתה הארץ שבת לה'" היא רק בשנה השביעית, אחרי ה"שש שנים תזרע כרמך", ואם כן מדוע נאמר כתוב זה לפני ה"שש שנים" ולא אחריהם, כפי סדר הזמנים? ויש לומר שבזה טמונה הוראה חשובה בעבודת האדם לקונו: העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל (רש"י ר"פ בראשית), שנברא כדי "לשמש את קוני" (קידושין בסופה). ונמצא, שישראל מצד עצמם אין להם שייכות לעניני העולם ועבודת האדמה, אלא העולם כולו לא נברא אלא לשמש את ישראל. וכמובן גם בפשטות, שהרי כל יהודי הוא בן מלך (שבת סז, א), ורואים בפשטות שבן מלך…

להמשך קריאה

השבת – תכלית שש השנים | פרשת בהר פנינה יומית

בתחילת פרשתנו בהר  נאמר הציווי על שמיטה "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" (כה, ב-ג). והקשו המפרשים (פנ"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר , ועוד) הרי "ושבתה הארץ שבת לה'" היא רק בשנה השביעית, אחרי ה"שש שנים תזרע כרמך", ואם כן, מדוע נאמר כתוב זה לפני ה"שש שנים" ולא אחריהם, כפי סדר הזמנים? ותירץ כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (לקו"ת שם מ, ד) שבא הכתוב לומר בזה, שהגם שהשנה השביעית באה לאחרי ששת השנים, מכל-מקום מיד כאשר "תבואו אל הארץ" צריך לידע שמטרת ותכלית הכניסה לארץ אינה העבודה עם הקרקע בשש שנות החול, אלא התכלית היא השנה בה "ושבתה הארץ שבת לה'". והיינו, שגם בעת העבודה ב"שש שנים" צריך להיות ניכר שאין…

להמשך קריאה

איך אפשר למכור את בניו של הקב"ה?!

בנוגע לעבד נאמר בפרשתנו שבשנת היובל "ויצא מעמך הוא ובניו עמו"(כה, מא). ופירש רש"י "אמר ר' שמעון אם הוא נמכר בניו מי מכרן, אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו". ויש לבאר ענין זה בדרך החסידות: המכירה לעבדות רומזת על ענין הגלות (ראה אור החיים בהר כה, מא). ואמר רשב"י(מגילה כט, א) "חביבין ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו, שכינה עמהם". ונמצא, שכאשר ישראל הם בגלות, הרי גם "האב" ‑ זה הקב"ה, וה"בנים" אלו ישראל, נמצאים בגלות. ועל זה שואל רשב"י "אם הוא נמכר, בניו מי מכרן"? זה ש"הוא נמכר" מובן, כי הקב"ה, הרי הוא "כל יכול", ובמילא ביכלתו יתברך להגלות עצמו כביכול, ולא יחול בו יתברך שום שינוי ח"ו. אך "בניו ‑ מי מכרן", איך אפשרי שיהיו בני ישראל מכורים בגלות, הרי…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ה

יוסי ורוני היו חברים שגדלו יחד מגיל צעיר מאוד, ההצלחה האירה להם פנים ושניהם הפכו להיות עשירי עולם, יום אחד הופתע יוסי לקבל מכתב מרוני ידידו הטוב אותו לא ראה כבר כמה שנים, "יוסי ידידי היקר, אתה בוודאי זוכר את מסע התענוגות האחרון שלנו, נהנינו באמת מכל רגע, אבל מאז שחזרתי משם לא מצאתי מנוח, לא היה לי עוד טעם בחיים, יש לי הכול, עשיתי את כל מה שרציתי, מיציתי את תענוגות החיים, אבל בלב שלי נפער חור גדול, ששום דבר לא הצליח למלא אותו. החלטתי לברוח מהכול. בניתי לי בקתה קטנה על אחד מהרי טיבט הגבוהים, אני לובש גלימת פשתן, מגדל בעצמי את המזון שלי, וחי חיים הכי פשוטים שיש, תאמין לי ידידי, הפכתי לנזיר וטוב לי. גם אתה מוזמן". יוסי…

להמשך קריאה

כשזוכרים את ה"אבא" לא נמכרים לעבדות!

בפרשתנו נאמרו דיני גאולת עבד שנמכר לנכרי, שעל קרובי העבד לגאלו ‑ "גאולה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו. או דודו או בן דודו יגאלנו או משאר בשרו גו' או השיגה ידו ונגאל" (כה, מז-מט). ולכאורה צריך ביאור: א. הרי הכתוב מנה כאן את קרוביו המחוייבים לפדותו לפי סדר קירבתם, ואם כן מדוע לא נזכר "אביו", שהוא הקרוב אליו  ביותר. ב. מדוע "השיגה ידו" כתוב רק בסוף, הרי אם יש לו ממון מחוייב לפדות עצמו תחילה. ויש לבאר זאת בעבודת האדם לקונו: איש יהודי הנמכר לגוי, ועד לזה שיכול למכור עצמו לעבודה זרה (כהמשך הפסוקים), מורה על ירידה רוחנית גדולה ביותר. והנה מבואר בספר תניא קדישא (פי"ט) שהטעם לזה שיש ביכולת בן ישראל לעבור על רצון הקב"ה, הוא כי האמונה בה' היא "בבחינת…

להמשך קריאה

"וצויתי את ברכתי" בעבודת 'אלף השביעי'!

בנוגע לשנת השמיטה כתוב בפרשתנו "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו. וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית" (כה, כ–כא). יש לפרש ענין זה בדרך החסידות: ידוע שששת השנים הקודמות לשנת השמיטה הם כנגד 'שית אלפי שנין' של קיום העולם, ושנת השמיטה הינה כנגד האלף הז' שלאחריהם (ראה סנהדרין צז, א. ראב"ע ורמב"ן על פ' ב' כאן ועוד). ואף כאן נשאלת שאלתם של ישראל "מה נאכל בשנה השביעית גו'": הרי אנו עומדים באלף השישי, בדור נמוך וירוד, וכקושיית הגמרא (יבמות לט, ב) "איכשר דרי?", ואם כן איך ייתכן שעל ידי מעשינו הדלים "נאכל בשנה השביעית", ונוכל לבוא לאלף השביעי? וכהמשך הפסוקים, גם כאן באה ההבטחה "וציויתי את ברכתי", היינו, שבאם יעשו ישראל את התלוי בהם, הנה…

להמשך קריאה

"למה נגרע לבלתי הקריב" את כל הקרבנות כולם?!

הציווי של פסח שני בא לאחרי הטענה של כמה מבני ישראל "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" (פרשתנו ט, ז), שלמרות שידעו את הטעם שאינם יכולים להקריב קרבן, ואמרו זאת בעצמם "אנחנו טמאים לנפש אדם" (שם), מכל מקום טענו בכל התוקף "למה נגרע", ובמענה לטענתם הגיע הציווי של פסח שני, שעל ידי זה גם להם ניתנה האפשרות להשלים את מה שחסרו ולהקריב את קרבן הפסח. ויש ללמוד מזה הוראה לימינו אלו: מעמדם ומצבם של ישראל בזמן הגלות חמור הרבה יותר מאלו שצעקו "למה נגרע". שהרי, אצלם הייתה זו טענה של כמה אנשים בלבד ובנוגע לקרבן אחד בלבד. ואילו בזמן הגלות כל בני ישראל אינם יכולים להקריב את כל הקרבנות כולם! ובמילא, אם בזמן ההוא צעקו "למה נגרע", כל שכן וקל וחומר…

להמשך קריאה

טור לפרשת בהר תחנת דלק לנשמה

טור לפרשת בהר תחנת דלק לנשמה בוודאי אתם מחכים בקוצר רוח לחופש המתקרב. במוסדות לימוד, כמו גם במקומות עבודה, מקובל לצאת לחופשה מרכזית, פעם בשנה. גם אם לא הרחקתם לנפוש בצפון או מעבר לים, בודאי ניצלתם את הקיץ האחרון כדי לנוח ולאגור כוחות מחודשים. השגרה, ואין זה משנה מהי עבורכם, שוחקת ומעייפת. אדם זקוק לפסק זמן של התרעננות ומילוי מצברים. לאחריה, יוכל לחזור לשגרה, במרץ מחודש ובכוחות רעננים. מרוץ החיים עלול לעייף גם את נפשו הרוחנית של האדם, ולרוקן את ההתלהבות שבקיום תורה ומצוות. לימודים, עבודה, פרנסה ושאר דאגות היום יום כמעט ואינם משאירים פנאי לעיסוקים רוחניים. פרשת השבוע "בהר" מתייחסת למצבים אלו, ומציעה לתדלק את הנשמה: במשך שש שנים עסוק החקלאי בעבודות השדה. העיסוק המתמיד בחולין שוחק ומקשה על פעילות רוחנית…

להמשך קריאה