דיברי תורה קצרים לפרשת שופטים לאור החסידות – "כי האדם עץ השדה"

ב"ה ממתק לשבת פרשת שופטים תשע״ז 2017 בזמנו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב היה יהודי עשיר מאוד שהיה מוכר גם כקמצן גדול, אנשים זלזלו בו ומאוד לא אהבו אותו, לאחר פטירתו חשבו כולם שבקושי ימצאו מניין ללוויה אבל לפתע הרבי לוי יצחק הודיע שהוא יוצא ללוויה ומי רואה את הרבי יוצא ואינו יוצא? יצאו כל אנשי העיר ללוות את העשיר בדרכו האחרונה וכולם ניסו להבין מה ראה הרבי לתת לעשיר הקמצן כבוד כה גדול? עם סיום הלוויה התיישב הרבי בבית המדרש ואמר אני יודע שכולכם מתפלאים על הכבוד שחלקתי לנפטר, אספר לכם, יהודי זה הגיע אלי 3 פעמים לדין תורה ובכולם זכה ולכן נתתי לו את הכבוד הגדול. מקרה ראשון היה כאשר העשיר שלנו הלך ברחוב וראה יהודי בוכה שאיבד סכום כסף גדול…

להמשך קריאה

פרשת שופטים עגלה ערופה

מי צריך להתעסק עם ה"נופלים"? בפרשתנו שופטים מובא ענין עגלה ערופה. ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: "כי ימצא גו' נופל בשדה" – כאשר מוצאים איש אשר ר"ל "נופל" במעמד ומצב ירוד בעבודת ה', והוא נמצא "בשדה" – מקום "עשו . . איש שדה", ולא בסביבה של תורה ומצוה, שהוא מקום "ישוב" - מקום בו יושב ושוכן "אדם העליון", הי' מקום לחשוב שאין זה תפקידנו להתעסק אתו, שהרי זהו אשמת ה"נופל", כי עליו הי' להימצא בסביבה של תורה ויראת שמים, ואזי לא הי' "נופל". וע"ז באה ההוראה מעגלה ערופה, שההתעסקות עם ה"נופל" אינו רק מתפקידי "תושבי העיר" אלא גם ל"זקני העיר", ועד ל"סנהדרי גדולה", כמו שהביא רש"י על הכתוב "ויצאו זקניך ושופטיך" (כא, ב) ופירש "מיוחדים שבזקניך אלו סנהדרין גדולה". דלמרות…

להמשך קריאה

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט).

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). פסוק מפורסם זה מופיע בפרשתנו, פרשת "שופטים". מדוע משווה התורה את האדם לאילן? תכונתו המיוחדת של האילן היא דבקותו במקור חיותו – הקרקע. במשך כל שנות קיומו, כל עונות השנה, שומר האילן על קשרו האיתן עם הקרקע ונותן פרי. כך גם האדם ושורשיו הרוחניים. על התורה נאמר: "כי הם חיינו". ממנה שואב היהודי את כוחות נפשו. אמנם רוב יומנו אינו מוקדש לתורה, והקשר שלנו לתורה נתון ל"שינויי עונות" בחיינו, אך יחד עם זאת- קשר זה לא צריך להיות כזכרון בלבד, אלא חיבור צמוד והדוק ללימוד התורה, עד שמרגישים שהיא מקור חיינו בהווה, חיבור כזה שמשפיע על היום כולו, כל יום מחדש! כך מסביר זאת הזוהר: " התורה, ישראל והקב"ה חד הם". שיהיה לנו חודש אלול…

להמשך קריאה
שופטים- ערי מקלט באור החסידות
בעבר כל אימרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.

שופטים- ערי מקלט באור החסידות

הקב"ה עומד על פרשת דרכים של האדם ומכריז "מקלט, מקלט!" בפרשתנו שופטים מובא ענין ערי מקלט, ומצווה הכתוב "תכין לך הדרך" (יט, ג), ולמדו מזה בגמרא ש"דרך ערי מקלט שלשים ושתיים אמות" (ב"ב ק, ב) בכדי שתהיה רחבה ונוחה, ויתר על זה אמרו ש"מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם" (מכות י, ב). ויש לבאר דברים אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "דברי תורה קולטין" (מכות י, א), ולגבי "עיר מקלט" זו, הנה הדרך המובילה אל המקלט ד"דברי תורה" היא דרך נוחה ורחבה, וכשעומד האדם בפני ניסיון האם לבחור בטוב או ברע, הנה עומד הקב"ה ב"פרשת דרכים" זו ומכריז "מקלט מקלט", שמסייע לאדם ומורה לו הדרך הנכונה והישרה אשר ילך בה. וכמו שכתוב "ראה נתתי לפניך היום את…

להמשך קריאה

שופטים אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא!

אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא! בפרשתנו "שופטים"  מובא בנוגע להליכה למלחמה "ויספו השוטרים גו' מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (כ, ח). ובפירוש "הירא ורך הלבב" נחלקו תנאים "ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו" (משנה סוטה מד, סע"א). ויש לפרש הסיבה שמיאן רע"ק לפרש דקאי על "המתיירא מן העבירות" בדרך הדרוש: על ר"ע נאמר שהי' "רגיל לזכות את ישראל" (רש"י ד"ה שבקי' – סנה' קי, ב). ולכן, כאשר ראה אצל יהודי שיש לו הרהור תשובה, זיכהו מיד, אף אם התשובה עדיין לא פעלה אצל היהודי שישנה הנהגתו בפועל. ועל כן, לשיטת ר"ע, כאשר יהודי "מתיירא מן העבירות"…

להמשך קריאה

שופטים, שוטרים ויועצים

שופטים, שוטרים ויועצים בתחילת פרשתנו "שופטחם" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ובההפטרה כתוב שבזמן הגאולה "אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ויש לעיין מדוע השמיט הנביא "שוטרים", והוסיף "יועציך". ויש לבאר הביאור בזה: שופטים הם ה"דיינין הפוסקים את הדין". ושוטרים הם "הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את הדין" (לשון רש"י עה"פ). ונמצא שאף שהשופט פוסק את הדין וגוזר על האדם לקיימו, יכול להיות שלא ירצה האדם לעשותו. ולכן צריכים לשוטר המכה וכופה ברצועה שיקיימו את פסק הדין בפועל. אך גם כשהאדם אינו מבין מעצמו מדוע יקיים את גזירת השופט יכול הוא לקיימו מרצון, והוא על ידי "יועץ", שמסביר להאדם ש"עצה טובה" היא וטוב לו - לקיים את דברי השופט. ועל פי זה יובנו שינויי…

להמשך קריאה

שופטים- פנינה יומית

"בני הקטן" – שופט? על הפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך" כתוב במדרש, משל "למלך שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולן . . אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו . . לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני, כך אמר הקב"ה, מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. . נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב, הוי שופטים ושוטרים" (מדרש רבה פ"ה, ז). והנה, מלשון המדרש משמע שנתינת ה"שופטים" לישראל היא מצד היותם "בני הקטן" ו"נער ישראל". ולכאורה תמוה, הרי ענין המשפט קשור עם גדלות בשכל וחכמה, וא"כ איך שייך לומר שמצד היותם "נער ישראל" ו"קטן" נתנה להם ענין ה"שופטים"? ויש לומר הביאור בזה ע"פ מה שמצינו שתפקיד ה"שופטים" אצל ישראל אינו…

להמשך קריאה

שופטים ושוטרים ברוחני

מה יעשה אדם כדי להיות "שוטר" על עצמו? בתחילת פרשתנו "שופטים" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ומפרש רש"י "שופטים ושוטרים - שופטים דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידועים דברי הש"ך עה"ת (ריש פרשתנו) ש"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" מוסבים גם על "שערי הגוף", העינים והאזנים וכו' "ללמד לאדם שיהי' לו שוטר ומושל על כל אחד ואחד מאלו האיברים כו'". ועפ"ז יש לבאר כתוב זה שעל האדם לקיים בעצמו "שופטים ושוטרים תתן לך": "שופטים" הם ה"דיינים הפוסקים את הדין", והיינו, שעל האדם ללמוד את דיני והלכות התורה, לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, ולקיים הלכות…

להמשך קריאה

שופטים כל מעשה טוב מקרב אותנו לגאולה

טור לפרשת שופטים: כותרת: משיח – למה, מה, מי ואיך? מדברים הרבה על המשיח. שרים "אני מאמין בביאת המשיח". השלטים מבשרים "היכונו לביאת המשיח". אבל למה, מה, מי ואיך? בשורות הבאות ננסה לטעום על קצה המזלג, מה יקרה באותם ימים. למה ביאת המשיח כה חשובה? הרמב"ם מונה את ביאת המשיח כאחד מ-13 עיקרי האמונה, ולא בכדי. בזמננו, החיים היהודיים חלקיים, ואיננו יכולים לקיים מאות מצוות, כיון שאין לנו בית מקדש ולא כל בני ישראל נמצאים בארץ. משיח יביא לכך שנוכל לקיים את כל 613 מצוות התורה, כפי שהיה בעבר. יתר על כן: בפרשה מופיעה מצוה שמעולם לא קוימה בשלמותה – הוספת שלוש ערי מקלט. ייעוד זה יתקיים בגאולה, כאשר הקב"ה ירחיב את גבולות הארץ מזרחה: "אם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר נשבע…

להמשך קריאה