מעלת הנימול ל8 ימים על הנימול ל13 שנים

מעלת הנימול לשמונה ימים על הנימול לי"ג שנים יצחק אבינו נימול לשמונה ימים, כמסופר בפרשתנו "וירא": "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" (כא, ד), ואילו ישמעאל "בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו" (לך יז, כה). ומסופר במדרש שיצחק וישמעל "היו מדיינים זה עם זה", ישמעאל טען "אני חביב ממך שנמלתי לשלוש עשרה שנה", ואילו יצחק אמר "אני חביב ממך שנמלתי לשמונה ימים". ויש לתמוה על טענתו של יצחק אבינו, דלכאורה מה מעלה יש בברית שהיא לח' ימים, הרי הדעת נותנת להיפך, שהמצווה נעלית היא יותר כשנעשית בגיל בו האדם הוא כבר בר דעת ומסכים לעשיית המצווה, וכפי שאכן טען ישמעאל שמצוותו חביבה יותר "שהיה סיפק בידי למחות ולא מחיתי"? ויובן זה בהקדם ענינה של ברית מילה: ידידים אשר…

להמשך קריאה
הנני – ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

הנני – ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ו הרבי מליובאוויטש סיפר שפעם נכנס לחדרו של חמיו הרבי הקודם, זה היה שעה קלה לפני שהי' עליו לצאת מביתו לתחנת הרכבת בדרכו לעיר הבירה, מוסקבה. בכל פעם כשהיה הרבי יוצא לנסיעה, היו אנשי השלטון בודקים אחריו בשבע עיניים, הם ידעו שהוא עוסק בהפצת היהדות, ורדפו אותו על זה. ולהפתעתו הוא רואה את הרבי הקודם יושב במנוחה וברוגע ולומד, ולא היה ניכר עליו בכלל שום מתח ודאגה ! לא יכולתי להתאפק, מספר הרבי, ושאלתי אותו : עד כדי כך ?! ענה לי הרבי ואמר, ששמע שאדם צריך לעבוד על עצמו, שכאשר הוא עוסק בעניין מסוים, הנה כל ענין אחר – הן ענין שנעשה בעבר והן ענין שצריך להתבצע בעתיד – כאילו אינו קיים כלל בעולם. ואז, אפילו…

להמשך קריאה

איזה תועלת יש להכריח אדם לומר "ברוך א-ל עולם"?

בפרשתנו וירא כתוב: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (כא, לג). ובנוגע לזה מובא בגמרא "מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב. כיצד לאחד שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם? משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והי' העולם" (סוטה י, סע"א ואילך). ובמדרש (בראשית רבה פמ"ג פמ"ט, ד) הובא שאלו שלא רצו לברך את הקב"ה תבע מהם אברהם סכום גדול על מה שאכלו ושתו, ומכיון שלא רצו לשלם, נתרצו לומר "ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו". ולכאורה תמוה מאוד, מה תועלת מצא אברהם להכריח אנשים להגיד "ברוך א-ל עולם כו'", הרי אם לא רצו להגיד את זה מרצונם הטוב, מה תועלת יש להגיד דברים אלו רק מן השפה ולחוץ, מצד ההכרח? וי"ל הביאור…

להמשך קריאה
פנינה יומית וירא
פעם אחת בא מתנגד אל אדמו"ר הזקן וזלזל ברבי מאוד. שאלו אחר-כך את הרבי מדוע הניח למתנגד לזלזל בו כל-כך. השיב הרבי: שלוש פעמים ביום אני אומר "ונפשי כעפר לכול תהיה", אילו הייתי עונה לו, נמצא שאמירתי בתפילה שקר היא.

פנינה יומית וירא

מדוע לא הי' "הוצאת הדשן" בעקידת יצחק? אמרו חז"ל "אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח" (ירושלמי תענית פ"ה ה"א, ובכ"מ). ולכאורה אינו מובן, הרי מקום הדשן בכל קרבן אינו על גבי המזבח, כי צ"ל תרומת הדשן והוצאתו, וא"כ מהו גודל המעלה בזה שאפרו של יצחק "צבור ע"ג המזבח", הרי אין זה מקומו של האפר? ויש לבאר זה ע"פ המבואר בספר התניא (אגרת הקודש סי' טו) שה"אפר" (דשן) הנשאר מ"עץ הנשרף" הוא יסוד "העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו". והיינו, שהאפר הוא הדבר הכי נחות שבדבר הנשרף, עד שאינו יכול להיכלל ולישרף באש שלמעלה ממנו. ויש לומר, שבעבודת האדם לקונו, הנה החלקים שבקרבן שנכללו באש שלמעלה מורים על עניני קדושה או דברים שמקיימים בהם מצוות ונתעלים בקדושה, והחלק שאינו…

להמשך קריאה
וירא -פנינה יומית
Ladders showing the pathway to the top

וירא -פנינה יומית

איך דיבר "אברהם אוהבי" – "קשות"? בפרשתנו וירא כתוב "ויגש אברהם ויאמר האף תספה" (יח, כג) ופירש רש"י "נכנס אברהם לדבר קשות". והנה, ידוע שמדתו של אברהם אבינו היתה – "אברהם אוהבי" (ישעי' מא, ח), ובטבעו הי' בעל חסד, וא"כ תמוה, איך יתכן שידבר אברהם קשות, ובפרט להקב"ה? אלא שמזה רואים עד כמה צריך האדם להשתדל בהצלת נפשות, דכאשר בא ענין של הצלת נפשות – הן הצלת אדם כפשוטה והן הצלת אדם ברוחניות – לידי האדם, אין לו "לחשוב חשבונות", ולעשות רק מה שהוא לפי כבודו להציל. אלא עליו לעשות כל מה שאפשר ולנסות כל האפשרויות, ואפילו דבר שהוא נגד טבעו, כדי להציל את חבירו מרדת שחת. (ע"פ לקוטי שיחות ח"י עמ' 55 ואילך) https://vimeo.com/110783031  

להמשך קריאה

כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה | פרשת וירא

ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ה לפני כמה שנים ישב אצלנו בעונג שבת בבנגקוק מפקד כיבוי האש באחת הערים בארץ וסיפר סיפור יפה שקרה לו שבועיים קודם, "טסתי לאוסטרליה לכנס של כבאים מכל העולם, הגעתי לעיר שבה מתקיים הכנס, ביום ששי אחר הצהריים, מיד התחלתי לברר היכן יש בית כנסת אך אף אחד לא ידע, החלטתי שבשבת בבוקר אחפש. ** בשבת בבוקר יצאתי לחפש בית כנסת, הסתובבתי ושאלתי ואף אחד לא מכיר, אחרי כשעה של חיפושים ממש נשברתי, נעמדתי ברחוב וחשבתי על הסיפורים שהילד שלי שלומד בבית ספר של חב"ד מספר לי תמיד איך הרבי היה עוזר ליהודים שהיו בודדים במקומות נידחים, הרמתי את ראשי, עצמתי עיניים ואמרתי "הרבי מליובאוויטש אתה אוהב אתגרים נכון? הנה יש לך יהודי שנמצא לבד במקום נידח באוסטרליה…

להמשך קריאה

לרדת כדי לעלות – פרשת וירא

בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך, ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות. וכך גם אנחנו בהתקשרות…

להמשך קריאה

למה יצחק ולא ישמעאל? הנס היהודי

נס היהודי  כאשר הקב"ה מבשר לאברהם שעתיד להיוולד לו גם יצחק, אומר אברהם: "לו ישמעאל יחיה לפניך". כלומר, אברהם הסתפק בכך שישמעאל ילך בדרכיו. הקב"ה לא קיבל זאת ואמר "ביצחק (דווקא) יקרא לך זרע". המדרש מתאר את הגר (אמו של ישמעאל), כאישה צדקת שלכן נקראה גם "קטורה", כיון שהיו מעשיה נאים כקטורת, ומובן שבאופן זה חינכה את בנה ישמעאל. לכן הסתפק אברהם בנחת שרווה מישמעאל. מדוע אם כן לא הסכים לכך הקב"ה, אלא חפץ ביצחק דווקא?  מסביר הרבי כי ישנם מספר הבדלים בין ישמעאל ליצחק: א)     לידתו של ישמעאל הייתה בדרך הרגילה והטבעית, ואילו יצחק נולד בדרך נס – עד שאפילו אברהם נתקשה להאמין כי יתרחש. ב)     הברית בין ישמעאל  לקב"ה (ברית המילה) נכרתה כאשר היה בן 13 שנה (גיל של הכרה…

להמשך קריאה

פרשת וירא ואני עפר ואפר זריקת חסידות

15 דקות וידאו על פרשת השבוע פרשת וירא. נתחיל בסקירה נתחיל בסקירה על הפרשה וכמובן שנתבל בפירוש חסידי ואפילו הלכה על ביקור חולים. זריקת חסידות פרשת וירא מה קיבלנו ומה למדנו בעקבות המשפט הזה שאומר אברהם אבינו לקב"ה? כמובן שלפני החסידות אעבור על האירועים המשמעותים שקרו בפרשה

להמשך קריאה

הכנסת אורחים בגיל תשעים ותשע

מצינו, שעסק אברהם אבינו בפרסום דבר ה' לבריות במשך כל שנותיו, ואף בהיותו בן תשעים ותשע שנה, ביום השלישי למילתו, ישב על פתח האוהל לראות אולי יעבור עוד אדם אחד שיוכל להאכילו ולהשקותו ולפעול עליו לברך למי שאמר והי' העולם (עיין סוטה י, סע"א ואילך). כמ"ש בתחילת פרשתנו "והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (יח, א) ופירש רש"י שישב שם "לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו". ומזה הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: גם מי שכבר עסק רבות בקירוב בני ישראל לאביהם שבשמים, וכבר ראה פרי טוב בעמלו, ויהודים רבים כבר נתקרבו על ידו, אין לו לחשוב שאולי יכול הוא להפסיק בזה לרגעים, ו"לנוח" קצת מעבודתו. אלא גם אחרי "תשעים ותשע שנים" של התעסקות בזה, עליו להמשיך ולעבוד בזה במרץ, ולחפש אולי…

להמשך קריאה

ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות אלוקית אל אברהם אבינו: "וירא אליו ה'... והוא יושב פתח האהל כחם היום" (בראשית יח,א). בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות - בפ' 'וירא' נעלית יותר. ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא). וזאת משום שמצוות…

להמשך קריאה

פרשת וירא – 5 דקות על הפרשה בראי החסידות עם הרב שרגא

איך אברהם אבינו מתווכח עם הקב"ה? איזה זכות יש לו לחלוק על השם יתברך? חמש דקות על פרשת וירא על פי החסידות. הרב שרגא - לגימת חסידות - ספר בראשית פרשת וירא הצלת נפשות אף נגד טבעו בפרשתנו כתוב "ויגש אברהם ויאמר האף תספה" (יח, כג) ופירש רש"י "נכנס אברהם לדבר קשות". והנה, ידוע שמדתו של אברהם אבינו היתה – "אברהם אוהבי" (ישעי' מא, ח), ובטבעו הי' בעל חסד, וא"כ תמוה, איך יתכן שידבר אברהם קשות, ובפרט להקב"ה? אלא שמזה רואים עד כמה צריך האדם להשתדל בהצלת נפשות, דכאשר בא ענין של הצלת נפשות – הן הצלת אדם כפשוטה והן הצלת אדם ברוחניות – לידי האדם, אין לו "לחשוב חשבונות", ולעשות רק מה שהוא לפי כבודו להציל. אלא עליו לעשות כל מה שאפשר…

להמשך קריאה

להסיר את המסכה: טור לפרשת וירא

מעשה שהיה: באחת משכונות העיר באר שבע, נפתח לו מרכז רוחני. יחד עם הפצת יהדות, החליט מנהל המקום לעסוק גם בסיוע לנזקקים. במסגרת זו, היה מעניק לעוברים ושבים ארוחה מלאה, חינם אין-כסף. מיודענו, מנהל המרכז, ניצל את זמן הארוחה להשמיע את עיקרי האמונה באלוקים בפני אורחיו, בשפה קולחת ומשכנעת. בסיום הסעודה, נהג לבקש מהם להודות לבורא עולם באמירת ברכת המזון. לא פעם נענה בהתנגדות, כמו למשל: "בתור אתאיסט, אינני מוכן למלמל טקסטים דתיים". במקרים כגון אלו, פניו החייכניות של המארח היו הופכות קשוחות. מי שלא נאות לברך לה', נדרש לשלם חשבונית מנופחת על הסעודה הדשנה. האורח, שהיה זע בחוסר נוחות, נאלץ בסופו של דבר לומר ברכת המזון, כדי להיפטר מהתשלום הגבוה. אתם מזהים נכון: מנהל המרכז הוא לא אחר מאשר אברהם אבינו.…

להמשך קריאה

למה ברית מילה? – טור לפרשת וירא

כותרת: למה ברית מילה? "מזל טוב!", "מזל טוב!", נשמעת הקריאה. התזמורת פוצחת במנגינה וכל המוזמנים מצטרפים לשמחה. אך רק חתן השמחה בכבודו ובעצמו בוכה וצורח. התינוק שנימול היה רוצה לשאול: אבא, אמא, למה? ברית מילה היא המצוה הכואבת ביותר ועם זאת הפופולארית ביותר בעם ישראל. לפי אחד הסקרים, 97% מכלל הגברים היהודיים בישראל נימולים. זו מצוה עתיקת יומין, שהתחילה עוד מזמן האבות. פרשת השבוע מספרת על יצחק אבינו, שהיה התינוק הראשון שנימול בגיל שמונה ימים. המדרש מתאר ויכוח בין יצחק וישמעאל. יצחק טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שמונה ימים. ישמעאל טען כי הוא חביב יותר, שכן נימול בגיל שלוש עשרה שנה, מתוך בחירה ומודעות מלאה. במבט ראשון הצדק עם ישמעאל. מצוה הנעשית מתוך הבנה ובחירה עדיפה על פני מצוה…

להמשך קריאה

ריפוי אברהם אבינו ע"י הקב"ה

בתחילת פרשתנו כתוב "וירא אליו ה'", וכתב רש"י "יום שלישי למילתו הי', ובא הקב"ה ושאל בשלומו". והקשו המפרשים (ראה רא"ם כאן ועוד), מדוע נשתהה הקב"ה מלבקר את אברהם עד ליום השלישי למילתו, ולא בא לבקרו קודם? ויש לתרץ ע"פ מה שאמרו חז"ל (נדרים לט, ב), שבביקור חולים "נוטל אחד משישים בחליו", ויתירה מזו כתב הרמב"ן (פרשתנו יח, ב קרוב לסופו) שכאשר "בא הקב"ה ושאל בשלומו" – "הי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה", דמשמע שריפאהו הקב"ה לגמרי [והא דכתב רש"י שמלאך רפאל בא לרפאותו הי' זה רק לגלות את הרפואה שהי' לו מכבר ע"י הקב"ה בעצמו]. והנה ידוע הזהירות שקיום ציווי הקב"ה יהי' דווקא עם דברים טבעיים ולא במעשה נסים (וראה מצפה איתן על תוד"ה חטין סנהדרין סט, ב. כלי חמדה ויקהל…

להמשך קריאה