בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים:
א) דרגת האלוקות – בפ' 'וירא' נעלית יותר.
ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה' – לאחר שמל כתוב "והוא יושב פתח האוהל" בניחותא).
וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך, ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות.
וכך גם אנחנו בהתקשרות שלנו אל הקב"ה, על ידי שאנו ממשיכים קדושה במקומות הנמוכים בחיינו: ענייני עולם הזה, באכילה, בשינה, בפרנסה מתגלה לנו דרגה נעלית יותר באלוקות עד לדרגת משיח בגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש
