לומדים פרשת וירא, אשל אברהם מלקוטי שיחות הרבי מליובאוויטש י״ז מרחשון, תשי"ט – איך להכניס אורחים ועוד רעיונות חסידים

השיחה מבפנים:

"

כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר, שמפרשת השבוע יש ללמוד הוראה בחיים. ומובן שכן הוא: שהרי יש לנו א־ל נצחי, והוא נתן לנו תורה נצחית, שעל ידה – על ידי לימוד התורה בתמידות ולימוד ממנה הוראה בחיים – אנו עם חי לנצח ובאפשרותנו לסבול ולעמוד בפני כל הקשיים. בפרשתנו מסופר על היהודי

הראשון שהיה בעולם. הוא היה אחד ויחיד בשעה שכל העולם היה נגדו, עד שנוכחו כולם לדעת שהקב"ה עמו ותומך בו בכל אשר יעשה, אז כרת  מלך פלשתים עמו ברית, ואברהם היה יכול לגור בשלוה בארץ פלשתים. בעת שאברהם התגורר בארץ

פלשתים מסופר בפרשתנו: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי' א"ל עולם" שפרסם שם אלוקות  ואמונה; "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים", ולאחר מכן בא סיפורהעקידה.

וצריך להבין: מה לומדים אנו מזה

שאברהם נטע שם אשל? התורה הרי מתארת גדולתו של אברהם אבינו, שבהיותו יהודי יחיד פרסם בכל מקום את האמונה בה' אחד, ומה מוסיף בענין זה סיפור נטיעת האשל? גם מה שייכות יש בין "ויטע אשל" לפרשת העקידה הבאה מיד לאחר מכן?

פירוש "אשל" לפי פשוטו הוא – אילן מרובה בענפים. בהיותו בארץ מדבר, מקום בו חום השמש לוהט, נטע שם אילן כדי להגן עליו מהשמש. בגמרא נאמר, ש"אשל" אינו עץ בודד, אלא אברהם נטע גן שלם של עצי פרי, במטרה שהאורחים העוברים ושבים יהנו מהפירות. דעה נוספת: "אשל" פירושו "פונדק" – אכסניא, אברהם אבינו נתן לאורחים לא רק פירות, אלא אכילה ושתיה, בשר ויין
 וכו' ומשכב  עד שאברהם – כמסופר העמיד אצלו בבית סנהדרין עבור האורחים כדי לפתור את השאלות העשויות להתעורר אצלהאורחים.

התורה מספרת כאן על אופן הכנסת אורחים של אברהם אבינו: הוא לא הסתפק בנתינת לחם, מלח ומים לאורחים, ואף שיש בהם כדי להשביע; אברהם אבינו לא הסתפק בנתינת ההכרח, כי אם נתן להם דברים המענגים: פירות, יין, כל מיני מגדים, ומשכב, ואפילו סנהדרין להשיב לשאלותיהם, ונתן להם כל זה על אף שהיו לגביו אנשים זרים.

מזה צריך ללמוד כל אחד מישראל: הרי אצל כל אחד נטועה בלב מדת הצדקה וגמילות חסדים. ועליו לדעת שמדה זו שירש אותה בירושה מאברהם אבינו , אינה רק בשביל לתת לשני דברים ההכרחיים, כי אם גם דברי מעדנים, ולא רק במובן החומרי, אלא גם לפתור את בעיות ה"נפש" (הרוחניות) של הזולת.

ענין עשיית הצדקה באופן האמור לעיל, לספק לא רק את ההכרחי לבד כי אם גם את ההנאה 
והתענוג הרי הוא מושרש אצל הורים בנוגע לילדיהם. טבע מושרש הוא אצל ההורים לתת לילדיהם – שהם חסרי יכולת – כל הנצרך להם (מבלי להתחשב אם הילדים ישיבו להם כגמולם אם לאו) לא רק ההכרחיות; כך גם בכלל, בנוגע לחינוך, מחנכים ההורים את ילדיהם שיתפתחו ויגדלו על הצד הטוב ביותר, הן בחומר והן ברוח.

בבני ישראל דוגמת אברהם אבינו, הגישה הטבעית הזאת אינה רק ביחס לצאצאיהם כי אם גם לאנשים זרים. תכונה זו נטועה בכל לב יהודי, שדבר שמקבל על ידי יגיעה והתאמצות רבה, יתן לאנשים זרים לגמרי ולא רק למלאות את צרכי הזולת הגשמיים כי אם גם לפתור בעיותיו הנפשיות.

הנהגה זו היא למעלה מהשכל: לתת לזולת דבר החסר לו – מבין גם השכל, שכיון שחסר לו דבר ממלאים לו את חסרונו מתוך רחמנות, אבל לתת לשני מה שלא חסר לו כי אם לתענוג, זהו נובע ממדה מיוחדת של טוב שמקורה למעלה מהשכל; שמצד מדת הטוב שלו מחפש את טובת הזולת.

ואם כך הוא הדבר בדברים החומריים, על אחת כמה וכמה שכן הוא בדברים הרוחניים, חסרון בנשמה – כואב הרבה יותר, וקשה לתקנו יותר מחסרון הגוף  לכן דרכם של בני ישראל, בכל מקום אליו הגיעו – במדינה חפשית, או במקום שהיו לוחצים אותם – לא התחשבו בשום דבר ויסדו מיד ישיבות ותלמודי תורה  ודאגו להעמידם באופן שיתנו לא רק ההכרח הנדרש לתלמידים ולתלמידות, אלא שיהא באופן של יגדיל תורה ויאדיר, במילואו. ט. עתה יובן הקשר בין "ויטע אשל" לעקידה: כח מסירות הנפש אצל אברהם ויצחק ללכת לעקידה, על אף היותם בארץ פלשתים ימים רבים מקום שהיו בו חופשיים לגמרי ולא לחצו אותם ולא העיקו להם – בא מיויטע אשל", מהנהגתם באופן כזה של חסד שלמעלה מטעם ודעת. לפיכך גם בימי השלוה של "ימים רבים" הלכו אל

העקידה בשמחה. זוהי גם הוראה לכל הדורות: מבני ישראל נדרשת הנהגה של מסירות נפש במיוחד בחינוך הילדים, שעמל יגיעתם במשך שנים רבות יקדישן לחינוך הבנים והבנות, לא רק לבניהם שלהם, כי אם גם לשל אחרים; ולתת להם לא רק דברים של הכרחיות, כי אם יהדות, תורה ומצוות במלוא המרה – ואז גדל דור של מסירות נפש, שגם בהיותם במדינה חפשית הם מוכנים להקריב כל אשר להם, עד גם את חייהם עבור אמונה תורה ומצוות, וכל הקשור ביהדות. כאשר ההנהגה היא באופן האמור לעיל ישנה ההבטחה מהקב"ה ששכר תמיכת והגדלת והעמקת הישיבות ובתי תלמוד התורה יהיה לא דולר תמול, כי אם שהקב"ה ישלם כמה פעמים ככה (כמו שמצינו אצל אברהם אבינו, שההתחלה אצלך היתה בבן אחד, ומזה הגיע לארבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים"), לא רק בממון – שעל זה מיותר לדבר כי אם גם בענינים אחרים: בריאות אריכות ימים ונחת מהילדים.

"ואל ירע לבבך בתתך לו" – יתן
הקב"ה שיקבלו בשמחה את ההוראה מהנהגת אברהם אבינו ויצחק, ויתנו לישיבות ביד פתוחה ורחבה ובשמחה, ואז יפרע הקב"ה כמה פעמים ככה, לא רק בממון כי אם בכל המצטרך.

(משיחה לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, י״ז מרחשון, תשי"ט)

הרשמו לערוץ היוטיוב
https://www.youtube.com/c/tzvika770

אתר הפודקאסטים שלנו  RSS "זריקת יהדות וחסידות"
https://jewish.buzzsprout.com

אפל פודקאסט
https://hi.switchy.io/Jewish

גוגל פודקאסט
https://hi.switchy.io/3SXm

ספוטיפי
https://hi.switchy.io/3SXg

הצטרפו לקבוצות שלנו (קבוצות שקטות)
ווצאפ זריקת חסידות 5
https://hi.switchy.io/Jewish_WA5

טלגרם
https://t.me/chasidiks

פייסבוק
https://www.facebook.com/chacisik

פרשת השבוע, ליקוטי שיחות, חסידות, וירא, אשל אברהם, הכנסת אורחים