דברי תורה קצרים לפרשת מטות מסעי – תמונות וידיאוים חומר כתוב ועוד

ממתק לשבת פרשת מטות מסעי תשע"ח 2018 ‎היה פעם חסיד שהיתה לו בעיה רפואית קשה ורצה בדחיפות לקבל ברכה מהרבי מליובאוויטש, הוא הלך לחדרו של הרבי והניח את המכתב בחריץ של הדלת, בתקוה שכשהמזכיר יגיע הוא יראה את זה ויתן לרבי, בבוקר המזכיר הגיע, פתח את הדלת ולא שם לב למכתב שנפל, הרבי שם לב, קם ממקומו, הרים את המכתב ובירך את החסיד, כששמע החסיד מה היה הרגיש לא נעים וכתב לרבי שהוא מתנצל שהטריח אותו להתכופף להרים את המכתב, ענה לו הרבי "והרי זה כל תפקידי "להרים" ובמיוחד במקומות שאחרים לא שמו לב"... * ‎פרשת מטות פותחת בדיני נדרים, אדם שנדר נדר לאסור על עצמו דבר מסויים שהיה מותר, אומרת לו התורה שהוא יכול ללכת לחכם ולבקש התרה והחכם יתיר לו…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת פנחס

ב"ה ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ז 2017 גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה ועדיין לא זכו לילדים. אבל גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו. גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה, באחד מביקוריו אצל בעל התניא הטיל עליו הרבי לתת סכום גדול למצוות פדיון שבויים. אבל הפעם מצבו הכלכלי היה בכי רע והוא לא ידע כיצד יוכל להשיג את הסכום המבוקש, הוא חזר לביתו במצב-רוח מדוכדך, וסיפר לאשתו בעצב על הסכום שהטיל עליו הרבי. אל תצטער, בטח יעזור ה' ונוכל לתרום גם את הסכום הזה שביקש הרבי". אמרה האשה. לקחה האישה כמה מתכשיטיה, מכרה אותם והביאה את כל הכסף בצרור סגור לבעלה. היא הציעה שילך מיד לרבי ויתן לו את הסכום…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת בלק – לכבוד שולחן השבת

ב"ה ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ז 2017 קבוצת חסידים באו פעם אל הרב שלהם ושאלו אותו "מה ראשי התיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם - ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם? ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר... גם כשלא מסתדר…

להמשך קריאה

היופי הפנימי של בית הכנסת הכי חשוב

"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" פרשת בלק יש חשיבות גדולה ל"אוהליך יעקב", ליופי ולהדר של בית-הכנסת, אבל יותר חשוב הוא "משכנותיך ישראל" - היופי הפנימי של בית-הכנסת שהוא מהווה מקום תורה ותפילה. פניני תורה

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת חוקת

ממתק לשבת פרשת חוקת תשע"ז 2017 אורן נסע במכוניתו בשעת לילה מאוחרת, בדרכו חזרה הביתה, באמצע הדרך הוא הבחין במכונית מרצדס מפוארת, עומדת בצד הכביש עם אורות מהבהבים, הוא עצר לפניה וראה אשה זקנה יושבת ברכב ונראית נואשת, הוא ניגש אליה ושאל מה הבעיה? היא הסבירה לו שיש לה פנצ'ר בגלגל והיא לא יודעת איך להחליף גלגל, אורן אמר לה שתחכה כמה דקות, הוא מיד הוציא את הגלגל הרזרבי נשכב על הכביש והחליף לה את הגלגל, הזקנה ממש התרגשה מהמחווה ושאלה אותו כמה מגיע לו? היא הסכימה לתת לו כל סכום שיבקש אבל אורן חייך ואמר לה אני "אני שמח שיכולתי לעזור ואת לא חייבת לי כלום, גם לי הרבה אנשים עזרו בחיי, ואם את רוצה תמשיכי גם את לעזור למי שצריך,…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת שלח

ב"ה ממתק לשבת פרשת שלח תשע"ז 2017 ביום ראשון בבוקר יצאה חבורת חסידים בעגלה מהעיר צ'רנוביל לבתיהם לאחר שבתמרוממת-רוח ומענגת אצל הצדיק רבי מרדכי מצ'רנוביל. בדרכם סיפרו זה לזה החסידים את חוויותיהם הרוחניות שחוו ואמרו פה אחד: "שבת כזו לא חווינו בחיינו!" באותה עגלה נסע גם סוחר פשוט, בכל פעם שהחסידים סיפרו את חוויותיהם מהשבת הניד הסוחר בראשו לאות הסכמה ומלמל אף הוא: "שבת כזו לא זכורה לי..." שמעו אותו החסידים ושאלוהו: "מה מצאת אתה בשבת הזו אצל הרב?" הסוחר פתח פיו וסיפר: "בצאת השבת כשבאתי לבקש ברכה מהרבי הוא התעניין בסדר יומי. סיפרתי לו שאני משכים קום מידי בוקר ונוסע לכפר הסמוך לקנות סחורה, כשאני שב לביתי אני מתפלל תפילת שחרית. אמר לי הרבי: 'לא טוב הדבר, עליך להתפלל לפני עסקיך!'…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת קרח 2017 שבת לפני גימל תמוז + ווידיאו לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת קורח תשע"ז 2017 הרבי מליובאוויטש היה עורך בשבתות מיוחדות ובחגים התוועדות שבה היה מדבר דברי תורה וחסידות, הגות ומחשבה אקטואלית עם הפסקות לשירה ואמירת לחיים.'. בשנת ה'תשל"ה (1975) חל ט' בכסלו בשבת. יום זה הוא יום ההולדת ויום ההילולא של הרבי השני של חב"ד. היה זה טבעי וברור לכל החסידים שבשבת זו בוודאי תתקיים התוועדות. אך כולם הופתעו לשמוע שהשבת הרבי לא יערוך התוועדות, רק מאוחר יותר התבררה הסיבה, באחד ממוסדות החינוך בשכונה למד נער בעל מראה חיצוני חריג, ובכיתתו היו כמה נערים שהתגרו בו בשל כך. אמו כתבה לרבי את כל המתרחש עם בנה, והרבי ביקש ממזכירו הרב חודוקוב לטפל באופן אישי במאורע ולדאוג לתחושתו הטובה של הנער. באותה שבת התקיימה חגיגת בר המצווה של הנער באחד מבתי…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת בהעלותך + ווידואים קצרים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ז 2017 לרבי החמישי של חב"ד, רבי שלום דב בער היה אח מבוגר יותר, בשם זלמן אהרון, האח המבוגר יותר היה יותר נמוך משלום דב בער, יום אחד בהיותם בחצר, פנה האח הגדול לאחיו הצעיר ואמר לו "כנס לבור וכך אני אהיה יותר גבוה ממך כי אני יותר מבוגר" ראה זאת אביהם הרבי הרביעי קרא לבנו הגדול ואמר לו "אף פעם אל תגביה את עצמיך על חשבון הנמכת הזולת, אם אתה רוצה להיות גבוה יותר תעלה אתה על כסא". בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהקב"ה אומר למשה למנות את שבעים הזקנים ואומר לו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" אומרים חז"ל "למה משה דומה... לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו…

להמשך קריאה
דברי תורה קצרים לפרשת נשא | ברכת הכהנים | לאור החסידות
ברכת הכהנים

דברי תורה קצרים לפרשת נשא | ברכת הכהנים | לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ז 2017 באחד מבתי חב"ד בארה"ב, הרב שם לב שאחד המתפללים המבוגרים עוזב תמיד את בית הכנסת לפני ברכת כהנים, הוא ניסה לשאול אותו לפשר העניין והיהודי התחמק ולא ענה, באחד החגים הזמין אותו הרב לאכול בביתו והיהודי הסכים, תוך כדי הסעודה שאל אותו הרב שוב לפשר הנהגתו, האורח השתתק לרגע ואז בהתרגשות החל לספר, "בזמן השואה הייתי באושוויץ, היינו כ800 איש בצריף, כולנו סבלנו מאוד אבל היתה קרן אור אחת שעזרה לנו להתמודד, יהודי מיוחד שהיה איתנו בצריף וקראנו לו הרב, הוא היה מקשיב לכולם ומעודד אותנו כל הזמן, ערב אחד נכנס "הרב" לצריף ואמר לנו "עוד שבועיים יהיה פסח ונעשה כאן סדר" כולנו הסתכלנו עליו כלא מאמינים אבל בדרך לא דרך הוא הצליח להשיג שתי מצות…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת במדבר,ראש חודש סיוון לקראת שבועות – כאיש אחד בלב אחד

ממתק לשבת פרשת במדבר תשע"ז - למה הקב"ה סופר את עם ישראל? אשה מבוגרת המתינה בתור לקבלת דולר לצדקה ולברכה מהרבי מליובאוויטש, כל יום ראשון היה הרבי עומד ומחלק דולרים לאלפי אנשים וכמובן שהתור היה ארוך, כשהגיעה תורה פנתה אל הרבי בשאלה "רבי, איך יש לך כח לעמוד כל כך הרבה שעות על הרגליים, אני עמדתי בתור שעתיים ואני כבר בלי כוחות ואתה כבר עומד הרבה שעות ולא מתעייף?" ענה לה הרבה "כשסופרים יהלומים לא מתעייפים" האמת שמי שילך לבורסת היהלומים יוכל לראות הרבה אנשים שתפקידם לספור יהלומים והם כן עייפים אלא שכשהיהלומים שלך אתה לא מתעיף מלספור אותם והרבי הרגיש שכל יהודי הוא שלו ולכן לא התעייף. ספר במדבר אותו נתחיל לקרוא השבוע מתחיל בציווי של הקב"ה לספור את עם ישראל,…

להמשך קריאה

התעלות תמידית בעבודת ה' | פרשת מסעי | פנינה יומית

במ"ב (42) מסעות נסעו בני ישראל ממצרים, כמסופר בתחילת פרשתנו: מסעי  "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" וגו'. וכבר תמהו בזה (לקוטי תורה פרשתנו פח, ג), שמכך שנקט הכתוב לשון "מסעי" הכולל כל המסעות, משמע שבכל אחד מאותם מ"ב מסעות "יצאו מארץ מצרים", ולכאורה תמוה, הלא "מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות", ומהו שנוקט הכתוב לשון רבים "מסעי בני ישראל", וממשיך אשר בכל אלו "יצאו מארץ מצרים"? ויש לבאר זה בדרך הפנימיות: "מצרים" הוא מלשון מיצר, והיינו, שמשמעותו הפנימית של מצרים היא גדר המונע ומגביל, ובעבודת האדם רומז "מצרים" על מצב שבו עבודתו היא מוגבלת במיצרים וגדרות, שמגיע רק עד דרגה מסוימת ואינו מתקדם למעלה גבוהה יותר, וצריך האדם לצאת מן המיצר אל  המרחב, ולהתקדם הלאה…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מטות תשע"ו 2016

רפאל היה איש עסקים מצליח בקנה מידה עולמי, לרפאל היה ילד בן שבע בשם מוישי, יום אחד מוישי מצלצל לאביו באמצע יום העבודה ושואל "אבא כמה אתה מרוויח לשעה" האבא, שהיה באמצע עסקה, הגיב "אתה מפריע לי בבקשה אל תצלצל אלי בשעות העבודה", מוישי מחשב מתי אבא מסיים את העבודה וכשאבא ברכב הוא מצלצל ושואל שוב "אבא כמה אתה מרוויח לשעה", רפאל גוער בו "מוישי אני באמצע שיחה בטלפון השני אל תפריע לי", רפאל מגיע הביתה ומושי מיד פונה אליו "אבא כמה אתה מרוויח לשעה?" רפאל מאבד את הסבלנות וצועק על מוישי "אולי תפסיק להטריד אותי כל היום, מה זה משנה לך כמה אני מרוויח" מוישי הולך לחדר עם פנים נפולות, רפאל קצת מרגיש לא נעים הוא הולך לחדר של מוישי ואומר…

להמשך קריאה

אכילת לחם רוחני גורם לרצות להיות אדם רוחני | פרשת מטות פנינה יומית

כתוב בפרשתנו מטות  "ומקנה רב הי' לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד" (לב, א). והקשה ה'תפארת יהונתן' (להג"ר יהונתן אייבשיץ) ״יש לתת טעם למה דווקא לשני שבטים הללו היה מקנה רב״? ומתרץ ש״שני השבטים הללו חיבבו את המן ולכך מקנה רב היה להם מאשר הביאו ממצרים מה שאין כן שאר השבטים ששחטו הבהמות ולא חיבבו את המן לאכלו בכל פעם״. ויש לומר, שזה שחיבת המן גרמה לכך שלא רצו ליכנס לארץ ישראל לא היתה רק מפני שחיבתם למן גרמה ל"מקנה רב" אלא היה בזה גם ענין עמוק יותר: כל מאכל גשמי יש לו רק טעם אחד ולכל היותר כמה טעמים, אך במן מצינו (יומא עה, א) ״המן . . מוצאין בו כמה טעמים״ ויתירה מזו כתוב שם ״המן מתהפך לכמה טעמים״, שהיו…

להמשך קריאה

פנינה יומית לפרשת מטות | כבודן של ישראל וכבודו של הקב"ה

בפרשתנו מטות כתוב "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין " (לא, א-ג). ונמצא, שבדברי הקב"ה נקרא מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", אך בדברי משה לישראל נקראה המלחמה "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] "כי הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" (לקוטי לוי יצחק לזוהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: במזימותיהם של אנשי מדין נגד עם ישראל מצינו שני דברים: א. הם רצו להלחם ולהרוג את ישראל. ב. בלעם יעץ להם להלחם עם ישראל על ידי "זימה", כי "אלקיהם של אלו שונא זימה כו'" (רש"י ד"ה בדבר…

להמשך קריאה

מה ההבדל בין הפרה להתרה של נדר במובן הרוחני | פנינה יומית פרשת מטות

בין הפרת נדר להתרת נדר בענין ביטול הנדרים מצינו שני אופנים: א. הפרת נדר על ידי האב והבעל. ב. התרת הנדר על ידי החכם. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בתוכן ענין הנדרים, שאדם אוסר על עצמו דבר המותר לו, מצינו בספרים כמה אופנים: מי שנמצא בדרגא נמוכה בעבודת ה' זקוק לפרוש את עצמו מדברים המותרים, כי מצד זה שנמשך הוא אחרי מותרות הרי הוא יורד למטה בדרגתו, ולכן צריך הוא להתחזק בעבודת ה' על ידי שידור נדר, ויפרוש עצמו מדברים המותרים. ועל זה אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). אך מי שאינו נמשך אחרי מותרות, אינו זקוק לנדר לפרוש מהן, אלא עושה כן גם בלי זה. ועל זה כתב הרמב"ם (הל' נדרים פי"ג הכ"ג) ש"לא ירבה אדם בנדרי איסור…

להמשך קריאה

פרשת מטות | פנינה יומית | הפרת נדרים ביחיד מומחה, למה?

תפקיד ה"מומחה" להפר הנדרים ולא לקיימם בתחילת פרשתנו מטות  נאמר "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר", ופירש רש"י "חלק כבוד לנשיאים כו', ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לעיין, מדוע למד מזה ש"חלק כבוד לנשיאים" דין מיוחד ב"הפרת נדרים", הרי אפשר להיות שבא ללמד דין מיוחד אצל מומחה – בקיום הנדרים? ויש לבאר בזה על דרך הדרש: שנינו בפרקי אבות (פ"ג מי"ג) "נדרים סייג לפרישות", שהפרישה מעניני עולם הזה, הנהגה רצויה היא. ולכאורה הרי בירושלמי מובא לגבי נדרים (נדרים פ"ט ה"א): "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"? ומבואר בזה (ראה לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1076) שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג…

להמשך קריאה

להוסיף באור ולפרוש מגשמיות | פרשת מטות פנינה יומית

בנדרים, שדיניהם נתפרשו בפרשתנו מטות, מצינו שכאשר אדם אוסר דבר על עצמו בנדר הנה הדבר הנדור נאסר עליו מצד שחל על זה קדושת קרבן, וכלשון הרגיל בנדרים "קונם בשר זה עלי" – ש"קונם" הוא לשון קרבן, כלשון הגמ' "קונמות קדושת הגוף נינהו" (כתובות נט, רע"ב), וכן הוא גם בשאר לשונות של נדר (ראה שו"ע יו"ד סר"ד ס"א. משנה למלך ריש הל' נדרים, ועוד). ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). ומבואר בזה (ראה לקו"ש ח"ד עמ' 1076. ועוד), שכאשר אדם לא הגיע עדיין לעבודה נעלית בעבודת ה', זקוק הוא לפרוש גם מדברים המותרים, כי מצד פחיתות ערכו, שייך הדבר שגם דברים המותרים יכולים לגרום אצלו ירידה בעבודת ה', ולכן עליו לפרוש מהם בנדרים. אך על…

להמשך קריאה

להצליח בכיבוש – יש לנצל את כל הכוחות והחושים! | פנינה יומית על פרשת פנחס

בפרשתנו פינחס מדובר אודות כיבוש וחלוקת ארץ ישראל. ויש לבאר ענין כיבוש הארץ בעבודת האדם לקונו: כיבוש "ארצות שבעה גוים" (ל' רש"י ר"פ בראשית) ועשייתם לארץ ישראל וארץ קדושה מורה על עבודת האדם ב"מלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית א, כח), לכבוש את העולם כולו שיהי' תחת ממשלת הקדושה. וכמאמר חז"ל (תנחומא נשא טז, ועוד) שתכלית בריאת העולם הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה גם בעולם הזה שאין דבר למטה ממנו. והנה כמו שבכיבוש ארץ בגשמיות הרי כדי שהכיבוש יהי' בשלימות צריך הכובש להכניס את כל כחות נפשו בכיבוש, ובלי זה לא יכבוש את המנגד, כי באם ישתמש רק בכח המעשה שלו ולא ינצל את כח מחשבתו בדרכי ותכסיסי מלחמה, הרי אי אפשר לנצח. וכמו כן באם ישתמש רק בכח המחשבה והמעשה, אך…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ו 2016 + וידיאו
הקב"ה מצפה לישראל יותר מאב לבנו ואשה לבעלה שיעשו תשובה ויגאל אותם.

ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ו 2016 + וידיאו

גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה, ועדיין לא זכו לפרי-בטן. אולם גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו. גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה, באחד מביקוריו אצל בעל התניא הטיל עליו הרבי להרים סכום הגון למצוות פדיון שבויים שנזדמנה אז. אך הפעם מצבו הכלכלי היה בכי רע והוא לא ידע כיצד יוכל להשיג את הסכום המבוקש, הוא חזר לביתו במצב-רוח מדוכדך, ובשפה רפה סיפר לאשתו על הסכום שהטיל עליו הרבי. האישה אמרה לו: "הלוא כמה וכמה פעמים אמרת לי את מה שאומר רבנו בתורותיו, שצריכים להאמין, לבטוח בה' ולהיות בשמחה, ומדוע תצטער? בטח יעזור ה' ונוכל לשלם גם סכום זה שביקש הרבי". לקחה האישה כמה מתכשיטיה, מכרה אותם והביאה את…

להמשך קריאה

פנינה יומית לפרשת פינחס | מיתה רוחנית באה כאשר "האב" אינו נזכר!

בסדר ירושת הקרובים שבבפרשתנו פנחס כתוב "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו . . לאחיו . . לאחי אביו . . לשארו הקרוב אליו" (כז, ח ואילך). והקשה הרמב"ן, מהו הטעם לזה שבין הקרובים היורשים לא הזכיר הכתוב את האב, שהרי גם האב יורש את בנו המת, ותירץ על פי דרכו. ויש לבאר זה בדרך הפנימיות:  ענין המיתה ברוחניות הוא מי שאינו מקיים את התורה והמצוות כדרוש, וכמאמר חז"ל "רשעים – שבחייהם קרויין מתים" (ברכות יח, ב), וגם מי שאינו רשע, אלא שנפל וירד ממדריגתו, גם עליו כתוב בזוהר הקדוש "מאן דנחית מדרגא . . קארי בי' מיתה [מי שירד מדריגה קוראים עליו "מיתה"]" (זח"ג קלה, ב). והנה מבואר בספר תניא קדישא (פי"ט) שהטעם לזה שיש ביכולת בן…

להמשך קריאה

פרשת בלק פנינה יומית | הירוס האומות – היתכן?

בנבואת בלעם שבפרשתנו בלק נאמר על מלך המשיח "וקרקר כל בני שת" (כד, יז), ומפרש האבן עזרא "כמו מקרקר קיר, והטעם הורס הקיר", והיינו, שלעתיד לבוא יהרוס הקב"ה ויחריב את "כל בני שת", ולא יתקיימו אומות העולם כלל. ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, הרי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט), והאיך יתכן שיהרוג הקב"ה את "כל בני שת"? ויש לומר הביאור בזה: אמרו חז"ל (הובא ברש"י ר"פ בראשית) שהעולם כולו נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, ונמצא, שהטעם לבריאתם של "כל בני שת" הוא רק בשביל ישראל. לעתיד לבוא כאשר תבוא גאולה לעולם כולו, ויורגש בעולם הטעם האמיתי לבריאתו, יראו בגלוי איך שכל באי העולם וכל בני שת, אין להם חשיבות בפני עצמם, כי כל מטרת בריאתם היא רק…

להמשך קריאה

עבודת ה' בדבר הקשה דווקא | פרשת פנחס פנינה יומית

בפרשתנו פנחס נאמר בנוגע לחלוקת הארץ "אך בגורל יחלק את הארץ" (כו, נה), שחלוקת הנחלות לא תהי' על פי סדר שכלי כי אם על פי הגורל. והנה, "ארץ ישראל" ברוחניות מורה על כללות עבודתו הרוחנית של האדם כמבואר בספרים (ראה תורה אור ריש פ' וישב), ואם כן, גם חלוקת הארץ מורה על התחלקות עבודותיהם של ישראל, איש איש ועבודתו את קונו השייכת לנשמתו באופן פרטי. ולכאורה ייפלא, הרי עבודת האדם מוכרח שתהא מסודרת ומיוסדת על פי השכל, כפי הוראות התורה בסדר נכון, ואיך יעבוד עבודתו על פי "גורל" בלא סדר מסודר? ויש לבאר זה על פי מה שמבואר בספר התניא (חלק אגרת הקודש ס"ז) שיש לכל איש ישראל מצוה מיוחדת שהיא שייכת במיוחד לנשמתו, וכדברי רז"ל "אבוך במאי הוי זהיר טפי" (שבת…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות "בעפר"?

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם "מי מנה עפר יעקב" (כג, י), ופירש רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם בדרך קבלת עול, אך ורק מפני שהן מצות - ציווי ורצון ה'. והחילוק ביניהם: כאשר האדם מקיים מצוה מצד חשבון וטעם ודעת שלו, הרי עשיית המצוה קשורה עם שכלו ורגשותיו של האדם, והאדם, מדוד ומוגבל הוא, ושכלו ורגשותיו מוגבלים הם. ומצד זה, כמו שסיבת עשיית המצוה מדודה ומוגבלת היא, כן גם פעולת המצות תהי' מדודה ומוגבלת. משא"כ כאשר האדם מקיים מצוה רק מפני שכן הוא רצון הקב"ה,…

להמשך קריאה

הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו | פרשת פנחס פנינה יומית

"פלא" שלמעלה מ"פלאות" נאמר בגמרא "הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו (כמו שנעשה לפינחס. רש"י), הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (ברכות נו, ב). ומפשטות הגמרא משמע, שהחילוק בין "הרואה פינחס" ל"הרואה פיל" הוא, ש"הרואה פיל" עושים לו "פלאות" רבות, ואילו "הרואה פינחס" עושים לו רק פלא אחד. ולכאורה תמוה, הרי אמרו רז"ל "ששה נסים נעשו לו לפינחס" (סנהדרין פב, ב), ואם כן, מדוע "הרואה פינחס בחלום" נעשה לו רק פלא אחד - הרי אין זה "כמו שנעשה לפינחס"? ויש לבאר זה בהקדים החילוק בין "נס" ל"פלא": "נס" הוא שידוד מערכות הטבע, שמזה שקוראים לו "שידוד מערכות הטבע" מובן שכדי לפעול "נס" זה צריכה להיות פעולה מיוחדת של ביטול הנהגות הטבע. משא"כ "פלא" מורה על הנהגה שמובדלת לגמרי מהנהגת הטבע, שהרי "כל…

להמשך קריאה

פרשת פינחס פנינה יומית | "כהונת עולם" – לפנחס ולא למשה?

בהתחלת פרשתנו פנחס נאמר שמכיו ש"פנחס גו' השיב את חמתי מעל בני ישראל גו'" לכן יזכה ש"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (כה, יא-יג). והנה, במדרש (תנחומא פרשתנו יא. ועוד) על בקשת משה "יפקוד ה' גו' איש על העדה" מובא ש"אמר משה . . בדין הוא שיירשו בני את כבודי". ומצינו שלא נעתר לו הקב"ה אלא ציווה לו שיהושע יירשנו. ולכאורה תמוה, הרי באם פנחס זכה לכהונה "לזרעו אחריו" מפני ש"השיב את חמתי מעל בני ישראל", הרי משה שהשיב חמתו של הקב"ה מעל בני ישראל כמה וכמה פעמים בוודאי הי' צריך לזכות בגלל זה ש"זרעו אחריו" יירשו את כבודו? ויש לומר הביאור בזה: האופן בו הגין משה על בני ישראל הי' שעמד בתפילה להקב"ה שיסלח לישראל על חטאם. אך בפנחס לא…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ו 2016

קבוצת חסידים באו פעם אל רבם ושאלו אותו "מה הראשי תיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם - ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר... גם כשלא מסתדר לך לאהוב את זולתך צריכים לאהוב אותו.…

להמשך קריאה

מסרון השבוע – פרשת בלק

מרחוק הגיע, בלעם במקום לקלל עומד נפעם פתחי האהלים אינם סמוכים – הוא מתפעל: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל". אפילו בלעם, שהסתכל מבחוץ הבין שפרטיות היא ערך נחוץ צניעות - אף פעם זה לא היה מובן מאליו, אך בימינו – ההתמודדות עוברת שלב. כשהשיתוף כל כך מזמין ונחשב בקליק אחד אתה נחשף לכל עובר ושב לפעמים, מותר לא לשתף בכל מאורע/ארוחה אלא ליהנות ולחיות את הקשר בתוך המשפחה להתנתק (לזמן קצר) מתוך בחירה ובדעה צלולה, ולא רק כש'אין קליטה' או ש'נגמרה הסוללה' כי גם כשיש טלפון חכם צריך להיות פיקח ולחשוב... כדי לזכות לברכת "מה טובו אהליך יעקב".

להמשך קריאה

מתי אין להתווכח? | פרשת בלק פנינה יומית

בסוף פרשתנו בלק מסופר על מעשה זמרי וקנאות פנחס. ובנוגע לזה כתוב "והנה איש מבני ישראל בא ויקרא אל אחיו את המדינית לעיני משה" (כה, ו), ופירש רש"י "אמרו לו, משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך". והנה, על שאלה זו "בת יתרו מי התירה לך" לא מצינו שענה משה כלום, וגם פנחס, לא נכנס לשקו"ט עם זמרי, אלא קינא את קנאת ה', והרגו. ומזה יש ללמוד בעבודת האדם לקונו: כאשר מישהו שואל שאלה, יש לעיין היטב בכוונתו של השואל, שאם כוונתו לשם שמים, אזי אפילו ל"כסיל" יש לענות, כמ"ש "ענה כסיל כאולתו" (משלי כו, ה). אך אם כוונת השואל אינה לשם שמים, הרי אפילו אם שואל בדברי תורה, מ"מ אם כוונתו בזה היא להתיר מה…

להמשך קריאה

פנינה יומית פרשת בלק| להמשיך אור הקדושה "עד אפסי ארץ"

אחת מנבואות בלעם שנאמרו בפרשתנו בלק היא "וירד מיעקב" (כד, יט), ומפרש רש"י אשר כוונת הכתוב ב"וירד" היא "על מלך המשיח" שנאמר בו (תהלים עב, ח) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו, אשר עבודת האדם היא שיהא שליט ומושל בכל ענייניו - "מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ": "מים עד ים" - "ים", בשונה מ"ארץ", משמעותו שהוא מכוסה ומוסתר על ידי המים, וכמו כן בכוחותיו של האדם מרמז "ים" על כוחות הנפש שעדיין לא באו לידי גילוי לכל, ועודם טמונים בנפש האדם. ומצווה הכתוב  "וירד מים עד ים", שעל "ניצוץ משיח" שבו לרדות ולמשול בכל הכוחות הפנימיים, מ"הים הקדמוני" עד "הים האחרון" (זכרי' יד, ח): "ים הקדמוני" מורה על הכוח הראשון והפנימי…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | נבואת הגאולה ע"י בלעם דווקא

כתב הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "המלך המשיח עתיד לעמוד כו', התורה העידה עליו כו', בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים. במשיח הראשון כו', ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל כו' אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח וכו'". ויש לתמוה, הרי בלעם הי' גוי ושונא ישראל, ואם כן מדוע הדגיש הרמב"ם שנבואה זו נאמרה ע"י בלעם דווקא? ויש לומר בזה על דרך הדרוש: רצון בלק הי' שבלעם ישתמש בכח נבואתו לקלל את בני ישראל ר"ל, ותמורת זאת הנה נוסף לזה שלא קלל את בני ישראל, הוצרך גם להשתמש בכחו זה, כח הנבואה, לברך את ישראל. וזהו מה שהדגיש הרמב"ם שנבואת הגאולה נאמרה "בפרשת בלעם", כי גם בגאולה העתידה לבוא כן יהי' אצל אומות העולם. ותמורת זאת שבזמן הגלות שולטים הם על…

להמשך קריאה

פרשת חוקת פנינה יומית | נשיא הדור הוא ככל הדור

במלאכים שנשלחו עם "דברי שלום" אל סיחון, מצינו מקראות הסותרים זה את זה, כתוב אחד אומר "וישלח ישראל מלאכים" (פרשתנו כא, כא), ובמקום אחר נאמר שמשה הוא השולח "ואשלח מלאכים" (דברים ב, כו). ומיישב המדרש (תנחומא חוקת פכ"ג), אשר "הכתובים אלו צריכים זה לזה – שמשה הוא ישראל וישראל הוא משה, ללמדך שראש הדור הוא כל הדור". והנה, רש"י (פרשתנו שם) כשמביא את דברי המדרש משנה מלשונו, ותחת אשר "ראש הדור הוא ככל הדור", כתב "שנשיא הדור הוא ככל הדור", והדברים צריכים תלמוד. ויש לומר הביאור בזה: את דברי המדרש ש"משה הוא ישראל" אפשר לפרש בשני אופנים: א. כאשר מדובר אודות התעסקותו של משה בענין השייך לצרכי כלל ישראל, הרי מכיון שטעם התעסקותו בזה אינו בשביל עצמו אלא הוא עושה זאת עבור…

להמשך קריאה

פנינה יומית | חוקת | כל יהודי אוהב את כל ישראל – ואין זה שקר!

בפרשתנו כתוב על מיתת אהרן ש"ויבכו את אהרן שלשם יום כל בית ישראל" (כ, כט), ובאבות דר' נתן (פי"ב מ"ג) נאמר הטעם לזה שבכו כל בית ישראל על מיתת אהרן, כי הוא היה מטיל שלום בין בני ישראל, וכאשר היה רואה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך לכל אחד בפני עצמו, ואומר לו שחבירו מתחרט ומצטער על המריבה, ועל ידי זה השכין שלום ביניהם. ויש לבאר הנהגה זו, שוודאי לא היתה באופן של שקר ח"ו: ידועים דברי הרמב"ם (ספ"ב דהל' גירושין) ש"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש . . בית דין . . מכין אותו עד שיאמר רוצה אני . . ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס? . . [כי] זה…

להמשך קריאה

פרשת חוקת | פנינה יומית | מנהיג ישראל מניח טובתו על הצד ודואג לצאן מרעיתו

אמרו חז"ל "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל . . וג' מתנות טובות ניתנו על ידם . . באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר" כנלמד מהאמור בפרשתנו (כ, א-ב) "ותמת שם מרים . . ולא הי' מים לעדה", ומכל מקום "חזרה בזכות שניהן" - משה ואהרן, וכאשר נסתלק גם אהרן ועמו ענני הכבוד – "חזרו שניהם – הבאר וענני הכבוד - בזכות משה" (תענית ט, א). והנה, כל אחד מן ה"פרנסים טובים" שקיבלו ישראל מתנה בזכותו, יש לו קשר פנימי ורוחני עם המתנה שבאה בעטיו, שלכן באה "מתנה טובה" מסויימת דווקא בזכות "פרנס" ההוא דוקא: משה הי' רועה את ישראל, שרועה עניינו לזון ולפרנס צאנו בפרטיות כל אחד כפי צרכיו, ולכן הגיע בזכותו ה"מן", שהיא…

להמשך קריאה