מה צריך ללמוד מיצר הרע

פרשת בלק. צוות מרכז ניו יורק ריכז בשבילך מספר של דברי תורה מרוממים על פרשת השבוע.

ב"ה ממתק לשבת פרשת בלק תש"פ 2020

היה פעם יהודי מבוגר שהיה לו בן יחיד ולקראת הבר מצווה של הילד החליט לקחת אותו לקבל ברכה מהרבי, הילד שמע שהרבי בוחן את הילדים על מה שלומדים ומאוד נלחץ מזה כי למעשה הוא לא בדיוק היה מהילדים שיושבים ולומדים בבית הספר וחשש מאוד מההרגשה הלא טובה שאביו יקבל כאשר יגלה שבנו לא יודע כלום, הם נכנסו ליחידות והילד ממש חושש, והנה מגיע הרגע והרבי פונה אליו בשאלה על משנה והילד עונה תשובה מדוייקת והרבי שואל עוד שאלה על אותה משנה ועוד שאלה, הילד עונה תשובות ממש יפות והאבא מאושר, מסתבר שתקופה קצרה לפני כן הילד קיבל עונש מהמורה ללמוד בעל פה משנה אחת ובדיוק על המשנה הזו הרבי שאל אותו, האבא המאושר מעצים את הבן שלו ואומר לו ידעתי שאתה גאון וכו, כך קיבל הילד מוטיבציה ללימודים והחל להיות מהתלמידים הטובים בכיתה.


ידוע הפסוק במשלי "שם רשעים ירקב" ממנו לומדים חז"ל שאדם לא יקרא לבנו על שמו של רשע כדי לא להנציח שם רשע, על פי זה לא מובן למה פרשת השבוע נקראת פרשת בלק על שם רשע שרצה לפגוע בעם ישראל?


בתורת החסידות מוסבר שעבודת השם נחלקת לשני סוגים, יש עבודת השם של עשיית הטוב ויש עבודה של הפיכת הרע לטוב, כשיהודי לומד תורה ומקיים מצוות הוא עוסק בטוב עצמו אך כאשר יהודי עובר ניסיונות ונלחם ברע הוא הופך את הרע לטוב ומעבודה זו יש לקב"ה נחת רוח רבה יותר.


לכן כתוב במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים אינם יכולים לעמוד כי בכוחה של עבודת התשובה אפשר להפוך את הזדונות לזכויות ולהפוך את הרע עצמו לטוב.
בלק אמנם היה ניגוד גדול לקדושה, אבל מבלק יצאה רות המואביה שממנה יצא דוד שממנו יצא משיח.
לכן התורה קוראת לפרשה על שם בלק אבל לא בלק המתנגד לעם ישראל אלא בלק של הפוטנציאל הגדול שממנו יצא מלך המשיח.


ובפרשה זו מעבירה לנו התורה מסר חשוב מאוד, לפעמים יהודי מרגיש שאולי לא התנהג בצורה שנדרשת ממנו כיהודי וזה יכול לייאש אותו, אומרת לו התורה הנה תראה אפילו את בלק אפשר להפוך ולגלות ממנו את תכלית הקדושה, אז בטח שאתה יכול לגלות את הפוטנציאל שבך ולעשות טוב.


וכך גם כשמסתכלים על יהודי אחר ונראה שחלילה הוא מתנתק מהקב"ה צריכים למצוא את הנקודה הטובה שבו ולדעת שמתוך הרע יכול לצאת הרבה טוב, ואם רק נעודד את הטוב שבתוכו נצליח להוביל אותו למקום האמיתי שלו.
בואו נסתכל סביבנו ונראה כמה טוב טמון בכל אחד, נעודד ונגלה את הטוב הזה וכך נזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

ב"ה ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ז 2017

קבוצת חסידים באו פעם אל הרב שלהם ושאלו אותו "מה ראשי התיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם – ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם? ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר… גם כשלא מסתדר לך לאהוב את זולתך צריכים לאהוב אותו.

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על בלעם שבא לקלל את עם ישראל בהזמנה של בלק ובסופו של דבר הוא מברך אותם פעמיים במקום לקלל, בפעם השלישית בלק לוקח אותו אל ראש הפעור ומקווה שמשם יוכל לקלל, בלעם צופה על עם ישראל "וירא את ישראל שוכן לשבטיו" ואז נחה עליו רוח אלוקים והוא אומר את הפסוק המוכר "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" מסביר רש"י שמה שגרם לכך שנחה עליו הרוח היה זה "שראה שאין פתחיהם מכוונים זה מול זה" הוא ראה שעם ישראל מכבדים את הפרטיות אחד של השני ושומרים על הצניעות, וראה שגם כשהם במצב זמני בהליכתם במדבר הם שומרים על כך, ולכן השתמש בביטוי "אוהליך" המסמל משהו עראי, כי לפעמים היצר אומר לנו כשאתה במצב זמני תתפשר ותוותר לעצמיך קצת ובלעם ראה שעם ישראל שומרים על אמונתם ומצוותיהם בכל מצב וזה עורר אותו לברכם שוב.
לכל אחד מאיתנו יש בחיים מצבים "זמניים" שבהם קשה יותר לקיים את המצוות אם זה כשאני לא בסביבתי הפיזית הטבעית, או כשאני לא במצבי הנפשי הטבעי, אני בלי מצב רוח, קשה לי בעבודה וכו', עלינו לזכור שהתורה והמצוות הם נצחיים וכיהודים הברכה שלנו היא דווקא כשנמשיך ונשמור על יהדותנו בכל מצב וכשנזכור לכבד ולאהוב אחד את השני גם כשלא כל כך מסתדר לי.
יהי רצון שנזכה לקיום ברכתו של בלעם "וקם שבט מישראל – זה מלך המשיח" שיביא לנו גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך !

חייל משוחרר הלך עם אמו לקניות בשוק 'מחניודה' בירושלים. הם נכנסו לאחת החנויות והאימא ביקשה לקנות שתי קופסאות רסק עגבניות. אך המוכר העסוק סינן לעברם "אנחנו סיטונאיים ולא מוכרים לכל אחד שנכנס לחנות. צאו בבקשה החוצה".

ברגע הראשון, החייל כעס על התגובה המזלזלת באמו, אך אז התחלפה לו המחשבה בראש. "האיש נתן לי רעיון למיזם אדיר: למכור ללקוחות פרטיים במחיר של חנות סיטונאית". הוא לקח מחסן של 40 מטר בשוק, ממש על יד הסוחר שגירש אותם מהחנות, והחל למכור ללקוחות פרטיים עם מעט מאוד פערי תיווך בינו ובין היצרן.
כיום רמי לוי מנהל אימפריה של מאות מיליוני שקלים…

בפרשת השבוע שוכר בלק את בלעם לקלל את ישראל, אך משם יוצאות נבואות של ברכה גדולה לעם ישראל.

לעיתים, דווקא המקום הנמוך ביותר מעניק לנו הזדמנות לזנק ולהמריא מעלה מעלה ("סוד ההצלחה, לעבור מכשלון לכשלון, בלי לאבד את ההתלהבות". צ'רצ'יל)

וכך ביחס לתקופת 'שלושת השבועות', המתחילה אחרי שבת, בה אנו מתאבלים על חורבן המקדש וירושלים, מציינים הנביאים כי דווקא ימים אלו יהפכו לששון ולשמחה. הכל תלוי בנו. בהסתכלות חיובית ובעוד מעשה טוב שיכריע את כף המאזניים.

רבי מאיר בעל הנס

מסרון השבוע – פרשת בלק
טעם החיים – מתוק? או חריף ??

לא האמנתי למשמע אוזניי. "אני מבקש מכבוד הרב לקלל את השונא שלי, כמה זה עולה?", שאל אדם לא יהודי את הרב בבית כנסת באוקראינה. הרב הבהיר לו שאצלנו יש רק "מי שבירך" ולא "מי שקילל"… אך אם האיש היה פונה לבלעם, היה נענה בחפץ לב ובתעריף גבוה…

פרשת השבוע מספרת על בלעם, נביא גוי, שהוזמן לקלל את עם ישראל, ובסוף יצאו מפיו ברכות. מה מיוחד בברכות הללו? התשובה נמצאת בהבדל שבין מתוק וחריף. אוכל מתוק ראוי מיסודו לאכילה, והוא טעים ונעים. החריף פחות ראוי מיסודו לאכילה, ולכן ילדים לא אוהבים חריף. אך כאשר לוקחים את החריף, מעבדים ומתבלים אותו, הוא הופך לפיקנטי. הפיקנטי פופולרי יותר מהמתוק, דווקא בגלל שהוא מאתגר ולא שגרתי.

הברכה מתוקה והקללה חריפה. אך כשמתבלים קללה והופכים אותה לברכה, זו ברכה פיקנטית ומיוחדת.

בלעם מספר לבלק מלך מואב על דוד המלך ומשיח בן דוד. דוד הגיע מרות המואביה שהיא מזרעו של בלק. בכך בלק החריף הפך בעצמו לפיקנטי, לעוצמה הגדולה של מלכות דוד. בואו נהפוך כישלון להזדמנות, וכך החריף של החיים יהפוך לפיקנטי!

 

ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ח 2018

הגיעו פעם זוג אל הרב חיים גוטניק מאוסטרליה לייעוץ. מצב הזוגיות שלהם לא היה בכי טוב והם שמעו שהרב יוכל לסייע להם, בין הדברים הוא יעץ להם ליהנות מסעודת השבת המסורתית ולנצל את הזמן הפנוי להשקעה בזוגיות. מאוכזבים מגישתו המיושנת הפרימיטיבית, לדעתם, פנו השניים לחפש עזרה מקצועית יותר.

אחרי כמה שבועות הופתע הרב כשעל דלתו דפקו בני הזוג כשבידם זר פרחים ובקבוק יין,
" באנו להתנצל", הם אמרו, "הפסיכולוג היוקרתי ששילמנו הון לפגישות איתו ייעץ לנו להוסיף קצת רומנטיקה לחיי הנישואין, להקדיש ערב אחד בשבוע זה לזה, לכבות את הטלויזיה והטלפונים ולעשות ארוחה שקטה לאור נרות.."
"הבנו שהגישה שלנו היתה מוטעית" סיימו בחיוך מתנצל, "כנראה שביהדות יש כמה ערכים שכן מתאימים לנו".

קשה לנו לשמוע אמת מכל אחד, לעיתים דוקא מהקרובים אלינו ביותר, וכנראה אם נשמע את הדברים מאיזה פרופסור באוניברסיטת תל אביב זה ישכנע יותר..

השבוע בפרשה, עושה לנו התורה תרגיל מעניין.

בלעם המכשף הרשע שבלק מלך מואב שוכר במיוחד כדי לקלל את עם ישראל, מנסה בכל כוחו להוציא מילים רעות אך לא מצליח.. רק ברכות זורמות החוצה. לא סתם ברכות, הברכות והנבואות הגדולות ביותר לעתיד עם ישראל , ובראשם נבואת הגאולה " דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב"
מה באמת, חסרים לנו נביאים וצדיקים שיספרו לנו על העתיד לקרות באחרית הימים?

אולם אלוקים כנראה מכיר בטבע היהודי ודואג לשלוח את האמיתות הגדולות שלו דוקא ע"י נביא גוי ואז יותר קל לנו להאמין שזה יקרה…
אם בלעם הרשע יכול היה להאמין שבעולם הנהנתני הזה שאנחנו חיים יחול שינוי עצום כזה של גאולה וכולנו נתעלה מעט מעל לדאגות היומיומיות שלנו ונרצה רק "לדעת את ה'", הגיע הזמן שגם אנחנו נצא מהחלון הצר שאנו מביטים בו על העולם ונתחיל להאמין באמת ובזכות האמונה יזרז הקב"ה את הגאולה שתבוא מיד ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

בלק מלך מואב, בא לקלל ונמצא מברך, כשמפיו של בלעם שנשכר על ידי בלק לקלל יצאו בעל כרחו נבואות ברכה לעם ישראל.

סיפור הפרשה ממחיש לנו את נבואת ישעיהו "והיו מלכיהם אומניך ושרותיהם מיניקותיך", לא רק שהאומות לא יזיקו לישראל, אלא אף יסייעו.

היום מלאו 90 שנה לגאולתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) ונצחונו על הסובייטים שביקשו לעקור את היהדות ולהשמיד חלילה את מנהיגיה. גחלת היהדות ברחבי ברית המועצות, בה הוא דאג להפיח רוח גם בזמנים הקשים ביותר, בוערת כיום בלהבה גדולה, כשגם ראשי נציגי השלטון הסובייטי לשעבר מסייעים לכך.
גם במקום החשוך ביותר ניתן להאיר, בכוח האמונה.

השבת פרשת בלק
(לחטוף מסירות-נפש)

כשהזמין בלק את בלעם כדי לקלל את ישראל, השמיע בלעם כמה נבואות על העם. בנבואתו הראשונה קבע שאין אפשרות לקללם, משום שהם חביבים לפני ה': "מה אקב – לא קבה א-ל, ומה אזעום – לא זעם ה'".בנבואתו השניה הוסיף בלעם, שלא זו בלבד שאין לו אפשרות לקללם, אלא שבזכות מעשיהם הטובים ראויים הם לברכה מיוחדת: "הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה".

אחת המעלות של בני-ישראל שמציין בלעם, ושבזכותן הם ראויים לברכה, היא: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". רש"י מפרש זאת כך: "כשהן עומדין משינתם שחרית – הן מתגברים כלביא וארי לחטוף את המצוות, ללבוש ציצית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין".

מדברי רש"י (המיוסדים על המדרש) עולה, שעיקר החביבות של עם-ישראל היא בכך, שהיהודים מתגברים "לחטוף את המצוות". כלומר, הסיבה לכך שהם ראויים לברכה מיוחדת נובעת מהעובדה שהם אינם מסתפקים בקיום רגיל של המצוות, אלא מתאמצים 'לחטוף' ולקיימן.

מהי 'חטיפה'? – 'חטיפה' מלמדת שהדבר הנחטף אהוב וחביב במיוחד אצל האדם, עד שהוא להוט לקחתו. דבר שאינו יקר וחביב כל-כך, האדם לוקחו בנחת ובשלווה, אבל דבר יקר וחביב – הוא חוטף וממהר לקחתו.

זו המשמעות שישראל מתגברים "לחטוף את המצוות" – יהודים אוהבים ומחבבים כל-כך את המצוות, עד שמיד כשהם קמים משנתם, הם מתנפלים על המצוות ו'חוטפים' אותן – לובשים ציצית, קוראים קריאת-שמע, מניחים תפילין וכו'.

המהות הפנימית יותר של 'חטיפה' היא פעולה שלא על-פי סדר וחשבון. בעבודת ה' זו דרגת מסירות-הנפש, שאינה הגיונית ושכלית. יהודי מוסר את נפשו בלי לעשות חישובי כדאיות, אלא מתוך התמסרות על-שכלית לרצון ה'. ולכן, כשאומרים שיהודים מקיימים את המצוות באופן של 'חטיפה', המשמעות היא שהם מקיימים אותן מתוך מסירות-נפש.

דבר זה מזכיר את תביעתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק) מליובאוויטש מחסידיו, בימי האפלה של המשטר הקומוניסטי ברוסיה. וכך אמר: "יהודים, חיטפו מסירות-נפש, חיטפו, כי עובר וחולף זמנה של מסירות-הנפש. עוד מעט יבואו ימים של חופש גמור בענייני הדת, ואז תחפשו מסירות-נפש ולא תמצאו".

ואכן, מסירות-הנפש היא אחת המעלות הנפלאות של עם-ישראל, שרמז עליהן בלעם. ובזכות מסירות-הנפש של היהודים במשך הדורות ועד היום – נזכה לקיום הנבואה "וקם שבט מישראל"7, זה המלך המשיח, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

(על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 149)

שבת שלום!!!!
מוקדש לזכות הילד מנחם מענדל בן נחמה דינה לרפואה שלימה

 

 

 

השבת פרשת בלק
(המעלות העצמיות של ישראל)

כשהגיע בלעם אל המקום שהביאו לשם בלק, כדי לקלל את ישראל, פתח את דברי נבואתו במילים: "מה אקוב לא קבה א-ל"?  – כיצד אוכל לקלל את ישראל, בשעה שהקב"ה אינו חפץ לקללם? לאחר מכן הוא מפרט מדוע אי-אפשר לקללם: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". בני-ישראל חזקים כצורים וכגבעות, שאי-אפשר להזיזם, וזאת בזכות האבות והאימהות.
והנה  מוסיף בלעם נימוק נוסף לאי-יכולתו לקלל את ישראל: "מי מנה עפר יעקב". הפירוש הפשוט הוא, שבני-ישראל רבים כעפר הארץ, ולכן אי-אפשר לקללם. אלא שאם נפרש כך, נראה שכל הפסוק הזה מיותר. אנו כבר יודעים שאי-אפשר לקלל את ישראל בזכות האבות והאימהות. מה אפוא מוסיף הפסוק "מי מנה עפר יעקב"?

כדי להסביר את התוספת המיוחדת שבפסוק זה. מביא רש"י  שני פירושים: פירוש אחד – "עפר יעקב" רומז לילדים הקטנים של עם-ישראל, שאותם אוהב הקב"ה כאהבת אב לבנו הקטן. פירוש שני – "עפר יעקב" מכוון למצוות הרבות שבני-ישראל מקיימים בעפר – "לא תחרוש בשור ובחמור", "לא תזרע כלאים", אפר פרה, אפר סוטה וכיוצא באלה.
שני הדברים הללו רומזים לשתי מעלות מהותיות בעם-ישראל, המגינות עליו מפני מבקשי נפשו. המעלה הראשונה, היא אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם-ישראל – אהבה שאינה תלויה בדבר, כאהבתו של אב לבנו הקטן. המעלה השנייה – קיום המצוות של בני-ישראל, שבזכותן היהודים זוכים להגנה מיוחדת מאת הקב"ה.

יש הבדל בין אהבתו של אב לבנו הקטן לאהבתו לבנו הגדול. באהבה לבן הגדול לא ניכר שהאהבה היא משום שזה בנו. ייתכן שהאב אוהבו בשל מעלותיו – חכמתו, מידותיו הטובות, כישרונותיו, מעשיו למען אביו. לעומת זאת, באהבה לבן הקטן ניכר לעין-כול שהאהבה נובעת אך ורק מכך שהוא בנו, חלק ממנו, מהות אחת. זו אהבה שאין עמה טעמים וסיבות, כי היא למעלה מכל טעם ונימוק.
כזאת היא אהבתו של הקב"ה לעם-ישראל, אהבה שלמעלה מטעמים וסיבות. הקב"ה אוהב את בני-ישראל לא בגלל מעשיהם הטובים, לימוד התורה וקיום המצוות, אלא בגלל היותם חלק ממנו, "חלק א-לוה ממעל ממש". על-כן זו אהבה בלתי-מותנית.

המעלה השנייה היא קיום מצוות השייכות ל'עפר'. יש כאן רמז לקיום המצוות באופן של 'עפר'. העפר מציין קבלת-עול והתבטלות גמורה, כמו שאנו אומרים בתפילה: "ונפשי כעפר לכול תהיה". כמו-כן מורה ה'עפר' על קיום מצוות בלי שום ניסיון לחפש בהן טעמים ומעלות, בלי חשבונות שכליים, אלא בבחינת "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי".
שתי המעלות הללו שבעם-ישראל קשורות זו בזו. משום שבני-ישראל הם כמו 'בן קטן' אצל הקב"ה, גם לימוד התורה וקיום המצוות שלהם הוא בבחינת 'עפר', בלי טעמים וחשבונות. מזה נובעת אהבתו הגדולה של הקב"ה לכל יהודי, גם מי שנמצא בדרגה של 'עפר', בשפל המדרגה, שכן גם הוא קשור בעצם מהותו בקב"ה. מכאן נובע הכוח המיוחד של עם-ישראל, שאי-אפשר לקללו ולפגוע בו, עד שהקללות מתהפכות לברכות.

(על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 90)

פרקי אבות על עין הרע

ב"ה ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ט 2019

הרב גרוסמן, ממגדל העמק שמסייע רבות ליהודים נקלע פעם לבעיה אישית קשה, הבת שלו חיה יצאה לטיול עם בית הספר ובאמצע הדרך פגע ענף בעוצמה בעינה הימנית.
היא הובהלה מיד לבית הרפואה, הרופאים הצליחו לעצור את הדימום, ערכו בדיקות ולא הצליחו להציל את העין.
הם החלו לעבור ממומחה למומחה וכולם נתנו את אותה אבחנה: הנזק בלתי הפיך ושום ניתוח לא יועיל. אין תקוה.
היא לקחה כדורים לשכך את הכאבים וחבשה משקפי שמש כדי להסתיר את מראה העיניים, אבל העין היתה נפוחה, כואבת וכל הזמן מלאה דמעות. חייה הפכו לסבל מתמשך.

יום אחד הרב גרוסמן היה צריך לנסוע לארה"ב לטובת מוסדותיו במגל העמק ומישהו הציע לו שיקח את הבת שלו לרופא עיניים מפורסם, כנראה הטוב בעולם שחי בניו יורק. ואולי הוא יוכל לעזור לה. הרב התלבט מאוד והחליט לפנות לרבי מליובאוויטש ולשאול בעצתו. התשובה הגיעה במהירות. הרבי ממליץ על הנסיעה והביקור אצל המומחה הנודע בניו יורק. עם בואם לניו יורק הבת ביקשה שהרבי יברך אותה אישית עוד לפני הביקור אצל הרופא. הם חיכו בכניסה לבית המדרש השל הרבי. הרבי יצא מהמכונית, נתן לילדים מטבעות לתת לצדקה ואחר-כך פנה אל הרב גרוסמן "רבי!" אמר הרב גרוסמן כשהוא נרגש, "אני מבקש ברכה לרפואה שלימה לבתי".אמן!" ענה הרבי. "תזכה לגדל אותה לתורה לחופה ולמעשים טובים" ואז הרבי פנה לבת חיה, ואיחל לה: "רפואה שלימה". ואז הרבי נכנס לחדרו והדלת נסגרה.

בשלב זה הרב גרוסמן ביקש מבתו להמתין לו במבוא הבית והוא יכנס לבית הכנסת לתפילת שחרית. כעבור זמן קצר מאוד, לפתע, המשקפיים שלה נפלו ונשברו לשניים. היא ניסתה איכשהו להרכיב אותם בחזרה, אבל זה היה בלתי אפשרי. חיה הרגישה מבוכה. היא התביישה לעמוד כך בעין נפוחה בכניסה לבית המדרש ואפילו חשבה איכשהו לקרוא לאבא שלה לצאת מבית הכנסת. ואז פתאום הבחינה שהעין שלה כבר לא כואבת! היא נגעה בעין בעדינות והיה נראה שהנפיחות ירדה .. ו.. זה לא כואב! והיא התחילה לראות! אביה יצא מבית הכנסת ולא היה יכול להאמין למראה עיניו. בתו נראתה בדיוק כמו לפני הטיול במהלכו נפגעה! הנפיחות נעלמה, העינים שלה נראו כאילו כלום לא קרה!

"אין צורך ברופא" היא אמרה בשמחה, "שתי העינים מתפקדות"!

אבל הם החליטו שאם הרבי אמר שהם יבקרו אצל הרופא המומחה, חייבת להיות לכך סיבה. זה אמנם יקר, אבל הרבי אף פעם לא טועה. מאוחר יותר באותו יום הם ישבו לפני הרופא בלשכתו והוא עיין במסמכים ובתוצאות הבדיקות שהיא הביאה מארץ ישראל, ופנה לרב גרוסמן "האם אתה אכן בטוח שהבדיקות הללו הן שלה ולא של מישהו אחר? מה קורה כאן? אני רואה את בתך ואין לה שום בעיה,מה קורה כאן? ענה הרב גרוסמן, "זה התיק שלה. אתה רואה את התאריך בשולי הדף? זה רק לפני ימים אחדים, לפני שהגענו אל הרבי מליובאוויטש".

"אהה, הרבי מליובאוויטש!" אמר הרופא תוך כדי שהוא סוגר את האוגדן עם המסמכים, "ובכן, זה ההסבר. אם הרבי בליובאוויטש בתמונה, הכל אפשרי היתה לכם כאן בעיה גדולה מאוד אבל בזכות הרבי הכל התהפך לטובה".

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על בלעם שהשכים בבוקר "ויחבש את אתונו" כדי לצאת לקלל את עם ישראל, וזה מעורר תמיהה כי בלעם היה אדם חשוב ושרי מואב היו איתו הם יכלו לעשות זאת עבורו, למה היה צריך לחבוש את אתונו בעצמו?
מסביר רש"י "מכאן שהשנאה מקלקלת השורה" בגלל שבלעם היה כל כך להוט לקלל את עם ישראל הוא שינה את ההסדר הרגיל ובעצמו חבש את האתון. אבל אומר רש"י זה לא עזר לו כי כבר קדם לו אברהם אבינו שבעקידת יצחק כתוב ״וישכם אברהם בבוקר ויחבש את חמורו" והמעשה הזה כבר היה תשובת נגד למעשה של בלעם.
כדי להבין זאת עלינו להבין מה בדיוק רצה בלעם לעשות, בלעם ידע שהקב"ה לא מרשה לו לקלל את עם ישראל למה הוא חשב שיצליח לקטרג על עם ישראל וכן לקלל אותם? בלעם אמר לעצמו בהנהגתו של הקב"ה את העולם בסדר הרגיל באמת אי אפשר לפגוע בעם ישראל אבל אם אני אשנה מהסדר הרגיל ואחבוש את אתוני בעצמי אולי אוכל לגרום להנהגה של הקב"ה שתהיה לא על פי הסדר הרגיל ואצליח אז לקללם, אבל בלעם לא לקח בחשבון שמכיוון שאברהם כבר הקדימו וחבש בעצמו את חמורו הוא גרם לכך שגם בהנהגה שלא על פי הסדר יש לעם ישראל ברכה מיוחדת מהקב"ה ולכן גם במצב כזה לא יצליח לקלל אותם.
פרשת בלק שבה אנחנו רואים איך הקללה התהפכה לברכה מלמדת אותנו גם לחיים שלנו, כשאנחנו רוצים שהקללה תהפוך לברכה עלינו לצאת מהרגילות שלנו ולעבוד את השם גם כשזה דורש לצאת קצת משדה הנוחות ולהתאמץ יותר ובזכות זה נזכה שגם הקב"ה יתן לנו יותר מהרגילות ויותר ממה שמגיע לנו ונזכה בקרוב לראות את היציאה מהגלות והכניסה לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.

תקציר פרשת בלק בווידיאו

"כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" דבר תורה לפרשת בלק

בשיא מחלתה של חמותי, פייגה ציפורה ויגלר עליה השלום, שבשבת יחול יום השנה ה-8 לפטירתה, ויהיו הדברים לעילוי נשמתה, היא ערכה רשימה, שנחשפה רק לאחר פטירתה, ובה הצביעה והודתה על כל הדברים הטובים להם זכתה.
במקום להתלונן, להאנח ולטבוע בים הייאוש והיגון, היא בחרה להאחז בתקוה ולהסתכל על החצי כוס המלאה.
היום טוב ומחר יהיה עוד יותר טוב, אמרה. וכשהתקשתה לנשום ביממה האחרונה, אמרה לילדיה: תודו לאלוקים על כל נשימה ונשימה…

בפרשה מתאר בלעם בנבואתו את עם ישראל "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". גם במצבים בהם נדמה כאילו אנו כורעים תחת הנטל, אנו אריות ולביאות, שדבר אינו יכול להם.

וכך אמר רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), שהשבת, י"ב בתמוז, מציינים את יום גאולתו וניצחון הרוח היהודית מול הקומוניזם שביקש להכחידה בשעתו (ומי האמין שיבוא יום בו רוסיה תהפוך למקום של הפצת יהדות בגאון על ידי חסידיו ושלוחיו, בסיוע הממשל):
רק גופנו נמצא בגלות, אך הנשמה היהודית אינה נתונה תחת שיעבוד מלכויות. [ואין כוח וסמכות בעולם שיוכל לשנות משהו בכל הקשור ליהדות, תורה ומצוות ומנהגי ישראל.]

גם כשאין לנו שליטה על הרוח והגלים, ביכולתנו לנווט את המפרשים…

אמר רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ),
וכך אמר רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) רק גופנו נמצא בגלות, אך הנשמה היהודית אינה נתונה תחת שיעבוד מלכויות. [ואין כוח וסמכות בעולם שיוכל לשנות משהו בכל הקשור ליהדות, תורה ומצוות ומנהגי ישראל.] גם כשאין לנו שליטה על הרוח והגלים, ביכולתנו לנווט את המפרשים…

מה קורה מאחורי הקלעים? / החלק היומי, פרשת בלק / סיון רהב-מאיר:

זו בעצם הפעם הראשונה שבה מגלים לנו ככה מה קורה מאחורי הקלעים. בכל פרשות השבוע מתואר בדרך כלל מה שמתרחש באופן גלוי ופומבי – נוח בונה תיבה, עם ישראל מקבל את התורה בהר סיני, המרגלים חוזרים מארץ ישראל מאוכזבים. בכל פעם התורה מספרת לנו מה קרה בפועל. אבל השבוע מתואר מישור אחר לגמרי – המלך בלק ביקש מבלעם לקלל את ישראל, בלעם התלבט ובסוף הסכים. בלק לקח אותו לנקודות שונות כדי לקלל, אבל בכל פעם מחדש בלעם לא הצליח, ומפיו יצאו רק ברכות נפלאות, שהפכו לפסוקים מפורסמים. באותו בוקר בני ישראל התעוררו כמו תמיד, ובכלל לא ידעו איזה מאבק רוחני מתחולל מאחורי הקלעים.

פרשת השבוע מלמדת אותנו שיש תמיד התרחשויות שלמות, מהלכים שלמים שקורים ומשפיעים על המציאות – ואנחנו בכלל לא מודעים אליהם.

גם אנחנו היינו שמחים ל"הרמת מסך" כזו – ברור לנו שמשהו גדול מתרחש, אבל אנחנו לא רואים בעינינו מה התכלית ומה הפשר במגיפה עולמית כזו, ובמשבר שמחמיר בישראל מדי יום כעת. שנזכה גם אנחנו שהקללות יהפכו לבסוף לברכות נצחיות.

והצנע לכת עם אלוקיך
"הצניעות והטהרה במובנן המוקטן והמצומצם, נראות כאילו בניגוד לשכלול המציאות במלא החוסן והתוקף, העוז והגבורה. לעומת זה במובנן הגדול והשלם, הנה הן דוקא… בסיסי החוסן והתוקף, הגבורה והחיל" (הרב צבי יהודה קוק, לצניעות ולטהרה בישראל, מורשת, ת"א עמ'
5/5

2 תגובות

  1. השבת פרשת בלק
    (מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות)

    לאחר שבסוף הפרשה הקודמת סיפרה התורה על ניצחונם של בני-ישראל על סיחון ועוג, נפתחת פרשתנו בחששותיו של בלק מלך מואב מפני בני-ישראל: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי". בשל כך ממשיכה התורה – "ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא". כלומר, כל העם המואבי פחד מעם-ישראל.
    רש"י מפרש כיצד עבר הפחד מבלק אל כל עמו: "אמר, אלו שני מלכים, שהיינו בטוחים עליהם, לא עמדו בפניהם – אנו על-אחת-כמה-וכמה". בכך מסביר רש"י מה היה הדבר המיוחד שבלק ראה וכל עמו לא ראה (שהרי את עצם העובדה שעם-ישראל "רב הוא" ידעו בני מואב גם קודם לכן).

    עד מלחמת סיחון ועוג לא חשש בלק. הייתה ברית סודית בינו ובין סיחון ועוג, שהם יגנו עליו מפני בני-ישראל וישמשו מעין חומת מגן. על הסכם זה ידעו רק המלכים ולא העם כולו. אילו הברית הזאת הייתה ידועה, לא היו בני-ישראל מבקשים מסיחון לעבור בארצו בדרכם לארץ-ישראל.
    עתה, לאחר הניצחון על סיחון ועוג, התמוטטה חומת המגן של בלק. זו המשמעות האמיתית של המילים "וירא בלק… את כל אשר עשה ישראל לאמורי" – הוא ראה שחומת המגן שלו קרסה. או-אז גילה בלק לעמו על הברית שהייתה קיימת עם שני המלכים הללו, ואמר להם את הקל-וחומר שלו: "אנו על אחת כמה וכמה".

    הקל-וחומר הזה רומז לדבר נוסף שהגביר את פחדו של בלק: הוא זכר שבני-ישראל לא רצו להילחם בו אלא רק ביקשו לעבור בארצו. הסיבה לכך הייתה הציווי "אל תצר את מואב ואל תתגר בו מלחמה", אך בלק היה משוכנע שבני-ישראל פשוט חוששים להילחם בו, מחמת ברכת יעקב לעשיו "על חרבך תחיה".
    עכשיו, כשראה את ניצחון ישראל על סיחון ועוג, קרס ביטחונו בבת-אחת. הוא הבין, שאם בני-ישראל לא התחשבו בשיקולים הללו והיה להם עוז להילחם ולנצח את סיחון ועוג – קל-וחומר שיוכלו לעשות זאת גם לו.

    אך עדיין עלינו להבין מדוע לא התגבר בלק על פחדו אלא הכניס יראה ופחד בלב כל עמו. הלוא תפקידו של מלך ומנהיג הוא לחזק את בני-עמו וודאי לא לרפות את ידיהם ולהכניס מורך בלבבם. ההסבר לכך נעוץ בדברי חז"ל "רשעים הם ברשות ליבם". כשהרשעים מפחדים, ליבם מתגבר על שכלם והם חושפים את פחדיהם לעיני כול, אף-על-פי שהשכל וההיגיון מחייב להסתיר זאת.
    כאן אנו רואים את ההבדל בין בלק לבין משה: בעת מלחמת עוג פחד משה רבנו, כי חשש שמא תעמוד לעוג הזכות שעזר לאברהם אבינו; אך את חששותיו טמן עמוק בליבו. לא זו בלבד שלא סיפר על כך לאיש, אלא אף עליו עצמו לא השפיע המורא.
    תכונה זו מאפיינת את רועי ישראל במשך כל הדורות, שגם בשעת סכנה הם מחזקים את העם ונוסכים בו ביטחון ואמונה. בכוח זה מנצח עם-ישראל את אויביו ועומד בכל הקשיים של הגלות הארוכה והקשה, עד הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

    (על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 141)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

  2. דברי הרבי מליובביץ' על פרשת השבוע – בלק

    להפוך את הרע לטוב

    עבודת ה' מתחלקת לשני סוגים:
    1.עשיית טוב,
    2. הפיכת הרע לטוב.
    לימוד התורה וקיום המצוות –
    הם עשיית טוב בטהרתו.
    אך כאשר יהודי נלחם עם הרע,
    עד שהוא הופך אותו לטוב –
    זהו סוג שני בעבודת-ה',
    שיש ממנו נחת-רוח רבה למעלה.

    כזאת היא, למשל, עבודת התשובה,
    שהופכת זדונות לזכויות
    ושמרוממת את בעל-התשובה לדרגה כה עליונה,
    שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם …

    לסוג זה של עבודת ה' רומזת התורה
    כאשר היא קוראת פרשה בתורה
    על שמו של בלק.
    בלק של התורה אינו זה הרשע,
    אלא בלק שנתברר וניתקן,
    עד שממנו יוצאת מלכות דוד ומלכות המשיח. בלק מסמל אפוא את הפיכת הרע לטוב,
    עד לשיא הטוב.

    שנזכה כולנו לסור מרע לעשות טוב
    ולהפוך את הרע לטוב

    (מתוך הספר "שולחן שבת",
    מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 273)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב pinterest
פינטראס
שיתוף ב facebook
Facebook

דברי תורה קצרים לפרשת בלק – לכבוד שולחן השבת

עוד פוסטים דומים

לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
תפילה למציאת הטוב

תפילה לכל בקשה

אוסף תפילות לכל בקשה, עצלות וכו מוכן לשיתוף והפצה ה' אחד הענק לי את העוז להשיל מעלי כל עצלנות ואדישות שבנפשי, אשר מעיקות על גופי האפשר

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: