דברי תורה קצרים לפרשת פנחס

דברי תורה קצרים לפרשת פנחס

ב"ה ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ז 2017

גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה ועדיין לא זכו לילדים. אבל גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו.
גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה, באחד מביקוריו אצל בעל התניא הטיל עליו הרבי לתת סכום גדול למצוות פדיון שבויים. אבל הפעם מצבו הכלכלי היה בכי רע והוא לא ידע כיצד יוכל להשיג את הסכום המבוקש, הוא חזר לביתו במצב-רוח מדוכדך, וסיפר לאשתו בעצב על הסכום שהטיל עליו הרבי.
אל תצטער, בטח יעזור ה' ונוכל לתרום גם את הסכום הזה שביקש הרבי". אמרה האשה.
לקחה האישה כמה מתכשיטיה, מכרה אותם והביאה את כל הכסף בצרור סגור לבעלה. היא הציעה שילך מיד לרבי ויתן לו את הסכום המבוקש,
גבריאל הגיע אל הרבי, ומיד כשנכנס ל'יחידות' הניח את הצרור על השולחן. הרבי קיבלו בברכה ופתח לנגד עיניו את הצרור. על השולחן נערמו מטבעות נוצצים ומבריקים, כאילו יצאו עכשיו מבית היציקה.
הרבי פנה לר' גבריאל ואמר:
"בתרומת המשכן הדבר היחיד שהיה מבריק זה המראות שבהן השתמשו נשות ישראל במצרים הן תרמו את המראות למשכן ומהן נעשה הכיור וכנו, הכיור היה המקום שבו התחילו את עבודות המשכן".
שאל הרבי את ר' גבריאל: "מניין בא לך הכסף הזה?".
סיפר ר' גבריאל לרבי את כל מה שעובר עליו לאחרונה, ואת מצבו הכלכלי. הוא גם סיפר, שכאשר אמר לאשתו על הסכום שביקש הרבי, מכרה את תכשיטיה בלי ידיעתו וזירזה אותו להביא את הכסף אל הרבי. הרים הרבי את ראשו ואמר:
"בטל הדין. הקב"ה 'ייתן ויחזור וייתן', לך ולאשתך, בנים ובנות ואריכות ימים לראות דורי-דורות. ייתן לך ה' הצלחה בכל אשר תפנה, עושר ונשיאת חן בעיני כל רואיך.
שמח וטוב-לב חזר החסיד לביתו וסיפר לאשתו את כל מה שאמר הרבי והברכה שברך אותם. אבל תגידי לי, שאל, "איך הבריקו המטבעות כל-כך?".
"כשהגיעו לידי המטבעות", השיבה האשה, "חשבתי כי כדאי שהנתינה תהיה שלמה. שפשפתי את המטבעות בחול עד שהבריקו ונצצו, ובליבי התפללתי שירחם עלינו השם יתברך, והרבי בקדושתו יברך אותנו שגם מזלנו יתנוצץ, יבריק ויזרח".
כעבור שנה זכו ר' גבריאל ואשתו, ללידת בנם הבכור,
גבריאל וחנה ראו הצלחה בכל מעשיהם וגבריאל תמיד דאג לספר לכולם שההצלחה שלו היא רק בזכות האמונה התמימה של אשתו חנה.

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על בנותיו של צלפחד שפונות למשה לאחר שראו בדיני הנחלה שאם אביהן מת ללא בנים לא יהיה מי ממשפחתם שיקבל חלק בארץ, הן פונות ומבקשות לקבל גם הן חלק ונחלה בארץ, משה שואל את השם והתשובה שהוא מקבל "כן בנות צלפחד דוברות, נתן תתן להם אחזת נחלה"
כשמתבוננים בשבח הגדול שבנות צלפחד מקבלות קצת קשה להבין למה כל כך מתלהבים מהן, בסך הכל הבקשה שלהם היתה מאוד חומרית הן רצו לקבל נכסים בארץ ומה ההתלהבות?
כתוב במדרש שכדי להבין זאת צריכים להבין יותר את רוח התקופה בה קרה הסיפור, עם ישראל בדיוק באותה תקופה פונים ומכריזים "ניתנה ראש ונשובה מצרימה" הם כולם כבר עייפים מהמסע במדבר, עדיין תחת השפעת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ ותחת הרושם של פטירתם של אהרון ומרים, המוטיבציה לכניסה לארץ די נמוכה ודווקא בשלב הזה כשהכניסה לארץ נראית כל כך רחוקה מגיעות בנות צלפחד ומבקשות בקשה טכנית של קבלת חלק בארץ, בכך הם חיזקו את האמונה בכל מי שמסביבם שהכניסה לארץ היא דבר ברור ורק צריכים לראות איך לחלק את הנחלה, האמונה הפשוטה הזו היא זו שחיזקה את עם ישראל שינתה את האווירה ונתנה להם כוחות להתגבר ולהיכנס לארץ ולכן זכו בנות צלפחד לשבחים כה גדולים,
בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידים להגאל יהי רצון שנזכה לחזק את אמונתנו ונקבל את נחלתינו בארץ בגאולה אמיתית ושלימה…

פרקי אבות על עין הרע

מסרון השבוע – פרשת פינחס
האם היהדות מתנגדת לתרבות המערבית?

"תגיד, לא נראה לך מוגזם הקטע של שמירת נגיעה? זה נראה לך אפשרי בתרבות של ימינו?", שואלים אותי אנשים.

רציתי להפתיע אתכם הפעם. היהדות לא מתנגדת לתרבות המערבית, זו ששמה את ההנאה במרכז החיים. תהנה, תבלה, תחגוג, תעשה מה שמתחשק לך, כמובן בלי לפגוע באחרים.

אלא שהיהדות אומרת כי כל זה מצוין לאדם רגיל מבני נוח. יהודי הוא קדוש, ואצלו ההנאה לא יכולה להיות מרכז החיים. במרכז חייו אמורים להיות משמעות החיים והייעוד האלוקי. הקמת משפחה היא חלק משמעותי בייעוד שלנו, ומתוך כך מותר רק מה שמחזק את היציבות והנאמנות בנישואין. כל היתר פשוט לא בשבילנו.

בפרשת פינחס מסתיים הסיפור עם בנות מואב שפיתו את בני ישראל. בבנות מואב עצמן אין בעיה, הטרגדיה מתחילה כשתרבות מואב מתחילה להיכנס אלינו.

בלעם, הנביא הגוי, היה רגיל לתרבות הפייסבוק (הרעה לפעמים) החושפנית, שבה רשות היחיד הופכת לרשות הרבים. הוא היה בהלם מוחלט כשראה כי פתחי האוהלים בעם ישראל אינם זה מול זה כדי לשמור על רשות היחיד. על כך בירך "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל".

כי מה שטוב להם, לא מתאים לנו.

שבת שלום!
הרב חיים הבר,
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

שאלת מיליון הדולר היא, פעמים רבות, מה המשימה שלי בעולם? מהי השליחות חיים שלי? ומי בכלל יכול לדעת או לקבוע מה עלי לעשות בחיים?

הגרלת מחיר למשתכן מופיעה לראשונה בפרשת השבוע, כשמשה מקבל את הציווי לערוך גורל ועל פיו לחלק נחלות בארץ ישראל, לפי התפלגות שבטים ובתי אב בעם ישראל.

כך גם בחיי היום-יום שלנו, לכל אחד יש את הנחלה (ה'באשערט' או ה'מכתוב') שלו שנקבעה לו מלמעלה ב'גורל'. לפעמים הלב לוקח אותנו למקום או לתפקיד שעלינו לבצע, כמו אחד שיש לו 'חוש' מיוחד בגמילות חסדים או בהכנסת אורחים. ולעיתים, דווקא המשימה הקשה עלינו לביצוע, היא האתגר שנבחר במיוחד עבורנו…

ויש גם נשמות מיוחדות ששליחות החיים שלהן בעולם הזה נמשכת ונמשכת גם כשהן כבר בעולם שכולו טוב.
כזה הוא החייל סמ"ר יובל (יובי) דגן הי"ד, שיום האזכרה השלישי לנפילתו יחול ביום שני השבוע, ושיקום וחידוש בית כנסת ותיקים הוא אחד ממפעלי החיים הרבים שהחלו מיד לאחר פטירתו וממחישים את חיבור הנצח של הנשמה עם החיים, עדי קיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך".

ניתוח שקדים

השקד הוא פרי שתהליך ההבשלה שלו מהיר מאד, בדיוק 21 יום, כמניין ימי שלושת השבועות של חורבן ירושלים ובית המקדש, אותם אנו מציינים בתקופה זו.

זו הסיבה שאלוקים מראה לירמיהו את מקל השקד בנבואה על החורבן, הנקראת בהפטרת השבת.

אך נבואה זו עצמה רומזת גם על הנחמה, שכן לפני ההבשלה השקד הוא מר, אך בסוף התהליך הוא הופך למתוק. וכך, החורבן עצמו, נועד בסופו של תהליך להביא לבניין ולנחמה. ממש כמו המילה משבר, המבטאת כאוס וחורבן, אך במשמעות קוטבית המשבר הוא גם כינוי למיטת היולדת, המבטאת יצירה והתחלה של חיים חדשים.

וכך, אצל יהודים, העם האופטימי הנצחי, מיד אחר שבירת הכוס תחת החופה, כזכר לחורבן, קוראים כולם מזל טוב, לבית החדש שקם בישראל…

יהיו הדברים לעילוי נשמתו של החייל יובל (יובי) דגן הי"ד, שהיום – כ"ג בתמוז, הוא יום השנה הרביעי לנפילתו במלחמת 'צוק איתן' ובית הכנסת שלנו הוא אחד ממפעלי החיים הרבים הממשיכים את שליחות חייו.

השבת פרשת פנחס
(מסירת-נפש שמביאה את הגאולה)

פרשת פינחס נפתחת בשכר שנתן הקב"ה לפינחס, ובהמשכה התורה דנה בסדרי חלוקתה של ארץ-ישראל, בהתמנותו של יהושע לרועה ישראל, המכניס את עם-ישראל לארץ-ישראל, ולאחר מכן בפרשת הקרבנות, שאת מקצתם אפשר היה לקיים רק לאחר הכניסה לארץ. נראה שיש קשר בין מעשהו של פינחס לשאר העניינים המסופרים בפרשה.
יתרה מזו: חז"ל אומרים, שאילולא חטאו בני-ישראל, הייתה כניסתם הראשונה לארץ נהפכת לגאולה האמיתית והשלמה, ולא היו גולים ממנה עוד. נמצא אפוא שפרטי הכניסה לארץ דומים לגאולה העתידה. ואף עניין זה קשור לפינחס, שהרי אמרו חז"ל "פינחס זה אליהו", מבשר הגאולה.

עיקר החידוש של זמן הגאולה, שאז יתקיים "ולא ייכנף עוד מוריך", כלומר, שהקב"ה לא יתכסה עוד בלבושים ובהסתרים, אלא יאיר בגלוי. כיום מאיר האור האלוקי דרך לבושים ועל-ידי צמצומים, שגורמים להתגלות של הארה מצומצמת ומוגבלת בלבד. לעומת זאת, בזמן הגאולה יאיר האור האלוקי עצמו, ללא צמצומים ולבושים.
גם בנפש האדם מתקיימות שתי הדרגות הכלליות הללו. יש הארה של הנפש כפי שהיא מצטמצמת ומתלבשת בכוחות מוגדרים, ויש עצם הנפש, כפי שהיא במלוא עוצמתה הבלתי-מוגבלת.

כל עוד מדובר בדרגות המצומצמות של הנפש, יש מקום לשיקולים לכאן ולכאן, וגם כאשר מתקבלת החלטה, עוצמתה תלויה במידת השכל או הרגש שגרמו לה. לא יכולה להיות כאן התמסרות בלתי-מוגבלת, מאחר שכוחות הנפש, שמהם נובעת החלטה זו, כל עצמם מדודים ומוגבלים.
לעומת זאת, כאשר באדם מתגלית עצם הנפש – היא באה לידי ביטוי בהתמסרות אין-סופית, נטולת גבולות. אנו מגדירים זאת מסירת-נפש, כי בעצם הנפש אין הגבלות ושיקולים לכאן ולכאן, אלא התמסרות מוחלטת, שלמעלה מטעמים ונימוקים והסברים.

פינחס מייצג את מסירת-הנפש המוחלטת הזאת. הוא מסר את נפשו גם על דבר שעל-פי הדין לא היה חייב לעשותו. לו היה שואל בבית-דין מה לעשות, לא היו מורים לו לעשות את המעשה שעשה, שהרי הדין "קנאים פוגעים בו" הוא מסוג הדברים ש"אין מורין לו". אלא שאצל פינחס האירה נקודת מסירת-הנפש, שלמעלה מכל חשבונות ושיקולים, ולכן לא חיכה להוראות אלא מסר את נפשו ועשה את הדבר הראוי.
זה הקשר בין עניינו של פינחס לבין הגאולה: הגאולה העתידה תבוא דווקא על-ידי מסירת-נפש, שאינה מדודה על-פי חשבונות ושיקולים. זו העבודה הנדרשת מאיתנו בעמדנו בעקבתא דמשיחא, ערב הגאולה – למסור את עצמנו לגמרי לקב"ה ולמילוי רצונו, למעלה מכל חשבון והגבלה. כך נזכה ש"פינחס זה אליהו" יבוא ויבשר לנו על ביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.

(על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1071)

שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

רבי עקיבא הכל לטובה

ב"ה ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ט 2019

גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה ועדיין לא זכו לילדים. אבל גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו.
גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה, באחד מביקוריו אצל בעל התניא הטיל עליו הרבי לתת סכום גדול למצוות פדיון שבויים. אבל הפעם מצבו הכלכלי היה בכי רע והוא לא ידע כיצד יוכל להשיג את הסכום המבוקש, הוא חזר לביתו במצב-רוח מדוכדך, וסיפר לאשתו בעצב על הסכום שהטיל עליו הרבי.


אל תצטער, בטח יעזור ה' ונוכל לתרום גם את הסכום הזה שביקש הרבי". אמרה האשה.
לקחה האישה כמה מתכשיטיה, מכרה אותם והביאה את כל הכסף בצרור סגור לבעלה. היא הציעה שילך מיד לרבי ויתן לו את הסכום המבוקש,
גבריאל הגיע אל הרבי, ומיד כשנכנס ל'יחידות' הניח את הצרור על השולחן. הרבי קיבלו בברכה ופתח לנגד עיניו את הצרור. על השולחן נערמו מטבעות נוצצים ומבריקים, כאילו יצאו עכשיו מבית היציקה.


הרבי פנה לר' גבריאל ואמר:
"בתרומת המשכן הדבר היחיד שהיה מבריק זה המראות שבהן השתמשו נשות ישראל במצרים הן תרמו את המראות למשכן ומהן נעשה הכיור וכנו, הכיור היה המקום שבו התחילו את עבודות המשכן".
שאל הרבי את ר' גבריאל: "מניין בא לך הכסף הזה?".
סיפר ר' גבריאל לרבי את כל מה שעובר עליו לאחרונה, ואת מצבו הכלכלי. הוא גם סיפר, שכאשר אמר לאשתו על הסכום שביקש הרבי, מכרה את תכשיטיה בלי ידיעתו וזירזה אותו להביא את הכסף אל הרבי. הרים הרבי את ראשו ואמר:
"בטל הדין. הקב"ה 'ייתן ויחזור וייתן', לך ולאשתך, בנים ובנות ואריכות ימים לראות דורי-דורות. ייתן לך ה' הצלחה בכל אשר תפנה, עושר ונשיאת חן בעיני כל רואיך.
שמח וטוב-לב חזר החסיד לביתו וסיפר לאשתו את כל מה שאמר הרבי והברכה שברך אותם. אבל תגידי לי, שאל, "איך הבריקו המטבעות כל-כך?".


"כשהגיעו לידי המטבעות", השיבה האשה, "חשבתי כי כדאי שהנתינה תהיה שלמה. שפשפתי את המטבעות בחול עד שהבריקו ונצצו, ובליבי התפללתי שירחם עלינו השם יתברך, והרבי בקדושתו יברך אותנו שגם מזלנו יתנוצץ, יבריק ויזרח".
כעבור שנה זכו ר' גבריאל ואשתו, ללידת בנם הבכור,
גבריאל וחנה ראו הצלחה בכל מעשיהם וגבריאל תמיד דאג לספר לכולם שההצלחה שלו היא רק בזכות האמונה התמימה של אשתו חנה.
*
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על בנותיו של צלפחד שפונות למשה לאחר שראו בדיני הנחלה שאם אביהן מת ללא בנים לא יהיה מי ממשפחתם שיקבל חלק בארץ, הן פונות ומבקשות לקבל גם הן חלק ונחלה בארץ, משה שואל את השם והתשובה שהוא מקבל "כן בנות צלפחד דוברות, נתן תתן להם אחזת נחלה"
כשמתבוננים בשבח הגדול שבנות צלפחד מקבלות קצת קשה להבין למה כל כך מתלהבים מהן, בסך הכל הבקשה שלהם היתה מאוד חומרית הן רצו לקבל נכסים בארץ ומה ההתלהבות?


כתוב במדרש שכדי להבין זאת צריכים להבין יותר את רוח התקופה בה קרה הסיפור, עם ישראל בדיוק באותה תקופה פונים ומכריזים "ניתנה ראש ונשובה מצרימה" הם כולם כבר עייפים מהמסע במדבר, עדיין תחת השפעת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ ותחת הרושם של פטירתם של אהרון ומרים, המוטיבציה לכניסה לארץ די נמוכה ודווקא בשלב הזה כשהכניסה לארץ נראית כל כך רחוקה מגיעות בנות צלפחד ומבקשות בקשה טכנית של קבלת חלק בארץ, בכך הם חיזקו את האמונה בכל מי שמסביבם שהכניסה לארץ היא דבר ברור ורק צריכים לראות איך לחלק את הנחלה, האמונה הפשוטה הזו היא זו שחיזקה את עם ישראל שינתה את האווירה ונתנה להם כוחות להתגבר ולהיכנס לארץ ולכן זכו בנות צלפחד לשבחים כה גדולים,
בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידים להגאל יהי רצון שנזכה לחזק את אמונתנו ונקבל את נחלתינו בארץ בגאולה אמיתית ושלימה תיכף ומיד ממש.

שבת שלום ומבורך!

לב-טהור-ברא-לי-אלוקים-ורוח-נכון-חדש-בקרבי
לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי תהלים נא יב זריקת חסידות לזכות ליאת טביב NYC

שליחות חיים

שאלת מיליון הדולר💰 היא, פעמים רבות, מה המשימה שלי בעולם? מהי השליחות חיים שלי? ומי בכלל יכול לדעת או לקבוע מה עלי לעשות בחיים?

הגרלת מחיר למשתכן מופיעה לראשונה בפרשת השבוע, כשמשה מקבל את הציווי לערוך גורל ועל פיו לחלק נחלות בארץ ישראל, לפי התפלגות השבטים ובתי אב בעם ישראל.

כך גם בחיי היום-יום שלנו, לכל אחד יש את הנחלה (=ה'באשערט' או ה'מכתוב') שלו שנקבעה לו מלמעלה ב'גורל'.

לפעמים ה❤ לוקח אותנו למקום או לתפקיד שעלינו לבצע, כמו אחד שיש לו חוש מיוחד בגמילות חסדים, בהכנסת אורחים, או בלימוד תורה. ולעיתים, דווקא המשימה הקשה עלינו לביצוע, היא האתגר שנבחר במיוחד עבורנו…

ויש גם נשמות מיוחדות ששליחות החיים שלהן בעולם הזה נמשכת ונמשכת, גם כשהן כבר בעולם שכולו טוב.

כזה הוא החייל סמ"ר  יובל (יובי) דגן הי"ד, שיום האזכרה החמישי לנפילתו יחול בשבוע הבא, ושיקום וחידוש בית כנסת ותיקים הוא אחד ממפעלי החיים הרבים שהחלו מיד לאחר פטירתו, וממחישים את חיבור הנצח של הנשמה עם החיים, עדי קיום הייעוד האמור בנביאים "הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך".  

עצה-של-האדמור-הצמח-צדק-איך-להיות-שמח-באמת
"מי שמקפיד לחשוב רק מחשבות משמחות, נזהר מלדבר דיבורי עצבות ומרה שחורה, ומתנהג כאילו הוא שמח – סופו להיות שמח באמת" הצמח-צדק זריקת חסידות לזכות מאשה בת רוזה חולון

בדיחה לשבת פרשת פנחס

נוצרי, סיני, מוסלמי ויהודי יושבים בבית קפה בשישי בבוקר ומשוחחים.הנוצרי אומר: "התאגיד שלי כל כך מצליח, שמחר אני הולך לקנות את רשת סטארבאקס!"הסיני אומר: "המפעלים שלי כל כך רווחיים, שמחר אני קונה את ג'נרל מוטורס!"המוסלמי אומר: "יש לאבי כל כך הרבה כסף מעסקי הנפט, שמחר אני קונה את פייסבוק!"השלושה מסתכלים על היהודי ומחכים לראות מה הוא יגיד.היהודי מסיים את הקפה שלו בשקט, מניח את הכפית על השולחן ואומר: "מצטער חברה, אני לא מוכר בשבת".

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 17
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    17
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. השם יתברך מנהל את העולם, איך אפשר להיות עצבני?
    מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות החשיבות להתחזק באמונה ובבטחון בהשם יתברך שהכל מאתו טוב, התבוננות המונעת עצבנות:

    "קבלתי מכתבה . . בו כותבת שהיא שוב עצבנית. והדבר מפליא אותי מאוד שלאחר הפעמים הרבות שהיתה לנו הזדמנות לשוחח בענין, ולאחר שראתה גם בעיני בשר שהשם יתברך מנהיג, ומנהיג אותה סוף סוף לטובה, אין לה את התקיפות המספיקה באמונה ובטחון, והיא שוב עצבנית ומודאגת ושוכחת שהשם יתברך הוא בעל הבית של כל העולם וחושבת שזה תלוי במישהו אחר.

    …והשם יתברך יעזור לה ולבעלה הרב שי' שמהיום והלאה תהיו שניכם חזקים באמונה ובטחון בהשם יתברך, מלך מלכי המלכים, שהוא עצם הטוב וגם ינהיג את חייכם שיהי'ה בטוב הנראה והנגלה. וכפי שרבנו הזקן כותב בתניא שכאשר מאמינים בזה באמת נעשה גם מטוב הנעלם – טוב הנראה ונגלה.

    מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ח עמ' שכו-ז
    מוגש ע"י מכון אור החסידות

    קישור להצטרפות לקבלת 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):
    http://katzr.net/ceb05f

  2. השבת פרשת פנחס
    (כוחו של הרהור תשובה)

    כאשר מונה התורה בפרשתנו את משפחות שבט לוי, היא מציינת את "משפחת הקרחי". נשאלת השאלה: איך נשארה משפחה לקורח, והלוא הוא ובניו וכל אשר לו נבלעו באדמה בשעת המחלוקת נגד משה רבנו?
    עונה על כך התורה במקום אחר בפרשה. כאשר היא מזכירה את דתן ואבירם (שהחטיאו את העם באותה מחלוקת), היא מציינת: "ובני קורח לא מתו". מבאר רש"י: "הם היו בעצה תחילה – ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בליבם, לפיכך נתבצר להם מקום גבוה… וישבו שם" (ואחר-כך יצאו משם והקימו משפחה).

    בני קורח היו שותפים למחלוקת והיו מנותני העצה לפתוח בה, אולם כשפרצה המחלוקת, חשו חרטה ו"הרהרו תשובה בליבם". אילו היו מגלים בפועל את חרטתם והיו פורשים מהמחלוקת – לא היו נבלעים באדמה. אך מאחר שהשאירו את הרהורי התשובה רק בליבם, לכן נענשו עם כל עדת קורח.
    עונשם היה אפוא מידה כנגד מידה: כשם שבגלוי הם היו חלק מעדת קורח, כך בגלוי גם נענשו עמם ונבלעו באדמה כמותם. אולם מאחר שבתוך ליבם הרהרו תשובה, דבר שכל העם לא ראה ורק הקב"ה ידע זאת, לכן נבדלו מעדת קורח לאחר היבלעם באדמה, ושם, הרחק מעין-רואים, נתבצר להם מקום גבוה וניצלו.

    דבר זה מבטא את עוצם כוחה של התשובה: בני קורח היו מיוזמי המחלוקת, החטיאו את כל העם, ואף כשעשו תשובה – זו הייתה תשובה בהרהור הלב בלבד, תשובה שלא נודעה לאחרים.
    ובכל-זאת, בזכות אותו הרהור תשובה, ניצלו מעונש המוות של עדת קורח, זכו שיקרה להם נס מיוחד ש"נתבצר להם מקום גבוה" ועד שיצאו משם חיים, ומהם נולדו שמואל הנביא ועשרים וארבעה משמרות כהונה, ואפילו בספר תהילים נקבעו מזמורים שאמרום בני קורח.
    כל זאת – בזכות הרהור של תשובה!

    מכאן יכולים אנו ללמוד קל וחומר: אם בני קורח, שחטאו חטא כה נורא, זכו להינצל ולהגיע למעלות כה נפלאות בזכות הרהור אחד של תשובה – על אחת כמה וכמה כשמדובר בדורנו, לאחר שכבר עברו דורות של יהודים שמסרו את נפשם למען שמו יתברך וצברו כל-כך הרבה תורה ומעשים טובים – ודאי שעל-ידי הרהור תשובה אחד יתקיימו דברי הרמב"ם: "סוף ישראל לעשות תשובה… ומיד הן נגאלים" – בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

    (על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 170)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת'מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות