פתגמים קצרים חסידיים לחודש ניסן | אמרות וציטוטים לניסן מסודר לפי ימים החודש

פתגמים קצרים חסידיים לחודש ניסן | אמרות וציטוטים לניסן מסודר לפי ימים החודש

א' ניסן (3.42) – ראש חודש ניסן

חידוש עולמי

בשבת זו אנו קוראים את "פרשת החודש" (מלבד פרשת השבוע – ויקרא). חז"ל אמרו: "משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו,  קבע בו ראש חודש של גאולה". פירוש הדבר הוא שכאשר בחר הקדוש ברוך הוא בבני ישראל, שהם ישלימו את המטרה האלוקית בתוך הבריאה, אזי יכול העולם להתעלות לדרגה גבוהה יותר, ולכן נקבע בו ראש חודש של גאולה. אם כן, כאשר ניכר בעולם שכל מטרת הבריאה היא בשביל עם ישראל, כדי שאנו נשתמש בחפצי העולם הזה למטרות של קדושה וקיום המצוות – אזי ניכר כבר בעולם עצמו מצב של גאולה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך לו ע' 402)

א' ניסן (4.4) ראש חודש ניסן

ניסי ניסן

מהותו של חודש ניסן – המתחיל היום הם ניסים. כפי שמרומז בשמו של החודש "ניסן" – מלשון נס.

לכן חודש זה הוא החודש המסוגל ביותר להתגלות הגאולה השלמה, כפי שאמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" (ראש השנה יא, א).

(ע"פ שיחת ש"פ צו תש"נ)

ניסי ניסים של ניסן

חכמינו גילו לנו שכאשר אדם רואה בחלומו מילה שמכילה את האות נ' – הרי זה סימן שנס נעשה לו. ואם ראה בחלומו מילה ובתוכה פעמיים האות נ' – ניסי ניסים נעשו לו. אם כן, שמו של החודש "ניסן", מלשון נס, ועוד יותר: "ניסן" עם שני נוני"ן – מורה על ניסי ניסים. כלומר, מהותו של חודש ניסן,  שמתחיל היום, היא ניסים. כלומר, בחודש זה הנהגתו של הקדוש ברוך הוא עמנו היא באופן בלתי רגיל. בשל כך, אין חודש מתאים יותר ממנו לגילוי המשיח.

לכן חודש זה הוא החודש המסוגל ביותר להתגלות הגאולה השלמה, כפי שאמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" (ראש השנה יא, א).

(ע"פ שיחת ש"פ צו תש"נ)

ב' ניסן (3.52)

יום הסתלקותו של הרבי הרש"ב – רבי שלום דובער, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד

ביום זה בשנת תשמ"ח, הדגיש הרבי שליט"א את הצורך בהכרזת העם "יחי המלך" בקשר למלך המשיח, כדי להביא ולזרז את התגלותו.

ב' ניסן (4.5)

יום הסתלקותו של הרבי הרש"ב – רבי שלום דובער, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד

חיילי בית דוד

הרבי הרש"ב הקים את ישיבות חב"ד המכונות "תומכי תמימים". בשיחתו לפני תלמידי הישיבה קרא להם הרבי הרש"ב בשם: "חיילי בית דוד". שם זה ניתן להם עקב התפקיד המוטל עליהם להביא במהרה להתגלות מלכות בית דוד, היא מלכותו של מלך המשיח שמצאצאי דוד המלך.

מאז ועד היום פועלים תלמדי ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ברוח דבריו של הרבי הרש"ב, על מנת למהר ולזרז את התגלותו של המלך המשיח תכף ומיד ממש.

(ע"פ שיחת "כל היוצא למלחמת בית דוד" תרנ"ט)

ב' ניסן (4.5)

יום הסתלקותו של הרבי הרש"ב – רבי שלום דובער, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד

ביום זה, בשנת תשמ"ח, הודיע הרבי על הצורך בהכרזת העם "יחי המלך" בקשר למלך המשיח כדי לגרום ולזרז את התגלותו.

להבין לעומק

ישנם הלומדים עניינים בפנימיות התורה רק בקבלת עול. וכאשר אינם מבינים ענין מסוים, הם חוששים לשאול ולברר פירושם של דברים. אבל זה לא צריך להיות כך. את החסידות, כמו את התורה בכלל, חייבים ללמוד ולהבין ככל הניתן. דברי החסידות של הרבי הרש"ב מתייחדים בכך, שגם את הנושאים העמוקים ביותר, הוא מסביר באופן שגם שכל אנושי רגיל יכול להבינו. דבר זה מהווה הכנה לזמן הגאולה, שאז יהיו כל ישראל חכמים גדולים וישיגו דעת בוראם.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך כז עמ' 82)

ים סוער

הרמב"ם כותב (מלכים ג, ו)  ש"המלך – לבו הוא לב כל ישראל". כלומר שמלך ישראל נמשל ללב. הלב מזרים את הדם לכל האברים ומחיה אותם, אך הוא גם מקבל מהם את הדם בחזרה, ורק ע"י כך יכול האדם לחיות. כך גם במלך, ובמיוחד במלך המשיח. למרות שהוא מרכז החיים והוא מזרים את החיים מהקב"ה לכל העם, אך הוא גם כאילו זקוק לעם שימליכו אותו. כמאמר "אין מלך בלא עם". וכפי שמצינו בתנ"ך שכדי שתתחיל מלכותו של המלך בפועל, היו העם נאספים ומכריזים "יחי המלך", וכך גם ובמיוחד במלך המשיח.

כבר הגיע הזמן שהעם יכריז "יחי המלך" בקשר למלך המשיח, מתוך שמחה וחיות, ובכך יפעל את התגלותו תיכף ומיד ממש.

(ע"פ שיחת ב' ניסן תשמ"ח)

ג' ניסן (3.62)

ים סוער

הגלות נמשלה לים, ים סוער של טרדות וקשיים הסובב ומקיף את האדם וגורם לו הפרעות בעבודת ה'. בגאולה האמיתית והשלימה עתיד ים גלותי זה להפוך לים של ידיעה אלוקית. כנאמר "כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעי' יא, ט). או אז נהיה משוחררים מכל טרדות וקשיי הגלות ונוכל לצלול בהנאה בתוך ים ההשראה האלוקית אשר תאיר על כולנו, בקרוב ממש.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ ויקרא תשנ"א סעיף י)

ג' ניסן (4.6)

לימוד בעשרה

הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח קורא למהר ולזרז את הגאולה על ידי לימוד התורה בענייני גאולה ומשיח. ומה טוב שלימוד זה יעשה על ידי עשרה יהודים לפחות. זאת משום שמלבד המעלה שיש לכל עשרה יהודים – שהשכינה שרויה ביניהם. הדבר גורם אף להתרוממות ולשמחת הלב. דבר המגביר  את הציפיה וההשתוקקות לביאת במשיח.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א סעיף יג)

ד' ניסן (3.72)

הבנים תחילה

השפעת הבנים על הוריהם בזמן הגאולה מתוארת בנביא מלאכי באופן לא שגרתי –  "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים…" (מלאכי ג, כד). בדברים אלו אומר הנביא כי בסמיכות לגאולה יהיה מצב בו הבנים ישיבו את לב אבותם אל אבינו שבשמים. כפי שמפרש רש"י: "יאמר לבנים דרך אהבה ורצון, לכו דברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום" (שם).

אמרו חז"ל ש"מסמיכים גאולה לגאולה". ולכן חג הפורים, בו נגאלנו מהמן הרשע, הוא בחודש הסמוך לחודש ניסן שבו הייתה הגאולה ממצרים. אם כן יש להסמיך את הגאולה בחודש ניסן זה, לגאולה שתבוא ע"י "והשיב לב אבות על בנים" בקרוב ממש.

(ע"פ לקוטי שיחות חלק כא עמ' 312)

ד' ניסן (4.7)

לשנות את העבר

המשיח יגרום לשינוי בעולם כך שהעולם כולו יתרומם למצב של גאולה. שינוי יבוא לידי ביטוי לא רק בזמן העתיד – כלומר, החל ממיום התגלותו של המשיח והלאה, אלא הוא ישפיע גם על העבר. כלומר, ברגע שתגיע הגאולה, תתחדש ותשתנה גם המציאות שכבר היתה בעבר, וזמן הגלות עצמו יתהפך לגאולה.

(ע"פ שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב)

ד' ניסן (4.7)

שבעים משעבדים

הגלות שנגזרה על עם ישראל כוללת שעבוד לשבעים אומות העולם. בשל כך, כאשר יבוא המשיח ויאמר לישראל שהם נגאלים, הם עלולים לומר לו: עדיין לא סיימנו את הגלות, שהרי עדיין לא השתעבדנו לכל שבעים האומות (ח"ו). יענה להם המשיח שתי תשובות: א. כאשר היהודים התפזרו לארצות שונות, החשיב זאת הקדוש ברוך הוא כאילו כולם גלו לכל אותן המדינות. ב. במלכות המשעבדת את ישראל ישנם אנשים מכל העולם. לכן זה נחשב שכל האומות השתעבדו בנו. אם כן, כבר התמלאה גזירת הגלות במלואה והגיע זמן הגאולה.

(ע"פ שיר השירים רבה על הפסוק: "הנה זה בא", דבר מלכות ש"פ תזריע ומצורע הערה 4)

ה' ניסן (3.82)

חנוכה בניסן

בימים אלו, החל מראש חודש ניסן, נוהגים לקרוא את "פרשת הנשיאים" בכל יום לאחר תפילת שחרית. בפרשת הנשיאים מתוארים קורבנותיהם של נשיאי השבטים שהובאו לרגל חנוכת המשכן. ולכן היא מתאימה ביותר לתוכנו של חודש ניסן. שהרי חודש ניסן הוא חודש של גאולה, כמו שאמרו חז"ל "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידין להיגאל (בגאולה הקרובה)". ומכיוון שחודש זה הוא מסוגל ביותר לגאולה, תהיה בו אפוא חנוכת בית המקדש השלישי, שבו תהיה שלימות המשכן ובתי המקדש.

(ע"פ שיחת ש"פ צו תש"נ)

ה' ניסן (4.8)

המשיח כמצורע

המשיח מכונה בזמן הגלות בשם מצורע, מכיוון שהוא סובל מצער וקושי הגלות, כפי שנאמר: " אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם" (ישעי' נג, ד). למרות שהמשיח בעצמו נמצא במדרגה גבוהה משום שהגיע לתכלית השלימות בעבודת ה', כמו שכתוב: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל, עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ, מְאֹד" (ישעי' נב, יג). למרות זאת סובל המשיח את צער ומכאובי הגלות יחד עם כל ישראל.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א)

ו' ניסן (3.92)

בלי דעת

עלינו להשתוקק לגאולה לא בגלל הטובה הגשמית שתהא מושפעת לנו אז, ואף לא בשל המעלה הרוחנית שנזכה להגיע אליה בימות המשיח, אלא מפני שאז יושלם רצונו של הקדוש ברוך הוא וכוונתו בבריאת העולם.

זהו הפירוש בדברי חז"ל "אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת" (סנהדרין צז, א):  "דעת", פירושה התקשרות והתחברות. "היסח הדעת" שמביא את המשיח פירושו, שעל האדם להסיח את דעתו מן הדברים שהוא קשור בהם – ענייניו הגשמיים או אף הרוחניים – ולרצות את המשיח רק כדי שתושלם הכוונה העליונה של הבריאה,  להיות לו יתברך דירה בעולם הזה התחתון.

(ע"פ שיחת ש"פ עקב תשי"ג)

ו' ניסן (4.9)

הגאולה כטהרה

הגאולה נקראת – טהרת המצורע, על כך נאמר בפרשתנו: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ" (ויקרא יד, ב). פסוק זה מרמז שדווקא המשיח שהיה בזמן הגלות מצורע הוא זה שיטהר – שיביא את הגאולה. כלומר, שהגאולה באה לתקן את הגלות, כפי שנרמז במילה גאולה – אשר כוללת את המילה גולה+האות א'. כאשר מכניסים לתוך הגולה את ה-א' הוא הקדוש ברוך הוא המכונה "אלופו של עולם" – אזי מתרחשת הגאולה.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א)

ז' ניסן (3.03)

מהר, מהר!

למרות שעל הגאולה נאמר "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ" (ישעי' נב, יב), אלא "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן" (ישעי' ל, טו) – אך ההכנה לגאולה ולביאת משיח צדקנו, צריכה להיות בזריזות ובחיפזון הכי גדול. שהרי כבר בזמן הגמרא אמרו חז"ל "כלו כל הקיצין" – שכבר עבר הזמן בו צריך משיח להתגלות. אלא שאז אמרו חז"ל שאין הדבר תלוי אלא בתשובה. אבל עתה כבר עשו תשובה, שהרי אין יהודי בדורנו שלא היה לו לפחות הרהור תשובה. אם כן, חייבת הגאולה לבוא בזריזות, תכף ומיד ממש.

(ע"פ שיחת ש"פ צו תשמ"ח)

ז' ניסן (4.01)

ללא שהות

מסופר שרבי יהושע בן לוי שאל את אליהו הנביא: מתי יבוא המשיח, ענה לו אליהו: לך שאל אותו בעצמו. שאלו: היכן הוא יושב? ענה לו אליהו: על פתחה של רומי, בין שאר העניים וסובלי החוליים, כולם מתירים את כל תחבושותיהם ואחר כך חובשים את עצמם מחדש, ורק משיח מתיר כל תחבושת בנפרד, כדי שאם יצטרך לקום ולהושיע את ישראל לא יתעכב אפילו לרגע אחד.

מסיפור זה ניתן לראות את רצונו העז של המשיח להתגלות ולגאול את ישראל ללא כל שהות.

(ע"פ סנהדרין צח, א, וע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א)

ח' ניסן (3.13)

שבת הגדול

מי הכה את המצרים

שבת זו מכונה בשם "שבת הגדול", על שם הנס הגדול שנעשה בה: בני ישראל לקחו ביום זה כבשים על מנת לשחטם לקורבן פסח לה' שיהרוג את בכורי מצרים. כששמעו בכורי מצרים כך, הם באו בדרישה לעם המצרי לשחרר את בני ישראל. המצרים לא הסכימו, והבכורות יצאו למלחמה נגדם והרגו מהם רבים. כנאמר: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם, בִּבְכוֹרֵיהֶם" (תהילים קלו, י). על שם נס גדול זה, נקראת השבת בשם "שבת הגדול". הגדולה המיוחדת בנס זה היא בכך שהמובחרים שבמצרים, הבכורות – הם עצמם נלחמו נגד המצרים.

גם אנו הנמצאים בערב הגאולה האמיתית והשלימה זוכים לראות ניסים גדולים מעין זה ואף יותר מכך –  כפי שהתחלנו לראות במלחמת המפרץ ובמאורעות שקורים בעולם לאחרונה, כאשר דווקא המובחרים שבאומות, "בכורי מצרים", יוצאים להכות בשונאי ישראל לטובת עם ישראל.

כמו אבותינו, גם עלינו לעמוד באומץ ובנחישות באמונה בה', להוסיף בתורה ולהדר במצוות יותר ויותר, באופן של "נס". ולא להתרשם מן הגויים שסביבנו, כמו האומץ והנחישות שהפגינו אבותינו בשחיטת האליל של מצרים. וזה יביא לביטול מזימות אויבינו ולזירוז הגאולה בחסד וברחמים.

 (ע"פ דבר מלכות ש"פ צו תשנ"א סעיף יד)

ח' ניסן (4.11)

מלך עוקר הר

המשיח מכונה מלך המשיח, על מהותו של מלך אמרו חז"ל: "אמר מלכא – עקר טורא" (בבא בתרא ג, ב), כלומר, במאמרו של מלך אפילו ההר מוזז ממקומו. הגדרתו של המשיח בתור מלך מורה על החוזק והתוקף של הגאולה, אשר תתרחש ללא שום התחשבות במניעות ועיכובים.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א)

ט' ניסן (4.1)

הבוקר כבר הגיע

האור החיים הקדוש מבאר את הפסוק המופיע בתחילת פרשת השבוע, פרשת צו, אותה קראנו בשבת, "על מוקדה כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" (ויקרא ו, ב): עד מתי יהיו עם ישראל כל הלילה, ליל הגלות, על המוקד? התשובה היא: "עַד הַבֹּקֶר" – עד שנת ת"ק של האלף השישי, שאז מתחיל הבוקר של "היום השישי" אצל הקדוש ברוך הוא. שהרי יום אצל הקדוש שווה לאלף שנה אצלנו, כנאמר "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (תהילים צ, ד). וכל "יום" כזה מתחלק לשניים: החצי הראשון (005 שנה) הוא הלילה, והחצי השני (005 שנה) הוא היום. נמצא שהחל משנת החמש מאות לאלף השישי מתחילות שנות היום – שנות הגאולה.

ואכן בתקופה זו, במחצית האלף השישי, התגלה הבעל-שם-טוב והתחילה להתגלות בעולם תורת החסידות, שהיא ה"טעימה" וההתחלה מגילוי המשיח. כיום, אחרי תשעה דורות של גילוי תורת החסידות על ידי רבותינו נשיאינו, הגיעה כבר מזמן עת הגאולה, והיא עומדת לבוא בכל רגע ממש.

(ע"פ ספר השיחות תש"נ כרך ב ע' 204 ועוד)

ט' ניסן (4.21)

היסח הדעת

משיח יבוא "בהיסח הדעת" – כלומר, כאשר דעתו של האדם תהיה מוסחת מביאת המשיח – אזי הוא יתגלה. דברי חז"ל אלו אינם סותרים את הלימוד על ענייני גאולה ומשיח. כי "היסח הדעת" פירושו 0 למעלה מן הדעת, כלומר, שלאחר שהתבוננו ולמדנו ואנו יודעים שאנו נמצאים כבר בכניסה לימות המשיח, הרי כל הידע הזה חודר לתוך דעתנו. לפיכך ביאת המשיח תהיה באופן של למעלה מן הדעת – באופן מרומם יותר מן הידיעות שלנו.

(ע"פ שיחת ש""פ בלק תשנ"א)

י' ניסן (4.2)

להמתין בכל רגע

ישנם שני סוגים של ציפייה והמתנה לדבר העתיד להתרחש: סוג אחד הוא ציפייה לדבר עתידי אשר זמן קיומו ידוע מראש, אך הזמן עדיין לא הגיע. זהו אפוא דבר עתידי שאינו פועל שום שינוי בזמן הנוכחי. לעומת זאת ישנה ציפייה לדבר עתידי שאין זמן התרחשותו ידוע מראש, ולכן בכל רגע הוא עומד להתרחש. במצב כזה יש ציפייה ותקווה בכל רגע, שההווה עומד להתהפך ולהשתנות אל המצב העתידי המקוּוֵה. ציפייה כזו יוצרת שינוי בכל רגע מן ההווה.

הציפייה לגאולה השלימה שייכת לסוג כזה של המתנה, כיוון שאין זמנה ידוע מראש. וזאת משום שתפקידה של ציפייה זו הוא להפוך גם את ההווה – להפוך את הגולה לגאולה.

(ע"פ ספר השיחות תש"נ חלק ב ע' 892)

י' ניסן (4.31)

נר מול שמש

בכל הגאולות שהתרחשו לעם ישראל עד עתה – הגאולה ממצרים, מבבל ושאר הגלויות, הרי היו אלו גאולות שאינן שלימות, משום שלאחריהן ארעה שוב גלות. אולם הגאולה הקרובה – תהיה גאולה שלמה ונצחית – שאין אחריה גלות.

ניתן להמשיל זאת לאור, שגאולת מצרים – היא כמו אור הנר שינתן לכבות אותו. אולם הגאולה העתידה היא כאור היום – אין אפשרות לכבותו כלל וכלל.

(ע"פ קונטרס ט"ו באב תשנ"א)

י"א ניסן (4.3)

היום הבהיר – יום הולדת ה-111 של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח

להתמסר אל המפקד

מבואר בקבלה ובחסידות שהמספר י"א (11) הוא מספר מיוחד: העולם נברא ב-01 מאמרות. ב-01 ספירות מנהיג הקב"ה את העולם. גם בתורה ניתנו לנו 01 הדיברות. ואילו המספר 11 מצביע על הקב"ה עצמו שהוא מעל ה-10. יום ההולדת של הרבי שליט"א מלך המשיח הוא ה-11 בחודש הלידה של עם ישראל, חודש ניסן, היינו שאז הייתה הלידה של בחינת ה-11, גילוי הקב"ה עצמו בעולם בגאולה השלימה. היום בו קיבל הרבי את הנשיאות בפועל הוא יום י"א בחודש י"א (שבט, שהוא החודש ה-11 מניסן) בשנת ה'תשי"א – שלימות הגילוי של ה-11 בעולם. אנו מצפים בכל רגע לגאולה השלימה, שאז תהיה בעולם שלימות הגילוי של בחינת ה-11. וכאשר עומדים אנו היום בהתחלת שנת ה-111 להולדת הרבי, זהו תאריך עצום ומיוחד במינו, המסוגל ביותר להתגלות הרבי מלך המשיח לעיני כל בגאולה השלימה. מה גם שהרבי מדגיש כי עניינו של י"א ניסן הוא "משיחת ראש בני ישראל למלך המשיח, שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש".

הרבי ממשיל פעמים רבות את עבודת ה' למלחמה בשדה הקרב. הניצחון במלחמה מתרחש דווקא כאשר החייל מוסר את עצמו במסירות נפש לקיום הוראות מפקדו. גם אם אין החיל מבין כיצד פועלים כלי הנשק, איך יורה הרובה, ומהם תכסיסי המלחמה הרצויים – אם רק הוא מוסר את נפשו ורצונו למפקד המלחמה מתוך רצון ושמחה – הוא מנצח.

כן הדבר בנוגע למלחמה הרוחנית. היסוד לניצחון במלחמה הוא האמונה במפקד המלחמה, המלך והנשיא, מנהיג הדור, אשר העמיד כל אחד ואחת מאיתנו במקומו בשדה המלחמה.

כאשר נמלא את הוראותיו של נשיא הדור – הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א – נזכה לניצחון המלא והמושלם במלחמה.

היום הוא יום הולדתו של הרבי, וביום הולדת נוהגים לתת מתנה. המתנה הנפלאה ביותר שנוכל לתת לרבי היא בעצם מתנה לעצמנו – הוספה בכל מעשה טוב של תורה, מצווה וחסד עם זולתנו, כדי לפעול את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך ז ע' 352 ועוד)

י"א ניסן (4. 41)

יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח

תכף ומי"ד

פעמים רבות מדגיש הרבי מליובאוויטש שהגאולה תבוא תכף ומיד ממש. הרבי בעצמו מבאר את משמעות המילה מיד, כראשי תיבות שנכללים בהם כל הדורות: משה (רבינו), ישראל (הבעל שם טוב) ודוד (מלכא משיחא). גם בנוגע לדורות הקרובים אלינו ניתן לראות רמז במילה מיד: משיח (מנחם שמו), יוסף יצחק (שמו של הרבי הקודם), דובער (שמו של הרבי הרש"ב).

(ע"פ דבר מלכות ש"פ משפטים תשנ"ב)

י"ב ניסן (4.4)

להתרחק מן ה"לא"

את הפסוק "וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר" (שמות כג, יח) העוסק בקורבנות המועדים, ניתן לבאר ולהקביל לאופן עבודת ה' הרצוי בתקופת הגלות: "וְלֹא יָלִין" – מסמל את עבודת ה"אתכפיא" העוסקת בהתרחקות מן האסור, מן ה"לא". והיא זאת שתביא אותנו במהרה "עַד בֹּקֶר" – לזמן הגאולה שנמשל לבוקר.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך ג ע' 259)

י"ב ניסן (4.61) – שבת הגדול

שבת של נס גדול

שבת זו נקראת שבת הגדול – על שם הנס הגדול שארע בה. ערב צאתם של בני ישראל ממצרים נענשו המצרים בעשר מכות, אשר האחרונה והכואבת ביותר מתוכם היתה: מכת בכורות – בה נהרגו כל בכורי מצרים. כאשר נודע לבכורי מצרים כי הולכת להתרחש מכה כזו, הם באו אל אבותיהם בדרישה: לשחרר את ישראל ממצרים, על מנת שהבכורים לא ימותו. אחרי סירובם של המצרים להענות לבקשתם, קמו הבכורות ונלחמו במצרים מלחמה קשה, שהפילה חללים רבים. על שם נס גדול זה נקראת השבת הקודמת לחג הפסח- שבת הגדול.

גדולתו של הנס היא בכך שמתוך מצרים הגיעה המלחמה נגדה. הדבר מסמל שלצד המנגד לקדושה אין שום תוקף ויכולת עמידה עצמית. והמציאות האמיתית בעולם היא רק הקדושה. כך החלה גאולת מצרים וכך יהיה גם בגאולה הקרובה. גם אז יתגלה שאין זכות קיום לצד ההפוך מן הקדושה.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ צו תשנ"א)

י"ג ניסן (4.5)

יום הסתלקותו של הרבי הצמח צדק – האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד

גלגול דורות

האריז"ל אומר שהדור האחרון של הגלות הוא גלגול של דור יוצאי מצרים. כשם שיוצאי מצרים זכו לגאולה ממצרים על ידי משה רבינו – כך יזכה הדור שלנו, שהוא הדור האחרון לגלות, להיות הדור הראשון לגאולה על ידי משיח צדקנו.

(לקוטי שיחות כרך יב ע' 571)

י"ג ניסן (4.71)

יום הסתלקותו של הרבי הצמח צדק – האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד

הוא קרוב

 אחרי פטירתו של האדמו"ר הזקן, ישבו חסידים בחדר סמוך לחדרו של נכדו – ה"צמח צדק" ודיברו ביניהם. הם התבטאו ואמרו: שעתה, לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, מי יודע מתי יבוא משיח צדקנו?

כששמע זאת ה"צמח צדק" – פתח את הדלת ואמר: דבריכם דומים לדבריו של בלעם הרשע. אשר אמר: " אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד, יז). כלומר, הוא אמר שאיננו מאמין שמשיח יבוא בקרוב. אולם, המשיך הצמח צדק ואמר: עם ישראל צריכים לצפות ולקוות למשיח שיבוא בכל יום.

(ע"פ "סיפורי חסידים", תורה סיפור 273)

 י"ד ניסן (4.6)

ערב חג הפסח – יום הולדת הרמב"ם

טבע, נס ופלא

בנוגע לגאולה העתידה נאמר "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו). משמעותה של נבואה זו היא שנזכה בקרוב לראות את הגאולה האמיתית והשלימה. וזה יהיה באופן של טבע, נס ופלא: הנהגה טבעית, שכן חוקי הטבע לא יתבטלו אז. יהיו גם גילויים אלוקיים מרוממים ביותר, בהנהגה ניסית. ועד להנהגה אלוקית נפלאה ביותר בדרגא של "נפלאות".

(ע"פ ספר השיחות תנש"א כרך א ע' 024)

י"ד ניסן (4.81) – ערב חג הפסח

לשנה זו בירושלים

הערב אנו חוגגים את "ליל הסדר", הלילה הראשון של חג הפסח. הלילה אנו מזכירים את נס יציאת מצרים שארע לאבותינו, על ידי: אכילת מצות, שתיית ארבע כוסות ואמירת ההגדה של פסח. ליל הסדר מסתיים בהכרזה: "לשנה הבאה בירושלים".

הרבי הריי"ץ מבאר כי באמירת "לשנה הבאה" – אין אנו מתכוונים לדבר רחוק, שיתקיים בעוד שנה, אלא כוונתינו היא שמשיח יבוא תכף ומיד, וכתוצאה מכך גם בשנה הבאה נהיה בירושלים הבנויה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך ב עמ' 345)

ט"ו ניסן (4.7)

יום א' של חג הפסח

לחוד וביחד

אחת  מן המצוות המרכזיות של חג הפסח הוא קורבן הפסח. בזמן שבית המקדש קיים צריך כל יהודי להיות מנוי באופן אישי על שה לקורבן. כנאמר (שמות יב, ג) "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת". ויחד עם זאת הייתה זו מצווה שמוטלת על כל ישראל יחדיו, ככתוב (שם, ו) "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל".

כן הדבר בנוגע לגאולה העתידה. פעולתו של כל יחיד מישראל מאחדת אותנו יחדיו, וכך נזכה לראות את הגאולה בקרוב.

(ע"פ מכתב כללי כ"ה אדר תנש"א)

ט"ו ניסן(4.91) – יום א' של חג הפסח

רכוש גדול

מגלות מצרים יצאו ישראל ברכוש גדול מאוד, אותו קיבלו מן המצרים ובעת קריעת ים סוף. כפי שתיארו חז"ל: "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עימו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה ומזהבה של מצרים" (בכורות ה, ב). גם בגאולה הקרובה יצאו ישראל ברכוש גדול, שיהיה גדול יותר אף מן הרכוש שיצאו עימו ממצרים.

(ע"פ קונטרס אדר ב' תשנ"ב, ושיחת ש"פ תרומה תשנ"ב)

 

ט"ז ניסן (4.8)

יום ב' של חג הפסח, יום אחד לעומר

יד ביד

במכה העשירית על מצרים, מכת בכורות, ירד הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו להכות את המצרים, כדי להוציא את ישראל ממצרים. הטעם לכך הוא כפול: הן מצד אהבתו הגדולה לבני ישראל, והן בשל טומאתה הרבה ושפלותה של ארץ מצרים, שרק בכוחו של ה' בעצמו "להיכנס" לשם ולגאול ולהוציא את ישראל משם.

גם בגאולה הקרובה ינהג הקדוש ברוך הוא באופן כזה. הוא בעצמו ירד אל מקומות הגלות הנידחים ביותר ויאסוף משם את כל ישראל. כפי שאומר הנביא (ישעי' יא יא-יב)  "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ … וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל … מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ". כלומר, שהקדוש ברוך הוא אוחז בידו ממש איש איש ממקומו ומביאו אל הגאולה השלימה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך לו ע' 15, שיחת יד טבת תשנ"ב)

ט"ז ניסן (4.02) – יום ב' של חג הפסח, יום אחד לעומר

לא על ידי מלאך

את מכת בכורות הביא על המצרים הקדוש ברוך הוא בעצמו. שירד להכות את מצרים, בכדי להוציא את בני ישראל משם. זאת משתי סיבות: א. אהבתו הגדולה לבני ישראל, היא שהביאה לכך שהוא בעצמו התעסק בהצלתם. ב. מדרגתם הנמוכה של המצרים – "ערות הארץ", הביאה לכך שהיחיד שיכל לרדת לדרגה שפלה כזו היה הקדוש ברוך הוא בעצמו.

גם בגאולה הקרובה ינהג הקדוש ברוך הוא כך. הוא בעצמו ירד ויגאל את ישראל מן הגלות. כפי שנאמר בפסוק: " וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ… וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" (ישעי' יא, יא-יב)

(ע"פ לקוטי שיחות כרך לו עמ' 15)

י"ז ניסן (4.9)

יום ג' של חג הפסח, יום שני לעומר

לעלות פעמיים

ההבטחה על גאולת מצרים נאמרה כבר ליעקב אבינו בעת ירידתו למצרים: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו, ד). מן המילים "אַעַלְךָ גַם עָלֹה" ניתן ללמוד, כי מלבד ההבטחה על גאולת מצרים, "אַעַלְךָ" – מבטיח הקדוש ברוך הוא לעם ישראל גאולה נוספת, "גַם עָלֹה". ובכך מרומזת הגאולה העתידה במהרה בימינו אמן.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ שמות תשנ"ב הערה 14. תו"א ר"פ שמות)

י"ז ניסן (4.12) – יום ג' של חג הפסח, יום שני לעומר

בירור הניצוצות

הסיבה העיקרית לגלות מצרים איננה עונש על החטאים אלא מטרתה היא לברר את ניצוצות הקדושה שהיו טמונים שם. זוהי גם כן מטרתה של הגלות האחרונה – בה אנו מצויים. עלינו לברר את ניצוצות הקדושה החבויים בכל מקום בעולם. זוהו ההסבר לכך שכאשר יהודי אחד גולה למקום מסויים – הוא מוציא בכך ידי חובה את כל ישראל. על ידי פעולתו של כל יהודי בקיום תורה ומצוות במקום בו הוא שוהה – מתבררים כל הניצוצות החבויים שם. על ידי כך אנו מכינים את כל העולם להתגלות הגאולה במהרה.

הרבי מליובאוויטש אמר, כי בדורנו הניצוצות כבר התבררו, כך ששום דבר כבר איננו מעכב את התגלות המלך המשיח.

(לקוטי שיחות כרך ג' עמ' 6101, שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב)

 

י"ח ניסן (4.01)

יום ד' של חג הפסח, יום שלישי לעומר

יום ההולדת של הגאון המקובל רבי לוי-יצחק, אביו של הרבי מלך המשיח שליט"א, ויום ברית-המילה של הרבי

זוכרים ומתחזקים

בזמן הגלות מזכירים את הגאולה ממצרים בשל שתי סיבות: א. כדי לשבח ולהודות על שגאלנו וגאל את אבותינו. ב. שעל ידי כך מתחזקת התקווה והביטחון הגמור בה' יתברך שתכף ומיד יגאל אותנו בגאולה העתידה.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ שמות תשנ"ב הערה 43)

י"ח ניסן (4.22) – יום ד' של חג הפסח, יום שלישי לעומר, יום ברית-המילה של הרבי שליט"א ויום ההולדת של אביו, הגאון הצדיק רבי לוי יצחק

חג האמונה

המצה נקראת מאכל האמונה והיא נאכלת בחג המבטא את אמונתם של בני ישראל בקדוש ברוך הוא. זאת משום שהם יצאו ממצרים לפי ציוויו והלכו למדבר שמם מאדם וממקורות מזון זמינים ונוחים. הכל מתוך אמונה בהבטחתו שיביאם אל ארץ ישראל.

כאשר אנו חוגגים את חג הפסח, חג האמונה – הדבר מחזק את אמונתנו בקדוש ברוך הוא. כשם שבני ישראל יצאו ממצרים בחג זה בזכות האמונה, כך נזכה גם אנו לצאת מן הגלות אל הגאולה השלמה, בזכות האמונה בגאולה הקרובה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך ז' עמ' 542)

י"ח ניסן (4.22) – יום ד' של חג הפסח, יום שלישי לעומר

גבוה יותר

מעלתה של הגאולה הקרובה גבוהה יותר ממעלתה של גאולת מצרים. יתרון זה מתבטא לא רק בכך שאחרי הגאולה הקרובה לא תהיה עוד גלות. אלא היתרון יתבטא גם באור האלוקי הנעלה שיתגלה ויאיר בזמן הגאולה. שהאור יהיה מרומם יותר מן האור האלוקי שהיה בעת גאולת מצרים.

(ע"פ קונטרס ר"ח סיון תשנ"א)

י"ט ניסן (4.11)

יום ה' של חג הפסח, יום רביעי לעומר

אוכלים אמונה

ימי חג הפסח שונים ומרוממים מכל ימות השנה, אפילו יותר משאר חגי ישראל. זאת משום שבחג הפסח ניזונים אנו מאכילת מצה. המצה מכונה בזוהר הקדוש "מיכלא דמהימנותא" (מאכל האמונה), מתייחדת בכך שיש בה מהות אלוקית המעניקה חיות רוחנית לנשמה וגם לגוף הגשמי. ולכן פועלת המצה על הנפש האלוקית להאמין באמונה שלימה גם בדברים שלא ניתן להבינם בשכל, וגם על הכוחות הגשמיים שבאדם שיהיו גם הם שותפים בכך.

על ידי אכילת מצות נחזק את אמונתנו בה', נגביר את אמונתנו בביאת משיח צדקנו  בקרוב ממש. ובאמונה זו עצמה נמהר את ביאתו תיכף ומיד.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך יב ע' 551)

י"ט ניסן (4.32) – יום ה' של חג הפסח, יום רביעי לעומר

המשכיות העם בידי הנשים

הגאולה ממצרים התרחשה בזכות נשים צדקניות. המעשה המיוחד שבזכותו זכו לגאולה הוא מסירות נפשן של הנשים להמשכיותו של עם ישראל. למרות גזרותיו של פרעה על התינוקות הנולדים: "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב). הנשים לא נרתעו מכך והמשיכו בהבאת צאצאיהן לעולם.

גם כיום, תפקידן של הנשים בדורנו הוא להמשיך את מעשי אימותינו, ולדאוג להמשך גידולו של העם היהודי. למרות שישנם לעיתים קשיים הגורמים לאישה לדאוג בנוגע לאופן גידולם של ילדיה, וליכולת שלה לחנכם ולטפחם כראוי. למרות זאת, בוודאי תהיה כל אישה חזקה ואיתנה ללכת בדרכי אימותינו במצרים, וכך נזכה לגאולה השלמה במהרה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך א' עמ' 111)

כ' ניסן (4.21)

יום ו' של חג הפסח, יום חמישי לעומר

פי שבע

בלילה זה נהוג להישאר ערים בלימוד תורה, כדי לציין את קריעת ים סוף, שהתרחשה לפנות בוקר.

בנבואות המתארות את הגאולה העתידה ניתן למצוא הקבלה ודמיון רב למה שהיה בגאולת מצרים. כחלק מתהליך הגאולה מתואר מאורע מעין קריעת ים סוף, בו נבקע הים ובני ישראל עברו בתוכו בחרבה. בהפטרה שקוראים באחרון של פסח (בחו"ל) מתאר זאת הנביא ישעי' (ישעי' יא, טו): "וְהֶחֱרִים ה' אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם, וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ, וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים". המדובר הוא בבקיעת נהר פרת לשבעה חלקים, המכוונים לשבעה מקומות מהם יבואו בני ישראל מגלותם במהרה בגאולה האמיתית והשלימה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך לו ע' 55)

כ' ניסן (4.42) – יום ו' של חג הפסח, יום חמישי לעומר

מאכל הרפואה

המצה נקראת גם כן מאכל הרפואה – "מיכלא דאסוותא". וכשם שקיימת רפואה גשמית ישנה גם רפואה רוחנית. התנאי הראשון לבריאותו של האדם הוא, שהאוויר שבו הוא חי לא יהיה מזוהם. כך גם בנוגע לבריאות הרוחנית, יש לטהר את האוויר. זאת על ידי לימוד תורה ושינונה, במחשבה, דיבור ומעשה באותיות החומש, התהילים, המשניות  וספר התניא.

בריאות רוחנית זו מביאה להחלשתו של היצר הרע הנקרא "חולי". ועל ידי טהרת האוויר מביאים לסילוק כל החולי הרוחני מן העולם, ולגאולה השלמה.

(ע"פ ליקוטי שיחות כרך יב עמ' 651)

כ"א ניסן (4.31)

חג שביעי של פסח, יום שישי לעומר

ארבע מול ארבע

ביום האחרון של חג הפסח הנהיג הבעל שם טוב לאכול סעודה שלישית, הנקראת "סעודת משיח", כיוון שביום זה מאיר גילוי אורו של משיח. הרבי הרש"ב (האדמו"ר החמישי לבית חב"ד) הנהיג בסעודה זו גם שתיית ארבע כוסות יין. סעודה כזו נהוגה כמעט בכל בתי הכנסת, ובפרט בבתי כנסת חב"ד, והרבי קורא לכל אחד ואחת להשתתף בה, אם בציבור או לפחות בבית: לכנס את המשפחה יחדיו לאכילת המצה ושתיית היין, ולדבר מתוך שמחה על האמונה בגאולה על ידי המלך המשיח.

שתיית ארבע הכוסות, כמו בליל הסדר, היא כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את אומות העולם, וכנגדן הוא עתיד להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמה.

כשאנו שותים ביום זה ארבע כוסות, אנו מזרזים וממהרים את גילוי ארבע הכוסות של נחמה המובטחים לנו בגאולה הקרובה.

(ע"פ לקוטי שיחות כרך ד ע' 8921)

כ"ב ניסן (4.62) – איסרו חג, יום שביעי לעומר

העולם לא יכול להפריע למשיח

מטרת בריאת העולם הזה היא כדי שמלכות ה' תשרור בעולם בשלמות, כאשר המשיח ימלוך על העולם כולו. כפי שנאמר בגמרא: "לֹא אִיבְרֵי עַלְמָא אֶלָא … לְמָשִׁיחַ" (סנהדרין צח, ב). מכך מובן, שלא תיתכן אפשרות שהעולם יסתיר על אורו של מלך המשיח. אלא כל מה שנראה שהתנהגות העולם היא שונה ומנוגדת למשיח – הרי זה ענין חיצוני בלבד. כאשר יתגלה במהרה אורו של משיח בגלוי, יתגלה גם כי מטרתו ומהותו האמיתית של העולם – הוא אורו של משיח.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תשנ"א סעיף יא)

כ"ג ניסן (4.72) – יום שמיני לעומר

כולם 'עושים עליה'

ישנם החוששים להון שצברו בזמן הגלות, פן יישאר בארצות נכר, ולא יוכלו ליהנות ממנו בזמן הגאולה. הרבי שליט"א מרגיע אותם, ואומר שכמו שבגאולה הקרובה עתידים כל בתי הכנסת ובתי המדרשות שבחוץ לארץ לעלות לארץ ישראל, כך גם בנוגע לכל חפץ שהשתמשו בו לטובה – גם דברים אלו יעלו לארץ ישראל בגאולה הקרובה.

(ע"פ לקו"ש כרך כ"ו עמ' 493)

כ"ד ניסן (4.82) – יום תשיעי לעומר

האיברים והמצוות

לכל אדם ישנן 842 איברים (רמ"ח), שכנגדם ניתנו לנו רמ"ח מצוות עשה. כלומר, החיות של גוף האדם מגיעה באמצעות קיום המצוות. כאשר כל מצווה משפיעה ומחיה איבר אחר מגופו של האדם.

אמנם בעת הגלות אין אנו יכולים לראות את החיות והאור האלוקי המשפיע על כל איבר. אך כשיבוא משיח במהרה, נראה אז בגלוי כיצד החיות של כל אברי הגוף נובעת מן האור האלוקי של המצוות.

בנוסף לכך, כיום אין באפשרותנו לקיים את כל המצוות, משום שאת חלקן ניתן לקיים רק כשבית המקדש קיים. אך בגאולה הקרובה נוכל לקיים את כל המצוות כולן, ועל ידי כך נקבל חיות לכל אברי הגוף.

(ע"פ שיחת ש"פ שמיני תשי"ג)

כ"ה ניסן (4.92) – יום עשירי לעומר

כולנו כאחד

הגאולה תאחד את כל ישראל, שהרי כולם יצאו מהגלות: מהגדול שבגדולים ועד לקטן שבקטנים. כפי שנאמר: "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל" (ישעי' כז, יב). כהכנה למצב זה יש להשתדל לאחד את כל הסוגים שבעם ישראל, מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.

(ע"פ שיחת ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ה)

כ"ו ניסן (4.03) – אחד עשר יום לעומר

קדושים תהיו

בפרשת קדושים – אותה אנו קוראים בשבת זו, נצטווה היהודי להיות קדוש, כפי שנאמר: " קְדֹשִׁים תִּהְיוּ  כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" (ויקרא י"ט, ב). כלומר, אנו מצווים, גם בהיותנו כאן בעולם הזה, להיות קדושים בדרגת הקדושה הגבוהה ביותר – כקדושתו של הקדוש ברוך הוא.

קדושה כזו היא מעין הקדושה אותה נחווה בגאולה הקרובה, שמהותה היא חדירת קדושה בדרגה גבוהה ביותר אל תוך גופנו הגשמי.

(ע"פ דבר מלכות ש"פ אחרי-קדושים תשנ"א)

כ"ז ניסן (5.1) – שנים עשר יום לעומר

טיסה שבועית

בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל עולים לירושלים בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. אולם בגאולה הקרובה יעלו ישראל לירושלים בכל שבת ובכל ראש חודש. כפי שאומר הנביא ישעי' על זמן הגאולה: "וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי" (כג, סו). וכיצד יבואו ישראל מכל קצוות העולם לירושלים בכל שבת – אומר על כך המדרש, שיבואו עננים ויישאו את ישראל על גביהם לירושלים, כך שעם ישראל יוכלו להתפלל בבית המקדש בכל שבת ושבת.

(ע"פ ילקוט שמעוני ישעי' רמז תקנ)

כ"ח ניסן (5.2) – שלושה עשר ימים לעומר

כל אחד יכול

ביום זה לפני 20 שנה אמר הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח שיחת קודש לפני אלפי חסידים, שיחה שהיוותה פתיחה והעלתה באין ערוך את רף הפעילות בענייני משיח והבאת הגאולה. בשיחה זו מתבטא הרבי במילים כואבות על כך שלמרות כל מה שנעשה הגאולה טרם הגיעה, ויותר מזה: אין זה מופרך אצלנו שהגאולה לא תבוא חס ושלום תכף ומיד. במסקנת הדברים הנוקבים אומר הרבי: "אני את שלי עשיתי", ומעתה מוטל העניין עליכם: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש"!

בכ"ח ניסן – הכוח של ניסן – מסר לנו הרבי את השליחות ואת הכוח להביא את הגאולה. ניתנו לנו כל הכוחות הנדרשים, ונדרש מכל אחד ואחת מאתנו לא לסמוך על אף אחד, אלא לפעול ללא הרף בכדי להביא את משיח צדקנו בקרוב ממש. ואכן, מאז נעשו דברים גדולים ופרויקטים עצומים, ביוזמות אישיות של אנשים פרטיים. אבל כל זמן שעדיין לא רואים את הגאולה בפועל, עלינו לא לשקוט ולא לנוח, אלא על כל אחד לפעול ולעשות בעצמו במטרה לזרז את הגאולה.

(ע"פ שיחת כ"ח ניסן תשנ"א)

כ"ט ניסן (5.3) – ארבעה עשר יום לעומר

"יום חתונתו"

יום לפני ראש חודש – ערב ראש חודש –  מכונה אצל חכמינו בשם: "יום כיפור קטן". ביום זה עושים חשבון הנפש של החודש שעבר, ומרבים בתפילה ומבקשים שהחודש הבא יהיה חודש טוב ומבורך.

יום כיפור קטן הוא מעין יום הכיפורים, המכונה בפסוק: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" (שיר השירים ג, יא). כמו שאצל חתן וכלה, מסמל יום החתונה את שיא הקשר ביניהם, כך גם אנו התחברנו עם הקדוש ברוך הוא בברית נצחית ביום זה. משום שאז סלח הקדוש ברוך הוא לעם ישראל על חטא העגל ואף נתן למשה את הלוחות האחרונות. כלומר, יום זה מסמל את התקשרות הנצחית בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

אך קשר זה עתה, עדיין איננו קשר מושלם, אלא הוא נחשב כאירוסין בלבד. שלמות הקשר בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא תהיה בגאולה השלימה, הנחשבת כנישואין.

(ע"פ שיחת כ"ח ניסן תשנ"א)

ל' ניסן (5.4) – יום א' של ראש חודש אייר – חמישה עשר יום לעומר

רואים ניסים

כאשר מתבוננים במאורעות המתרחשים בשנים האחרונות ובמיוחד בזמן האחרון בעולם, ניתן לראות את יד ה' המפעילה אותם. ועד שניתן להבחין בניסים גדולים שקורים לא רק לעם ישראל אלא אף לשאר אומות העולם. ניסים אלו המתרחשים בחודש ניסן, ששמו מרמז על "ניסי ניסים", מחזקים בנו את האמונה בקדוש ברוך הוא, ואת ההכרה שאנו עומדים על סף הגאולה ממש. ויחד עם זאת הם מחזקים אצלנו את הציפייה לניסי ניסים גדולים ועצומים עוד יותר – שיתרחשו במהרה בגאולה.

(ע"פ שיחת כ"ו ניסן תשנ"א)

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 1
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    1
    Share
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

אריה קדם

הרב אריה (ארי) קדם הוא רב בית הכנסת "בית דוד ורפאל" לצעירים בשיכון חב"ד לוד, ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך השבועון "הגאולה מעניין ועכשווי".

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות