מעלת "שמחת בית השואבה"

מעלת "שמחת בית השואבה"

העילוי ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות
בחג הסוכות שמחים ב"שמחת בית השואבה", שעליה אמרו רז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא, סע"א – במשנה).

והנה, אף ש"שמחת בית השואבה" קשורה עם ניסוך המים ע"ג המזבח בחג הסוכות, וכלשון רש"י "כל שמחה זו אינה אלא בשביל ניסוך המים . . ושאבתם מים בששון" (רש"י סוכה רפ"ה), מ"מ הענין ד"שמחת בית השואבה" שייך גם בזמן הגלות, גם כאשר לא שייך הענין דניסוך המים על גבי המזבח. ואדרבה, במידה מסויימת ישנו עילוי מיוחד ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות:

והענין בזה:

על שמחת בית השואבה אמרו רז"ל "למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, ע"ש ושאבתם מים בששון" (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א).

והנה, איתא בספרי מורנו המגיד ממעזריטש נ"ע אשר "היום בזמן הגלות הוא בקל להשיג רוח הקודש יותר מבזמן הבית, כמשל המלך כשהוא בבית מלכותו, אי אפשר להתקרב אליו כל כך כמו שהוא בדרך, שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שירצה, אפילו בן כפר שאינו ראוי לבוא לפני המלך בית מלכותו, ובדרך בפונדק שלו יכול לבוא לפניו ולדבר עמו" (לקו"א אות עז).

והנה, אם כללות זמן הגלות נמשל לזמן בו נמצא המלך בפונדק "שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שירצה . . לבוא לפניו ולדבר עמו", ולכן קל יותר להשיג רוח הקודש – הרי עאכו"כ שכן הוא כאשר מדובר אודות שמחת בית השואבה, שמשם היו שואבים רוח הקודש.

כלומר, אף שבכללות זמן הגלות נמצא המלך "בפונדק", מ"מ ישנו עילוי מיוחד ביום טוב, שאז אין צורך ללכת אל המלך, מכיון שהמלך נמצא ביחד עם כאו"א מישראל, ונמצא, שדווקא בזמן הזה, בעת שמחת בית השואבה, מודגש ביותר הענין דרוח הקודש.

ומכל זה מובן גודל מעלת "שמחת בית השואבה" בזמן הזה, שהיא שמחה הכי נעלית.

(ע"פ תורת מנחם תשמ"ו ח"א עמ' 180 ואילך; תורת מנחם תשד"מ ח"א עמ' 198 ואילך)

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. ענני הכבוד
    במסכה סוכה (דף יא סוף עמוד ב) מבואר, כי מצות הסוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו מקיפים את אבותינו במדבר לאחר צאתם ממצרים.
    ובגמרא במסכת תענית (ט.) אמרו, שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, משה, אהרן ומרים, ושלוש מתנות טובות ניתנו מהקדוש ברוך הוא על ידם, באר, ענני כבוד ומן. באר, בזכות מרים, ענני כבוד, בזכות אהרן, ומן בזכות משה.
    והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם כן, מדוע בחג הסוכות אנו מציינים רק את הנס של "ענני הכבוד, ומדוע אין אנו מציינים גם את שאר הנסים, של המן ושל בארה של מרים?
    וכתב ליישב זאת, בשם הגאון רבי חיים כפוסי "בעל הנס" שהיה אב בית הדין במצרים, כי באמת, יש חילוק גדול, בין הנס של ירידת המן ובארה של מרים לבין הנס של ענני הכבוד. כי מים ולחם (מן), היה הקדוש ברוך הוא צריך לתת לבני ישראל מן הדין, שהרי אי אפשר לצוות על בני ישראל לצאת למדבר ולמות שם ברעב ובצמא. אבל ענני הכבוד, היו שמירה מיוחדת ומופלגת, שלא היו ישראל זקוקים לה בהכרח, רק היא באה מאהבת ה' יתברך לישראל, לפרוש סוכת שלומו עליהם, ועשה כן לפנים משורת הדין, לפיכך על נס זה, יש להודות ביתר שאת, ולציינו במצות הסוכה.
    ועוד כתב מרן רבינו זצ"ל ליישב, כי לפני הנס של ירידת המן, התלוננו בני ישראל, שהרי נאמר: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ורק לאחר מכן נענה ה' יתברך לישראל, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". וכן לפני נתינת המים מבארה של מרים נאמר: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה. וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא". ורק לאחר מכן נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וכו', וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם".
    אולם ענני הכבוד, ניתנו לבני ישראל ללא בקשה וללא תלונה, ולכן לא נצטוינו לעשות זכר, אלא לענני הכבוד, שניתנו לבני ישראל מתנה מאת ה' ברוב טובו וחסדו עלינו. (מאור ישראל דרשות עמוד עג).
    ובזכות מצות הסוכה הסוככת עלינו, נזכה שישמרנו ה' מכל צרה ונזק, ונזכה ללכת מחיל אל חיל משמחת ימי חג הסוכות לשאר ימות השנה, סוככים בצל כנפי השגחת ה' יתברל וחמלתו עלינו. אמן

כתיבת תגובה

פנינה יומית

נכתב ע"ע מכון 'אור החסידות' אשר לא שוקט על שמריו ובשנה האחרונה העלה לאויר את פרויקט 'פנינה יומית', ביוזמתו ובסיועו הרב של הרב זושא ווילהלם זה התחיל ב15,000 מנויים המקבלים יום-יום לתיבת המייל האישית מייל ממכון 'אור החסידות' ובו פנינה יומית קצרה על פרשת השבוע או על המועד שעל הפרק, מעובד מתורתו של הרבי. "חסידים רוצים לחיות יום-יום עם וואָרט מהרבי, שהרי "התתקשרות היא ע"י לימוד תורתו", ולכן לא יתכן שיעבור יום בלי לחטוף על-כל-פנים איזה שהוא ענין מתוך תורתו של הרבי. הפנינה היומית מעניקה לכל חסיד את אותה טעימה יומית מתורתו של הרבי", אומר הרב אברהם מן שי' העומד בראש המכון. את שני ספרי 'לוח פנינה יומית' ניתן לרכוש דרך האתר המיוחד כאן, כולל אופציה למשלוח לכל רחבי העולם. להורדת אפליקציית הפנינה היומית למשתמשי אנדרואיד לחץ כאן. להורדת אפליקציית הפנינה היומית למשתמשי אייפון לחץ כאן. להרשמה לקבלת מייל יומי של הפנינה היומית בעברית/אנגלית, ו/או קבלת מייל שבועי של החוברת 'לקראת שבת' על הפרשה, לחץ כאן.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות