תגובה אחת

1. ב"ה

   ממתק לראש השנה תשפ"ד

   שמעתי לאחרונה סיפור מדהים מהרב יוסי ג'ייקובסון, היה באנגליה יהודי בשם ברל גרטנר הוא היה בן 12 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, והיה אחד מהילדים שניצלו בקינדר טרנספורט, 10,000 ילדים שנלקחו ברגע האחרון לפני המלחמה והובאו לאנגליה, שם שמו אותם בבתי יתומים וכך הם שרדו בחלק גדול מהמקרים היחידים ששרדו ממשפחות שלימות,
   ברל שנלקח לבית יתומים בילה את רוב ימיו בבכי ודמעות וכל יום היה שואל מתי אני אפגוש את אבא ואמא, אלו שטיפלו בו ידעו שאין להם מה לענות לו, ורק ניסו להקל עליו ולהרגיע אותו אבל הוא לא נרגע בשום אופן, יום אחד הודיעו לילדים שהמלך של אנגליה ג'ורג' הששי מגיע למחוז שלהם ויעבור בכפר ליד בית היתומים, כשברל שמע את זה הוא משום מה נרגע והפסיק לבכות, הגיע היום המרגש, כולם יוצאים לרובע המרכזי שם היו מחסומים גבוהים וכולם חיכו שהמלך יעבור ויוכלו לראות אותו, כשהכרכרה המלכותית עברה, ברל קפץ מעל המחסום ורץ בכל הכוח לעבר הכרכרה, השומרים הדרוכים מיד תפסו את הילד והעבירו אותו מעבר למחסום, אבל למזלו המלך ראה את המהומה שנוצרה ושאל מה קרה, אמרו לו שיש כאן ילד מבית היתומים שרץ לקראתו וכדי להגן על המלך עצרו אותו והחזירו אותו למקומו, ביקש המלך שיביאו אליו את הילד, מיד רצו כמה מהשומרים והביאו אותו לכרכרה של המלך, המלך פונה לברל ושואל למה רצת לכיוון הכרכרה שלי? וברל פורץ בבכי ומספר למלך שהפרידו אותו מאבא ואמא והוא לא רוצה להיות לבד ומבקש מהמלך שיביא לו את אבא ואמא שלו, אמר לו המלך אתה בטח מבין שאתה מבקש ממני בקשה בלתי אפשרית, אנחנו במלחמה עם גרמניה, אין לי קשרים דיפלומטיים לבקש מהם עזרה ולכן לצערי לא אכול למלא את בקשתך, ברל התחיל לבכות שוב ואמר אבל אתה הרי המלך של אנגליה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה בבקשה תביא לי את ההורים, המלך הסתכל על הילד בחמלה ואמר לו טוב תפסיק לבכות אני מבטיח שאעשה כל מה שאוכל בכדי למלא את בקשתך, הוא נותן למלך את השמות של ההורים שלו וחזר לחברים שלו, עבר חודש מהפגישה המיוחדת של ברל עם המלך ויום אחד דפיקות בדלת בית היתומים ובפתח עומדים ההורים של ברל, המלך הבטיח ואכן הצליח לקיים ולאחד את ברל עם ההורים שלו.
   לכל חג יש את הייחודיות שלו ואת הכוח שאנחנו מקבלים מהחג זה.

   לגבי ראש השנה לא כתוב בתורה שבכתב מה מהותו של החג, ורק נאמר שהוא יום "זכרון תרועה". מה באמת המשמעות של היום זה שכולנו מתכוננים אליו בחיל וברעדה? חז"ל אמרו לנו כמה דברים מיוחדים על ראש השנה, שהוא יום הדין והמשפט, שביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, שזה יום בריאת האדם, ועוד. אבל ברור שיש לראש השנה נקודה אחת מרכזית שמסתעפת לכל הפרטים. וכמו שאר מועדי השנה, שלכל אחד יש תוכן מיוחד שאותו אנחנו מציינים.
   בתורת החסידות מוסבר שעיקר העניין של ראש השנה הוא –יום "הכתרת" הקב"ה למלך על העולם, זה היום שבו אנחנו מעוררים בקב"ה מחדש את הרצון למלוכה, עם סיומה של השנה מסתלקת החיות האלוקית של השנה הקודמת ובראש השנה באמצעות התפילות, השופר וההחלטות הטובות שאנחנו מקבלים אנחנו מעוררים אצל הקב"ה מחדש את התענוג והרצון למלוך, מכתירים אותו ומקבלים אותו מחדש למלך עלינו ועל כל העולם כולו וכך מגיעה חיות חדשה לעולם לשנה נוספת.
   אנחנו כמובן רוצים לבקש בראש השנה בקשות לשנה טובה בכל התחומים בגשמיות וברוחניות אבל לפני הכל אנחנו צריכים להזכיר לעצמינו את מלכותו של הקב"ה ולעשות מצדנו כל מאמץ כדי להצליח להגיע ולהתקרב אל המלך ואז מובטח לנו שהקב"ה ישמע לבקשתינו והוא הרי מלך ויכול לעשות כרצונו ויתן לנו את כל בקשותינו.

   יהי רצון שנזכה לראות את מלכותו של הקב"ה בצורה הכי גלויה ושתבוא על כולנו שנה טובה ומתוקה, שנה של אחדות ישראל ושנה שימלא השם כל משאלותינו לטובה ובע"ה תהיה השנה הזו שנה של גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש.

   שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה!