פרשת השבוע נשא, ריכזנו לכם דברי תורה קצרים לפרשת השבוע.

ברכה של אהבה – קצר לפרשת נשוא \ סיוון רהב מאיר

בסיומו של כזה שבוע סוער, פרשת השבוע מציעה נחמה. בפרשת "נשוא" מופיעה ברכת הכהנים המפורסמת: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". ברכה, שמירה, הארת פנים, חן, שלום. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

מאז ועד היום, אלפי שנים, הורים מברכים כך את ילדיהם בכל ליל שבת, והכהנים מברכים כך את עם ישראל, אבל כדאי לשים לב לנוסח הברכה. בזמן התפילה, מכריז מישהו מן הקהל: "כהנים!". הם מתעטפים אז בטלית, ואומרים: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה". המילה האחרונה בברכה הזו מפתיעה למדיי. אנחנו לא מברכים "להדליק נרות שבת באהבה" או "על אכילת מצה באהבה". אבל כדי לברך ולהתברך – צריך לפתוח את הלב ולאהוב. זה תנאי מקדים לשפע ולטוב שהכהנים מברכים בו את העם. צריך עין טובה, נדיבות והזדהות עם הכלל. זה מה שיוביל לברכה בחיינו.

הרב משה גרילק כותב שברכת כהנים היא אימון יומי עבור כולנו. תרגיל קבוע באהבה. בעידן של שרלטנים שמציעים פייק-סגולות, בעידן של התרמות שבהן אינך יודע לפעמים לאן הולך הכסף, הפרשה מזכירה שבכל בית כנסת סמוך לביתנו מתבצעת, בכל בוקר, הברכה העוצמתית הזו, בחינם ובאהבה. שבת שלום.

תפילין הקשר היהודי הנצחי

בספרו, "חוויותיו של ארכיאולוג יהודי", מתאר יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, שבכובעו הראשון עסק בארכיאולוגיה, הוא מתאר מפגש ברכבת עם חסיד חב"ד שהציע לו להניח תפילין:
 
אחרי מלחמת ששת הימים רכשתי מסוחר עתיקות קופסת תפילין ובה כל 4 הפרשיות. התפילין הקדומות שבידינו, מימי בית שני.
הן היו כתובות בידי סופר סת"ם בכתב זעיר ביותר התעוררו בעיות מסוימות שצריך היה לאמתן במעבדה שרק למשטרת ישראל כמותה.
יום אחד נסעתי ברכבת מירושלים לתל-אביב לאותה מעבדה ובכיסי תצלומי תפילין אלו שאיש מזולתי לא ראה אותם.
כשעברנו את כפר חב"ד עלו כמה אברכים לרכבת ואחד מהם ניגש אלי והפציר בי להניח תפילין… סירבתי, אך משנוכחתי כי מבטאו העברי זר, שאלתיו מנין עלה והשיב לי שזה לא מכבר עלה מברית המועצות.
שאלתיו: "ובברית המועצות הנחת תפילין"?
אמר לי: "כל ימי, מאז הגעתי למצוות הנחתי תפילין".
כששמעתי כך אמרתי לו: "אם אתה בברית המועצות קיימת את המצווה הזו, לא אסרב גם אני" – והנחתי תפילין… 
 
לפני רדתי מהרכבת ניגשה אלי אישה ואמרה לי: "פרופסור ידין, אני שמחה שנענית לבקשתו של אותו אברך, שלמעשה לא הכירך. בני, חסיד חב"ד ששירת כצנחן, נפל לא מזמן בתעלת סואץ".
"ברגעים שלפני מותו" סיפרה "שאלו אנשי פלוגתו מה משאלתו. אמר להם: הניחו תפילין". היום ראיתי בעיני רוחי כאילו אף אתה הצטרפת לבקשתו- – –
  
מסיים מר ידין: "אני מודה שלא יכולתי לעצור בעד דמעותיי. באותו רגע אמרתי לה: איזה צרוף מקרים מופלא! בכיסי תצלומי התפילין הקדומים ביותר שבידנו, ולא אוכל לעשות עמך חסד גדול יותר מאשר להראותן לך ברגע זה".
בעודו אומר זאת, שלף ידין את התצלומים הנדירים והראה אותם לאם הצנחן שנפל על קידוש השם על גדות התעלה…

📖

התפילין מסמלות את הקשר הנצחי של עם ישראל עם בורא עולם, בכל דור, מצב ותקופה, ומשמשות כמעטפת ההגנה הרוחנית שלנו.
טרם מלחמת ששת הימים, הזכיר הרבי את סגולתן של התפילין לשמירה כנגד האויב, כהבטחת התורה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נראה עליך ויראו ממך", ויצא אז בקריאה לכל יהודי להשתדל בהנחת תפילין.

בימים אלה בהם כולנו מייחלים לא רק לשקט יחסי, אלא לשלום ובטחון של אמת, זה הזמן להוציא את התפילין מהמגירה, להניח, ולחזק את הקשר…
האשה והבת?! תדלקנה נרות שבת..

סיפור משל ונמשל לפרשת השבוע \ החיזוק היומי שלי ✍ \ משימה קטנה

רבי נחמן השאיר לנו המון סיפורי מעשיות מחכימים אחד מהם נקרא :
הלב והאבן :
היה היה מלך ולו בן יחיד.
יום אחד, קרא המלך לבנו ואמר לו:
'בני היקר ! בחצר הארמון מונחת אבן גדולה. אני רוצה שתעלה אותה בבקשה לראש ההר.'
הלך הבן לחצר והביט באבן.
היא לא הייתה סתם אבן גדולה
היא היתה עצומה !
אבן כזאת לא ראה מימיו !
'איך אני אעלה את האבן ?' חשב לעצמו.
ניסה לדחוף ניסה למשוך, ניסה להכניס מתחת לאבן מקלות כדי לגלגל אותה מעט אך האבן לא זזה אפילו מילימטר.
ישב הנסיך ליד האבן, והצטער צער רב על שלא יכול לקיים את מצוות אביו.
עבר שם המלך וראה את בנו העצוב.
'מה קרה, בני היקר?' הוא שאל
'למה ומדוע נפלו פניך?
'אבא, אני רוצה למלא את בקשתך' אמר בן המלך 'אבל אינני מצליח! האבן גדולה וכבדה כל-כך שאיני יכול להזיז אותה!'
חייך המלך. 'בני, אל תתעצב' הוא אמר
'ביקשתי ממך בקשה האם יעלה על הדעת שאבקש דבר שאינך יכול לעשות אותו ?!
כוונתי היתה שתשבור את האבן לחלקים קטנים, ותעלה אותם אחד אחד לראש ההר…'
לכולנו יש לפעמים מטלות שנראות לנו גדולות מדי עבורנו גם ברוחניות וגם בגשמיות אך אם נחלק אותן למשימות קטנות יהיה לנו הרבה יותר קל !

זיגדון נועם

לקבלת חיזוק יומי שלח/י הודעת וואצאפ 052-8930233 נועם

החיזוק היומי שלי ✍️

בפרשת נשא כתוב :
"איש אשר יתן לכהן לו יהיה”
ומפרש רש"י :“ממון הרבה”

יהודי אחד הגיע לרה”ק רבי פנחס מקוריץ ושאלו: חז”ל אמרו “עשר בשביל שתתעשר” ואני כל ימי מעשר ולא ראיתי עושר כלל.
השיב לו הרה”ק מקאריץ במשל:
עגלון אחד התברך בזוג סוסים בריאים וחזקים, אשר מיהרו לרוץ לפניו ולסחוב את מרכבתו בקלות לכל אשר יצווה עליהם.
באחת הפעמים לאחר שעצר העגלון למנוחה והאכיל והשקה את הסוסים, עלה לדוכנו בקדמת העגלה והכה את סוסיו בשוט אחת ושתיים למען יזוזו ממקומם, הסוסים מיאנו ללכת.
אדם חכם שעבר שם קרא לעגלון בתוכחה:
“הוי, שוטה ופתי! הן כאשר ירדת מהעגלה עצרת את הגלגלים במעצורים מיוחדים, כל עוד שלא הסרת אותם ממקומם היאך חפץ הנך שסוסיך יוכלו להתקדם?!”…
סיים הרה”ק מקאריץ לשואל:
“עשר תעשר” היא סגולה שכוחה יפה ככוחם של סוסים לסחיבת העגלה.
אולם מעשיך הרעים הם המעצורים שתחת גלגלי עגלת העושר לפיכך הסר את המעצורים והסוסים ייסעו.. .

שבת שלום
זיגדון נועם 💞
 

ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ז 2017

באחד מבתי חב"ד בארה"ב, הרב
שם לב שאחד המתפללים המבוגרים עוזב תמיד את בית הכנסת לפני ברכת כהנים, הוא ניסה לשאול אותו לפשר העניין והיהודי התחמק ולא ענה, באחד החגים הזמין אותו הרב לאכול בביתו והיהודי הסכים, תוך כדי הסעודה שאל אותו הרב שוב לפשר הנהגתו, האורח השתתק לרגע ואז בהתרגשות החל לספר, "בזמן השואה הייתי באושוויץ, היינו כ800 איש בצריף, כולנו סבלנו מאוד אבל היתה קרן אור אחת שעזרה לנו להתמודד, יהודי מיוחד שהיה איתנו בצריף וקראנו לו הרב, הוא היה מקשיב לכולם ומעודד אותנו כל הזמן, ערב אחד נכנס "הרב" לצריף ואמר לנו "עוד שבועיים יהיה פסח ונעשה כאן סדר" כולנו הסתכלנו עליו כלא מאמינים אבל בדרך לא דרך הוא הצליח להשיג שתי מצות כשרות, ערב פסח אחרי מסדר הערב התיישבנו כולנו על רצפת הצריף הרב קרא את ההגדה בעל פה ואז חילק לכל אחד מאיתנו חתיכה קטנה של מצה כולנו היינו בהתרוממות אדירה שזכינו לטעום קצת מצה ביום הזה,

פתאום נפתחה דלת הצריף והנאצים יימח שמם נכנסו ונדהמו לראות את כולנו על הרצפה, נעמדנו כולנו והם שאלו מי ארגן את הכינוס הזה? הרב נעמד ואמר להם אני ארגנתי את זה, תהרגו אותי ואל תפגעו באף אחד, המפקד התקרב לעברו עם האקדח אבל אז אמר לו אני לא אהרוג אותך עכשיו, מחר נאסוף את כל המחנה, נספר לכולם מה עשית ואז נהרוג אותך, למחרת אספו את כולנו, המפקד סיפר על החטא הגדול של הרב והצמיד את האקדח לראשו של הרב, באותו רגע הרים הרב את ידו וביקש "בקשה אחרונה לפני מותו" הנאצי שאל בלעג מה אתה רוצה עוד לחם, בשר? והרב ענה אני אוהב את כל אחיי כאן ואני כהן וברצוני לברך אותם בברכת כהנים לפני מותי הוא הרים את שתי ידיו וברך את ברכת הכהנים, אלו היו מילותיו האחרונות והאדמה נרטבה מהדם שלו ומהדמעות של כולנו.

הגעתי אחרי המלחמה לארה"ב בניתי את חיי לאט לאט, היו כמה פעמים בחיי שרציתי לעזוב הכל, רציתי לשכוח מהיהדות אבל ברכת הכהנים הזו עמדה מול עיניי, התחתנתי עם יהודייה ויש לנו ב"ה ילדים יהודים ובכל שלב בחיי ברכת הכהנים הזו היא זו שהחזיקה אותי, אני לא רוצה לאבד את הזיכרון של ברכת הכהנים הזו ולכן אני משתדל לא לשמוע שום ברכת כהנים אחרת, בטח תבין אותי כבוד הרב"

השבוע נקרא בתורה את ברכת הכהנים, זוהי ברכה מיוחדת שהקב"ה נתן לכהנים שהם אנשי חסד את הכח לברך בה את עם ישראל "כה תברכו את בני ישראל" ואז הקב"ה מבטיח להם "ואני אברכם" כשאתם תברכו את עם ישראל תקבלו ברכות מהקב"ה בעצמו, זה מסר לכולנו להרבות בברכות לעם ישראל ובעזרה הדדית ואז נזכה להתברך מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

יהי רצון שנזכה תמיד לברך אחד את השני ולסייע אחד לשני ובזכות זה יתקיימו כל הברכות ונראה את ברכת השם הגדולה ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

בע"ה
פרשת: "נשא"
מהפרשה: " יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם ".
ברכת כהנים

אחת מנוקודות השיא של תפילה בציבור היא ברכת הכהנים, עת הכהנים עולים לדוכן (שטח מוגבה לפני ארון הקודש) ומברכים את הקהל,
מן הראוי להדגיש שהמינוח "ברכת כהנים" מטעה מעיקרו, לא הכהן הוא המברך, אלא ה', שנאמר: " וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם " הכהן הוא שליחו של הקב"ה, הוא הכלי שבאמצעותו משפיע ה' את ברכתו, ולכן אפילו כהן עם הארץ יכול להביא את ברכת ה' על ראשיהם של קהל תלמידי חכמים.

הרשב"ם: מברכת הכהנים אנו לומדים לקח חשוב-כאשר מבקש אדם לברך את חברו, אל יעשה כן בשמו אלא בשם ה', כך מי שבא לאחל לחברו רפואה שלמה לא יאמר "אני מאחל לך רפואה שלמה" בסתם, אלא יאמר: " אני מאחל לך שה' יתן לך רפואה שלמה " (רשב"ם: רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י ותלמידו).

לצערנו הגדול, גם כיום, ישנם שרלטנים, אשר מפרסמים את עצמם כבעלי יכולות בלתי רגילות, בעלי ניסים ומופתים, המבטיחים כל מיני הבטחות לאנשים כה רבים, הבטחות שבסופו של דבר, למרבה הצער, אינן מתממשות,
(ואני הקטן אומר: שמבקשים כסף תמורת ברכה- קום וברח!) הכל צריכים לדעת ולזכור, שהכוח של הברכה מגיע אך ורק מהקב"ה, רעיון זה בא לידי ביטוי בסדר הפסוק האחרון בפרשייה זו: ראשית, מצווה הקב"ה לשים את שמו על בני ישראל – " ושמו את שמי על בני ישראל ", אך בסופו של דבר, חייבים לזכור תמיד, כי ואני אברכם – אני – הקב"ה – מקור כל הברכות כולן…!!!!

(גם נשים בעזרת נשים מתברכות בברכת הכהנים לכן ישמרו על שקט ויקשיבו רוב קשב).

יהי רצון שיתקיימו בנו ברכת הכהנים,
ונראה ברכה במעשה ידינו.

מסרון השבוע – פרשת נשא
בלי לדחוף את ה?אף

מעשה בחתן שקנה מתנה לחמותו: מטפחת אף יוקרתית ממשי משובצת ביהלומים "כדי שתדעי איפה לדחוף את האף"? .

פרשת נשא מדברת על התפקידים של משפחות לוי. לכל משפחה תפקיד מוגדר ומיקום מסוים, ואבוי לו ללוי שייכנס לתפקיד שאינו שלו.

אחד הסימנים של חכם בפרקי אבות הוא "המכיר את מקומו". לכל אדם יש מקום בעולם, תכונות ייחודיות התואמות לתפקיד ייחודי. מי שמכיר את מקומו ו"שמח בחלקו" לא מנסה להידחף למשהו אחר, אלא מתמקד במקומו ותפקידו, ועושה זאת הכי טוב שאפשר.

מי שאינו מכיר את מקומו מנסה שוב ושוב להידחף לתפקידים לא לו, מתוך תחושה אגואיסטית עיוורת ש"אני כל יכול". כיון שאינו מתאים, הוא לא מצליח בתפקיד וכולם מתוסכלים.

מעשה באדם שהגיע אל הרבי הצמח צדק וטען ש"כולם דורכים עליי". השיב הרבי: זה בגלל שאתה דוחף את עצמך בכל מקום, וממילא היכן שמישהו דורך, הוא דורך עליך.

שבת שלום!
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

השבת אחרי חג השבועות אנו חוגגים שבת חתן/'שבע ברכות', אחר החופה המרגשת בה העניק החתן לכלה את המתנה המרגשת ביותר, התורה. ויש גם ? בתמונה.
הטבעת מורכבת לא רק מעיגול זהב, אלא גם מחלל הנמצא במרכז העיגול. הטבעת מסמלת את המקום שאנו נותנים לבן או בת הזוג, וכך גם בסיפור שלנו. הטבעת היא לא רק סגירת המעגל שלנו עם אלוקים, אלא גם החלל – הרגשת החוסר התמידי והרצון לדעת וללמוד עוד ועוד. ובהם נהגה יומם ולילה.

ב"ה

ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ח 2018

היה פעם ילד מסכן שהוריו נפטרו ונשאר בודד בעולם, אחד משכניו הטובים לקח אותו וגידל אותו, שלח אותו לבית הספר ללמוד ודאג לכל מחסורו, כאשר גדל הילד דאג האיש הטוב שגם ילמד מלאכה, ויוכל להרוויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.

יום אחד התהפך הגלגל והאיש שעשה כל כך הרבה טובות לבחור איבד את כל כספו ונהיה עני. חשב האיש לעצמו: "אלך אל הבחור שדאגתי לו כל השנים ואבקש את עזרתו, הוא בטח ישמח לעזור לי. הלך אל הבחור שקבל אותו בסבר פנים יפות. שוחחו בניהם השניים בידידות ובאהבה הרבה זמן על דברים שונים והאיש שנהיה עני התבייש מאוד שהוא צריך לבקש מתנה, ורק בסוף אזר אומץ וסיפר לבחור על מטרת בואו, הבחור העשיר התעצב מאוד לשמוע על מצבו של האיש שעזר לו כל כך הרבה, והחליט לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש, הוא אמר לו "ה´ בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים ושוב תהיה עשיר כמו קודם" אבל כסף לא נתן לו אלא אמר: "קשה לי עכשיו לתת לך כסף אבל אשתדל לעזור ועוד נדבר בהמשך.

מיד כשיצא האיש העני קרא הבחור לאחד ממשרתיו, הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים, נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת וכשיצא האיש נגש אליו ושאל: "האם תרצה לקנות בזול מרגלית יפה?" ראה האיש שהמרגלית יפה מאוד ושאל: "כמה היא עולה" ענה הנער: דינר אחד! נתן לו האיש דינר שעוד היה לו וקנה את המרגלית.

כעבור כמה ימים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו לבוש בגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. הלך המשרת שהתחפש לעשיר לבית האיש הטוב ואמר: "שמעתי שאפשר לקנות אצלך מרגליות אני זקוק למרגלית יפה אולי יש לך למכירה? הוציא האיש את המרגלית שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד והראה אותה לקונה. אמר המשרת: "בדיוק כזאת רציתי האם תמכור לי אותה באלף דינרים? הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת והמשרת החזיר אותה לאדוניו . למחרת חזר בשמחה לבחור ואמר לו: "אתה לא צריך להשתדל לעזור לי, ב"ה הזדמן לי עסק טוב ועכשיו אוכל לחזור לחיי הרווחה.

**

בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסק "וכל תרומה.. אשר יקריבו לכהן לו יהיה" לומדים מזה חז"ל שאת הביכורים צריכים לתת לכוהנים. אבל צריכים להביא אותם קודם לבית המקדש כפי שנאמר "תביא בית ה' אלוקיך" ורק אז נותנים אותם לכוהנים, לכאורה זה נראה סתם טרחה, אם יש למישהו שכן כהן למה עליו לסחוב את הפירות לבית המקדש ורק שם לתת לכהן שיתן לו ליד הבית?
מסבירה על כך תורת החסידות שמטרת הביכורים היא לקבוע בהכרתו של האדם שהביכורים האלו שייכים לקב"ה ולכן דבר ראשון מקומם בבית ה', לאחר שהגיעו לבית ה' מצווה אותנו הקב"ה לתתם לכוהנים.
מצוות הביכורים היא לקחת את הראשית והמובחר שבפירות ואותם לתת לקב"ה מצווה זו מלמדת את האדם להתייחס לכל השפע שקיבל מהקב"ה כרכושו של ה' והוא קיבל את הזכות להשתמש בו, כשאדם מתייחס בדרך כזו לרכושו הרבה יותר קל לו לתת צדקה והרבה יותר קל להרגיש עד כמה מחובתו לסייע לכל מי שצריך בדרך היפה ביותר כפי שהקב"ה היה רוצה שיעשה.
יהי רצון שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ונבין את הזכות הגדולה שבנתינה ובזכות מצוות הצדקה נזכה לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

המתנה הטובה ביותר

"כולם נותנים מתנות ואילו לי אין מה לתת לך", שח רבי אריה לוין לכלתו הטרייה אחר החופה, "אבל ברצוני לתת לך מתנה יקרה מכל: אני מבטיח לך שבכל פעם שיהיה ויכוח בינינו – אני אהיה זה שמוותר"…

פרשת השבוע, 'נשא', אותה קוראים אחרי ה'חופה' של מתן תורה בחג השבועות, מלמדת אותנו על חשיבותו של השלום-בית, עד שאלוקים מוותר כביכול על כבודו עבור השלום.

לסוחר שכשל במסחרו והתלונן על כך לרבי מליובאוויטש, השיב הרבי: "כבר הזהרתיו כמה פעמים על דבר השלום בית, ומה אעשה ואינו שומע כלל, והולך בשרירות לבו".

וכך מביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך:
"אין ברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו, וכך אמרו חכמים לבני דורם כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו".