טור לפרשת נשא 

כותרת: ברכה והצלחה

"שלום וברכה!"; "ברכה והצלחה!"; "לחיים ולברכה!". הביטויים האלו בודאי שגורים בפיכם. האם שמתם לב שאנו נוהגים לברך את הסובבים אותנו מספר פעמים ביום?

בפרשת השבוע, הכוהנים אף מצווים לברך את עם ישראל בברכת כוהנים. זה הזמן לבדוק מהו הכוח של ברכה ואיך היא פועלת.

בראש השנה ויום כיפור, בורא העולם דן ומקציב לכל אחד מאיתנו מידה מסוימת של שפע למשך השנה. גם אחרי 'אישור התקציב', נשארים עדיין כמה סימני שאלה. לא ברור בתוך כמה זמן האדם יזכה לקבל את השפע; באיזה תחום הוא יקבל אותו – פרנסה, בריאות, נחת, הצלחה וכן הלאה. קיימת גם שאלה כללית – האם האדם אכן יהיה ראוי לקבל בפועל את כל השפע שהוקצב לו מלמעלה?

כדי ש'התקציב האלוקי' שנקבע עבורנו יגיע לכדי מימוש, נדרשים שלבים נוספים. לכן, גם אחרי 'אישור התקציב' בראש השנה, אנו צריכים להתפלל לה' בכל יום לבריאות, הצלחה ועוד.

בשלב הזה – בין אישור התקציב לבין מימושו בפועל – נכנסת הברכה. תורת הסוד מסבירה כי המילה 'ברכה' היא מלשון 'בריכה'. כדי להעביר מים מהמאגר אל מקום מסוים, יש לפתוח את הברז. כך המים עוברים בצינור ומגיעים ליעדם. בדומה לכך, כדי להוריד לעולם את השפע האלוקי שבחלקנו, יש צורך לפתוח ברז. לברכה יש כוח לפתוח את ברז ה'בריכה'.

מובן אפוא כי ברכה אינה 'מייצרת' שפע אלוקי, אלא רק 'מעבירה' אותו אלינו. כיון שכך, הברכה מועילה רק לאחר שכבר הוקצב לאדם שפע מסוים וחל עיכוב בהעברתו.

כך היה בברכת יעקב אבינו לשני בניו של יוסף – מנשה ואפרים. יעקב הקדים בברכתו את אפרים הצעיר, בנימוק שבעתיד אפרים יגדל מאחיו הבכור מנשה. אם כבר יעקב מברך, מדוע אינו מברך את מנשה שיגדל מאפרים? אלא, כאמור, הברכה לא מייצרת שפע ולא משנה את המציאות. יעקב ראה שב'בריכה' של אפרים יש שפע גדול יותר, ובהתאם לכך ברך אותו ראשון.

אל הבעל שם טוב הגיעו בני זוג עשירים בבקשת ברכה לילדים. שאל הבעל שם טוב אם הם מוכנים לוותר על העשירות בכדי להתברך בילדים. בני הזוג הסכימו, ואכן נולדו להם ילדים והם ירדו מנכסיהם. כלומר, הבעש"ט ידע ברוח הקודש כי לבני הזוג הוקצב שפע מוגבל, שאינו מספיק גם עבור עשירות וגם עבור ילדים. לכן הציע לנתב את השפע מצינור הפרנסה לצינור הילדים.

חז"ל אמרו "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". בכך מלמדים אותנו חכמים כי כאשר כל יהודי מברך את רעהו מתוך אהבה אמיתית, בכוחה של הברכה לשבור מחיצות ולהוריד שפע לעולם.

בברכה,

הרב חיים הבר