י"ט כסלו חג הגאולה
"מי שישמח בשמחתי (=שמחת גאולת י"ט כסלו) – אוציאנו מן המיצר אל המרחב".
כבכל שנה מתכנסים ברחבי הארץ והעולם רבבות אלפי ישראל לחוג בצוותא את חג הגאולה י"ט-כ' בכסלו, הימים שבהם שוחרר רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא ממאסרו ברוסיה הצארית, בשנת תקנ"ט (1798). שוב ושוב יסבו יחדיו חסידים ואנשי מעשה, לצד מבקשי ה' מכל חוג ועדה, כדי להעלות את פרשת המאסר והגאולה לעורר את הלבבות להתחזקות בלימוד החסידות ובדרכי החסידות.
על השמחים בשמחת גאולתו אמר אדמו"ר הזקן: "מי שישמח בשמחתי (=שמחת גאולת י"ט כסלו) – אוציאנו מן המיצר אל המרחב".
על-כן נתברך כולנו, כמנהג חסידים: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו"!
נחגוג י"ט כסלו חג הגאולה וראש השנה לחסידות. והילולא למגיד ממזריטש
רבנו הזקן אמר: "מי שישמח בשמחתי (=שמחת גאולת י"ט כסלו) – אוציאנו מן המצר אל המרחב". נוסח שני: "מן הגשם אל הרוח". נוסח שלישי: "מן הגיהינום" (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 315). יש גרסה אחרת, שלפיה אמר רבנו הזקן: "מי שישתתף וייקח חלק בשמחתי – יזכה לראות נחת מיוצאי חלציו".
חפשו בבית חב"ד הקרוב אליכם התוועדות להשתתפות בשמחה.
ב"ה: כל משאלות ליבנו יתגשמו לטובה.
החיזוק היומי שלי ✍
בימי רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן הייתה תקופה של מיתון כלכלי חריף בקהילות היהודיות. הדבר נבע מכך שהממשלה הרוסית הלאימה את ייצור משקאות החריפים ויהודים רבים שהתפרנסו מייצור משקאות כאלו עמדו בפני שוקת שבורה.
גדולי החסידים של רבי שניאור זלמן נכנסו אליו וביקשו ממנו להתפלל לבורא העולם שהמצב הכלכלי ייטב.
השיב להם הרבי:
כאשר מלמעלה משפיעים ברכה, יש צורך לעשות כלים מתאימים למטה כדי לקבל את ההשפעה.
הכלים הם אהבה ואחוה ולא קנאה ורכילות.
הוסיף הרבי ואמר:
כאשר הכוהנים מברכים את עם ישראל, הם מקדימים ואומרים : "אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה."
יש בכך שני פירושים:
עליהם לברך את עם ישראל מתוך אהבה וכן שהם מברכים את ישראל שתשרור אהבה ביניהם.
האהבה היא הכלי לברכה.
לאחר-מכן יצא הרבי מחדרו ונכנס לבית הכנסת הוא עלה על הבימה והכריז:
מכלכל חיים בחסד.
בורא העולם מכלכל את ברואיו בחסד, והוא לא מוגבל לעשות זאת רק באמצעות מפעלים לייצור משקאות חריפים…
בורא העולם מכלכל את ברואיו בחסד אך יש לעשות כלים כדי לקבל זאת, וכלים אלו הם האהבה והאחוה.
ובאותה שנה ב"ה הייתה הפרנסה מצויה בשפע.
היום יט' בכסלו ביום הזה רבי שניאור זלמן מלאדי ה״האדמור הזקן" יצא מן המאסר לכן נקרא גם היום הזה כחג הגאולה.
רבי נחמן מברסלב אומר על בעל התניא -רבי שניאור זלמן שהוא שר האלף !!
ששולט על 1000 עולמות עליונים מה שיבקש אדם ביום זה בעל התניא יפעל לישועתו
רבי יעקב הלוי בספרו השו"ת כתב על היום הזה שזה יום ישועה לישראל ואפשר להתבשר בו בטוב.
ביום זה גם נפטר המגיד ממזריטש רבי דב בער ממשיך דרכו של הבעש"ט הקדוש.
הדליקו נרות גם לרבי דב בער ה״מגיד ממזריטש״ וגם לרבי שניאור זלמן ״בעל התניא״ ותאמרו :ריבונו של עולם אתה הודעת לנו ע"י הצדיקים הללו שיום י"ט בכסלו יום בשורה.
קשה לי בזיווג ..פרנסה ..פרי בטן ..שלום בית ..רפואה..
תבקשו את הישועה לה אתם מייחלים ותנו צדקה ברוחב לב ובזכות הצדיקים ובזכות היום הקדוש הזה שתזכו לכל הישועות
י"ט כסלו הוא חג הגאולה בחסידות חב"ד נלמד בקצרה: מה חוגגים? ונמשיך ללמוד מה ההבדל בין דרך החסידים והחסידות לבין דרך המוסר ע"פ משל מהבעל שם טוב כמובן הכל מדברי הרבי מליובאוויטש.
מעבירי השיעור הרב צבי וילור צידון והרב יוסף סגל
המקורות: 1. על יו"ד טי"ת כסלו ידוע לכל שהוא בקשר לכך שאדמו"ר הזקן בעל התניא והשלחן ערוך ישב במאסר משום שגילה והפיץ חלק מחלקי התורה שעד אז לא היה בפרסום והוא תורת חסידות חב"ד ובי"ט כסלו שוחרר ממאסרו וניתנה לו רשות להמשיך בהפצת תורת החסידות מנהגיה והדרכותיה חשיבותו של לימוד תורת החסידות היא לא רק במעלת הלימוד עצמו כלימוד שאר חלקי התורה ויתר עליהם משום שזה פנימיות התורה אלא גם בכך שבזה תלויים חיי יום יום כלל קיום המצוות במחשבה דבור ומעשה שקיום המצוות יהא בחיות ברוח חיים.
מתוך ליקוטי שיחות תרגום חפשי – חלק ב משיחת י"ט כסלו תשט"ז
2. בעבודת ה' ישנן שתי דרכים: א. "סור מרע" ב. ו"עשה טוב" כלומר האדם עוסק בעיקר ב"ועשה טוב" וממילא אין לו שייכות לרע ההבדל בין שתי דרכים אלו בעבודת ה' הוא באופן כללי ההבדל בין דרך המוסר לבין דרך החסידות המוסר הוא בעיקרו דרך של סור מרע האדם מתבונן עד כמה רע ומר עזבך את הוי" עד כמה לא טוב הוא צד השמאל היצר הרע ולכן הוא דוחה אותו באופן של סור ע"י תעניות וסיגופים.
ואילו ההסידות עוסקת בעיקר בהתבוננות בטוב. החסידות מסבירה ומפרטת את טוב הטעם באלקות הרוממות והעריבות של הנשמה כשאדם שומע זאת אין לו ממילא כל שייכות לרע האופן של אי שייכותו לרע שונה מכפי שעל ידי דרך המוסר שכן בעבודה של סור מרע על פי המוסר עדיין אינו מתעלה הוא עומד במקומו ומאחר שהוא עומד במקומו הוא נאלץ כדי להשמר שלא יכשל ח"ו לשבור את הגוף בתעניות וסיגופים מה שאין כן על ידי העבודה של החסידות כשהוא עוסק בטוב התבוננות והעמקת הדעת באלקות וכו' מתעלה הוא משום האור האלקי המאיר במוחו ולבו שע"י כך נעשים הם למאירים יותר וקל יותר באמצעותם לעבוד את ה' לפיכך אינו צריך לשבור את הגוף כפי שידוע פירוש הבעש"ט לפסוק עזוב תעזוב עמו שבגוף עצמו יעבוד את ה' משום שהגוף עצמו נעשה נעלה יותר ומזוכך יותר.
לפי זה תובן הדעה הסוברת שהענין של חינוך קטן הוא רק במצוות עשה ועשה טוב ולא במצוות לא תעשה "סור מרע" למרות שלכאורה כיון שצריך לחנכו כל שכן שצריך להפרישו מאיסורא לפי שעיקר העבודה הדרושה הוא בתעשה טוב לזככו להעלותו וע"י כך כשיהא חייב במצוות יישמר ממילא בסור מרע. נשאל פעם הבעש"ט כמדומה מה הוסיפה החסידות לגבי הקודמים כ"ראשית חכמה "של"ה כו' המיוסדים אף הם על הקבלה על כך ענה במשל בשעה שגנב בא לגנוב ישנן שתי דרכים לבעל הבית להיחלץ ממנו דרך אחת היא שבעל הבית מתחיל לצעוק והגנב נבהל ובורח בכל זאת עלול להיות שהגנב יבוא שוב לגנוב אך ישנה דרך שניה שבעל הבית תופס את הגנב ומשפיע עליו לחדול מלהיות גנב זהו הסיק החידוש שבחסידות לגבי הקודמים. מתוך ליקוטי שיחות תרגום חפשי – חלק ב משיחת י"ט כסלו תשט"ז משיחת אחש"פ תשט"ז
תגובה אחת
מוכנים? הערב י"ט כסלו ,חג הגאולה של בעל התניא, האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי.תורת החסידות לא נועדה לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם-ישראל, ועל-כן י"ט בכסלו הוא חגו של כל יהודי.מי זוכר היום שלפני מאתיים שנה ניטש מאבק עז וסוער על היחס לתנועת החסידות? מי יכול להעלות על הדעת, שדמויות נערצות כמו הבעל-שם-טוב, המגיד ממזריטש, בעל התניא, רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, היו נתונות להתקפות עזות? מי מסוגל להבין שאבני-יסוד בעולמה של היהדות, כמו התקשרות לצדיק, תפילה בהתלהבות, שירה ושמחה, קירוב יהודים פשוטים – היו שנויות במחלוקת?
איננו יכולים להבין זאת, והדברים נראים לנו זרים ורחוקים, מסיבה אחת ויחידה – כי החסידות ניצחה ונהפכה לנחלת הכלל. הזקן, רבי שניאור-זלמן, בעל התניא והשולחן-ערוך, לא ראה במאסרו צרה אישית או תנועתית, וכמו-כן גאולתו לא נתפסה אצלו כגאולה פרטית. לאחר ששוחרר ממאסרו סיפר, שבהיותו בכלא נתגלו אליו רבו המגיד ממזריטש והבעש"ט. הוא שאל אותם מדוע נתחייב בעונש המאסר ומה רוצים ממנו. ענו לו מייסדי החסידות, שהתעורר עליו קטרוג חמור למעלה, על שהוא מפיץ ומגלה את מעיינותיה הכמוסים של החסידות. שאל אותם הרבי אם עליו לחדול מהפצת החסידות. השיבו לו: מכיוון שהתחלת, אל תפסיק, ואדרבה, הפץ עוד…חג-הגאולה י"ט בכסלו הוא חג הניצחון במאבק איתנים שהתחולל בעולמות עליונים, בשאלה אם מותר וראוי להפיץ את האור המופלא של החסידות. שחרורו של הרבי מבטא את ניצחונה של דרכו, ומכאן ואילך קיבלה דרכו זו אישור משמים להוסיף ולהתפתח.
בעל התניא אמר פעמים רבות, שלא בא לייסד תנועה או 'מפלגה', אלא לגלות גילוי אור לכל עם-ישראל. תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט לא נועדו לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם-ישראל, והוא אכן מגיע לכל שכבות העם ומרווה נפשות צמאות.
ספר התניא, המכונה 'תורה שבכתב' של החסידות, נלמד היום בכל הישיבות ובכל בתי-המדרש. מאמרי החסידות המבארים את רעיונותיו של התניא נחטפים בשקיקה בידי המוני יהודים, מכל החוגים והשכבות. הצימאון הגדול ל'פנימיות' מוצא רוויה באור החסידות.
על השמחים בשמחת גאולתו אמר אדמו"ר הזקן: "מי שישמח בשמחתי (=שמחת גאולת י"ט כסלו) – אוציאנו מן המיצר אל המרחב".איך משתתפים בשמחה? לוקחים החלטה טובה לכבוד היום (צדקה,קריאה קבועה תהילים/תפילה/תפילין וכו') , יש אירועים בכל הארץ בבתי חב"ד.
על-כן נתברך כולנו, כמנהג חסידים: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותחתמו"! אמן !