י"ט כסלו ,חג הגאולה של בעל התניא, האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי.תורת החסידות לא נועדה לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם-ישראל, ועל-כן י"ט בכסלו הוא חגו של כל יהודי.מי זוכר היום שלפני מאתיים שנה ניטש מאבק עז וסוער על היחס לתנועת החסידות? מי יכול להעלות על הדעת, שדמויות נערצות כמו הבעל-שם-טוב, המגיד ממזריטש, בעל התניא, רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, היו נתונות להתקפות עזות? מי מסוגל להבין שאבני-יסוד בעולמה של היהדות, כמו התקשרות לצדיק, תפילה בהתלהבות, שירה ושמחה, קירוב יהודים פשוטים – היו שנויות במחלוקת?
איננו יכולים להבין זאת, והדברים נראים לנו זרים ורחוקים, מסיבה אחת ויחידה – כי החסידות ניצחה ונהפכה לנחלת הכלל. הזקן, רבי שניאור-זלמן, בעל התניא והשולחן-ערוך, לא ראה במאסרו צרה אישית או תנועתית, וכמו-כן גאולתו לא נתפסה אצלו כגאולה פרטית. לאחר ששוחרר ממאסרו סיפר, שבהיותו בכלא נתגלו אליו רבו המגיד ממזריטש והבעש"ט. הוא שאל אותם מדוע נתחייב בעונש המאסר ומה רוצים ממנו. ענו לו מייסדי החסידות, שהתעורר עליו קטרוג חמור למעלה, על שהוא מפיץ ומגלה את מעיינותיה הכמוסים של החסידות. שאל אותם הרבי אם עליו לחדול מהפצת החסידות. השיבו לו: מכיוון שהתחלת, אל תפסיק, ואדרבה, הפץ עוד…חג-הגאולה י"ט בכסלו הוא חג הניצחון במאבק איתנים שהתחולל בעולמות עליונים, בשאלה אם מותר וראוי להפיץ את האור המופלא של החסידות. שחרורו של הרבי מבטא את ניצחונה של דרכו, ומכאן ואילך קיבלה דרכו זו אישור משמים להוסיף ולהתפתח.
בעל התניא אמר פעמים רבות, שלא בא לייסד תנועה או 'מפלגה', אלא לגלות גילוי אור לכל עם-ישראל. תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט לא נועדו לחסידים בלבד. האור הגדול הזה נועד לכל עם-ישראל, והוא אכן מגיע לכל שכבות העם ומרווה נפשות צמאות.
ספר התניא, המכונה 'תורה שבכתב' של החסידות, נלמד היום בכל הישיבות ובכל בתי-המדרש. מאמרי החסידות המבארים את רעיונותיו של התניא נחטפים בשקיקה בידי המוני יהודים, מכל החוגים והשכבות. הצימאון הגדול ל'פנימיות' מוצא רוויה באור החסידות.
על השמחים בשמחת גאולתו אמר אדמו"ר הזקן: "מי שישמח בשמחתי (=שמחת גאולת י"ט כסלו) – אוציאנו מן המיצר אל המרחב".איך משתתפים בשמחה? לוקחים החלטה טובה לכבוד היום (צדקה,קריאה קבועה תהילים/תפילה/תפילין וכו') , יש אירועים בכל העולם בבתי חב"ד.
על-כן נתברך כולנו, כמנהג חסידים: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותחתמו"! אמן !
10 דברים שרציתם לדעת על י"ט כסלו ומדוע מוצבת בובת שעווה בדמות בעל התניא בכלא שבו נאסר?
א. בשנת תקנ"ט (1798) הלשינו כמה ממתנגדיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד ובעל התניא, לשלטון הצאר הרוסי, כי הרבי הינו מורד במלכות, תוך סיוע לשלטון העותומאני- התורכי, במלחמתו ברוסיה.
ב. בשנים האחרונות, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בבריה"מ, אופשר עיון במסמכי השלטון הצארי ושם נלמד כי יהודי בשם הירש בן דוד, האשים את הלובביצ'ר, בגיבוש חבורות צעירים יהודיים, פורקי עול, לסיוע למהפכה הצרפתית.
ג. מהיכן צצו הרעיונות כי הרבי תומך בשלטון העותומאני? בעל התניא היה עוסק באיסוף כספי צדקה ושליחת הכסף לעזרת אחיו היהודים בארץ ישראל.
ד. רבי שניאור זלמן נאסר בידי שלטון הצאר והובל במרכבה שחורה, כמנהגם לטפל באסירים שמרדו במלכות, לבית האסורים שבמבצר פטרופבלובסקיה בפטרבורג.
ה. רבי שניאור זלמן נחקר במשך 53 ימים בקשיחות רבה. הרבי השיב להם בלשון הקודש וכתב תשובותיו ב-23 סעיפים שכללו הסבר מפורט מהי חסידות, מה תפקידו של הרבי בניהוג חסידיו וכמובן מהות משלוחי הכספים לארץ ישראל.
ו. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב לשוביו במענה לחקירתו "נפלה עלי קינאה ושנאת חינם בלב מקצת אנשים קנאים" וכו' בהמשך כתב: "איני מקבל עבור התשובות לחסידי ולו פרוטה אחת. יש עלי חובה, על דתנו, שכל היודע מחויב ללמד למי שאינו יודע.
ז. מאסרו של הרבי נמשך 53 ימים. לאחר לחץ אדיר של חסידיו, שוחרר הרבי ממאסרו. היה זה ביום י"ט בכסלו תקנ"ט ( 1798) ושמחת חסידיו "המריאה לשמיים".
ח. תאריך יום שחרורו של רבי זלמן שניאור מלאדי, מייסד חב"ד, נקבע ע"י חסידיו כחג גדול. יום זה נקרא בחסידות חב"ד חג הגאולה וכן ראש השנה לחסידות. עברו מאז שחרורו 216 שנים ושמחת חסידי חב"ד וידידיהם הרבים נחוגה בשמחה רבה עד היום.
ט. אצל חסידי חב"ד שחרורו שח הרבי מבית הכלא הינו סמל לניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה. חסידי חב"ד מברכים ביום זה את הברכה: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות, תכתבו ותחתמו". בי"ט כסלו מתחילים החסידים, בסדר לימוד התניא וכמובן מסיימים סדר הלימוד. בי"ט כסלו בישיבות החבדיות קובעים ומתחילים סדר לימוד מסכתות הגמרא שילמדו באותה שנה. חסידי חב"ד אינם אומרים תחנון בחג הגאולה. בסעודותיהם נוהגים החסידים לאכול "שוורצע קאשע" שהיא דייסת כוסמת, היה זה מזון אהוב על רבם. כמובן בכל מרכזי חב"ד ברחבי תבל, מקיימים חגיגת יום הגאולה, שמחה אליה מצטרפים שועי עם ומנהיגים ידועים.
י. כדאי שקוראי היקרים ישימו ליבם כי ההתוועדויות והחגיגות מתקיימות בד"כ בסוף היום של י"ט כסלו. ביהדות התאריך הינו למעשה כ' בכסלו. נסביר ונספר מה עומד מאחורי מנהג זה. ידוע כי כשהרבי שוחרר מכלאו, היה אמור לנסוע לאחד מחסידיו הקרובים. בטעות נכנס הרבי לביתו של אחד המתנגדים החריפים ביותר לתורת החסידות. בעל הבית דיבר ותקף את הרבי כשלוש שעות תמימות, בדברים בגנות החסידות. תוקפנות מילולית שאינה מקובלת בדברך אל רב גדול וידוע. כשהצליחו חסידי הרבי לחלצו מבית המתנגד אמר רבי שניאור זלמן מלאדי: "שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד, היו קשות לי יותר מהישיבה בבית הסוהר במשך 53 יום". "שחרורו" של הרבי ממתקפת המתנגד היא סיבה מספקת להמשך חגיגת יום הגאולה.
ולגבי בובת השעווה : לאחר התמוטטות ברית-המועצות החליטה עיריית פטרבורג להפוך את מבצר הכלא הידוע לשמצה לאתר פתוח לציבור. בין השאר הוצבו בכניסה למבצר בובות שעווה של אישים מפורסמים, שישבו בכלא, לצד הסבר על חייהם.
הממונה על המיזם מטעם העירייה היא אישה יהודייה, שבנה למד אצלנו בישיבה", מגלה הרב פבזנר. "היא פנתה אליי וביקשה פרטים על אדמו"ר הזקן. הבאתי לה את ציור תמונתו, ועל-פי הציור הזה יצרו האמנים את בובת השעווה המגלמת את דמותו. בשלט שליד הדמות מצויין שבכל שנה היהודים חוגגים את יום שחרורו מהכלא…
תגובה אחת
יש יותר / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:
היום י"ט בכסלו. היום יצא מהכלא ברוסיה הרב שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. תלמידיו מסבירים שהיום גם החסידות בעצם יצאה מהכלא, והחלה להתפשט ולפרוץ ולהשפיע יותר ויותר. הנה רק שלושה ציטוטים מתוך ספר "התניא", ספר היסוד של חסידות חב"ד, שהיום מסיימים ללמוד אותו ומתחילים שוב מחדש:
* *"נפש השנית מישראל היא חלק אלוה ממעל ממש"* – האם אנחנו זוכרים שיש בנו וגם באחרים חלק אלוקי ממש, בתוך הגוף שלנו, שקוראים לו נשמה?
* *"המוח שליט על הלב"* – התרבות העוצמתית מסביב משכנעת אותנו לזרום, לעשות מה שבא לנו, אבל האמת היא שהאדם יכול לשלוט ברצון שלו, להתאפק, למשול ברוח. זה לא קל, אבל זה אפשרי. המוח חזק מהלב.
* *"מעט אור גשמי דוחה הרבה מהחושך, שנדחה מאליו וממילא"* – לא צריך להתעסק כל היום בחושך, ברוע, בכישלונות, של הזולת וגם שלנו. אם רק מוסיפים אור, החושך ממילא ייעלם ויסתלק.
שלושה משפטים קצרים, שכל אחד מהם הוא מהפכה.