
דברי תורה קצרים לפרשת מצורע והשבת הגדול לאור החסידות
רוצים להיות מוכנים לשולחן שבת לפרשת מצורע? הצוות שלנו אסף וערך כמה וורטים נחמדים ומאירים לפרשת השבוע מצורע ממתק לשבת הגדול תשע"ט 2019 באחת השנים ערך הבעל שם טוב את ליל הסדר עם תלמידיו הם עשו
רוצים להיות מוכנים לשולחן שבת לפרשת מצורע? הצוות שלנו אסף וערך כמה וורטים נחמדים ומאירים לפרשת השבוע מצורע ממתק לשבת הגדול תשע"ט 2019 באחת השנים ערך הבעל שם טוב את ליל הסדר עם תלמידיו הם עשו
פרשת תזריע מצורע- דברי תורה, באנארים, הגיגים, וידיאוים ועוד לאור החסידות…מוכן לשיתוף והפצה מה לנו ולצרעת? / החלק היומי, פרשת תזריע-מצורע / סיון רהב-מאיר: לכאורה, אין שום קשר בין שתי הפרשות שקוראים השבוע בתורה (תזריע-מצורע)
ב"ה ממתק לשבת הגדול תשע"ו משה היה שוכר מהפריץ בית מרזח ומזה היה מתפרנס, יום אחד הגיע הפריץ לבקרו ושאל לשלומו ענה משה "ב"ה הכל בסדר", שאל הפריץ "איך הפרנסה?" שוב שיבח משה את הקב"ה ששולח
"נגעים באים בשביל צרות-עין". דבר זה מרומז גם במילה "צרעת" – "צרת עין"… אוצר חיים
"והזרתם את בני ישראל מטומאתם" (ויקרא ט"ו, ל"א) פרשת מצורע "והזרתם" – מלשון נזר ועטרה; מי שנזהר מטומאה, כאילו שם נזר על ראשו… שפת אמת
למה נגעים באים אמר רב שמואל בר-נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באים על: 1 לשון הרע 2 ועל שפיכות דמים, 3 ועל שבועת-שווא, 4 ועל גילוי עריות, 5 ועל גסות- הרוח, 6 ועל
פרשת תזריע-מצורע: מה מלמדים אותנו הבהמות? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב הפרשה בתחליתה מדברת על חוקי הטהרה של האדם, בפרשה הקודמת "שמיני" למדנו על חוקי הטהרה של החיות והפעם חוקי הטהרה של האדם. למה
בנוגע לנגעי בתים כתוב בפרשתנו "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (יד, לד). ופירש רש"י "לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כו', ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם
בפרשתנו כתוב "וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר, וכל כלי עץ ישטף במים" (טו, יב). ובתורת כהנים נאמר על זה "יכול אפילו נגע בו מאחוריו כו', תלמוד לומר אשר יגע בו וכו'". כלומר, שהדין הוא
מעשה במלך גדול שמינה שר יהודי למשנה למלך, והשר ההוא היה אהוב מאוד על המלך והגדיל והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה. יום אחד, יצא המלך ביחד עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד
השבוע בפרשת תזריע – מצורע מופיעים דיני נגע הצרעת. בין דינים אלה ניתן למצוא דין תמוה: אם מתגלה באיבר מסוים בגוף נגע צרעת – הרי האדם נטמא, אך אם "כיסתה הצרעת את כל בשרו", ההלכה היא
בפרשתנו כתוב "זאת תהיה תורת המצורע גו' והובא אל הכהן" (יד, ב). והקשו המפרשים, הרי על המצורע להיות מחוץ לג' מחנות, ואסור לו ללכת אל הכהן, ואם כן מדוע נאמר "והובא אל הכהן" ולא "ויצא הכהן
נאמר בגמרא (סנהדרין צח, ב): "מה שמו (של משיח) . . רבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו (מצורע של בית רבי. רש"י)". ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, וכי למה נקרא משיח בשם "מצורע"? ויש לבאר ענין
בקשר לנאמר בפרשתנו "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת גו', והובא אל אהרן הכהן" (יג, ב), כתב הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"ט ה"ב) "אע"פ שהכל כשירין לראות נגעים, הטומאה והטהרה תלויה בכהן. כיצד, כהן שאינו יודע
"ונתתי נגע צרעת" חז"ל אמרו (יומא יא): "נגעים באים בשביל צרות-עין". דבר זה מרומז גם במילה "צרעת" – "צרת עין"… -אוצר חיים
כשאין ברירה השבוע למדנו כי המצורע מורחק מהקדושה אל מחוץ למחנה, "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". ולגבי טהרתו אומרת התורה במקום אחד: "והובא אל הכהן" ומכך משתמע שמביאים אותו אפילו בעל כורחו. בכך רומזת התורה שסופו
טור מצורע כותרת: מקוה ישראל לכל אורך ההיסטוריה, המקוה מלווה את עם ישראל. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעשרות השנים האחרונים מראות כי המקוה הוא אחד הסימנים המובהקים ליישוב יהודי מאז ומקדם (יחד עם סימנים נוספים, כמו חוסר