
דברי תורה קצרים לפרשת ראה – על מצוות הצדקה ועוד
ב"ה ממתק לשבת פרשת ראה תשע״ח 2018 מסופר על נשמה שהגיעה לשמים לאחר המאה ועשרים ולאחר בדיקה הסתבר שהטוב והרע שלה בדיוק חצי חצי, נתנו לה בחירה ללכת לגן עדן או לגיהינום והנשמה החליטה ללכת לראות
ב"ה ממתק לשבת פרשת ראה תשע״ח 2018 מסופר על נשמה שהגיעה לשמים לאחר המאה ועשרים ולאחר בדיקה הסתבר שהטוב והרע שלה בדיוק חצי חצי, נתנו לה בחירה ללכת לגן עדן או לגיהינום והנשמה החליטה ללכת לראות
"בנים אתם לה' אלוקיכם" . כל בני-ישראל, בין טובים ובין רעים, בנים הם למקום. אפילו הגרועים שבישראל מלאים מצוות כרימון. אילו ידעו הרשעים עד כמה הם עדיין עושים את רצון הבורא, היו מתפרקים מרוב עוגמת- נפש…
לבטל את הדם או להתעלות למעלה? בפרשתנו ראה כתוב "רק חזק לבלתי אכול הדם" (יב, כג). ומפרש רש"י "שהיו שטופין בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק. דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר לא בא
בפרשתנו ראה נאמר "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו גו'" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת החובות בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע לחובות האדם כלפי הבורא: "החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד
מי שולט במי? הכסף באדם או האדם בכסף? בפרשת ראה נאמר: "וצרת הכסף בידך". התורה מצווה את האדם שיהיה צובר את כספו ושולט בו, ולא שהכסף יהיה צורר וקושר את האדם ושולט בו. רבי מאיר מפרמישלן
ב"ה ממתק לפרשת ראה תשע"ה *** יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש, שאל אותו הרבי מה אתה נוהג לאכול כל יום? התפאר העשיר "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם, אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח
גודל הזהירות בכשרות האכו"ש בפרשתנו "ראה" מובאים דיני כשרות האכילה ושתיה. והנה, הדין הוא שמינקת שאכלה דבר אסור, לא תניק את התינוק. ואפילו אם אכלה בהיתר, משום פקוח נפש, מ"מ אסור לה להניק (ראה ט"ז וש"ך
קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג
שמיטת חובות האדם כלפי שמיא בפרשתנו ראה מובא ענין שמיטת כספים בשנת השמיטה "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת
התאווה החומרית לבשר "על הארץ תשפכנו" על הפסוק בפרשתנו "בכל אות נפשך תאכל בשר גו' רק חזק לבלתי אכל הדם" (יב, כ–כג) כתוב בגמרא (חולין טז, ב) "רבי ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם
ס"ד כו מנחם אב ברכה וקללה? "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה…" (דברים יא', כו) זהו הפסוק הפותח את פרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה". ביטוי "אנוכי" מבטא בתורה ברכה ושפע נשגב ביותר. עשרת הדיברות נפתחים
לפתוח את הלב… המצווה לתת צדקה מופיעה פעמיים בפרשת השבוע ("ראה"), ובכל פעם בלשון כפולה: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו, יא), "נתון תיתן לו" (דברים טו, י). חז"ל למדו מכפל הלשון כי החובה לתת צדקה
מדוע מתאווה אדם לבשר? בפרשתנו ראה כתוב "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך גו' ואמרת אוכל בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר גו'" (יב, כ). ויש לבאר פסוק זה בעבודת האדם לקונו: ידועה תורת הבעש"ט נ"ע
שהתורה תתאמת אצל האדם כדבר שרואה בעיניו בתחילת פרשתנו כתוב ראה "ראה אנכי נותן לפניכם היום". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: נאמר בגמרא (ר"ה כו, א) "אין עד נעשה דיין", ש"כיון דחזיוהו כו' לא מצו
"כי פתח תפתח את ידך לו" (פרשת ראה טו,ח) מפסוק זה למדו חז"ל שמצוות צדקה היא מצוות-עשה מן התורה. אם-כן, למה אין מברכים על מצווה זו? משום שחסידים ואנשי-מעשה יפתחו בהכנות לפני אמירת הברכה – יצטרפו לנטול
"כי פתח תפתח את ידך לו" -פרשת ראה טו,ח עיקר עבודת ה' בעיתים האלו, בזמן עקבתא דמשיחא, הוא עבודת הצדקה, כמו שאמרו חז"ל (שבת קלט,א): "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה". -ספר התניא מתוך עלון שיחת השבוע http://chabad-il.org/sh/501-600/sh501.htm
צרור את הכסף והחזיקו בידך – ברשותך. עליך לשלוט על כספך ועל הונך ולא שהכסף יצרור אותך וישלוט עליך. רבי מאיר מפרמישלן מתוך עלון שיחת השבוע
טור לפרשת ראה כותרת: צדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? האגדה מספרת על מלכת אנגליה שפגשה את משה מונטיפיורי ובררה מה שווי הנכסים שברשותו. השיב מונטיפיורי כי עליו לבדוק את הנושא. לאחר מספר ימים חזר אל