דברי תורה קצרים לפרשת דברים שבת חזון – לאור החסידות

  ‎ממתק לשבת פרשת דברים – שבת חזון תשע״ז 2017 ‎היה פעם איש עשיר שעלה על גג בניין גבוה והדלת נטרקה, הוא מנסה לצאת ולא מצליח, נעמד בקצה הגג והתחיל לצעוק אבל אף אחד למטה לא שומע אותו, בלית ברירה הוציא שטר של מאה דולר וזרק, עבר אחד האנשים אסף את השטר והמשיך בדרכו, זרק עוד שטר ושוב אחד העוברים לקח והלך וכך זרק עוד שטר ועוד שטר ואנשים לקוחים והולכים, כשנגמרו כל השטרות לקח אבן וזרק, האבן פגעה במישהו, ההוא הרים את ראשו והתחיל לצעוק "מה זה למה אתה זורק אבנים?"... כשטוב לנו זה נראה טבעי אך כשרע לנו אנחנו מיד צועקים... ‎רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר שבשבת חזון מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי וכביכול "אומרים לו אם רק…

להמשך קריאה

פרשת דברים והתוכחה

https://www.youtube.com/watch?v=mMDGlf0M7EM ב״ה ממתק לשבת פרשת דברים תשעה באב תשע״ה סוחר יהודי הולך בדרכו הביתה ברוסיה, החורף שהקדים לבוא תפס אותו לא מוכן, הקור חודר לעצמות והדרך לבית עוד ארוכה, מרחוק הוא רואה אור קטן ומקווה שאולי יש שם בית שיוכל להתחמם בו, הוא מתקרב אל הבית ורואה מזוזה בפתח, הוא מתמלא בשמחה מהמחשבה על החום הנעים שיהיה בפנים, דופק בדלת אך השעה מאוחרת, דרי הבית ישנים ולא שומעים, הוא דופק ודופק ואין מענה, הוא מתיישב על המפתן ומתחיל להתייאש, לפתע הוא נעמד והתחיל לרקוד עד שעלה השחר ויושבי הבית התעוררו ופתחו את הדלת, הם ראו אותו ומיד הזמינו אותו להיכנס ולהתחמם ליד האח הבוערת, הגישו לו אוכל ושאלו אותו מה קרה, *** היהודי מספר להם ״הגעתי באמצע הלילה וממש חיכיתי להתחמם בביתכם,…

להמשך קריאה
"רב לכם שבת בהר הזה"
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

"רב לכם שבת בהר הזה"

בעלות ארץ ישראל של ה"גוי קדוש" בלי מלחמה על הפסוק שבתחילת פרשת דברים"רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו)כתב רש"י "כפשוטו. ויש מדרש אגדה, הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין". והיינו, שבפסוק זה ישנם שני פירושים: א. "כפשוטו" ‑ שאין לישראל להתעכב בהר אלא למהר בכניסתם לארץ ישראל. וכהמשך דברי הכתוב "בואו ורשו את הארץ" (שם, ח). ב. שקבלו ישראל כבר "הרבה גדולה ושכר" רוחני ע"י המשכן, התורה והסנהדרין. והנה, מצינו שנשתנו ישראל מכל עם ולשון בזה שכל שאר העמים היותם לעם הוא רק משום שיושבים יחד בארץ מסויימת, וזה עצמו – ישיבתם בארץ – אינה באה להם כי ארצם שייכת להם בשייכות אמיתית, אלא מפני שמתגברים על היושבים שם בכלי זיין…

להמשך קריאה

פרשת דברים ומסירות נפש

"חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת" בעבודה רוחנית על הפסוק בפרשתנו דברים "חלוצים תעברו לפני אחיכם" (ג, יח)כתב רש"י "הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גבורים ואויבים נופלים לפניהם שנאמר וטרף זרוע אף קדקוד". והנה, כאשר הלכו בני גד במלחמה "לפני ישראל" ‑ סיכנו עצמם יותר מכל ישראל, והיו מוכנים למסור נפשם בשביל לקיים ציווי הקב"ה, ובכוח זה הכו באויביהם באופן של "טרף זרוע אף קדקוד" שפירושו "חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת" (רש"י ברכה לג, כ). ויש לבאר ההוראה מזה בעבודת האדם, במלחמה נגד ה"אויב" ‑ "זה היצר הרע" (בראשית רבה רפנ"ד): כאשר נלחמים עם היצר בעבודה שעל פי חשבון וטעם ודעת, אזי יש לעבוד עם כל כוח של היצר הרע באופן אחר. שנגד כוח השכל של היצר יש…

להמשך קריאה

פרשת דברים – גוי קדוש

להתנהג כגוי קדוש גם בארץ נושבת על הפסוק שבתחילת פרשתנו דברים  "רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו)כתב רש"י "הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין". ולכאורה תמוה הדבר ביותר: הרי ב"הר הזה" הכוונה להר סיני, ובנוגע להר סיני - מקרא מלא דיבר הכתוב "הנהי' כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש גו'" (ואתחנן ד, לב-לג), וא"כ מדוע מפרש רש"י שה"גדולה" בישיבה בהר הי' המשכן, תורה, וסנהדרין, ולא פירש שהכוונה לגילוי השכינה, שמפורש בכתוב שהוא "דבר גדול" שלא הי' כמוהו? ויש לבאר זה בפשטות: הפירוש בכתוב "רב לכם שבת בהר הזה" הוא (לפירוש זה ברש"י) שמכיון שקבלו ישראל "גדולה ושכר" בהר סיני ממילא אין להם להתעכב…

להמשך קריאה

פרשת דברים: "רב לכם שבת בהר הזה"

אין לנוח 'הרבה יותר מדי'! על הפסוק בתחילת פרשתנו (פרשת דברים) "רב לכם שבת בהר הזה"(א, ו)כתב רש"י "כפשוטו". והנה, הפירוש "כפשוטו" של "רב לכם" הוא "הרבה יותר מדאי", כמו שפירש רש"י במקום אחר (קרח טז, ג). ואם כן הפירוש ב"רב לכם שבת" אינו רק שכבר ישבו במקום ההוא 'מספיק' זמן, אלא "הרבה יותר מדאי". ויש ללמוד מזה הוראה כללית בעבודת האדם לקונו: על יהודי לדעת שמצב של "שבת" – 'ישיבה' והתעכבות במקום אחד בעבודת ה' – בלי לעלות מחיל אל חיל בעבודתו היא "רב לכם" – "הרבה יותר מדאי"! ככל שתהי' עבודתו גבוהה ומעולה, הרי "שבת" במצב ומדריגה אחת למשך זמן – היא "הרבה יותר מדאי" זמן להתעסק בבחינה אחת. כי יהודי צריך להיות בבחינת "מהלך" ולא במצב של "שבת". על…

להמשך קריאה

פרשת דברים ואחדות

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" הדבר העיקרי שמשה דרש הוא "אל כל ישראל" שתהיה אחדות בתוך העם ושיחיו כולם מתוך אהבה ואחווה. הגר"א

להמשך קריאה