ציטוטים ומשפטים מחזקים של הרבי מליובאוויטש אנא שתפו לזיכוי הרבים חירות אמיתית היא החופש של המידות להרגיש את העולה מהתובנות אותן מפיק השכל. ציטוט של הרבי מליובאוויטש לזכות בנימין נתניהו פעם אמר לי אדוני אבי מורי
בסוף החיים שישאלו אתכם ״חמץ או מצה?״ חמץ- האם החמצת את החיים?! או מצה- האם מיצית את החיים?! המתנה הכי גדולה שיש לאדם זה הזמן.. הזמן טס ויום שעובר לא חוזר.. והשאלה, האם מיצינו או החמצנו?!
ממתק לשביעי של פסח תשע"ו היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בחר לערוך סיור רגלי בעירו. הוא שם את פעמיו לרחוב צדדי, שם, על פי השמועה, ניתן לרכוש
זמן סגולה – פסח חג-הפסח הוא עת רצון וזמן סגולה שהקב"ה ייענה לכל הבקשות שמבקשים ממנו וימלא משאלות לב כל אחד ואחד לטובה נחלי בינה הרבה פעמים אנשים מחפשים סגולות כדי שיהיה להם טוב , וזה
ערב חג הפסח – דיברי תורה קצרים. חג הפסח הוא היסוד לכל שלושת הרגלים, חוגגים בו את יציאת מצריים, שכל מטרתה היתה מתן תורה בחג השבועות וגם חג הסוכות נחגג לזכר יציאת מצרים "כי בסוכות הושבתי
פעם, לאחר ליל הסדר, אמר רבנו הזקן בעל התניא ריבונו-של-עולם אני עשיתי מה שאתה רוצה, מלא אתה את בקשתי ואת רצוני "לשנה הבאה בירושלים" No related posts.
"כל יחיד כולל בתוכו את כל ארבעת הבנים שבהגדה" הרב ישראל מסלנט No related posts.
מאמרותיו של רבי אהרון מקרלין על פסח וליל הסדר סדר כל השנה הטעם שליל פסח נקרא 'ליל הסדר', לפי שלילה זה אם נוהגים בו כראוי, בכוחו לעשות סדר ולהאיר את כל ימות השנה רבי אהרן מקרלין
מאימרותיו של הרבי מליובאוויטש על חג הפסח הדלתות נפתחות בליל פסח פותח הקב"ה את כל הדלתות והשערים לכל אחד ואחד מישראל כל אחד ואחד בלי להתחשב במעשיו בשנה שעברה יכול להגיע למדרגות הנעלות ביותר באופן של פסח
מאימרותיו של רבי אהרן מקרלין על חג הפסח סדר כל השנה הטעם שליל פסח נקרא 'ליל הסדר' לפי שלילה זה אם נוהגים בו כראוי בכוחו לעשות סדר ולהאיר את כל ימות השנה רבי אהרן מקרלין No related
אור הנר רומז גם על המצוות והמעשים הטובים כפי שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור האדם צריך לבדוק את המצוות שעשה אם אין בהן התנשאות ופניות שלא לשם שמים נועם מגדים No related posts.
בדיקת החמץ נעשית לאור הנר לאורו של יצר הטוב כפי שנאמר "נר ה' נשמת אדם" יצר הטוב יעזור לאדם לבער את ה'חמץ' שבו אוהב ישראל No related posts.
הבעל-שם-טוב היה אוכל באחרון של פסח שלוש סעודות. הסעודה השלישית הייתה נקראת 'סעודת משיח', משום שבאחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח בשעות אחר-הצהריים של חג 'שביעי של פסח' בארץ הקודש, ו'אחרון של פסח' בחו"ל, מקיימים
בנוסח ההגדה אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (משנה פסחים קטז, ב). ובספר תניא קדישא (פרק מז) מוסיף רבינו הזקן אשר "בכל דוד ודור ובכליום ויום חייב אדם לראות
"יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו." ~ הרב קוק No related posts.
בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור – יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח – שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים – שיש בו מצות מתנות לאביונים .
בהגדה אנו אומרים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע, ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ויש לפרש עומק לשון זו על דרך החסידות, שנרמזה כאן גודל קדושת כל איש ישראל, אפילו פחות שבפחותים.
בהגדה אומרים "ברוך המקום ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". וצריך להבין: א. מהי השייכות בין "ברוך המקום . . ברוך הוא" ל"כנגד ארבעה בנים
בהגדה אנו אומרים "רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". ויש לפרש טענת הרשע ותשובתה בצדה, ע"ד החסידות: בני ישראל נקראו "עבדי ה'", מכיון שיסוד הקשר בין ישראל
לפני "מה נשתנה" כתוב "כאן הבן שואל מה נשתנה". וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (ספר השיחות תש"ד עמ' 77) שזה שה"בן שואל", בן קטן – תינוק – דוקא – מעורר למעלה הענין ד"נער ישראל ואוהבהו". והענין בזה:
המנהגים – התופסים את עין ה"בן השואל" בנוסח ההגדה לפסח להרמב"ם (וכן הוא בעוד כמה נוסחאות עד לנוסח אדמו"ר הזקן) סדר הקושיות במה נשתנה הוא: מטבילין, מצה, מרור, ומסובין. וצריך להבין, מדוע קבעו קושיית "מטבילין" בתחלה?
ב"ה ממתק לשבת הגדול תשע"ו משה היה שוכר מהפריץ בית מרזח ומזה היה מתפרנס, יום אחד הגיע הפריץ לבקרו ושאל לשלומו ענה משה "ב"ה הכל בסדר", שאל הפריץ "איך הפרנסה?" שוב שיבח משה את הקב"ה ששולח
הנס שפועל "גדלות" בשבת שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" – שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה
שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" – שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום
למצה בפסח יש סגולה מיוחדת שהיא מחזקת את האמונה ומרפאה את תחלואי הנפש. לכן נקראת המצה בזוהר 'מאכל האמונה' ו'מאכל הרפואה'. No related posts.
"כנגד ארבעה בנים" "כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (הגדה של פסח). הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות
חג הפסח ולפני הפסח כבר 30 יום לפני חג הפסח צריך להתחיל ללמוד הלכות פסח. ולהתחיל לשים לב בכל דבר שעושה שלא ישאר דבוק בו חמץ. צוות מרכז ניו יורק רוצה לאחל לקוראיו שנידע ונעשה את
הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות
מתניים, נעליים, מקל – להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם
מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"? על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל
ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל
המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! על הפסוק בפרשתנו וארא "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע
לא לחכות שנה אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר פעם על אמירת 'לשנה הבאה בירושלים' בסיום הסדר: לא צריכים לחכות עד השנה הבאה, אלא צריך להאמין שהגאולה תבוא תיכף ומיד, וממילא יתקיים "לשנה הבאה בירושלים". No related posts.
קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג
הציווי של פסח שני בא לאחרי הטענה של כמה מבני ישראל "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" (פרשתנו ט, ז), שלמרות שידעו את הטעם שאינם יכולים להקריב קרבן, ואמרו זאת בעצמם "אנחנו טמאים לנפש אדם"
כ"ק מו"ח אדמו"ר (מוהריי"צ מליובאוויטש) נ"ע לא הי' מפסיק באמצע אמירת "דיינו". ואת ההסברים בפסקא זו, הי' אומר לפני' או לאחרי'. ויש לבאר את עומק הסיבה להנהגה זו: ט"ו מעלות אלו הינם ט"ו מדרגות ושלבים בתהליך
אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות