דברי תורה קצרים לפסח – הגיגים לאור החסידות

בסוף החיים שישאלו אתכם ״חמץ או מצה?״ חמץ- האם החמצת את החיים?! או מצה- האם מיצית את החיים?! המתנה הכי גדולה שיש לאדם זה הזמן.. הזמן טס ויום שעובר לא חוזר.. והשאלה, האם מיצינו או החמצנו?! שנזכה למצות כל יום בחיינו, להנות, לטייל, ללמוד, לצחוק, ליצור ולחוות . חג פסח שמח וכשר שתזכו לבריאות טובה אריכות ימים ושנים לכם ולכל בני משפחתכם. ממתק לחג הפסח תשע"ח ראובן היה יהודי פשוט תמים, יום אחד שמע על כך שנפרסו מסילות רכבת בעיר שלו ובשבוע הבא תהיה נסיעת הבכורה של הרכבת וראובן החליט שהוא חייב להיות על הרכבת בנסיעה זו, הוא הלך מיד לתחנת הרכבת החדשה וביקש כרטיס לנסיעה לעיר הבאה, המוכר בתחנה שאל איזה כרטיס תרצה וראובן אומר לו אני רוצה כרטיס הכי טוב…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לשביעי של פסח – על גבורה וחסד ורבי לוי יצחק מברדיצ'וב

ממתק לשביעי של פסח תשע"ו היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בחר לערוך סיור רגלי בעירו. הוא שם את פעמיו לרחוב צדדי, שם, על פי השמועה, ניתן לרכוש כל פריט 'אסור' בשוק השחור המקומי. הוא פנה לאדם שעמד בצד הדרך. "בבקשה ממך: תוכל למכור לי חפיסת סיגריות מחוץ לארץ" ?תמורת חמישה זהובים" השיב אותו אדם בלחישה "אתן לך חפיסה כאן ועכשיו". רבי לוי יצחק לא התמקח על המחיר והעיסקה התבצעה במהירות ובחשאי, שוב פנה הרב לסוחר אחר. "יש ברשותך אריג מיובא"? והסוחר עונה "יש גם יש, משובח מן המשובח. שנים-עשר זהובים מחירו, אך לכבוד הרב אמכור גם בתשעה". שוב הוציא הרב את הסכום מכיסו וקיבל את הסחורה, כך עבר הרב מסוחר לסוחר כשהוא רוכש…

להמשך קריאה

מה הסגולה העיקרית של פסח – סגולות לחג הפסח

זמן סגולה - פסח חג-הפסח הוא עת רצון וזמן סגולה שהקב"ה ייענה לכל הבקשות שמבקשים ממנו וימלא משאלות לב כל אחד ואחד לטובה נחלי בינה הרבה פעמים אנשים מחפשים סגולות כדי שיהיה להם טוב , וזה נחמד , אבל מי שבאמת רוצה ברכה גדולה לפי דעתי הסגולה הטובה ביותר שהוא יכול למצוא ואין שכר גדול יותר ממנה , היא לארח עניים בפסח ! ואם אין לו שום אפשרות להכניס אורחים מיעוטי יכולת לביתו בפסח , שידאג לפני החג לתרום בעין יפה לנזקקים כדי שיהיה להם איך לקיים את החג בצורה מבורכת , זו הסגולה הגדולה ביותר לדעתי והנה כמה סגולות לחג הפסח * נתחיל בשבת. השבת היא שבת ענקית - שבת הגדול. דעו לכם שכל השפע והניסים והברכה שיש בימות השבוע - באים…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לפסח

ערב חג הפסח - דיברי תורה קצרים. חג הפסח הוא היסוד לכל שלושת הרגלים, חוגגים בו את יציאת מצריים, שכל מטרתה היתה מתן תורה בחג השבועות וגם חג הסוכות נחגג לזכר יציאת מצרים "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" חג הפסח הוא זמן חירותנו ובזה מתבטא עיקר מהותו של החג, בפסוק מתוארת החירות של עם ישראל במילים "לקחת לו גוי מקרב גוי" הקב"ה לקח את עם ישראל מתוך העם המצרי, עם ישראל מצד אחד היו עם בפני עצמו עם שפה משלהם ולבוש משלהם וחיו בארץ גושן בריחוק מהמצרים ובכל זאת היו תחת שלטון המצרים ומשועבדים להם, חז"ל מדמים את מצב לעובר במעי אימו שמצד אחד יש לו חיים משל עצמו יש לו את כל האברים משלו ובכל זאת…

להמשך קריאה

דלתות נפתחות בליל הסדר – הרבי מליובאוויטש

מאימרותיו של הרבי מליובאוויטש על חג הפסח הדלתות נפתחות בליל פסח פותח הקב"ה את כל הדלתות והשערים לכל אחד ואחד מישראל כל אחד ואחד בלי להתחשב במעשיו בשנה שעברה יכול להגיע למדרגות הנעלות ביותר באופן של פסח ודילוג, שלא בהדרגה כלל הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

רבי אהרן מקרלין – סדר כל השנה

מאימרותיו של רבי אהרן מקרלין על חג הפסח סדר כל השנה הטעם שליל פסח נקרא 'ליל הסדר' לפי שלילה זה אם נוהגים בו כראוי בכוחו לעשות סדר ולהאיר את כל ימות השנה רבי אהרן מקרלין

להמשך קריאה

בדיקת חמץ לאור הנר – למה

אור הנר רומז גם על המצוות והמעשים הטובים כפי שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור האדם צריך לבדוק את המצוות שעשה אם אין בהן התנשאות ופניות שלא לשם שמים נועם מגדים

להמשך קריאה

סעודת משיח עפ"י הבעל שם טוב – אחרון של פסי

הבעל-שם-טוב היה אוכל באחרון של פסח שלוש סעודות. הסעודה השלישית הייתה נקראת 'סעודת משיח', משום שבאחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח בשעות אחר-הצהריים של חג 'שביעי של פסח' בארץ הקודש, ו'אחרון של פסח' בחו"ל, מקיימים המוני בית ישראל את המנהג המיוחד שתיקן הבעל-שם-טוב, מחולל תנועת החסידות, לאכול סעודה שלישית מיוחדת בחג זה וקרא לה 'סעודת משיח', משום שביום הזה מאיר גילוי הארת משיח. נוטלים ידים ואוכלים מצות ומאכל נוסף. בשנת תרס"ו הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר שלום דובער-בער (הרש"ב) נ"ע, הנשיא החמישי בשושלת נשיאי חב"ד, לשתות 'ארבע כוסות'. - See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=838&ArticleID=1924#sthash.oujMNVG3.dpuf

להמשך קריאה
ה"יציאה" אמש היא ה"מצרים" של היום
בכל דור ודור ובכל יום ויום חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים, שהיא יציאת הנפש האלוקית ממאסר הגוף להיכלל ביחוד אוא"ס על ידי עסק התורה והמצוות (ע"פ תניא מז)

ה"יציאה" אמש היא ה"מצרים" של היום

בנוסח ההגדה אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (משנה פסחים קטז, ב). ובספר תניא קדישא (פרק מז) מוסיף רבינו הזקן אשר "בכל דוד ודור ובכליום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים". ויש לבאר תוכן עבודת יציאת מצרים בכל יום: הנה "מצרים" הם המיצרים וההגבלות המפריעים לאדם בעבודת השי"ת, ועומדים לנגדו ברצותו להתעלות בעבודתו, ולנצח את טבעו ורגילותו. ו"יציאת מצרים", היינו שמצליח ע"י יגיעתו להתגבר על הניסיונות ולהתקדם מדרגא לדרגא בעבודתו ית'. ובזה מחדש רבנו הזקן, אשר ה"יציאה ממצרים" שעמל ויגע עליה ביום האתמול, אינה מספקת למעמדו ומצבו כהיום הזה. ואדרבא, הדרגא שנחשבה אמש "יציאת מצרים", עתה ל"מצרים" תחשב. שכן אין גבול לשאיפת הנשמה להתקרב למקור חוצבה תחת כסא הכבוד, וכאשר מתקרבת…

להמשך קריאה

בפסח יש עניין רב להרבות בצדקה

בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור - יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח -  שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים -  שיש בו מצות מתנות לאביונים . כיפור ,פסח ,פורים סופי תיבות שלהם רחם רמז לכך שיש לרחם ובייחוד במועדים אלה על העניים. גם רחם בגימטריא 248 כמניין אברהם 248 שהוא עמוד החסד יש לציין כי כסף ר"ת של כיפור ,סוכות ,פסח. כסף -  זה מידת הרחמים ויש לחלק כספים כמה שיותר לפני מועדים אלה כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל .

להמשך קריאה

למה יש להשתדל בטובתו של כל יהודי? מתוך ההגדה של פסל

בהגדה אנו אומרים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע, ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ויש לפרש עומק לשון זו על דרך החסידות, שנרמזה כאן גודל קדושת כל איש ישראל, אפילו פחות שבפחותים. ובהקדים, שבגמ' נאמר (סנהדרין מד, רע"א) "ישראל . . אע"פ שחטא ישראל הוא". וצריך ביאור, שהרי "ישראל" מורה על שם המעלה דבני ישראל, וכמובא בספרים כמה רמזים במעלת שם "ישראל", ולדוגמא: ישראל נוטריקון "לי ראש" (שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט) וישראל הוא על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית, לב, כט) - שדברים אלו מראים על המעלות דישראל, ואם כן מהו הדיוק "אע"פ שחטא ישראל הוא", הרי הי' צריך לומור "אע"פ שחטא יהודי הוא" וכיו"ב? ויש לומר שהכוונה כאן היא לרמז אחר…

להמשך קריאה

ה"אחד" שבכל אחד מישראל – ההגדה של פסח

בהגדה אומרים "ברוך המקום ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". וצריך להבין: א. מהי השייכות בין "ברוך המקום . . ברוך הוא" ל"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". ב. צריך ביאור הלשון "אחד חכם ואחד רשע וכו'", ולכאורה הי' צריך לומר "כנגד ארבעה בנים כו' חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". והביאור בזה בפנימיות הענינים: נאמר בגמרא (סנהדרין מד, רע"א): "ישראל . . אף על פי שחטא ישראל הוא". בכל איש ישראל, יהי' מי שיהי', קיימת נקודת היהדות, הנקראת בחינת "אחד" שבנפשו - היינו ניצוץ האור האלקי של ה' אחד, שהוא מהות נקודת הנשמה שאינה ניתנת לשינויים או חלישות ח"ו. ועד ש"אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' .…

להמשך קריאה

מדוע צריך עבודת עבד בליל הסדר?

בהגדה אנו אומרים "רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". ויש לפרש טענת הרשע ותשובתה בצדה, ע"ד החסידות: בני ישראל נקראו "עבדי ה'", מכיון שיסוד הקשר בין ישראל להקב"ה הוא קבלת עול מלכות שמים בדרך עבודת עבד שישנה אצל כל אחד ואחד. ועל זה שואל הרשע, "מה העבודה הזאת לכם": הן אמת, שכשהאדם אינו רוצה לעבוד את הבורא מרצונו, עליו לקבל על עצמו מלכותו ית', ולעבדו גם נגד רצונו, אך כשמגיע "זמן חירותינו", זמן בו מזכירים נפלאותיו ית' שעשה עמנו, הרי בשעה זו האדם חפץ לעבוד את הקב"ה גם מרצונו, ומדוע גם בלילה זה עליו להתקשר עם קונו בדרך "עבודה" וקבלת עול דוקא? וע"ז עונים לרשע, שבשאלתו זו "כפר בעיקר", כי אף שיכול להיות…

להמשך קריאה

הבן הקטן במצות שמעורר אהבת הקב"ה – מה נשתנה לימוד חסידי

לפני "מה נשתנה" כתוב "כאן הבן שואל מה נשתנה". וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (ספר השיחות תש"ד עמ' 77) שזה שה"בן שואל", בן קטן – תינוק - דוקא - מעורר למעלה הענין ד"נער ישראל ואוהבהו". והענין בזה: רואים במוחש שהאהבה לבן קטן גדולה יותר, והיא אהבה עצמית, שלמעלה מטעם ודעת, שכן, האהבה לבן גדול יכולה להיות מצד מעלותיו וכשרונותיו וכדומה, מה שאין כן האהבה לבן קטן אינה מצד מעלותיו וכשרונותיו, כי אם, אהבה שלמעלה מטעם ודעת. ודוגמתו בהנמשל, בנוגע להקב"ה ובני ישראל - שיש מעלה מיוחדת בבן קטן שאצלו דוקא מתגלה הענין ד"נער ישראל ואוהבהו", שהאהבה אינה מצד מעלות ישראל וכשרונותיהם, אלא אהבה שלמעלה מטעם ודעת. ומובן, שזה שבן קטן מגלה אהבה זו אינו רק קטן כפשוטו, לפי מספר השנים שנרשם ב"פּאַספּאָרט" (דרכון…

להמשך קריאה

ההגדה של פסח וחינוך ילדים – פנינה יומית לפסח

המנהגים – התופסים את עין ה"בן השואל" בנוסח ההגדה לפסח להרמב"ם (וכן הוא בעוד כמה נוסחאות עד לנוסח אדמו"ר הזקן) סדר הקושיות במה נשתנה הוא: מטבילין, מצה, מרור, ומסובין. וצריך להבין, מדוע קבעו קושיית "מטבילין" בתחלה? הרי, באם סדר הקושיות הוא לפי חשיבותם, היו צריכים לקבוע תחילה קושיית "מצה" מחמת שהיא חיוב מן התורה (פסחים קכ, א), לאחרי' את קושיית "מרור" – שחיובו בזמן הזה הוא מדרבנן (שם). שלישית את קושיית "מסובין", דהלא חובת ההסיבה להראות דרך חירות היא עיקר בליל הסדר. אך קושית "מטבילין" היתה צריכה להיות לבסוף, כיון שהטיבול הוא רק מנהג. וגם באם הי' נקבע סדר הקושיות על פי סדר קיום הדברים שרואה הבן השואל, היתה קושית "מטבילין" נקבעת לבסוף, כיון שהטיבול השני בא רק לאחרי אכילת המרור? ויש…

להמשך קריאה

ממתק לשבת 2016 – השבת הגדול

ב"ה ממתק לשבת הגדול תשע"ו משה היה שוכר מהפריץ בית מרזח ומזה היה מתפרנס, יום אחד הגיע הפריץ לבקרו ושאל לשלומו ענה משה "ב"ה הכל בסדר", שאל הפריץ "איך הפרנסה?" שוב שיבח משה את הקב"ה ששולח לו פרנסה, אמר לו הפריץ "אם אני לא הייתי מפרנס אותך היית גווע ברעב ולמה אתה לא אומר ברוך הפריץ במקום להגיד ברוך השם?" אמר לו משה יש אלוקים, הוא זן ומפרנס לכל, והוא החליט לשלוח לי את הפרנסה דרכיך אבל התודה מגיעה לו", חרה הדבר לפריץ, פיטר את היהודי ואמר לעוזריו עכשיו נראה אם הקב"ה ימשיך לפרנס אותו, היה זה כמה ימים לפני פסח והיהודי נשאר ללא פרנסה וללא אפשרות לקנות את צרכי החג. *** למחרת היום נכנס הפריץ לחדר הכספות שלו בליווי קוף המחמד…

להמשך קריאה
"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"

הנס שפועל "גדלות" בשבת שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). והנה, פשטות משמעות השם "שבת הגדול" היא שהשבת עצמו הוא גדול, והיינו, שהנס שאירע בשבת זה פעל גדלות גם בגדר השבת שביום זה. ולכאורה הוא פלא, שהרי, פסח מצרים הי' מקחו מבעשור לחודש שחל ביום השבת(כמבואר בטור או"ח…

להמשך קריאה
"גדולתו" של "שבת הגדול"
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

"גדולתו" של "שבת הגדול"

שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). ויש לבאר הטעם שנס זה נקרא בשם נס "גדול", ואף יום זכרון הנס נקרא על שם גדלות הנס – "שבת הגדול": אם מתבוננים בפרטי מאורע זה, רואים שכל פרטי המעשה הם מהלכים טבעיים לכאורה. כי, הרי מה שהאמינו הבכורות לדברי בני ישראל,…

להמשך קריאה

כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

"כנגד ארבעה בנים" "כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (הגדה של פסח).  הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש  

להמשך קריאה

קיצור הלכות הפסח עפ"י הילקוט יוסף בתמונה

חג הפסח ולפני הפסח כבר 30 יום לפני חג הפסח צריך להתחיל ללמוד הלכות פסח. ולהתחיל לשים לב בכל דבר שעושה שלא ישאר דבוק בו חמץ. צוות מרכז ניו יורק רוצה לאחל לקוראיו שנידע ונעשה את כל הלכות הפסח בדקדקנות וביקצור שיהיה לכם החג-הכי נפלא :) לקרוא בפרוטרוט הלכות פסח עפ"י ילקוט יוסף לחצו כאן 

להמשך קריאה

מכת בכורות עפ"י החסידות פרשת בא

הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות שבה ניתנה רשות למשחית ח"ו, והיו בנ"י צריכים להישאר בבתיהם ולציין בדם את מזוזותיהם, מה שלא מצינו כן בשאר המכות? ויש לומר, שהשינוי תלוי במהותן ומטרתן של המכות: כל המכות היו בכדי שידעו מצרים "כי אני ה'". ולכן לא הייתה המכה באופן של איבוד והריגת המצרים, אלא רק הלקאתם עד שיכירו וידעו "כי אני ה' בקרב הארץ" (וארא ח, יח). משא"כ במכת בכורות לא הסתפק בכך שידעו מצרים "כי אני ה'", אלא "ומת כל בכור" – הענישם באופן המאבדם מן העולם. והנה כשיצאו בנ"י ממצרים טענה…

להמשך קריאה

פרשת בא : מתניכם, בנעליכם ומקלכם

מתניים, נעליים, מקל - להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם" (לשון אדמו"ר הזקן נ"ע באגרת הקודש סי' א). ומרמזים הם על עבודת האדם עם עצמו, שיגיע לשלימות בעבודתו בכל עניניו "כל גופו עם הראש". אך עם זאת, על האדם לדעת שלא די בעבודתו עם עצמו, אלא עליו להשפיע גם על סביבתו ועם אלו אשר בא אתם במגע, להביא אותם לידי שלמות בעבודת ה'. ועבודה זו מרומזת בנעליכם, שהנעליים הם החלק בגוף האדם שעל ידם יכול האדם לנגוע בדבר שמחוץ ממנו, היא הארץ שעליו הוא עומד. שהרי ע"י…

להמשך קריאה

עבודת הבורא וקורבן הפסח

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"? על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור…

להמשך קריאה

ממתק לשבת ומכת הדם

ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים שעל יד הארמון יש המון אוכל טוב שנשאר ונזרק, וכלבים המסתובבים שם ולא שייכים לארמון, זוכים ליהנות מכל כמויות המזון הגדולות האלו, ראה שם האיש אדם חכם והחליט לשאול אותו, הסביר לו החכם, שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים…

להמשך קריאה
מכת צפרדעים ברוחני
צילום של PHOTO-FLARE

מכת צפרדעים ברוחני

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! על הפסוק בפרשתנו וארא "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי העבודה: הורו חז"ל ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (פרש"י עקב ח, א ע"פ תנחומא שם ו. ובכ"מ). ולכן באם יש לאדם ספק אם השלים את כל המצוה, עליו להוסיף ולהשתדל בעשיית המצוה עד שידע ברור שגמר את המצוה כולה. אמנם במה דברים אמורים, שבספק "גמר מצווה" יש להמשיך בעשייתו, הרי זהו רק במצוות שהם על-דרך מצות הצדקה וכדומה, אבל אם המצוה היא להעניש וכיו"ב הרי אם ישנו חשש שכבר גמר את המצוה, ונגמר העונש,…

להמשך קריאה

למה להמתין לליל הסדר?

לא לחכות שנה אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר פעם על אמירת 'לשנה הבאה בירושלים' בסיום הסדר: לא צריכים לחכות עד השנה הבאה, אלא צריך להאמין שהגאולה תבוא תיכף ומיד, וממילא יתקיים "לשנה הבאה בירושלים".

להמשך קריאה

פרשת ראה- פנינה יומית

קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג הפסח מצינו ציווי מיוחד לכוון (ע"י עיבור וכיוצא בו) שיוקבע דווקא בחודש האביב. ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה ולקבל עוז וכוח בעבודת ה': הנה עין כי תביט בחודשי החורף אל השדות, תראה אשר תמו הגידולים, אין עוד צמיחה ונדמה שפסקה החיות מן הטבע. אך עם פרוש האביב, בין-רגע ילבלבו האילנות, והשדות תתעטפנה ירק, ואזי יבין הרואה אשר צמיחה כזו אין בכוחה להתהוות ברגע אחד, אלא שבכל חודשי החורף, הייתה הכנה וקיבוץ הכוחות לצמיחה רבתי שבחודש האביב. וכך גם יציאת מצרים בחודש האביב הייתה לאחר שנים רבות…

להמשך קריאה

"למה נגרע לבלתי הקריב" את כל הקרבנות כולם?!

הציווי של פסח שני בא לאחרי הטענה של כמה מבני ישראל "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" (פרשתנו ט, ז), שלמרות שידעו את הטעם שאינם יכולים להקריב קרבן, ואמרו זאת בעצמם "אנחנו טמאים לנפש אדם" (שם), מכל מקום טענו בכל התוקף "למה נגרע", ובמענה לטענתם הגיע הציווי של פסח שני, שעל ידי זה גם להם ניתנה האפשרות להשלים את מה שחסרו ולהקריב את קרבן הפסח. ויש ללמוד מזה הוראה לימינו אלו: מעמדם ומצבם של ישראל בזמן הגלות חמור הרבה יותר מאלו שצעקו "למה נגרע". שהרי, אצלם הייתה זו טענה של כמה אנשים בלבד ובנוגע לקרבן אחד בלבד. ואילו בזמן הגלות כל בני ישראל אינם יכולים להקריב את כל הקרבנות כולם! ובמילא, אם בזמן ההוא צעקו "למה נגרע", כל שכן וקל וחומר…

להמשך קריאה

אין לומר "יצאתי כבר ממצרים" אלא ללכת מחיל אל חיל

כ"ק מו"ח אדמו"ר (מוהריי"צ מליובאוויטש) נ"ע לא הי' מפסיק באמצע אמירת "דיינו". ואת ההסברים בפסקא זו, הי' אומר לפני' או לאחרי'. ויש לבאר את עומק הסיבה להנהגה זו: ט"ו מעלות אלו הינם ט"ו מדרגות ושלבים בתהליך היציאה ממצרים, שסיומו בבנין בית הבחירה. כשאדם הי' נמצא שקוע בטומאת "מצרים", וזה עתה יצא משם – הרי אף שמצד "יציאת מצרים" כשלעצמה כבר צועק הוא "דיינו", עליו לדעת שאין להפסיק כאן; אין לו לעצור במקום זה ולהסתפק בהתפעלות גרידא ובהכרזת "דיינו" (שמשמעה שהוא מרוצה ממצב רוחני זה), אלא עליו להמשיך ולהתקדם לדרגא נעלית יותר בעבודת הבורא. (מתוך הספר "אוצרות ההגדה")

להמשך קריאה

ממתק לשביעי של פסח תשע"ה

בחג שביעי של פסח אנחנו מציינים את הנס של קריעת ים סוף בצאתם של עם ישראל ממצרים. התורה מספרת לנו שכשעם ישראל עומדים על שפת הים כשהים לפניהם והמצרים מאחוריהם ואין לאן לברוח אומר להם משה "אל תיראו התייצבו וראו את ישועת ה' אשר ראיתם את מצרים עד היום לא תוסיפון לראותם עד עולם ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" מסביר המדרש שעם ישראל נחלקו לארבעה קבוצות קבוצה אחת אמרה ניפול אל הים על מנת לא לחזור למצרים השנייה אמרה "ניתנה ראש ונשובה למצרים", השלישית אמרה נילחם והרביעית אמרה נתפלל, ובפסוק הנ"ל משה עונה לכל 4 הקבוצות שאף אחד מהם לא צודק. *** אפשר להבין למה משה פוסל את 2 הדעות הראשונות, ליפול אל הים זו תנועה של ייאוש ובטח זו לא הדרך,…

להמשך קריאה