משפטים וציטוטי חז"ל ואמרות לפורים

כיפורים כ-פורים בזוהר נאמר שיום-הכיפורים הוא כ-פורים - כמו פורים. כלומר, קדושת פורים גדולה אף מיום-הכיפורים. כי קשה יותר להישאר ברום המעלה כאשר שרויים בשמחה , מאשר להתעלות ולהתרומם על-ידי סיגופים ותעניות. יינה של תורה למה שותים יין בפורים? לכבוד פורים - מי ששמח בחטאו עונשו גדול מאוד האם חייבים להשתכר בפורים? לא נאמר חייב אדם להשתכר ביין אלא שצריך הוא להתבסם בפורים אדם חייב לשמוח להתלהב כל-כך מהנס של פורים עד ש "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הבעל שם טוב - ניסי פורים לנצח "וימי הפורים האלה לא יעברו  מתוך היהודים" (אסתר ט,כח). הניסים שעושה הקב"ה לעם- ישראל לא יעברו לעולם מתוך היהודים, ובכל דור ודור הם מתחדשים.

להמשך קריאה

הגיגים ודברי תורה קצרים לחג הפורים

ממתק לחג הפורים תשע״ז פעם אחת יצא רועה צאן לטייל בשדות עם הכבשה החביבה עליו. לפתע רואה הכבשה להקת זאבים מתקרבת. נצמדה הכבשה אל רגליו של הרועה, שישמור עליה, והרועה מרגיע אותה ואומר לה: "אין לך מה לדאוג, כבשתי, אני אשמור עלייך". עומדת הכבשה ליד הרועה המסור, ולאט לאט נרגעת. מסביב עומדים הזאבים. ולפתע הכבשה שמה לב שאחד הזאבים מחייך אליה. היא מסתכלת סביב, ורואה עוד זאב מחייך ומזמין אותה להתקרב אליו. 'הם דווקא נחמדים', מהרהרת הכבשה בלבה. פונה הכבשה לרועה ואומרת לו: "אני חושבת שאתה יכול ללכת. הזאבים האלו ידידותיים, והם דווקא רוצים להתחבר אתי". הרועה מנסה להסביר לכבשה שעליה להיזהר מהזאבים, אך היא בשלה, מבקשת ואף דורשת שלא יפריע ליחסים הטובים הנרקמים ביניהם. הרועה משתכנע וזז הצדה. הכבשה נותרת לבדה.…

להמשך קריאה

מצוות פורים החשובה על פי הרמב"ם

"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובמשלוח לריעיו -שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האומללים האלו מידמה בשכינה שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים'" ~ היד החזקה לרמב"ם

להמשך קריאה

בפסח יש עניין רב להרבות בצדקה

בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור - יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח -  שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים -  שיש בו מצות מתנות לאביונים . כיפור ,פסח ,פורים סופי תיבות שלהם רחם רמז לכך שיש לרחם ובייחוד במועדים אלה על העניים. גם רחם בגימטריא 248 כמניין אברהם 248 שהוא עמוד החסד יש לציין כי כסף ר"ת של כיפור ,סוכות ,פסח. כסף -  זה מידת הרחמים ויש לחלק כספים כמה שיותר לפני מועדים אלה כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל .

להמשך קריאה

פרשת צו ופורים – "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"

ב"ה ממתק לחג הפורים ושבת פרשת צו תשע"ו משה היה גר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל שנה היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרבי ישראל מקוז'ניץ, פורים אחד שמע משה את קריאת המגילה מפיו של הרבי וחש עונג רוחני עצום. כשניגש לרבי לברכו בשלום, שאלו הרבי: "הרי אתה מתגורר קרוב אלי, ומדוע לא הבאת לי משלוח מנות?" ר' משה שתק. תמיד היה עני מאד, אך בזמן האחרון מצבו החמיר ובביתו אין לחם לתת לילדים, ומנין ישיג כסף למשלוח מנות? אמר לו הרבי: "בא עמי לביתי ונגיד לחיים ביחד, הן פורים היום". בביתו של הרבי הציעו לפניו מאכלים ומיני מגדנות וכן יין בשפע. הטיב שמעון את לבו ביין וקינח במיני מאפה, וכשסיים איחל לנוכחים "פורים שמח" ויצא את…

להמשך קריאה

טענתו הצודקת של המן – "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד"

טענתו הצודקת של המן טענתו של המן כנגד ישראל היתה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" – עם היותם מפוזרים בין העמים, מתנהגים בני ישראל כשונים מכל העמים, ומובדלים הם מן ההמון, עד שבכל מקום שנמצאים הם, אפשר להכיר בהם שהם "עם אחד" – יהודים השונים מכולם. והנה, עם היות שטענה זו היתה יסוד הגזירה, לא מצינו שאסתר תבאר לאחשוורוש שטענה זו אינה נכונה.. ומזה ראיה ש"טענה" זו אמיתית היא, וכך אכן צריכה להיות הנהגת בני ישראל. אפשר היה לחשוב שההנהגה כזו מהוה סיבה לגזירה על עם ישראל, אך לפועל זהו בדיוק להיפך – ישועת ישראל לא באה על ידי ששינו הנהגה זו, אלא אדרבה, דווקא חיזוק והדגשת הייחודיות של עם ישראל ו"דתיהם השונות" – הם שהביאו את הישועה והצלה דפורים. ומזה הוראה…

להמשך קריאה

פרפראות וגימטריות פורים

מי אני ומי אתה ? במדרש מובא שאמר לה המן הרשע לזרש אשתו :אני מרדכי ואת אסתר .ענתה לו אשתו :אתה לא מרדכי ואני לא אסתר ,ואנחנו ממקום אחר .ודברי המדרש האלו נפלאים וסתומים להבינם . ושמעתי ביאור נפלא בשם הגה"ק בעל בני יששכר זי"ע   מרדכי במספר קטן עולה 13  וכן אסתר במספר קטן 13  כמנין שם י'ה'ו'ה  26. המן במספר קטן הינו 14 וביחד שניהם, ואילו זרש במספר קטן 12 עולה למנין ושניהם ביחד 26, וזהו שאמר לה המן הרשע לזרש אשתו - אני מרדכי  ואת אסתר . ענתה לו זרש ,אמנם שנינו יחד במספר קטן שווים עשרים ושש ,אך לא מצד הקדושה אלא מצד הטומאה .היינו שאתה באת מצד הטומאה, שהרי סמאל  גם כן 14 כמו המן, ואף אני באתי מצד…

להמשך קריאה

פורים מצא את ההבדלים בין צדקה לעניים ומתנות לאביונים

לתת וגם לקבל "מתנות"  בלשון הכתוב "מתנות לאביונים" יש לדקדק, שהוא בשינוי מן הלשון הרגיל בשאר מקומות –"צדקה לעניים", ובשתיים: א) "מתנות" ולא "צדקה", ב) "לאביונים" ולא "לעניים". ודרוש ביאור מהו הטעם לשינוי זה? ויש לבאר, שיש בזה לימוד והוראה חשובה במעלת המצוה: החילוק בין "צדקה" ל"מתנות" הוא – נתינת "צדקה" היא ענין שהאדם מצד עצמו אינו צריך לזה, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה-שאין-כן "מתנה" הוא ענין שנוגע גם לנותן המתנה, כמאמר רז"ל (ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ועוד) "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא (אילו לא גרם לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה)". והחילוק בין "עני" ל"אביון" הוא – ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע…

להמשך קריאה

חג הפורים – חסידות מבוארת – תורת מנחם–התוועדויות

מתן "אורה" של תורה אודות מאמר חז"ל (מגילה טז, ב) "ליהודים היתה אורה – זו תורה", מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – שמה שנקטו כאן בלשון "אורה" בתוספת ה"א, שהוא לשון נקבה, זהו מפני ש"אורה הוא מלשון מאירה שממנו נמצא מציאות האור, והוא לשון מפעיל כמו מאכיל משכיל כו'" (מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' סב ואילך). והיינו, שכאן מדובר אודות מקור ושורש התורה, ועל זה מתאים הלשון "אורה" שהוא לשון מפעיל. ולכאורה צריך להבין, הרי במתן תורה, בשנת ב'תמ"ח, ניתנה כבר התורה, ונמשכה אלינו ממקורה. ומדוע אומרים שבימי הפורים "ליהודים היתה אורה" – שהתורה נמשכה עוד הפעם ממקורה ושרשה? ויש לבאר בזה: את ברכת התורה טבעו חז"ל בנוסח: "נותן התורה" – לשון הוה. והיינו, שפעולת נתינת התורה והמשכתה ממקורה ושרשה, הרי היא נעשית…

להמשך קריאה

4 מצוות פורים

4 מצוות פורים הם:   1. מתנות לאביונים   2. משלוח מנות   3. מקרא מגילה   4. משתה וסעודה https://www.youtube.com/watch?v=tapJbZEoT34&feature=youtu.be   בפורים ישנם ארבע מצוות וכולן מתחילות באות "מ" : 1. מקרא מגילה מצווה לשמוע את מגילת אסתר מאדם הקורא מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף. את הקריאה שומעים פעמיים, בליל הפורים ולמחרת ביום הפורים. השנה (2016 למנינם) קוראים את המגילה בערב של יום רביעי + ביום חמישי. 2. משלוח מנות את משלוחי המנות שולחים ביום הפורים. יש לשלוח לפחות שתי מיני מאכל לאדם אחד לפחות, איש לרעהו ואישה לרעותה. (2 חיילים שהחליפו ביניהם את הצלחות עם ארוחת הבוקר או הצהריים שלהם בחדר האוכל בבסיס, קיימו בכך שניהם את מצוות משלוח מנות). 3. מתנות לאביונים יש לתת מתנה כספית או אוכל…

להמשך קריאה

להרבות דווקא במתנות לאביונים – הרמב"ם לפורים

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לריעיו--שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו מידמה בשכינה, שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים'.[1]" ~ היד החזקה לרמב"ם

להמשך קריאה

הלכות ומנהגי פורים

הלכות ומנהגי פורים עפ"י חב"ד מנהגנו ללבוש בגדי יום-טוב מבערב. גם בפורים, יורד האבל (רח"ל) לפני התיבה. אבל תוך שבעה, הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית  ולשמוע קריאת המגילה. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה לפני הציבור וגם יברך. ואין לו לראות מיני שמחה. פורים נחשב כשבת לעניין אבילות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא. אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו. לעניין משלוח-מנות, ראה להלן. בערבית – 'ועל הניסים, ואין להפסיק להכריז 'ועל הניסים' קודם תפילת שמונה-עשרה, אלא יש לציין זאת בטפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים, כשיגיע לשם, יתחיל זאת בקול (שכח ועל הניסים – אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" אינו חוזר. אך קודם "יהיו לרצון" האחרון יאמר:…

להמשך קריאה

מסירת נפש על התורה במצב של הרחבה

על הפסוק במגילה "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע שבכתוב זה מדובר על מסירת נפשם של ישראל בזמן גזירת המן, שעי"ז גמרו את קבלת התורה שהחלו בזמן מתן תורה. ולכאורה צריך ביאור, הרי לפי פשוטו, בכתוב זה מדובר אודות הזמן שלאחרי הנס דפורים, שבזמן ההוא כבר "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", וא"כ, איך רואים מכאן גודל מסירות נפשם של ישראל? אלא, שיש לומר, שאדרבה, בזה מרומז שגם לאחרי הנס דפורים, הייתה "קבלה" של התורה, שבמידה מסויימת גדלה מעלתה גם על המסירות נפש שבזמן הגזירה. דהנה, אנו רואים שישנם כאלו שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תורה ומצוות, הי' להם מסירת נפש במשך כו"כ שנים, אך כשבאו אחר כך למדינות הרווחה ולמקומות ששם אפשר לעסוק בתורה…

להמשך קריאה

פורים בלשון פרסי – מדוע?

חג הפורים נקרא "פורים – על שם הפור". ולכאורה תמוה: הרי "פור" אינה תיבה בלשון הקודש, אלא בלשון פרסי (ראב"ע אסתר ג, ז). וכדמוכח מזה שכתוב במגילה "פור הוא הגורל", שהמגילה צריכה לפרש תיבת "פור" ש"הוא" מה שנקרא "גורל" בלשון הקודש. וא"כ צריך ביאור, מדוע נקראה היו"ט בלשון פרסי ולא נקרא "גורלות" בלשון הקודש, וכמו שמצינו בשאר המועדים שנקראים בשמות של לשון הקודש? ויש לומר שבזה יש לימוד נפלא: כאשר פוגשים יהודי שאינו יודע כלל אודות האל"ף בי"ת של יהדות (כעשרת הדברות וכיו"ב), היו יכולים לחשוב שתחילה יש להסביר לו על הדברים העיקריים של יהדות, כמצוות דאורייתא ולאט לאט יגיע גם למצוות דרבנן, ועד שיגיע למצוות של ימי הפורים. אך אין להתחיל מיד במצוות פורים. אך השם "פורים" מדגיש להיפך: כמו שבימים…

להמשך קריאה

מסכות יפות ומקוריות לפורים

רמז נפלא לפורים את האימרה "חייב אדם להתבסם בפורים עד שלא ידע להבחין בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'", יש לפרש כך: 'ארור המן' בגימטריה עולה 502, וזו גם הגימטריה של 'ברוך מרדכי'. צריך אדם להשתכר בפורים עד שלא יוכל לעשות את החשבון הזה. פורים שמח! ילד מפגר + סגולה לפרנסה+הילרי קלינטון את התחפושת הזאת ניתן לרכוש באמזון http://amzn.to/25csp7s  http://amzn.to/1puI5Cl גם את זאת ניתן לקנות באמזון  את התחפושת הזאת גם ניתן לקנות באמזון http://amzn.to/1T2rQIz   כמובן ניתן למצוא עוד הרבה תחפושות יפות באמזון    

להמשך קריאה
אין המגילה נקראת אלא על שם אסתר
By The Education Center of the National Library of Israel (The National Library of Israel Collections) [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

אין המגילה נקראת אלא על שם אסתר

המגילה נקראת על שמה של אסתר ולא על שם מרדכי. ולכאורה דרוש ביאור: הרי הנס הי' על ידי מרדכי ואסתר יחד, ויתירה מזו, מרדכי הוא זה שגידל את אסתר והורה לה כיצד להתנהג בכל עניני', כמ"ש "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", שכל מעשי' של אסתר היו משום שמרדכי ציוה עלי' לעשות כן, וגם ביטול גזירת המן – הי' ע"פ ציווי והוראת מרדכי. וא"כ, לכאורה הי' ראוי שהמגילה תיקרא על שם מרדכי, ועכ"פ על שם מרדכי ואסתר ביחד, ומדוע נקראה המגילה על שם אסתר בלבד? ויש לומר הביאור בזה: החילוק שבין מרדכי ואסתר בסיפור המגילה הוא, שאף שכל מעשי' של אסתר היו על פי הוראת מרדכי, מ"מ מי שעשתה את המעשה בפועל – הייתה אסתר. ומכיון ש"המעשה הוא העיקר", לכן נקראת המגילה על…

להמשך קריאה

צום קל  ומועיל מתכוננים לנס פורים

 ידוע כי חז"ל תקנו ביום שלפני פורים לצום זכר לתענית אסתר. מתקנה זו אנו למדים מסר אותו רצו להעביר בני אותו הדור ומחברי המגילה. בזמן גזירת המן היה למרדכי ולאסתר מעמד מדיני רב השפעה: מרדכי היה שר נכבד – "יושב בשער המלך" (אסתר ב, יט) ואסתר הייתה המלכה. צפוי היה, שבראש ובראשונה ינסו להפעיל את השפעתם בחצר המלכות לביטול הגזירה. בפועל אנו רואים כי המעשה הראשון שעשו היה לקרוא לצום ולתשובה. "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" (אסתר ד, טז). רק אחרי הצום והתשובה התפנו מרדכי ואסתר לפעילות מדינית. חז"ל ביקשו ללמדנו כי הגזירה והצרות הם איתות מה' לתשובה ולתיקון דרכנו. התמודדות עם הגזירה והצרות בדרכי הטבע ובכוחנו המוגבל בלבד איננה הדרך, היא השלב השני,…

להמשך קריאה

וידאו 2 דקות על פורים ומתנות לאביונים

https://www.youtube.com/watch?v=x4ySmqE2FYM&feature=youtu.be מתנות לאביונים ומשלוח מנות. לקרוא עוד על פורים https://heb.centernyc.com/category/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ קודם כל מתנות לאביונים "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". (רמב"ם, הלכות מגילה)

להמשך קריאה

עניינו של פורים

הרבי מסביר כי עניינו העיקרי של חג הפורים מוזכר במגילה עצמה. לקראת סוף המגילה שואלת מגילת אסתר על מה ולמה זכו היהודים לנס ההצלה? ובהמשך עונה המגילה: "קיימו וקיבלו היהודים עליהם" (אסתר ט, כ). חז"ל מפרשים כי "קיימו וקבלו את אשר החלו לעשות" (שבת פח, א).  כלומר שבימי הפורים הייתה שלימות קבלת התורה, מצד זה שאותו הדור עמד במסירות נפש על קיום תורה ומצוות במשך כל השנה בה הייתה הגזירה להרוג ולאבד את כל היהודים ח"ו. למרות שבנ"י היו אז בתכלית השפלות, בחשכת הגלות, ולא האיר אצלם גילוי אור אלוקי, ואף על פי כן עמדו בכל התוקף בקיום התורה ומצוות בכח עצמם – הרי זה גמר ושלימות הקבלה האמיתית של תורה ומצוות.  לסיכום: קבלת התורה בסיני הייתה בעיקר מצד הכוחות הגלויים, הבנה…

להמשך קריאה

"אנכי" שנמצא בתוך ה"הסתר אסתיר"

ידועה דרשת רז"ל (חולין קיט, ב): "אסתר מן התורה מנין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". והיינו, ש"אסתר" מורה על מעמד ומצב שאין הקב"ה מגולה ונראה לכל, אלא הוא מכוסה ונעלם. שמה של המגילה – "מגילת אסתר" – מרמז אפוא על כך שבמגילה זו יש העלם והסתר גדול. ולו זו בלבד, אלא "הסתר אסתיר" – לשון כפול המורה על הסתרה כפולה. וכפירוש הבעש"ט (ראה תולדות יעקב יוסף ר"פ בראשית) שהסתרה כפולה מורה על מצב שהא גופא שנמצאים במעמד ומצב של הסתר, הוא בהסתרה. היינו שלא חשים כלל ששרויים בהעלם והסתר. וכידוע ששמו של הקב"ה אינו מוזכר במגילה כלל. והלא דבר הוא: הרי מנהג ישראל הוא שאפילו מכתב חולין פותחים ב"ברוך השם" וכיו"ב, ו"שם שמים שגור בפי כל" – ובמגילת אסתר, אחד…

להמשך קריאה

שבת "זכור"- והמלחמה בעמלק!!

בשבת שלפני פורים קראנו "במפטיר" מתוך פרשת "זכור": "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים...(ומסיימים) תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח" (ס"פ תצא כה, יז- יט). המלחמה בעמלק היא עניין כל כך חשוב ויסודי בעם ישראל, עד שכל יהודי מחויב ללכת לבית הכנסת בשבת זכור ולשמוע את הקריאה בתורה על עניין המלחמה בעמלק.  בחסידות מוסבר על עמלק ברוחניות- אשר עניינו "קרך" מלשון קירור. המלחמה בעמלק היא מלחמה פנימית, ב"עמלק הפנימי" שבנו, שמקרר ומצנן את ההתלהבות מעניינים של קדושה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי יש להתייצב נגד "עמלק" זה במלוא התוקף, לדחותו ולסלקו.. בכל האמצעים האפשריים – וללכת במלוא ההתלהבות לקבל את התורה ואת פני משיח…

להמשך קריאה

מרדכי בן יאיר

הצלחתו של מרדכי בבית המלך באה מכך שהיה בן יאיר. אביו האיר לו את ימי ילדותו, שלח אותו לתלמוד-תורה, הניח לו תפילין, למד איתו תורה, והוא ראה בביתו את כל חגי ישראל ואיך יום חול רגיל הוא יום יהודי. אור זה הוא שגרם להצלחתו בבית המלך. הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

מורדכי היהודי

"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" כשמרדכי היה בשושן הבירה ידעו מיד שאיש יהודי הוא, עוד קודם שידעו ששמו מרדכי. כבר מרחוק ראו שהולך כאן איש יהודי. הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

תמיד ניסים

"וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים" הניסים שעושה הקב"ה לעם ישראל לא יעברו לעולם מתוך היהודים, ובכל דור ודור הם מתחדשים. הבעל שם טוב

להמשך קריאה

עם אחד לה' אחד

 במגילת אסתר כתוב: "ויאמר המן למלך אחשוורוש ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." כלומר, המאפיין ומייחד את העם היהודי הוא היותו אחד- גם בהיותו מפוזר ומפורד בין העמים. כפי שאומר הזוהר הקדוש: התורה ישראל והקב"ה- נקשרים יחד לאחדות אחת בלתי ניתנת להפרדה.  הכנות נעימות לפורים...

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת תצווה תשע"ה

טור לפרשת תצוה קרה לכם פעם שהייתם בלחץ אדיר וגיליתם כוחות שלא הכרתם? חשתם סכנה ורצתם במהירות גבוהה ממה שידעתם שיש ביכולתכם? לפני שנתיים בארה"ב, ג'ף סמית עבד בשדה עם הטרקטור הכבד שלו, כשלפתע התהפך הטרקטור ומחץ את גופו תחתיו. הוא זעק לעזרה, ולמזלו בנותיו האנה בת ה-16 והיילי בת ה-14, ששהו באזור, הצליחו במאמץ רב להרים את המכונה הכבדה לגובה מספק ולחלץ אותו החוצה. "זה מדהים. אתה שומע על מקרים כאלו כל הזמן, על אנשים שהצליחו להרים מכוניות ומשאיות בשעת חירום. רק כשאתה רואה את זה בעצמך אתה מאמין", אמר האב הגאה. "אני מודה לבנות שלי שהצליחו לעשות את זה ולהציל את חיי". *** פרשתנו מתחילה במילים "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר…

להמשך קריאה

חודש אדר ופורים

עניינו של חודש אדר הוא חג הפורים. ובזכות הנס של חג הפורים כל ימי חודש אדר נהפכים לימי ששון ושמחה. פורים הוא חג גאולה כשם שפסח הוא חג גאולה, אך ישנו הבדל ביניהם. בעוד בפסח נאמר "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה, וגאלם". בניסים גלויים ובשבירת חוקי הטבע.  בפורים הנס היה, כביכול, על פי חוקי הטבע. עם ישראל עמד במדרגה כזו שגם בדברים שקורים "על פי טבע" ושניתן להסביר אותם בשכל, ראו כולם, אנשים נשים וטף, את יד ה' שבדבר. ובזכות האמונה והביטחון בה' זכו היהודים לגאולה. גם בדורנו על ידי פקיחת העיניים והאמונה כי במאורעות הטבעיים והניתנים להסבר שכלי מסתתר הקב"ה, נזכה לגאולה אמיתית ושלימה בהתגלות משיח צדקנו בפועל ממש! חודש טוב ושמח! 

להמשך קריאה
טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת
טור לפרשת תולדות - רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים. בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם "איך מעשרים את המלח ואת התבן?"; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של 'בעל תשובה', כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת "טובל ושרץ בידו". מדוע הצביעות חמורה כל…

להמשך קריאה

צד השווה דשרה ואסתר

בתחילת פרשתנו כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"". ואיתא במדרש "מה ראתה אסתר שתמלוך על 'שבע ועשרים ומאה מדינה'? אלא: תבוא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה קכ"ז – ותמלוך על קכ"ז מדינות" (ב"ר פנ"ח, ג). ויש לבאר בתוכן רמז זה: היתרון המיוחד ("אויפטו") בקכ"ז שנות חיי' של שרה הוא, כדברי רש"י, ש"כולן שוין לטובה" – דאף שמצד הטבע ישנם תמורות ושינויים בחיי האדם, עליות וירידות, הרי אצל שרה כל שנות חיי' היו "שוין לטובה", ללא הבדל בין זמן לזמן. והשתוות זו, למעלה מהטבע, היא שהיתה גם בקכ"ז מדינות שעליהן מלכה אסתר: בני ישראל לא היו אז במקום אחד, אלא באופן ד"מפוזר ומפורד בין העמים" - מפוזרים ב"שבע ועשרים ומאה מדינה". ולכן גזירת המן…

להמשך קריאה