הרבי לחייל שהתייאש: אם קיבלת שליחות, קיבלת גם את הכוחות

אגרות הקודש המבואר
אגרות קודש • חיילים • כסלו • שליחות
אם קיבלת שליחות — קיבלת גם את הכוחות

חייל כותב לרבי: אני משתדל להשפיע, אבל כבר מתחיל להתייאש. התשובה שקיבל הופכת את הסיפור: לא צריך לראות הצלחה מיידית כדי להמשיך להאיר. ומה באמת אומר המכתב על חייל חרדי בצה״ל ועל שאלת הגיוס?

✍️ הרב צבי וילור צידון📖 אגרות קודש י״ד, קל״ד⏱️ כ־15 דקות קריאה
תמונת הרבי מליובאוויטש, מתוך ספריית המדיה של CenterNYC
דיוקן הרבי מליובאוויטש, מתוך ספריית המדיה של CenterNYC.

ב־30 שניות: מה הרבי אומר לחייל חרדי שכמעט התייאש?

הרבי מליובאוויטש מחזק חייל שכבר נמצא בצבא ופועל להפצת תורה וחסידות בסביבתו. הוא מזכיר לו: אם מוטל עליו תפקיד רוחני, יש לו גם כוחות לבצע אותו. גם השפעה על יהודי אחד היא משמעותית, והדרך עוברת דרך אהבת ישראל, דוגמה אישית וחיזוק עצמי.

ומה לגבי גיוס חרדים? המכתב אינו פסק דין בשאלה האם תלמידי ישיבות צריכים להתגייס. הוא מדריך אדם שמשרת בפועל כיצד לשמור על אורח חייו ולהוסיף אור לאחרים, מבלי לפגוע באחריותו המקצועית.

מקור ראשון

המכתב של הרבי: ״שליח להאיר בסביבתו״

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על הפצת יהדות וחסידות בסביבה הצבאית.

במענה על מכתבו ממוצאי שבת קודש נעם לי לקרוא בו שממשיך בהשתדלותו להפיץ "נר מצוה תורה אור" ו"מאור שבתורה" זהו ענייני חסידות בסביבתו [בצבא], שתוספת קדושה נצרכת בה, וכמה שכתוב "והיה מחנך קדוש" וכו',

וכיון שתובעים את זה – בודאי שניתנו הכחות וכל הענינים הדרושים למלא התפקיד, ולכן תמה אני על מה שכותב שנפל קצת בייאוש, ומובן שזה גם כן מצער,

וצריך הוא לראות את המצב כמו שהוא, זאת אומרת, שהוא שלוחו של הקדוש ברוך הוא לעורר את סביבתו, להכירה את האור כי טוב, וכמו שכתוב "טעמו וראו כי טוב ה'", אשר על ידי זה נשמרים יהיו וגם מאושרים – הן בגשמיות והן ברוחניות, ואם המקיים נפש אחת הרי זה כאילו קיים עולם מלא, על אחת כמה וכמה שבידו לקרב כמה נפשות מבני ישראל לאבינו שבשמים וגם אפילו בפעולות בחיים היום יומיים.

ובפרט ביחוד שנכנסנו כבר לחודש כסלו הוא חודש הגאולה והנסים, גאולת מייסד תורת חסידות חב"ד, הוא רבנו הזקן, האומר אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלי ל"ואהבת את ה' אלוקיך", והוא גם הוא האומר אשר החסידות אינה ענין של כיתה בעם ישראל או חלק מעם ישראל, אלא לכולם שייכת היא וכולם זקוקים וצריכים להוראותיה, ובפרט הנוער הצעיר המתחיל דרכו בחיים ועומד בפני נסיונות מיוחדים, ואשר בריאותו הן בריאות הגוף והן בריאות הנשמה, נוגע לרבים.

ויהי רצון אשר הוא וכל אלה הנמצאים בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה יכירו וידעו אשר יוצאי צבא הם בצבאות ה' נותן התורה ומצוה המצות ויקבלו עליהם עול מלכות שמים ועול תורה ומצות והתורה והמצוה יגינו עליהם בכל מקום שהם ויביאם לנצחון ברוחניות ולנצחון כפשוטו.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.

מקור: אגרות קודש, חלק י״ד, עמ׳ קל״ד.

הנוסח מובא כפי שסופק למאמר, לרבות הביאור בסוגריים מרובעים. הביאורים, הדוגמאות וההשלכות המעשיות בהמשך הם עבודת עריכה ולא חלק מלשון האיגרת. הנוסח המודפס הוא המקור המכריע לדיוק הציטוט.

01 • מבט מעשי

החייל שכבר עשה הרבה — ובכל זאת כמעט התייאש

הוא המשיך להשתדל. דווקא אז הגיע הייאוש.

יש רגע מוכר לכל מי שמנסה לעשות טוב: אתה משקיע, יוזם, מעודד, מדבר עם אנשים, ופתאום נדמה שהכול נתקע. מישהו סירב להצעה שלך, החברותא שקבעת לא הגיעה, או שהחברים סביבך ממשיכים בשלהם. ואז מגיעה המחשבה השקטה: אולי אין טעם לנסות יותר?

במכתב שלפנינו הרבי מליובאוויטש אינו מדבר עם אדם שנמנע מעשייה. להפך: הוא שמח לשמוע שהחייל ממשיך בהשתדלות להפיץ אור תורה וחסידות בסביבתו הצבאית. אלא שלצד העשייה התגנב גם ייאוש. הרבי מתייחס אל התחושה הזאת ברצינות — ומזכיר לחייל את משמעות התפקיד שלו.

המסר אינו הבטחה שכל חבר לצוות ישתכנע, אלא שינוי של נקודת המבט: מי שפועל מתוך שליחות אינו נמדד רק בתגובות המיידיות של אחרים. לפעמים עצם הנוכחות, הכנות וההתמדה הן אור שאנשים מרגישים עוד לפני שהם יודעים להסביר אותו.

02 • מבט מעשי

״כיון שתובעים את זה — בוודאי שניתנו הכחות״

זה המשפט שמחזיק את כל המכתב. הרבי אומר שאם מוטל על יהודי למלא תפקיד, יש גם נתינת כוח כדי שיוכל למלא אותו. הוא אינו מתעלם מן הקושי. הוא מבקש מן החייל להפסיק לראות את עצמו כמי שנאבק לבדו מול משימה גדולה מדי.

בחיי היום־יום אנחנו רגילים למדוד יכולת לפי מה שנמצא כרגע ביד: זמן פנוי, רמת ידע, ביטחון עצמי, קשרים או משאבים. האיגרת מלמדת שההסתכלות הרוחנית רחבה יותר. כשמתבררת אחריות אמיתית, האדם מוזמן לגייס גם כוחות שעדיין לא באו לידי ביטוי.

זו איננה הוראה להתעלם ממגבלות, להתיש את עצמך או לסכן אחרים. דווקא משום שמדובר בשליחות, צריך לפעול מתוך אחריות, להתייעץ בעת הצורך ולהתאים את הדרך לתנאים. אבל גם אין סיבה להכריע מראש ״אני לא מסוגל״ בלי לנסות בהדרגה ובתבונה.

״וכיון שתובעים את זה — בודאי שניתנו הכחות וכל הענינים הדרושים למלא התפקיד״מלשון האיגרת, אגרות קודש חלק י״ד עמ׳ קל״ד
03 • מבט מעשי

״והיה מחניך קדוש״ — מה פירוש קדושה בתוך בסיס צבאי?

הרבי קושר את הסביבה הצבאית לפסוק ״והיה מחניך קדוש״. בחיי הצבא פוגשים אנשים מרקעים שונים, ימים עמוסים, עייפות, פקודות ומצבים שאינם תמיד מתאימים לשגרת בית המדרש. דווקא משום כך יש משמעות לשמירה על זהות רוחנית ולאווירה מכבדת בסביבה.

במישור המעשי, חייל שומר מצוות יכול לחפש דרכים לשמור על תפילה, לימוד ותפילין בהתאם למסגרת ולמשימות, להיעזר ברבנות הצבאית ובמפקדים כשמתעורר צורך אמיתי, ולשמור על יחסים טובים עם חבריו. דוגמה אישית של אחריות, יושר וכבוד יכולה להיות חלק מן האור שהוא מביא.

אין הכוונה להפוך כל שיחה בצוות לדרשה או ללחוץ על חברים לקיים מצווה. לפעמים הנוכחות השקטה של אדם שמדבר יפה, עומד במילה שלו ועוזר לאחרים משפיעה יותר מכל נאום. כשמישהו מגלה עניין, אפשר להציע לו ללמוד, להניח תפילין או לשמוע רעיון מחסידות — ברגישות וברצון חופשי.

04 • מבט מעשי

להאיר, לא להטיף: למה אהבת ישראל באה לפני ההסברים?

הרבי מצטט את דברי אדמו״ר הזקן שאהבת הזולת היא כלי לאהבת ה׳. יש כאן סדר חשוב: הקשר עם האדם אינו תוספת נחמדה לפעילות; הוא חלק מהמהות שלה. כשמישהו מרגיש שאתה רואה אותו באמת, קל יותר שתיווצר שיחה משמעותית.

נניח שחייל יושב אחרי יום קשה. אפשר להתחיל להסביר לו רעיון עמוק על השגחה פרטית, ואפשר קודם לשאול איך עבר עליו היום ולהקשיב לתשובה. ייתכן שדווקא ההקשבה תהיה הפעולה הרוחנית החשובה באותו רגע. אחר כך, אם ירצה, תבוא גם השיחה על תורה וחסידות.

אהבת ישראל אינה דורשת למחוק הבדלים או לוותר על עקרונות. היא דורשת שהאדם שמולך לא יהפוך לפרויקט. בתנאים של שירות משותף, שבהם אנשים תלויים זה בזה, כבוד הדדי חשוב גם מבחינה אנושית וגם מבחינה מקצועית.

05 • מבט מעשי

נפש אחת היא עולם מלא — גם אם רק אדם אחד הושפע

באיגרת הרבי מזכיר את מאמר חז״ל על מי שמקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא. זהו מענה ישיר לתחושת ״מה כבר השתנה?״ של החייל. גם כאשר השפעה נראית קטנה, אין פירוש הדבר שהיא חסרת ערך.

אנחנו אוהבים תוצאות שניתן לספור: כמה משתתפים בשיעור, כמה אנשים הגיעו למפגש, כמה שיחות הסתיימו ב״כן״. אבל לא כל שינוי אפשר למדוד בזמן אמת. לפעמים רעיון קצר נשמר אצל אדם שנים. לפעמים הזמנה שהיום נדחתה תפתח דלת מאוחר יותר. ולפעמים הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שהאדם הרגיש שמכבדים אותו.

המכתב אינו מבטיח לנו לדעת מה קורה בלבו של כל אדם. הוא מלמד לא לזלזל בנפש אחת, וגם לא בפעולה קטנה. זו סיבה טובה להמשיך בעשייה — אך גם לשמור על צניעות לגבי התוצאות שאיננו יודעים.

לא תמיד רואים מיד כמה אור הוספנו. אבל נשמה אחת היא עולם מלא.ניסוח מערכתי בהשראת המכתב; לא ציטוט מילולי מהרבי
06 • מבט מעשי

למה דווקא חודש כסלו הופך את המכתב למיוחד?

הרבי מציין שהגיע חודש כסלו, חודש המזוהה בחסידות חב״ד עם גאולת אדמו״ר הזקן בי״ט כסלו ועם הפצת תורת החסידות. מבחינתו, זהו זמן מתאים במיוחד להרחיב את האור החסידי אל מקומות שבהם הוא עדיין אינו מוכר.

על פי המכתב, החסידות איננה מועדון סגור של קבוצה אחת. ההדרכות שלה — אהבת ה׳, אהבת התורה, אהבת ישראל, התבוננות ומשמעות בעבודת ה׳ — נוגעות לכל יהודי. העובדה שמישהו רחוק מבחינה חברתית או חינוכית מעולם החסידות אינה אומרת שהרעיונות האלה אינם יכולים לדבר אליו.

בייחוד מדגיש הרבי את הצעירים המתחילים את דרכם בחיים. הם עומדים בפני החלטות, לחצים וניסיונות. דווקא בזמן הזה, מפגש מכבד עם רעיון חסידי, חברות אמת או לימוד משמעותי יכול לתת נקודת מבט נוספת ולחזק את תחושת השייכות.

07 • מבט מעשי

חייל חרדי מקצועי, אחראי ומכבד — זו גם דוגמה אישית

כאשר חייל דתי או חרדי נמצא במסגרת צבאית, השאיפה לשמור על דרכו הרוחנית אינה באה במקום אחריותו בתפקיד. מבחינה מעשית, אמינות, עמידה במשימות, עבודת צוות וכבוד להוראות בטיחות הם תנאי חשוב לאמון בין חברי הצוות.

במכתב אחר ששלח הרבי לצעיר לקראת גיוסו לצה״ל הוא בירך אותו שייכנס לשלום ויחזור לשלום, וששירותו יהיה בהצלחה ובשלום. אפשר לקרוא את המכתב באתר חב״ד. זו דוגמה ליחס האישי למתגייס, אך אין ללמוד ממנה הכרעה כללית בשאלת גיוס תלמידי ישיבות.

במקום להעמיד ״אני חייל טוב״ מול ״אני יהודי שמקיים מצוות״, אפשר לשאוף לשלב בין שני ממדי האחריות. היישום מחייב לעיתים פתרונות מעשיים, גמישות ותיאום, ובמחלוקות הלכתיות או שירותיות יש לפנות לגורמים מוסמכים.

08 • מבט מעשי

גיוס חרדים לצה״ל: מה המכתב הזה אומר — ומה הוא לא אומר?

כאשר גיוס חרדים לצה״ל נמצא במרכז השיח הציבורי, קל לקחת מכתב מרגש לחייל ולהפוך אותו לכותרת על השאלה מי צריך להתגייס. אבל זאת תהיה קריאה לא מדויקת. האיגרת שלפנינו נשלחה לאדם שכבר נמצא בצבא, ופונה לתפקיד הרוחני שלו בתוך הסביבה שבה הוא משרת.

הדיון על גיוס תלמידי ישיבות הוא סוגיה נפרדת, בעלת היבטים הלכתיים, ציבוריים, ביטחוניים ומשפטיים. במכתבים אחרים התייחס הרבי במפורש לשמירת מסגרת הלימוד של בני ישיבות; מצד אחר, ישנם מכתבים שבהם הוא מברך חיילים ומדגיש את האחריות המוטלת על מי שכבר משרת. שתי העובדות יכולות להתקיים יחד בלי לטעון שמכתב אחד מכריע את כל הדיון.

לכן, כאשר מחפשים ״הרבי וגיוס חרדים״ או ״חייל חב״דניק בצה״ל״, המאמר הזה נותן תשובה מדויקת לשאלה אחת: כיצד להתנהג ולהשפיע בתוך השירות. הוא אינו מחליף בירור הלכתי אישי, מידע על הדין בישראל או דיון ציבורי רחב על מדיניות הגיוס.

מה האיגרת כן מלמדת? כיצד חייל משרת יכול לפעול מתוך אמונה, אהבה ואחריות.
מה האיגרת אינה מכריעה? מי חייב להתגייס, מהו הסדר הגיוס החוקי או מה יוחלט במדיניות ציבורית.
09 • מבט מעשי

איך נראה בפועל יום שבו חייל מוסיף אור?

בוקר אחד יכול להתחיל בתפילה קצרה בריכוז, אם תנאי השירות מאפשרים זאת. בהפסקה אפשר ללמוד כמה שורות תניא, הלכה או פרשת שבוע. בערב אפשר לשוחח עם חבר שמחפש משמעות או פשוט להתעניין בשלומו. אלו אינן פעולות שמחייבות תקציב גדול או כושר נאום יוצא דופן.

חשוב לזכור שיש גם ימים שבהם המשימה הצבאית תובענית מאוד, ואין מקום לתוכנית רוחנית מפוארת. האחריות הבסיסית היא לבצע את התפקיד בבטחה ובמקצועיות. גם שמירה על שפה נקייה, על האמת ועל עזרה לזולת יכולה לבטא את הערכים שבהם האדם מאמין.

ומעל הכול: הזמנה אינה כפייה. לא כל חייל מתעניין באותם נושאים. המשמעות של אהבת ישראל היא לכבד את בחירתו של אדם אחר גם כאשר הוא אינו רוצה להצטרף לפעילות מסוימת.

תמונה ארכיונית בנושא הרבי והדימוי של חייל בעבודת ה׳, מתוך CenterNYC
תמונה מספריית CenterNYC המלווה סיפור על הרבי, מטרייה והדימוי של ״חייל״ בעבודת ה׳.
10 • מבט מעשי

ייאוש בשליחות: איך חוזרים לפעול בלי להישחק?

מי שמנסה להשפיע על אחרים עלול להרגיש שהכול תלוי בו. אם לא הגיעו לשיעור, הוא רואה בכך כישלון אישי. אם חבר לא התעניין, הוא מפרש זאת כדחייה. המכתב מזכיר לאדם את כוחותיו, אבל אפשר לתרגם זאת גם להתנהלות בריאה: לא להעמיס על עצמך אחריות לתוצאות שאינן בשליטתך.

כדאי להפריד בין מה שאני יכול לעשות לבין מה שהאחר יבחר לעשות. אני יכול להציע, ללמוד, להקשיב, לעזור ולשמור על קשר. איני יכול להחליט במקומו מה ירגיש או באיזה קצב יתקדם. כשמבחינים בהבדל הזה, קל יותר להמשיך בהתמדה.

לא כל ירידה במצב הרוח היא ״חולשה באמונה״, ולא כל קושי מחייב להתאמץ יותר ללא גבול. אם אדם מרגיש שחיקה או מצוקה מתמשכת, מותר וחשוב להיעזר במפקדים, בחברים, ברב ובגורמי תמיכה מקצועיים לפי הצורך.

11 • מבט מעשי

ומה אם אני לא חייל? המכתב מדבר גם אליך

הסיפור מתחיל בבסיס צבאי, אבל המתח שבין רצון להשפיע לבין תחושת ייאוש מוכר גם להורים, למורים, למארחים בשבת, לשליחים ולאנשים שמנסים להוסיף טוב בקהילה. ההקשר אינו זהה, ולכן אין להעתיק אוטומטית הוראה צבאית לתחום אחר. ובכל זאת, עקרון העידוד מתאים למצבים רבים.

מורה שמרגיש שתלמיד מסוים לא מקשיב יכול לזכור שלפעמים השפעה נבנית לאט. הורה שמתמודד עם התנגדות מצד ילד יכול לבחור לשמור על קשר חם. אדם שמזמין אורחים לשבת יכול להמשיך לפתוח דלת גם אם לא כל הזמנה מתקבלת.

מה שמשותף לדוגמאות הוא ההבחנה בין האור שאנחנו יכולים להציע לבין התגובה של מי שעומד מולנו. השאלה המרכזית איננה אם הצלחנו לשלוט במישהו, אלא האם פעלנו בכנות, ברגישות ובאחריות.

12 • מבט מעשי

מה הרבי אינו אומר כאן? שלוש הבחנות חשובות

ראשית, המכתב אינו אומר שכל יהודי חייב לשרת בצבא. אין בו הכרעה גורפת בסוגיית גיוס תלמידי ישיבות; הוא עוסק בחייל שמשרת בפועל ומנסה להשפיע בסביבתו.

שנית, הוא אינו מעודד להתעלם מפקודות בטיחות, מצרכים מבצעיים או מן האחריות המקצועית של החייל. ההוראה להוסיף קדושה צריכה להתבצע במסגרת אפשרויות השירות ובהתייעצות מתאימה כשיש התנגשות אמיתית.

שלישית, אין כאן הבטחה שכל אדם שיציע לימוד או מצווה יראה מיד הצלחה או שכולם יענו להצעתו. הרבי מעניק משמעות וכוחות לשליחות, אך אין לנו דרך למדוד את מלוא השפעתה של פעולה אחת.

8 דרכים להאיר את הסביבה בלי להישחק

הצעדים האלה הם יישום מעשי ברוח המכתב, ואינם הוראות צבאיות או הלכתיות אישיות. בכל עניין הנוגע למשימות, לביטחון או לשמירת מצוות במסגרת השירות, יש לפעול לפי הנהלים וההנחיות המתאימים.

להתחיל ביום באחריות לתפקיד הצבאי ולחברים בצוות.
לשמור על שיעור לימוד קטן וקבוע כאשר תנאי השירות מאפשרים זאת.
לשאול חבר לשלומו לפני שמציעים לו רעיון או פעילות.
לחפש הזדמנות אחת לעזרה מעשית בלי לצפות לתמורה.
להציע דבר תורה או מצווה רק למי שמעוניין בכך.
להתייעץ עם רב או גורם מקצועי כשמתעורר קושי במצוות או בתנאי השירות.
להפריד בין ההשתדלות שלי לבין התוצאות שאינן בשליטתי.
להיזכר שגם השפעה קטנה על אדם אחד יכולה להיות בעלת משמעות.

שאלות נפוצות: הרבי, חיילים חרדים וגיוס לצה״ל

מה אמר הרבי לחייל שהתייאש?

הרבי הביע שמחה על כך שהחייל פועל להפצת תורה וחסידות, ותמה על תחושת הייאוש שלו. הוא הדגיש שכאשר תובעים מאדם שליחות רוחנית, ניתנים לו גם הכוחות הדרושים לפעול.

האם המכתב קורא לגיוס חרדים לצה״ל?

לא. זה מכתב לחייל שכבר משרת, ומדריך אותו כיצד להוסיף אור רוחני בסביבתו. שאלת גיוס תלמידי ישיבות נדונה במקורות ובנסיבות אחרות.

איך חייל חב״דניק יכול לשמור על חסידות בצבא?

בהתאם למסגרת השירות ולתפקיד: בתפילה, בלימוד אפשרי, בקיום מצוות, באהבת ישראל, בדוגמה אישית ובשיחה עם חבר שמעוניין ללמוד. כאשר צריך, נעזרים במפקדים וברבנות הצבאית.

מה פירוש ״והיה מחניך קדוש״?

זהו פסוק מדברים כג, טו המלמד על קדושת המחנה. במכתב הרבי מיישם את הרעיון לעשייה רוחנית בסביבה צבאית.

מה עושים אם אנשים לא מתעניינים בחסידות?

אפשר לשמור על קשר מכבד, להקשיב, להציע בלי ללחוץ ולהמשיך בדוגמה אישית. אהבת ישראל אינה תלויה בהסכמה להצעה.

למה הרבי מזכיר את כסלו?

הוא מקשר את העידוד לחודש הגאולה של אדמו״ר הזקן, ולתוכן של הפצת החסידות ואהבת ישראל.

מה ההבדל בין המכתב הזה לבין עמדת הרבי על בני ישיבות?

כאן מדובר בעבודתו הרוחנית של חייל קיים. במכתבים אחרים הרבי דן במעמדם של תלמידי ישיבות ובחשיבות לימוד התורה. אין ללמוד מהנוכחי הכרעה בכל שאלות הגיוס.

האם החייל צריך להיות מטיף לחבריו?

לא. המכתב מדבר על הפצת אור, תורה וחסידות. יישום ראוי כולל דוגמה אישית, הקשבה וכבוד לבחירה של הזולת, ולא כפייה.

מקורות והעמקה

האיגרת המרכזית: אגרות קודש של הרבי מליובאוויטש, חלק י״ד, עמ׳ קל״ד. נוסח המכתב מובא כפי שנמסר לעריכה, עם הסבר אחד בסוגריים מרובעים. יש לעיין במקור המודפס לצורך אימות כל מילה.

להשלמת ההקשר מובאים להלן מכתב נוסף של הרבי למתגייס וסקירה היסטורית על סוגיית גיוס תלמידי ישיבות. חשוב להבחין בין מקור ראשוני לבין מאמר פרשנות:

המכתב של הרבי למתגייס לצה״ל — נוסח מכתב הרבי לצעיר לפני גיוסו לצה״ל, באתר חב״ד (מקור ראשוני).

דיון וסקירה על עמדת הרבי וגיוס תלמידי ישיבות — סקירה היסטורית הכוללת מכתב הרבי מראש חודש אלול תשכ״א בעניין בני ישיבות (מקור משני).

באתר CenterNYC: סוכות לפי הרבי — שמחה ואהבת ישראל — מאמר קשור על אחדות והשפעה מתוך אהבה.

פסוקי יסוד: משלי ו׳, כ״ג — ״כי נר מצוה ותורה אור״; דברים כ״ג, ט״ו — ״והיה מחניך קדוש״. המאמר אינו מהווה פסיקה הלכתית או ייעוץ משפטי בנושא גיוס.

על המחבר

הרב צבי וילור צידון מנגיש את תורת החסידות, מכתבי הרבי ורעיונות מעשיים ביהדות ובחיי היום־יום. המאמר נכתב כהנגשה ופרשנות לאיגרת, תוך הבחנה בין תוכנה המדויק לבין השלכות עכשוויות ושאלות ציבוריות רחבות.

גם כשלא רואים את התוצאה — ממשיכים להאיר

אם המסר הזה יכול לעודד חייל, מחנך, הורה או חבר, שתפו אותו. גם פעולה קטנה אחת יכולה לפתוח לב.

שתפו בוואטסאפ
הרב צבי וילור צידון
על הכותבהרב צבי וילור צידון
  • רב מוסמך
  • מאמן זוגי מוסמך · CBT ו־ACT
  • בניו יורק מאז 2002

מנגיש את תורת החסידות ומכתבי הרבי לחיי היום־יום, וכותב על יהדות, זוגיות, שלום בית ועבודת המידות. בכל שבוע הוא ורעייתו מיטל מארחים בביתם בניו יורק את ארוחות "שישי אצל צבי ומיטל" לקהילה הישראלית.

תגובה אחת

  1. חייל אחד כתב לרבי מליובאוויטש שהוא מנסה להשפיע על חבריו בצבא, להפיץ תורה וחסידות, אבל מתחיל להתייאש.

    התשובה של הרבי היא שיעור לחיים, ולא רק לחיילים.

    ״וכיון שתובעים את זה — בודאי שניתנו הכחות וכל הענינים הדרושים למלא התפקיד״.

    במילים פשוטות, אם הקב״ה נתן לך שליחות, הוא גם נתן לך את הכוחות למלא אותה.

    אבל יש במכתב הזה נקודה עמוקה אפילו יותר.

    הרבי מזכיר את דברי חז״ל על המקיים נפש אחת, שכאילו קיים עולם מלא.

    תחשבו על זה לרגע.

    אנחנו רגילים למדוד הצלחה במספרים. כמה אנשים הגיעו, כמה הקשיבו, כמה השתנו בעקבותינו.

    אבל לפעמים שיחה אחת, מילה טובה, הזמנה לשבת או כמה דקות של לימוד תורה יכולים להשפיע על אדם הרבה יותר ממה שנדע אי פעם.

    והאמת היא שאנחנו לא תמיד יודעים מה נשאר בלב של מי שפגשנו.

    הרבי מדגיש גם את אהבת ה׳, אהבת התורה ואהבת ישראל. כי השפעה אמיתית לא מתחילה בניסיון לשנות מישהו, אלא ברצון כן להיטיב איתו.

    וזה בדיוק מה שהופך את המכתב הזה לרלוונטי לכולנו.

    להורה שמשקיע בילדים שלו ולא תמיד רואה תוצאות.

    למורה שמנסה להגיע לתלמיד שקשה לו.

    לאדם שפותח את ביתו לאורחים בשבת.

    ולכל מי שמשקיע זמן, כסף וכוחות כדי לעשות טוב בעולם, ולפעמים שואל את עצמו אם כל המאמץ הזה באמת שווה משהו.

    המסר שאני לוקח מהמכתב הוא שלא צריך להפסיק לעשות טוב רק מפני שעדיין לא רואים את התוצאות.

    אתה אחראי להשתדלות שלך. אתה לא תמיד יכול לדעת כמה רחוק ההשפעה שלה תגיע.

    הרבי מסיים את המכתב בברכה שהתורה והמצוות יגינו על החיילים בכל מקום ויביאו אותם לניצחון ברוחניות ובגשמיות.

    ואנחנו מצטרפים בתפילה שהקב״ה ישמור על כל חיילי צה״ל וכוחות הביטחון, שילכו לשלום וישובו לשלום, בריאים ושלמים. אמן.

    הכנתי מאמר מעמיק על המכתב, עם הסברים, מקורות ורעיונות מעשיים שכל אחד יכול לקחת לחיים.

    מוזמנים לקרוא:
    https://heb.centernyc.com/rebbe-soldier-shlichut-army-haredi/

    אגרות קודש, חלק י״ד, עמ׳ קל״ד.

    ואם אתם מכירים אדם שמשקיע הרבה באחרים ומתחיל להתייאש, שלחו לו את המכתב הזה. אולי דווקא עכשיו הוא צריך את התזכורת שיש משמעות גדולה גם לאור קטן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *