שמיני בפני עצמו
בסוף פרשתנו מובא על "שמיני עצרת".
והנה, בענין "שמיני עצרת" מצינו שני דברים הפכים. דמצד אחד אמרו חז"ל "שמיני רגל בפני עצמו" (סוכה מח, רע"א), ואינו שייך לימי סוכות שלפניו, אך לאידך מזה שנקרא בשם "שמיני" משמע שקשור היום לימי סוכות שלפניו, והוא יום ה"שמיני" של חג הסוכות.
וצריך ביאור, איך הוא מצד אחד "רגל בפני עצמו" ומצד שני המשך לימים שלפניו?
ויש לבאר זה בהקדים המבואר בספרי חסידות שבסוכות נמשכים אורות והשפעות נעלות ביותר שנקראים בשם "מקיפים", כי אורות אלו גבוהות מדאי ואין האדם יכול להכיל אורות כאלו, ולכן אורות אלו פועלים על האדם באופן "מקיף", והיינו, שאינה חודרת לפנימיותו של האדם אלא נשארת מעליו ומחוצה לו. וענין זה נרמז בצורתה של ה"סוכה" שהיא "מקיפה" את האדם היושב בה, ואינה נכנסת לתוכו ולפנימיותו.
ועל זה בא יום "שמיני עצרת", ש"עצרת" הוא מלשון קליטה, שהאורות הנעלים שנמשכו בימי חג הסוכות, נקלטים בפנימיותו של האדם ו"נעצרים" בתוכו ביום זה (ראה בכל זה לקוטי תורה סוכות פא, ג. שמע"צ פח, ד. צא, א. אוה"ת שמע"צ א'תשפט. ובכ"מ).
והנה, אף שהאורות שנמשכו בחג הסוכות גבוהות מאוד ואין ביכולת האדם להכילם בתוכו, מ"מ ביום שמיני עצרת נמשכים אורות אלו בתוך האדם, כי ביום זה נמשך מלמעלה כח עליון ביותר, שבכח גילוי עצום זה להמשיך גם אורות נעלים ביותר בתוך ופנימיות האדם.
ועפ"ז מבוארים שני הענינים שב"שמיני עצרת", שמצד אחד נקרא הוא בשם "שמיני", שהוא המשך לימים שלפניו, כי ענין "שמיני עצרת" הוא להכניס ולקלוט את ההשפעות שנמשכו לפני זה בחג הסוכות בפנימיות האדם, ולאידך "רגל בפני עצמו" הוא, כי זה עצמו שבכח יום זה להכניס השפעות נעלות כאלו בפנימיותו של האדם הוא מפני שענין "בפני עצמו" הוא, ובו נמשך כח נעלה ביותר, שבכחו להמשיך אורות נעלים מאוד בתוך פנימיות האדם.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ג עמ' 833)
לזכות
הת'שמואל אליעזר שי'
לרגל הכנסו לעול המצוות בשעטו"מ
ביום כ"ד תמוז תשע"ה
יה"ר שיגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן
לנח"ר הוריו וכל משפחתו שיחיו
*
נדפס ע"י הוריו
הרה"ת מנחםמענדל וזוגתו מרת שרהנחמהשיחיו
פעווזנער
