דברי תורה קצרים לשמחת תורה

דברי תורה קצרים לשמחת תורה

צדיקותו של אבא יצחק יאסו זצ"ל לאור 🎉חג שמחת תורה🎉(פרשת וזאת הברכה)

בתקופת הקיסר היילה סלאסי , נשלחו כמרים מטעם הכנסייה האתיופית לכל רחבי המדינה ,במטרה לנצר את כל התושבים לרבות היהודים. שהכמרים הגיעו לאזור תיגראי הם ניסו לשוחח בענייני דת עם המנהיג הרוחני של קהילת תיגראיי הלא הוא אבא יצחק יאסו זצ"ל , באותו מפגש הוא ענה להם: " לא אתם תלמדו אותנו מהי תורה, אלא אנחנו נלמד אתכם תורה!" כששמעו זאת הכמרים ,מיד הודו ש "הייליין ישראל"(הכוח לישראל) -כלומר שליהודים ישנו את הכוח והזכות על התורה לפני כל הגויים.
מה הביא את אותם כמרים למסקנה הזאת, דווקא במפגש עם אבא יצחק יאסו זצ"ל ?
את התשובה יתכן ואפשר למצוא בפרשת וזאת הברכה -שהיא הסיומת של כל התורה . בפרשתינו ישנו פסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" . על פסוק זה אמר רבי יוחנן: "גוי שעוסק בתורה- חייב מיתה, שנאמר: "תורה ציוה לנו מורשה" – לנו מורשה ולא להם "

רש"י מפרש פסוק זה :"תורה אשר ציווה לנו משה, מורשה היא לקהילת יעקב, אחזנו ולא נעזבנה "
הכוח והזכות של ישראל על התורה דורשת דביקות ומחויבות עצומה .הקב"ה ציווה אותנו ע"י משה לקיימה ואנו צריכים לאחוז אותה ולא לעזבה! בדיוק כמי שיש לו ירושה יקרה שחלילה לא יזרוק אותה, אלא ההיפך, הוא יתחזק מכך וישמור עלייה.
ולכן כשראו הכמרים את צדיקותו של אבא יצחק יאסו זצ"ל ואת דבקותו ומחויבותו הטוטאלית לתורה ,הם הודו שהם לא יכולים להתמודד עם ישראל האחוזים בתורה -אלא אדרבה התורה שייכת לישראל! אם חלילה לא נאחז ונעזוב את התורה, אז הרי במו ידינו אנו נותנים כוח לגויים, להציק ולהצר את צעדינו.

בסיפור נוסף על אבא יצחק זצ"ל, אנו רואים את היסוד שאין לגויים אחיזה בתורה, כאשר ישראל דבקים בה -בדרכו לעלות לארץ ישראל , תקפו שודדים את השיירה שבה היה הקס הגדול .הם חיפשו כסף וחפצים יקרי ערך ,כשניסו לקחת את ספר התורה של אבא יצחק יאסו ,נחתכו בסכין באורח מסתורי ובעקבות כך ברחו השודדים בבהלה.
יהי רצון שנזכה לקיים את התורה מתוך תחושת שמחה ,דביקות ומחויבות עמוקה ועל ידי כך נסיר את עול הגויים מעל צווארנו אמן כן יהי רצון!. חג שמחת תורה שמח!😇

✨🎊✨🎊✨🎊✨🎊✨🎊✨🎊✨🎊✨🎊

שמחת תורה (הקב"ה מבקש: אל תיפרדו)

החג האחרון של סוכות, שמיני-עצרת, מבטא במיוחד את אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם-ישראל. השם 'עצרת' הוא מלשון עצירה ועיכוב. הקב"ה עוצר אותנו יום נוסף לחגוג ביחד, בטרם נשוב לימי החולין.
המדרש ממשיל זאת למלך שעשה סעודה לבניו ושמח עמם שבעה ימים, ואז הוא אומר להם: "קשה עלי פרידתכם", ומבקש שיתעכבו עוד יום ויחגגו יחד יום נוסף.

עניין זה מעורר שאלה בסיסית: במה מסייע החג הנוסף להתגבר על קושי הפרידה, הרי גם כך תגיע בסופו של דבר עת הפרידה? וכי כל המטרה היא לדחות את הפרידה ביום נוסף? עלינו לומר אפוא, שעל-ידי החג הנוסף אכן לא תהיה פרידה.
הדבר יובן לאור דיוק הלשון של המדרש "קשה עלי פרידתכם" – לכאורה היה צריך להיאמר "פרידתנו" ולא "פרידתכם", אלא בכך רומז לנו הקב"ה, שמצידו אין שום פירוד; הוא נשאר תמיד קשור עמנו בקשר של אהבה אין-סופית. כל האפשרות לפירוד היא "פרידתכם" – שאנחנו מפנים לו עורף ונפרדים ממנו. על כך אומר הקב"ה, ש"קשה" עליו ההיפרדות הזאת שלנו ממנו, ולכן הוא מבקש שנעשה עמו חג נוסף, שימנע את הפרידה.

כיצד נוצרת ההיפרדות בינינו לבין הקב"ה? אומר הקב"ה: "פרידתכם" – על-ידי הפירוד שביניכם לבין עצמכם. כאשר עם-ישראל מאוחד בינו לבין עצמו, הוא קשור ומאוחד גם עם הקב"ה; אבל כאשר יש פירוד בתוך עם-ישראל, כי-אז נוצר פירוד גם עם הקב"ה.

בחג-הסוכות הודגשה האחדות. ארבעת המינים מסמלים את כל הסוגים שבעם-ישראל, מתאגדים יחד למצווה אחת. אולם אף-על-פי שיש כאן התאחדות לאגודה אחת, בכל-זאת נשארים הבדלים – יש כאן ארבעה סוגים שונים ונבדלים, אלא שהם מתחברים יחדיו. על-כן, בתום חג-הסוכות עדיין יש חשש, לאחר שהשפעת החג תעבור, יחזרו ארבעת הסוגים הללו וייפרדו.

על כך אומר הקב"ה: "קשה עלי פרידתכם", וכדי למנוע את הפירוד הוא מבקש לעשות חג נוסף, שיקבע את האחדות בצורה אמיתית ונצחית. המצווה של שמיני-עצרת היא: "פר אחד איל אחד"3 – קרבן אחד, שאין בו התחלקות של פרטים. הדבר מחדיר את ההכרה, שעם-ישראל הוא מהות אחת מאוחדת שאינה ניתנת כלל לחלוקה.
אחדות זו מתבטאת גם בשמחת החג – ביום זה מתאחדים כל חלקי העם בריקודים עם ספר-התורה. בכל השנה יש הבדלים במידת הידיעה בתורה, אבל בשמחת-תורה רוקדים כולם בשווה, ואי-אפשר להבדיל בין האיש הפשוט ללמדן הגדול. זוהי האחדות השלמה שחותמת את החגים, והיא מבטיחה שגם אחרי החגים לא תהיה חלילה "פרידתכם".

(על-פי ליקוטי-שיחות כרך ב, עמ' 433, )

חג שמח!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

 

ממתק לשמחת תורה תש"פ 2019

ערב אחד ישבנו בבית חב"ד בבנגקוק בשיעור נכנסה בחורה בשם ענבל ואמרה אני רוצה לספר לכם משהו, היא סיפרה שטיילה בהודו במשך כמה חודשים ולפני כשבוע נרשמה לקורס מסויים של מדיטציה, בפתיחת הקורס אמר הגורו למשתתפים שהוא ישאל כל אחד מהמשתתפים שאלה וחייבים לענות לו מיד בקונוטציה הראשונה שעולה להם ואז אומרת ענבל "הוא הגיע אלי ושאל אותי "מה זה יהודי?" ואני בלי לחשוב עניתי לו "יהודי זה מישהו שמפחד לא להיות יהודי" ומיד אחר כך ניסיתי להבין מאיפה הגיעה התשובה הזו ולא יכולתי לענות לעצמי, הקורס התחיל ואני לא הייתי מסוגלת להתרכז, המשפט הזה שיצא לי בצורה כל כך טבעית לא נתן לי מנוח ולמחרת עזבתי את הקורס, עכשיו הגעתי לכאן ואני חייבת שתסבירו לי מה זה יהודי"…
בשמחת תורה אנחנו קוראים בתורה את הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" משה רבנו מדגיש שהתורה עוברת בירושה באופן אוטומטי מדור לדור, מהורים לילדיהם. התורה אינה נשארת רק של ההורים אלא עוברת בהכרח לבני הדור הבא. ונשאלת השאלה, איך בדיוק התורה עוברת בירושה? הרי הילדים יכולים לאהוב את התחום ולרצות להעמיק בו, אך רשאים לבחור בדרך רחוקה מחיי תורה ומצוות ואז לא תהיה כל משמעות לכאורה לירושה שקיבלו מהוריהם, אז למה זה נקרא ירושה?

יותר מכך משה רבנו עצמו כשביקש מהקב"ה שימנה לו יורש שינהיג את העם בפסוק "יפקוד ה' אלוקי הרוחות איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא לפניהם" מסביר רש"י שמשה התכוון שהקב"ה ימנה את אחד מבניו והקב"ה אומר לו שיהושע ימשיך אותו מכיוון שהתורה היא לא ירושה ומי שהיה צמוד למשה הוא זה שימשיך את ההנהגה, אם כן איך אומרים שהתורה עוברת בירושה?
הרבי מליובאוויטש מסביר שבביטוי "מורשה", משה רבנו מתכוון לתאר את אחת התופעות הכי מופלאות בחיים היהודיים: "מורשה" כמו "תורשה גנטית". החיבור הפנימי של יהודי אל התורה עובר כחלק מהמטען הגנטי שלנו. ולכן יהודי לא יכול להיפרד לגמרי מהתורה, קורה לפעמים שיהודי בוחר לעזוב חלילה את דרך התורה והמצוות, אבל אפשר לראות שהוא לא באמת עוזב, הוא נשאר בסביבה. חולפות שנה-שנתיים או אפילו דור או שניים ואז הוא מגלה בתוכו שוב את הגעגועים הפנימיים הכמהים לשאוב כוח מהתורה.
זאת, אגב, אחת הסיבות שבשמחת תורה אנחנו חוגגים את הקשר עם התורה באמצעות ריקוד: במסגרת של ריקוד, ישנם רגעים שאנו יותר קרובים למרכז המעגל ורגעים רחוקים ממנו – אך שוב חוזרים אל מרכז המעגל. כך הקשר היהודי אל התורה: גם אם נוצרו תקופות של התרחקות ממרכז המעגל, שוב ושוב מגלה היהודי איך הוא נמשך פנימה אל תוך המעגל ורוצה להיות קרוב לקב"ה ולתורתו.

רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה.

ויהי רצון שבזכות השמחה עם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש
חג שמח ומואר! קבלת התורה בפנימיות! +

לאגור ציוד לכל השנה

קטע ממכתבו של הרבי מליובאוויטש בו מדגיש איך ששמחת תורה חותם את מועדי תשרי ונותן כוחות להתמודדות במחצית שנה חורפית הבאה לטובה:

…בחתימת ימי המועדים – ראש השנה, יום הכפורים, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה – ואיש הישראל צריך להיכנס בימי החול ונוסף על זה – בימי החול דימי החורף, כחצי שנה בלא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" – כחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי "ויעקב הלך לדרכו", יוכל ללכת לבטח דרכו, אף כי כל הדרכים בחזקת סכנה.

ולזה הוא: ביום שמיני עצרת – אסיפת וקליטת כל ההמשכות כלליות של חודש תשרי.

ובשמחת תורה – התחלת ההתגלות וההמשכה, אשר על ידי זה נקל יותר להביא לפועל טוב, במשך כל ימי השנה, את כל ההחלטות טובות דחודש תשרי.

מקור: אגרות קודש ח"ד עמ' כ
מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'

קישור להצטרפות לקבלת 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):
https://chat.whatsapp.com/GsfSoZoyVSg9WG65jHg7iS

לפרוק את הסחורה

קטע ממכתב של הרבי מליובאוויטש על הצורך להשתמש ב"סחורה" והכחות הרוחניים שהתקבלו במהלך שמחת תורה – למהלך השנה:

…ביאר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בענין שמיני עצרת ושמחת תורה, שקונים את ה'סחורה' ב'יריד', וכשמגיעים הביתה – במשך ימות השנה – פורקים את החבילות ומתחילים לעשות בסחורה את מה שצריכים לעשות בה.

כן הוא בכל אחד ואחת מישראל: בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב (ויקרא רבה פכ"ט, ח) נותנים להם ולנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, אבל צריך לפתוח האמתחות, לפרוק את החבילות ולעשות בסחורה את מה שצריכים לעשות בה.

מקור: אגרות קודש ח"ד עמ' יח-יט
מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'

קישור להצטרפות לקבלת 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):
https://chat.whatsapp.com/GsfSoZoyVSg9WG65jHg7iS

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות