שמחת תורה

שמיני עצרת ושמחת תורה

הלכות, דברי תורה קצרים ועוד לשמיני עצרת ושמחת תורה

שמיני בפני עצמו
בסוף פרשתנו מובא על "שמיני עצרת".

והנה, בענין "שמיני עצרת" מצינו שני דברים הפכים. דמצד אחד אמרו חז"ל "שמיני רגל בפני עצמו" (סוכה מח, רע"א), ואינו שייך לימי סוכות שלפניו, אך לאידך מזה שנקרא בשם "שמיני" משמע שקשור היום לימי סוכות שלפניו, והוא יום ה"שמיני" של חג הסוכות.

וצריך ביאור, איך הוא מצד אחד "רגל בפני עצמו" ומצד שני המשך לימים שלפניו?

ויש לבאר זה בהקדים המבואר בספרי חסידות שבסוכות נמשכים אורות והשפעות נעלות ביותר שנקראים בשם "מקיפים", כי אורות אלו גבוהות מדאי ואין האדם יכול להכיל אורות כאלו, ולכן אורות אלו פועלים על האדם באופן "מקיף", והיינו, שאינה חודרת לפנימיותו של האדם אלא נשארת מעליו ומחוצה לו. וענין זה נרמז בצורתה של ה"סוכה" שהיא "מקיפה" את האדם היושב בה, ואינה נכנסת לתוכו ולפנימיותו.

ועל זה בא יום "שמיני עצרת", ש"עצרת" הוא מלשון קליטה, שהאורות הנעלים שנמשכו בימי חג הסוכות, נקלטים בפנימיותו של האדם ו"נעצרים" בתוכו ביום זה (ראה בכל זה לקוטי תורה סוכות פא, ג. שמע"צ פח, ד. צא, א. אוה"ת שמע"צ א'תשפט. ובכ"מ).

והנה, אף שהאורות שנמשכו בחג הסוכות גבוהות מאוד ואין ביכולת האדם להכילם בתוכו, מ"מ ביום שמיני עצרת נמשכים אורות אלו בתוך האדם, כי ביום זה נמשך מלמעלה כח עליון ביותר, שבכח גילוי עצום זה להמשיך גם אורות נעלים ביותר בתוך ופנימיות האדם.

ועפ"ז מבוארים שני הענינים שב"שמיני עצרת", שמצד אחד נקרא הוא בשם "שמיני", שהוא המשך לימים שלפניו, כי ענין "שמיני עצרת" הוא להכניס ולקלוט את ההשפעות שנמשכו לפני זה בחג הסוכות בפנימיות האדם, ולאידך "רגל בפני עצמו" הוא, כי זה עצמו שבכח יום זה להכניס השפעות נעלות כאלו בפנימיותו של האדם הוא מפני שענין "בפני עצמו" הוא, ובו נמשך כח נעלה ביותר, שבכחו להמשיך אורות נעלים מאוד בתוך פנימיות האדם.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ג עמ' 833)

לזכות
הת'שמואל אליעזר שי'
לרגל הכנסו לעול המצוות בשעטו"מ
ביום כ"ד תמוז תשע"ה

יה"ר שיגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן
לנח"ר הוריו וכל משפחתו שיחיו
*
נדפס ע"י הוריו
הרה"ת מנחם מענדל וזוגתו מרת שרהנחמהשיחיו
פעווזנער

להורדה PDF: דיני ומנהגי שמיני עצרת החל בשבת קודש ומנהגי שמחת תורה – מכון הלכה חב"ד

ש

ממתק לשמחת תורה

תשפ"ד 2023

בהקפות של שמחת תורה היה יהודי זקן שנשא בזרועותיו ספר תורה. ניגש אליו אחד המתפללים ושאל אותו: "האם לא קשה לך לשאת את ספר התורה? הרי אתה זקן וחלוש, וספר התורה כל כך כבד!"
"אדרבה", השיב הזקן, "בחרתי דווקא בספר התורה הגדול ביותר, משום שנאמר כי 'התורה נושאת את נושאיה'; וככל שספר התורה יהיה כבד יותר, כן ייקל עלי לשאת אותו".
וכך התחיל לספר לו את הסיפור הבא:
כאשר גורשו היהודים לתוך גטו ורשה נאמר להם, שאם הם לא ירוצו – יכו בהם. היה שם איש אחד בן שבעים, כפוף וחולני, שהחזיק בידו של נכדו הקטן. בשעה שהם רצו נפל הילד ונחבל ברגלו. כשהוא קם מנפילתו הוא יכול היה רק לצלוע. הסבא, שחשש שמא הנאצים יכו את הילד באלות, הרים אותו על כתפו, והכריח את עצמו להמשיך לרוץ.


"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו, "הרי אתה בעצמך בקושי יכול לרוץ, אתה זקן וחלש. איך אתה יכול גם לשאת את הילד על כתפיך?"
"אתה טועה", השיב הזקן, "לא אני נושא את הילד: הילד הוא זה שנושא אותי. אלמלא הוא לא הייתי מסוגל לעשות אפילו צעד אחד".
כאשר אנו מקיימים מצווה כלשהי, המצווה הזו מחזיקה בנו. כאשר אנו שואפים להגשים מטרה נעלית כלשהי, אותה מטרה מנשאת אותנו, ושום משימה אינה נראית לנו קשה או בלתי אפשרית.


חג שמיני עצרת שמגיע עם סיומו של חג הסוכות נקרא שמחת תורה מכיוון שביום הזה אנחנו קוראים את הפרשה האחרונה בתורה ומסיימים לקרוא את כל התורה לפני התחלתה מחדש.
השאלה היא למה שלא נחגוג שמחת תורה בחג השבועות שבו ניתנה התורה? ואם זה בגלל מחזור קריאת התורה שמסתיים ביום הזה הרי שהיו יכולים לקבוע שמסיימים את התורה בחג השבועות ומתחילים את בראשית מיד אחרי חג השבועות?
הסיבה לכך שסיום והתחלת התורה נקבעו לזמן זה קשורה ליום הכיפורים שבו ניתנו לעם ישראל הלוחות השניות, יש הבדל עקרוני בין הלוחות שניתנו בחג השבועות לבין הלוחות שקיבלנו ביום הכיפורים במתן תורה קיבלנו את התורה כמתנה מלמעלה ללא שעשינו שום דבר מצדנו, לעומת זאת הלוחות השניות היו לאחר שעם ישראל התחרט על חטא העגל ושבו בתשובה ועכשיו קיבלו את הלוחות לאחר השקעתם, שמחה של אדם על משהו שהוא קיבל היא פחות נעימה, הוא מתבייש שהיה צריך לקבל מהשני לעומת זאת כשאדם עובד בכוחות עצמו ואז מקבל שכר זו יכולה להיות שמחה שלימה.

לכן נקבע שמחת תורה לאחר קבלת הלוחות השניות שקיבלנו אחרי התשובה על חטא העגל והעבודה העצמית שלנו, ביום הזה מתאים לשמוח על המאמץ שהשקענו במשך השנה בלימוד וקריאת התורה מדי שבוע.
רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה.

ויהי רצון שבזכות השמחה העם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה, כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש.

שמחים להתחיל את התורה בשמחת תורה

הלכות שמיני עצרת-חג שמחת תורה📜לפי מנהג ספרד

📌חג בפני עצמו-😇 "שמיני עצרת" הוא חג בפני עצמו ואין קשר בינו לבין חג הסוכות. הוא נקרא גם יום "שמחת תורה" שבו מסיימים את קריאת חמישה חומשי תורה.

📌הקפות-🔁 אחרי התפילות מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ונהגו להקיף שבע הקפות סביב התיבה שבה מונחים הספרי תורה, ושמחים בריקודים לכבודה של תורה- יום שבו מסיימים ומתחילים את חמישה חומשי התורה.

📌 לא לסרב לספר תורה-🙋🏻‍♂ אדם שנתנו לו ספר תורה שיקיף בו בשמחת תורה, לא יסרב, שאם יסרב מתקצרים שנותיו.

📌כפיים וריקודים👏🏻🕺🏻- למרות שבכל שבת ויום טוב אסרו חכמים לרקוד ולמחוא כפיים, התירו חכמים לרקוד ולמחוא כפיים, לכבודה של תורה, ואפילו אם חל בשבת.

📌פעמונים-🔔 אסור לקשקש בכוונה בפעמונים של ספר התורה, או לנגן בכלי נגינה.

📌לעמוד לכבוד ספר תורה-🕴 כשעושים הקפות עם הספר תורה, חייבים כל הציבור לעמוד, ואפילו בין הקפה להקפה אין לשבת, עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל.

📌חולים וזקנים-😷👴 חולים וזקנים או אנשים הסובלים מחולשה ברגליהם-רשאים לשבת רק בין הקפה להקפה.

הרגשה מיוחדת של קדושה!
מכתב מהרבי מליובאוויטש, בזמן שחמיו שימש כאדמו"ר על מעלת השהות של חסיד אצל רבו בשמחת תורה:

שיערתי שנתראה כאן [ב-770] בזמן סוכות (כפי הרגלו לבוא לכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א לימים אלו) ונאחל
לעצמנו "פתקא טבא" לשנה טובה ומתוקה. לצערי, השנה הוא לא הגיע. תקותי שהכל כשורה בבריאות הגוף אצלו ובני ביתו יחיו.

ממעלות הכהנים ועבודתם, הקיימות גם לאחר חורבן בית המקדש, היא נשיאות כפים בשעת
התפלה, שכן בתי כנסיות אכן נקראים מקדש מעט.

אחד הדברים שעליה לרגל בבית המקדש היתה פועלת ביהודים כפי שחסידות מבארת היא, שהיה משתחוה, ולא רק בחיצוניות עם הגוף, אלא גם בנשמתו. כלומר, שהיה מבטל את כל כוחות הנשמה שלו, רצון, שכל ומדות, לה'.

במילא מובן שבית הכנסת בו מתבצעת ההשתחואה פנימית בצורה הטובה ביותר, הוא יותר מקדש מעט, קרוב יותר למעלת בית המקדש.

וזאת מוצא חסיד כאשר הוא מתפלל בבית המדרש של רבו, שהרי כל חסיד בטל, פחות או יותר, לרבי.

וחסיד כהן נושא כפיו בבית המדרש של רבו, בהשוואה לנשיאות כפים בסתם בית המדרש, קרוב יותר לנשיאת כפיים בבית המקדש (שהיתה נעלית שלא בערך מנשיאת כפיים) במדינה.

…בברכת כל טוב סלה לו ולכל בני ביתו שיחיו.

מקור: אגרות קודש ח"ב ע' רנו •

מוכנים לחורף?
מכתב מהרבי מליובאוויטש על הכחות שיש לשאוב מחגי תשרי ובפרט משמחת תורה, למהלך כל השנה:

…בחתימת ימי המועדים – ראש השנה, יום הכפורים, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה – ואיש הישראלי צריך להיכנס בימי החול ונוסף על זה – בימי החול של ימי החורף, כחצי שנה ללא רְגָלִים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" – כחות והמשכות אשר יתנו לו את היכולת, כי בקיימו הציווי "ויעקב הלך לדרכו" [=היציאה מהחגים המרוממים לחיי השגרה של חודשי החורף], יוכל ללכת לבטח דרכו, אף כי כל הדרכים בחזקת סכנה.

ו[את הכחות] לזה מקבלים:

ביום שמיני עצרת – אסיפת וקליטת כל ההמשכות כלליות של חודש תשרי.

ובשמחת תורה – התחלת ההתגלות וההמשכה, אשר על ידי זה נקל יותר להביא לפועל טוב, במשך כל ימי השנה, את כל ההחלטות טובות של חודש תשרי.

מקור: אגרות קודש ח"ד ע' כ

5/5

תגובה אחת

  1. הכוח לשמוח


    היה זה בשנת תש"ל (שלהי 1969), בעיצומו של חג הסוכות נפטרה בברוקלין גברת רשה גנזבורג והשאירה בעל וחמישה יתומים רכים. עקב החג הם אפילו לא ישבו שבעה במועדה.

    בכל שנה, בליל שמחת תורה, נהג האב לצעוד עם ילדיו הקטנים לבית כנסת מרוחק בברוקלין, כדי להביא לאנשים שם את שמחת החג. להפתעתם, גם הפעם ביקש האב מהסבתא להלביש את הילדים בבגדי חג, צעד עמם לאותו מקום, ואף רקד ושמח שם בתעצומות נפש יותר מכפי הרגיל.

    מששבו לשכונת קראון-הייטס נכנסו ל-770, בית מדרשו של הרבי, והאב פצח בשיר נלהב ברוסית, כשהרבי מעודד בעוז, למראה החסיד המתגבר על אבלו הכבד, ושמח למרות הכל.

    כעשרים שנים חלפו ועל הקו במשרדי ארגון הילדים, 'צבאות השם', עלה תורם המעוניין לממן פרויקט שיביא את שמחת חג 'שמחת תורה' לילדים, כשמאחורי תרומתו מסתתר סיפור:
    "בתור נער צעיר הייתי בבית כנסת אי-שם בברוקלין, כשלפתע נכנס אדם עם ילדים קטנים ורקד בהתלהבות. אמרתי לאבי: בוודאי אותו אדם הינו עשיר גדול… שמא הוא זכה בלוטו לאחרונה, ומשום כך הוא שמח… אך אבא השיב לי: לא, יהודי זה התאלמן זה עתה, אך למרות הכל הוא שמח בשמחת התורה!
    באותו רגע נדרתי כי כאשר רק תהיה לי יכולת, אשתף גם אני את הילדים בשמחה זו"…

    לא תמיד קל לשמוח, אך השמחה הינה כוח מניע ומצמיח. ואם כוחה של השמחה יפה תמיד, על אחת כמה וכמה בשמחת תורה:
    "בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות בדליים ובחביות. . וכל זה על ידי הריקודים"!
    (מפתגמי אדמו"רי חב"ד)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

שמיני עצרת ושמחת תורה

עוד פוסטים דומים

כִּי-ה-אֱלֹקיךָ-מִתְהַלֵּךְ-בְּקֶרֶב-מַחֲנֶךָ

מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל

"לָתֵת אֹֽיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל להצלחה בתפקידו נגד אויבי ישראל:👈 מוקדש לזכות כחות הבטחון המגנים על עם ישראל, שיתן להם הכח

קרא עוד
ברכה לראש השנה

ברכות לראש השנה

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנה של הצלחות, שמחה, בריאות, אושר ועושר. שנה של

קרא עוד
הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

לקראת השנה החדשה והטובה הכנתי לנו שיעור בהלכות ראש השנה וגם כמובן ראש השנה שחל בשבת.
בתקווה שנחגוג את ראש השנה הבא עלינו לטובה בבית המקדש ה 3 עם מלך מלכי המלכים

קרא עוד
ביטול עין הרע

ביטול עין הרע

בלי עין הרע מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות אדם שחשש מעין הרע: …ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני [-אדם מסוים] שחושש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו [-עין

קרא עוד
דוקא אדם עסוק יצליח

דוקא אדם עסוק יצליח!

מכתב מהרבי מליובאוויטש למר שניאור זלמן שז"ר בנוגע לעסקן מסויים שיסייע לגייס תומכים לפעולות חב"ד: [בנוגע לעסקן מסויים, שבשיחה עמו עלתה] הצעה שהציעו לו שיתעסק בהמצאת

קרא עוד
עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד