אהבה לרשע

בהגדה אנו אומרים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע, ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ויש לפרש עומק לשון זו על דרך החסידות, שנרמזה כאן גודל קדושת כל איש ישראל, אפילו פחות שבפחותים.

ובהקדים, שבגמ' נאמר (סנהדרין מד, רע"א) "ישראל . . אע"פ שחטא ישראל הוא". וצריך ביאור, שהרי "ישראל" מורה על שם המעלה דבני ישראל, וכמובא בספרים כמה רמזים במעלת שם "ישראל", ולדוגמא: ישראל נוטריקון "לי ראש" (שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט) וישראל הוא על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית, לב, כט) – שדברים אלו מראים על המעלות דישראל, ואם כן מהו הדיוק "אע"פ שחטא ישראל הוא", הרי הי' צריך לומור "אע"פ שחטא יהודי הוא" וכיו"ב?

ויש לומר שהכוונה כאן היא לרמז אחר בשם "ישראל", והוא מה שכתוב בספרים (מגלה עמוקות אופן קפו) שישראל ראשי תיבות "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ומשמעות עומק הענין, שכמו שבספר תורה הנה כל אות ואות נוגע לכשרותו של כל הספר תורה, ובאם נחסר אפילו אות אחת נפסל הספר כולו. כמו כן בעם ישראל, גוף אחד וקומה אחת הם, ואילו הי' אפשרי מצב כזה שיהודי ייחשב כ"חסר" ח"ו – הי' זה "פסול" בכל עם ישראל. וזה הפירוש ב"אע"פ שחטא ישראל הוא", שהכוונה בזה שאף מי שחטא, לא רק שלא יצא מכלל עם ישראל, הנה "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – עדיין הוא חלק בלתי נפרד גם מספר התורה, והכשרות והשלמות של כל עם ישראל תלוי בו.

וזהו גם כן הטעם לזה שצריכים להשתדל בטובתו של כל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בלימוד התורה וקיום המצוות, כי בכל יהודי תלוי' שלמותו של כל עם ישראל.

ועפ"ז יש לפרש הנאמר בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", שזה שיש יחס ומענה לכל ארבעת הבנים, מבלי הבט אם הבן הוא חכם, תם, שאינו יודע לשאול, ואפי' רשע – הרי זה לפי ש"דברה תורה", ומצד התורה הלא גם הוא חלק מהספר־תורה. וכשם שכל אות ואות וכל דיבור ודיבור נוגע לכשרותו של כל ספר התורה, כמו כן כל יהודי ויהודי – באיזה מעמד ומצב שלא יהי' — נוגע ל"כשרותו" של כל עם ישראל. ולכן צריכים להשתדל ולעזור לכל יהודי מבלי הבט על מעמדו ומצבו.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"א עמ' 247 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

למה יש להשתדל בטובתו של כל יהודי? מתוך ההגדה של פסל

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: