10 עובדות חשובות על בעל התניא – רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי – האדמו"ר הזקן (במקור באידיש דעֶר אַלטעֶר רבי. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך)
הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.
מוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד לאחר הבדלה, בשעה 22:22 – נפטר האדמו"ר הזקן. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה לעיירה האדיטש במרחק של כ 300 ק"מ ששם היה בית עלמין יהודי. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באוויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
כ"ד בטבת, חל יום ההילולא של רבי שניאור זלמן מלאדי, הידוע במס' כינויים ובינהם : 'אדמו"ר הזקן', 'בעל התניא' ו'בעל שולחן ערוך הרב' וכן 'רש"ז' ובקיצור מייסד חסידות חב"ד! בכל פוסט אני מנסה להעלות ממש תמציות חשובות שכן מגילות שלמות לא יספיקו לתאר את הצדיקים . אז להלן 10 עובדות חשובות על בעל התניא, ובלי נדר אעלה כאן עוד פוסטים שקשורים ליום הקדוש הזה !
1. רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, היה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש, ממלא מקומו של הבעל שם טוב. ספריו הנודעים: 'התניא' ו'שולחן ערוך הרב' מהווים אבני דרך יסודיים בחסידות.
2. כשנולד, ערך הבעל שם טוב הקדוש סעודה גדולה ואמר שנשמה חדשה ירדה לעולם שתאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות, לכן נקרא בשם 'שני-אור'.
3. כאשר הגיע רבי שניאור זלמן אל מורו ורבו המגיד ממזריטש, אמר לו המגיד כי נשמתו היא 'חדשה', כלומר: נשמה שירידתה לעולם אינו לצורך תיקון חוזר בגלגול אלא בעלת מטרה כללית לצורך כוונה אלוקית והיא לא ירדה לעולם קודם לכן. עוד הוסיף המגיד והבהיר כי תפקידו בעולם הוא לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באופן של הבנה והשגה בדרך חב"ד.
4. רבי שניאור זלמן מלאדי חיבר את 'ספר התניא', שנקרא גם 'ליקוטי אמרים'. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה.
5. בספרו, מבהיר ר' שניאור זלמן כי מטרת הבריאה היא 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים', כלומר: להפוך את העולם התחתון לקדוש ולאלוקי. כתוצאה מכך נגזרת עבודת בני ישראל למטה, בקיום מצוות מעשיות דווקא, על מנת להכשיר את העולם וחפציו, ולא להסתפק בעבודת המוח והלב.
ספר 'התניא' תורגם ל-11 שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית, הונגרית וגיאורגית. הספר הופיע גם בכתב ברייל, ועד לשנת 2010 הודפסו מעל 6000 מהדורות.
6. אחת הסגולות המופלאות של הספר היא חיזוק האמונה בלב האדם. בקרב החסידים ידוע כי מי שסובל מספקות ומפקפוקים בענייני אמונה, סגולתו ללמוד בספר התניא. אין הכרח שיימצא תשובות שכליות לכל ספקותיו, אבל אמונתו תתחזק והפקפוקים ייעלמו. הספר מעורר את הנשמה האלוקית בקרב האדם ומלהיט את שלהבת האמונה.
7. בנוסף לספר התניא, חיבר ר' שניאור זלמן חיבור הלכתי רחב היקף, נקרא 'שולחן ערוך הרב'. למרבה הצער, רובו של כתב היד היחידי באותו זמן נשרף בעת אחת השריפות הגדולות, ועל כן כיום יש בידינו רק כרבע מהספר – רוב חלק אורח חיים וקטעים על יורה דעה וחושן משפט, אף על פי שבמקור הוא נכתב על כל 4 חלקי ה'שולחן ערוך'. הספר נחשב מקור הפסיקה העיקרי בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים, ומוכר גם בקהל הרחב כאחד מגדולי ספרי הפסיקה של תקופת האחרונים.
8. בעקבות הלשנה לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה הטורקית, אשר היו יריבי רוסיה, נאסר רבי שניאור זלמן. בהשתדלות החסידים, הוא שוחרר לאחר מספר שבועות, בי"ט בכסלו. תאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כחג הגאולה, כיוון שאז החל רבי שניאור זלמן להפיץ את אור תורתו.
9. מעבר להיות רבי שניאור זלמן מחבר תורני, ניחון בחוש מוזיקלי מפותח והלחין ניגונים. במסורת החב"דית השתמרו עשרה מניגונים אלו, אשר על פי המסורת בחסידות חב"ד, הם מהווים סגולה מיוחדת להתעוררות לתשובה. רבי שניאור זלמן נהג לומר כי 'הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש', וכן הסביר כי הניגון הוא חלק הכרחי בעבודת ה', המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות.
10. מתוך עשרת הניגונים שנשתמרו מ'בעל התניא', הניגון המקודש ביותר הוא ניגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים). זוהי יצירה מוזיקלית בת ארבעה בתים, שתוכנה מקביל לארבעת העולמות העליונים הרוחניים המתוארים בכתבי הקבלה – 'אצילות', 'בריאה', 'יצירה' ו'עשייה'. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות במועדים הבאים בלבד: חודש אלול, ימי הסליחות, יום כיפור, שמחת תורה, היום האחרון של כל אחד משלוש הרגלים וי"ט כסלו. כמו כן נהוג לנגנו בזמני שמחות כהובלת חתן לחופה, בר מצווה, ברית מילה, וכן בעל הלווייה של צדיק.
זכות הצדיק תגן בעדינו אמן !!!!
הועתק באישור מהעמוד The Lubavitcher Rebbe – לאוהבי הרבי מליובאוויטש והצדיקים
"בעלי המוחין הגדולים ועובדי ה' בעלי לב בוער מבינים ומרגישים את הפלאת מעלת היהודי הפשוט באומרו 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' מתוך אמונה פשוטה וטהורה" אדמו"ר הזקן לזכות חיים ליאוקומוביץ בן מאשה 
עוד קצת היסטוריה על האדמור הזקן
רבי שניאור זלמן נולד לאביו רבי ברוך ולאמו מרת רבקה לאחר שנים רבות בהם היו חשוכי בנים, וכשנה לאחר שרבי ישראל בעל שם טוב זיע"א בירכם בזרע של קיימא.
כשנהיה רבי שניאור בן 3, לקחו אותו הוריו אל הבעל שם טוב על מנת שיגזוז את שערותיו במסגרת מנהג ה'חלאקה'.
עד גיל 8, לימדו אביו תורה, ולאחר שהוא ניכר בחריפותו ובגאונותו, החליט אביו לשלוח אותו ללובביץ על מנת שילמד אצל רבי יששכר מקובילניק, ולאחר כמה שנים פנה רבי יששכר בער לאביו ואמר לו שישלח את בנו למקום תורה אחר, משום שאין לו כבר מה ללמדו.
רבי שניאור זלמן נשלח לעיר ויטבסק שם המשיך להתמיד בלימודו, ובעת הגיעו לפרקו נשא לאישה את הרבנית מרת סטערנא, בתו של הרב יהודה הלוי סגל, שהיה מנכבדי העיר.
תקופה לאחר נישואיו החליט רבי שניאור זלמן לעבור לוילנא שבליטא על מנת להמשיך בלימוד התורה, וכשהיה בן 19 החליט לנסוע למעזריטש על מנת ללמוד תורה מפי 'המגיד', באומרו כי בוילנא לומדים תורה, אך במעזריטש לומדים גם תפילה.
בזמן שהותו במעזריטש למד רבי שניאור זלמן בחברותא עם רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד, ובגיל 25 החל לכתוב את ספרו 'שולחן ערוך הרב'. בשל העובדה שהגיע מליטאי, כונה על ידי תלמידי המגיד: "ליטוואק" – הליטאי.
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, קיבל בעל התניא את מרותו של רבי מנחם מנדל מוויטעבסק והפך לתלמידו הקרוב ביותר.
בשלב כלשהו החליט רבי שניאור זלמן לנסות ולרכך את התנגדותו של הגאון מוילנא לחסידות, אך הגר"א סירב להיפגש עמו.
בשנת תקל"ז עלה רבי מנחם מענדל מוויטעבסק לארץ ישראל, ולאחר שהחסידים ברוסיה נשארו ללא מורה דרך, החליט רבי שניאור זלמן מלאדי לקחת על עצמו את עול ההנהגה.
בשנת תקנ"ט, בעקבות הלשנה של המתנגדים לחסידות על כך שרבי שניאור זלמן שולח כספים עבור תושבי ארץ ישראל, החליטו השלטונות לאסור את בעל התניא, ובכך נעצרו התרומות.
תקופת המאסר נמשכה 53 ימים במהלכם ריחפה על ראשו גזר דין מוות, ולאחר פעילותם המאומצת של חסידיו שוחרר הרבי ביום י"ט כסלו, יום אותו מציינים בחב"ד כ'חג הגאולה'.
לאחר שנתיים נכלא שוב רבי שניאור זלמן בשל הלשנה על כך שתורת החסידות כוללת בתוכה חתרנות כנגד השלטונות, ולאחר פעילות ענפה של חסידיו, הצליחו שוב לשחררו.
לאחר ששוחרר עבר להתגורר בעיר לאדי שברוסיה, שם הנהיג את קהילתו.
בשנת תקע"ב, לאחר שצבא נפוליון פלש לרוסיה, שלח רבי שניאור זלמן כמה מחסידיו על מנת שירגלו לטובת הצבא הרוסי, ולאחר שהפלישה נמשכה והסכנה התגברה, נמלט רבי שניאור לכפר פייענא, שם חלה במחלה קשה עד שבתאריך כ"ד טבת בשנת תקע"ג החזיר את נשמתו לבוראה.
רבי שניאור זלמן זיע"א נטמן בעיירה האדיטש.אלפים פוקדים כעת את קברו זיע"א
