בנוגע ל'בגדי לבן' שהיה לובש הכהן-גדול בעבודות הפנים של יום הכיפורים כתוב בפרשתנו "ופשט את בגדי הבד . . והניחם שם" (טז, כג). וכתוב על זה בגמרא (יומא כד, א) "והניחם שם ‑ מלמד שטעונין גניזה". וברמב"ם כותב: "אינו עובד בהם פעם שניה לעולם אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם" (הל' כלי המקדש פ"ח ה"ה).
ולכאורה תמוה, מדוע חלוקים בגדים אלו משאר כל בגדי כהן-גדול, שאין כל הגבלה בזמן השימוש בהם, ובבגדים אלו אין לו להשתמש בהם בשנה הבאה?
ויש לבאר הטעם הפנימי לכך:
עיקר עניינה של עבודת הכהן-גדול ביום הכיפורים, הוא עבודת התשובה, כדי לכפר על עוונות בני ישראל.
והנה, מעלתה של עבודת התשובה היא בעניין החידוש שבה. כלומר, האדם עוקר ומשנה את מציאותו הקודמת שהיה מלוכלך בחטא, ונעשה למציאות חדשה. ועד שיכול לומר על עצמו (כלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ז)): "איני אותו האיש שעשה אותם המעשים"!
ובזה גדלה מעלת התשובה אף על עבודת הצדיקים, כי אף שעולים הם בעבודתם מדרגה לדרגה, אין בהם מעלת החידוש, מאחר ואין זה באופן שמשנים מציאותם למציאות חדשה.
וזהו ההסבר הפנימי לכך שאין הכהן-גדול נכנס לפני ולפנים באותם הבגדים שלבש בשנה שעברה:
כניסת הכהן-גדול לקודש הקדשים, המקום המקודש ביותר ‑ אינה פועלת אצלו רק עליית מדרגה, אלא פועלת התחדשות גמורה במציאותו, וכביכול אינו אותו הכהן-גדול שנכנס שנה שעברה לפני ולפנים. ומכיון שנתחלף ונתהפך לאדם חדש, צריך הדבר להתבטא גם בלבושיו ‑ שצריכים להיות בגדים חדשים, לא אותם אלו השייכים לעבודתו בשנה שעברה.
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 224 ואילך)
